✦ ❖ ✦
דעת · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

אשר יצר ואלהי נשמה — עיונים מעמיקים
סימן ו׳ · ד׳ סעיפים
טעם אשר יצר · סדר ברכות השחר · אינה פותחת בברוך · עניית אמן
עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

סוגיות, מקורות, חקירת היסוד, מחלוקות ראשונים ואחרונים,
נפקא מינות הלכתא ועיון בשיטות

הנושא:
שולחן ערוך אורח חיים סימן ו׳ — ד׳ סעיפים
עם נושאי כלים: בית יוסף, ט״ז, מגן אברהם, פרי מגדים, משנה ברורה, ביאור הלכה, ערוך השלחן, כף החיים

הבסיס התלמודי:
ברכות ס׳: · ברכות מ״ו. · טור · אבודרהם · כל בו

עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · דעת

📑 תוכן העניינים

  1. הקדמת הסוגיא — מקום הסימן וברכות אשר יצר ואלהי נשמה
  2. טעם אשר יצר — בחכמה — שלושה פירושים, בריה חדשה בכל יום, וספק היציאה מבית הכסא
  3. סדר ברכות השחר — בית או בית הכנסת, אין מברכין ב׳ פעמים, מנהג אשכנז וספרד
  4. ברכה הפותחת ואינה פותחת בברוך — הכלל (ארוכה, סמוכה, הודאה) ואלהי נשמה כגשמים (ברכות מ״ו.)
  5. עניית אמן בציבור — סעיף ד׳, כוונה להוציא ולצאת
  6. נפקא מינה למעשה — וסיכום השיטות
  7. טבלאות סיכום מקיפות

📜 לשון השלחן ערוך — עיקרי הסעיפים

דין ברכת אשר יצר ואלהי נשמה ופירושיו. ובו ד׳ סעיפים:

סעיף א': כְּשֶׁיֵּצֵא מִבֵּית הַכִּסֵּא יְבָרֵךְ "אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה" — שֶׁבְּרִיאַת הָאָדָם הִיא בְּחָכְמָה נִפְלָאָה. וְ"רוֹפֵא חוֹלֵי כָל בָּשָׂר" עַל שֵׁם הַנְּקָבִים שֶׁבָּרָא בּוֹ; וּ"מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת" מִפְּנֵי שֶׁהָאָדָם דּוֹמֶה לְנוֹד מָלֵא רוּחַ.

סעיף ב': יֵשׁ נוֹהֲגִין לְהַמְתִּין לְבָרֵךְ "עַל נְטִילַת יָדַיִם" עַד בּוֹאָם לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמְסַדְּרִים אוֹתָם עִם שְׁאָר הַבְּרָכוֹת, וּבְנֵי סְפָרַד לֹא נָהֲגוּ כֵן. וְעַל כָּל פָּנִים לֹא יְבָרֵךְ ב׳ פְּעָמִים.

סעיף ג': בִּרְכַּת "אֱלֹהַי נְשָׁמָה" אֵינָהּ פּוֹתַחַת בְּ"בָרוּךְ", מִפְּנֵי שֶׁהִיא בִּרְכַּת הַהוֹדָאָה, וּבִרְכוֹת הַהוֹדָאוֹת אֵין פּוֹתְחוֹת בְּ"בָרוּךְ" כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּבִרְכַּת הַגְּשָׁמִים.

סעיף ד': יֵשׁ נוֹהֲגִין שֶׁאַחַר שֶׁבֵּרַךְ אֶחָד בִּרְכַּת הַשַּׁחַר וְעָנוּ אַחֲרָיו אָמֵן, חוֹזֵר אֶחָד מִן הָעוֹנִים וּמְבָרֵךְ, וְכֵן עוֹשִׂין כֻּלָּם — וְאֵין לְעַרְעֵר עֲלֵיהֶם.

Lois des bénédictions Asher Yatsar et Elokaï Neshama et leurs explications. Ce siman comporte 4 seifim :

Seif 1 : en sortant des toilettes, qu'il dise « אשר יצר את האדם בחכמה » — car la création de l'homme procède d'une sagesse merveilleuse. « רופא חולי כל בשר » au sujet des orifices qu'Il a créés en lui ; et « מפליא לעשות » parce que l'homme ressemble à une outre pleine de souffle.

