סימן ו׳ · אשר יצר ואלהי נשמה

📑 תוכן הלימוד

א. אשר יצר — חכמת בריאת הגוף (סעיף א)

הטקסט המקורי (סעיף א)

כְּשֶׁיֵּצֵא מִבֵּית הַכִּסֵּא יְבָרֵךְ « אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה », שֶׁבְּרִיאַת הָאָדָם הִיא בְּחָכְמָה נִפְלָאָה. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים עַל שֵׁם שֶׁהַגּוּף דּוֹמֶה לְנוֹד מָלֵא רוּחַ וְהוּא מָלֵא נְקָבִים. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים « בְּחָכְמָה » שֶׁהִתְקִין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאַחַר כָּךְ בְּרָאוֹ. וּבָרָא בּוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים, שֶׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִפָּתַח אֶחָד מֵהֶם אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת.

ביאור הלשון

ב. סדר על נטילת ידים (סעיף ב)

הטקסט המקורי (סעיף ב)

יֵשׁ נוֹהֲגִין לְהַמְתִּין לְבָרֵךְ « עַל נְטִילַת יָדַיִם » עַד בּוֹאָם לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וּמְסַדְּרִים אוֹתָם עִם שְׁאָר הַבְּרָכוֹת, וּבְנֵי סְפָרַד לֹא נָהֲגוּ כֵן. וְעַל כָּל פָּנִים לֹא יְבָרֵךְ שְׁתֵּי פְעָמִים : מִי שֶׁמְּבָרְכָם בְּבֵיתוֹ לֹא יְבָרֵךְ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְכֵן מִי שֶׁמְּבָרְכָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לֹא יְבָרֵךְ בְּבֵיתוֹ.

ג. אלהי נשמה אינה פותחת בברוך (סעיף ג)

הטקסט המקורי (סעיף ג)

בִּרְכַּת « אֱלֹהַי נְשָׁמָה » אֵינָהּ פּוֹתַחַת בְּ« בָּרוּךְ », מִפְּנֵי שֶׁהִיא בִּרְכַּת הַהוֹדָאָה, וּבִרְכוֹת הַהוֹדָאוֹת אֵין פּוֹתְחוֹת בְּ« בָּרוּךְ », כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּבִרְכַּת הַגְּשָׁמִים.

ד. מנהג הברכה ועניית אמן בציבור (סעיף ד)

הטקסט המקורי (סעיף ד)

יֵשׁ נוֹהֲגִין שֶׁאַחַר שֶׁבֵּרֵךְ אֶחָד בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר וְעָנוּ אַחֲרָיו אָמֵן, חוֹזֵר אֶחָד מִן הָעוֹנִים אָמֵן וּמְבָרֵךְ וְעוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן, וְכַסֵּדֶר הַזֶּה עוֹשִׂין כָּל אוֹתָם שֶׁעָנוּ אָמֵן תְּחִלָּה. וְאֵין לְעַרְעֵר עֲלֵיהֶם — שֶׁהַמְבָרֵךְ אֵינוֹ מְכַוֵּן לְהוֹצִיא אֲחֵרִים, וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה מְכַוֵּן לְהוֹצִיאָם, הֵם מְכַוְּנִים שֶׁלֹּא לָצֵאת בְּבִרְכָתוֹ.

מקרים מעשיים

מקרה 1 — אשר יצר ביום-יום

מקרה 2 — סדר ברכות השחר: בבית או בבית הכנסת

מקרה 3 — אלהי נשמה: ההודאה על הנשמה המוחזרת בכל בוקר

שאלות הבנה

להעמיק יותר