Seif 2 : certains ont l'usage d'attendre, pour dire « על נטילת ידים », d'arriver à la synagogue et de l'ordonner avec les autres berakhot ; les Séfarades n'ont pas cet usage. En tout état de cause, qu'il ne bénisse pas deux fois.

Seif 3 : la bénédiction « אלהי נשמה » n'ouvre pas par « ברוך », parce qu'elle est une bénédiction de remerciement (הודאה), et les berakhot de remerciement n'ouvrent pas par « ברוך », comme on le trouve pour la birkat haGueshamim.

Seif 4 : certains ont l'usage qu'après que l'un a dit une birkat hashahar et que les autres ont répondu amen, l'un des répondants dise à son tour la bénédiction, et ainsi de suite — et il n'y a pas lieu de contester cet usage.

1. הקדמת הסוגיא — אשר יצר ואלהי נשמה

פתח דבר — ברכת הגוף וברכת הנשמה

לאחר שלימד מרן בסימן ה' את כוונת הברכות, בא בסימן ו' אל שתי ברכות יסוד שבכל יום: ברכת אשר יצר (על תקינות הגוף) וברכת אלהי נשמה (על השבת הנשמה). יסוד שתיהן בסוגיית ברכות (ס׳:), ששם נשנו ברכות השחר זו אחר זו — "כי נפיק אומר אשר יצר... כי מתער אומר אלהי נשמה". והסימן נחלק לד׳ סעיפים: (א) נוסח אשר יצר ופירושיו; (ב) סדר ברכת על נטילת ידים ושאר ברכות השחר; (ג) שאלהי נשמה אינה פותחת בברוך; (ד) מנהג ברכה ועניית אמן בציבור.
הערה יסודית: אף שעיקר הסימן בנוסח ברכת אשר יצר, נכרכו עמו בסעיפים ב'-ד' כללי סדר ברכות השחר (היכן לאומרן, ושלא לברך פעמיים) ויסוד גדול בנוסח הברכות — אימתי ברכה פותחת בברוך ואימתי אינה פותחת. ונמצא הסימן משמש פתח לכל סדר ברכות השחר שיתבאר להלן (סימנים מ"ו-מ"ז).

חקירת היסוד של הסימן

החקירה היסודית: ברכת אשר יצר — מה גדרה? האם היא ברכת הנהנין/הודאה על עשיית הצרכים שעכשיו (כברכה על הנאה והקלה), או ברכת השבח הכללית על תקינות מבנה הגוף שברא הקב"ה בחכמה? ונפקא מינה למעשה: מי שיצא ולא הטיל, ומי שנכנס ויצא כמה פעמים — אם מברך בכל פעם.

2. טעם אשר יצר — בחכמה (שלושה פירושים)

לשון השלחן ערוך

סעיף א': "כשיצא מבית הכסא יברך 'אשר יצר את האדם בחכמה' — שבריאת האדם היא בחכמה נפלאה."
מקור — ברכות ס׳:: אמרו חז"ל (ברכות ס׳:): "כי נפיק [מבית הכסא] אומר: ברוך אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים, גלוי וידוע לפני כסא כבודך שאם יפתח אחד מהם או אם יסתם אחד מהם אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך, ברוך רופא כל בשר ומפליא לעשות". והוא נוסח הברכה שהביא מרן.
חקירה — שלושה פירושים ב"בחכמה": מהו "אשר יצר את האדם בחכמה"? ושלשתם הביא מרן בלשונו ("שבריאת האדם... וי"מ... וי"מ"), שכל אחד מאיר פן אחר בנוסח הברכה.
ביאור "נקבים נקבים חלולים חלולים": פירש מרן — נקבים רבים (כגון פה, חוטם, פי טבעת) ואברים חלולים רבים (כגון לב, כרס, מעים). ועומק "שאם יסתם אחד מהם או יפתח אחד מהם אי אפשר להתקיים": בנקבים — שיש נקב (הפה) הסתום במעי אמו ונפתח בצאתו לאויר העולם, ואם נשאר סתום לא יחיה שעה אחת; ובאברים החלולים — שאם יִפָּתח אחד מהם (כרס ומעים) אי אפשר להתקיים. נמצא ה"נקבים" והשמירה עליהם — היא חכמת הקיום בכל רגע.
הכרעת החקירה — מדוע בכל יום? (על דרך הסברה): אף שעיקר הברכה שבח על בריאת הגוף בחכמה, תקנוה בכל יום ואחר כל יציאה מבית הכסא, לפי שבכל עת שאדם מוציא פסולת מאכלו ושב לתקינותו — הרי הוא כבריה חדשה: שאלמלא הוציא, "יתעפש בבטן וימות". וכמו שכתב מרן "רופא חולי כל בשר" — שהוצאת הפסולת היא רפואה, והאדם שב בכל פעם לקו הבריאות. ולכך מברך בכל פעם — שאין זו ברכה חד-פעמית על העבר, אלא הודאה מתחדשת על קיום הגוף עתה. (ועניין הבריה חדשה בכל יום הוא יסוד שהאריך בו שלחן ערוך הרב — עיין דעת הרב.)
חקירה נוספת — בית הכסא של שחרית: ספק וברכה שנייה: הקם משנתו ונכנס לבית הכסא קודם התפלה — מברך אשר יצר; ולכאורה, אם יחזור ויכנס קודם שחרית, מברך שוב. ויש לדון: שמא יש ספק אם כבר נתחייב, או אם די בברכה אחת. ולמעשה — בכל יציאה ויציאה (שעשה צרכיו) מברך, שכל פעם חיוב בפני עצמו; ומי שנכנס ולא עשה צרכיו כלל — אינו מברך. (וראה הרחבת הדין בשלחן ערוך הרב סעיף א', ובדעת הרב.)
היסוד:
"מפליא לעשות" — שהאדם דומה לנוד מלא רוח: עשה אדם בנוד נקב כחודה של מחט — הרוח יוצא; והאדם מלא נקבים ורוחו משתמרת בקרבו. הרי שעצם הקיום נס מתמיד — קשירת דבר רוחני (הנשמה) בדבר גשמי (הגוף). וזהו "מפליא לעשות": פלא הקיום שבכל רגע, שעליו מודה האדם בצאתו מבית הכסא.

3. סדר ברכות השחר — היכן לברך ושלא לברך פעמיים

לשון השלחן ערוך

סעיף ב': "יש נוהגין להמתין לברך על נטילת ידים עד בואם לבית הכנסת ומסדרים אותם עם שאר הברכות, ובני ספרד לא נהגו כן... ועל כל פנים לא יברך ב' פעמים."
שורש הדין — מהרי"ל וכל בו: מקור הג"ה (סעיף ב') במהרי"ל (הלכות תפלה) ובכל בו (סימן ב'). מנהג אשכנז שהביא הרמ"א — להמתין ולסדר את ברכת על נטילת ידים (ושאר ברכות השחר) בבית הכנסת עם הציבור; ובני ספרד מברכין אותן בביתם מיד בקומם. ושני המנהגים עיקר — וכל אחד כמנהג אבותיו.
חקירה — שורש מחלוקת אשכנז וספרד: במה נחלקו? ושניהם דברי אלקים חיים, ולמעשה כל עדה כמנהגה.
שני דקדוקים בהלכה למעשה:
אין מפסיקין בין נטילה לברכה: כתב שלחן ערוך הרב (סימן ו' סעיף ג') שאין להפסיק בין נטילת ידים לברכה עליה — שכל ברכת המצוות עובר לעשייתה וסמוכה לה. ולפי זה, הממתין לסדרה בבית הכנסת — היינו שמסדר את הנוסח עם הציבור, אך עיקר חיוב הברכה על הנטילה במקומו. (ועיין בכל זה בדעת הרב.)

4. ברכה הפותחת ואינה פותחת בברוך (ברכות מ״ו.)

לשון השלחן ערוך

סעיף ג': "ברכת אלהי נשמה אינה פותחת בברוך, מפני שהיא ברכת ההודאה, וברכת ההודאות אין פותחת בברוך כמו שמצינו בברכת הגשמים."
מקור הכלל — ברכות מ״ו. והראשונים: שורש דין פתיחה בברוך בסוגיית ברכות (מ״ו.), ובדברי הראשונים (הרא"ש ותוספות שם), ובדברי אבודרהם שהאריך בסדר ברכות השחר וטעמיהן. והכלל המקובל בידי הראשונים: יש שלוש בחינות שבהן ברכה אינה פותחת בברוך.
הכלל — שלוש ברכות שאינן פותחות בברוך:
מדוע אלהי נשמה אינה פותחת בברוך — שני צדדים:
קושיא — אם סמוכה היא, מדוע הוצרך מרן לטעם ההודאה? אם די בטעם ש"אלהי נשמה" סמוכה ל"על נטילת ידים", למה נקט מרן דווקא טעם ברכת ההודאה והדמיון לגשמים?
תירוץ (על דרך הסברה): טעם הסמיכות אינו מספיק לבדו: שהרי לפעמים אומרים "אלהי נשמה" בפני עצמה (כשבירך על נטילת ידים בביתו ואלהי נשמה אחר כך, או כשאינה סמוכה ממש בסדר). לכך נקט מרן את הטעם העצמי שבברכה — שהיא ביסודה ברכת הודאה, ולכן אינה פותחת בברוך מצד עצמה, אף בלא סמיכות. וזהו שדימה לגשמים — ברכת הודאה העומדת בפני עצמה ואינה פותחת בברוך. (וראה דעת הרב.)
היסוד:
פתיחה בברוך — מתי? ברכה פותחת בברוך כשהיא תחילת ענין ועומדת בפני עצמה; ואינה פותחת בשלוש: כשהיא סמוכה לחברתה, או כשהיא ברכת הודאה ושבח. "אלהי נשמה" — הודאה על הנשמה המתחדשת בכל בוקר — אינה פותחת בברוך, כברכת הגשמים: שכל כולה לשון הודאה, ואין השבח צריך פתיחה חדשה.

5. עניית אמן בציבור (סעיף ד') — כוונה להוציא ולצאת

לשון השלחן ערוך

סעיף ד': "יש נוהגין שאחר שבירך אחד ברכת השחר וענו אחריו אמן, חוזר אחד מהעונים ומברך ועונין אחריו אמן... ואין לערער עליהם ולומר שכבר יצאו באמן שענו תחלה, מפני שהמברך אינו מכוין להוציא אחרים, ואפילו אם היה המברך מכוין להוציא אחרים — הם מכונים שלא לצאת בברכתו."
חקירה — מדוע אין כאן חשש ברכה לבטלה? לכאורה, מי שענה אמן על ברכת חברו — אם כיון לצאת, כבר יצא ידי חובתו, וכשחוזר ומברך הרי זו ברכה לבטלה (שכבר יצא)! ומאידך, איך שומע ועונה אמן ואינו יוצא?
יסוד הדין — "שומע כעונה" תלוי בכוונה: דין שומע כעונה (שהשומע ברכה כמברך) מותנה בשתי כוונות — שהמברך יכוין להוציא את השומע, ושהשומע יכוין לצאת. ובלעדי שתיהן, אין השומע יוצא בברכת חברו, אף שענה אמן. (ועניית אמן לחוד אינה מוציאה ידי חובה, אלא דין נפרד.)
תירוץ — שני נימוקי מרן: ביאר מרן שני טעמים שאין כאן יציאה ידי חובה, וממילא אין כאן ברכה לבטלה: ולכך "אין לערער עליהם" — שמנהג כשר הוא, וכל אחד זוכה לברך בעצמו ולענות אמן על חברו.
נפקא מינה — אמן בלא כוונה לצאת: מבואר מכאן יסוד גדול: עניית אמן אינה אוטומטית מוציאה ידי חובה. הרוצה לצאת בברכת חברו (כקידוש והבדלה) — יכוין לצאת, והמברך יכוין להוציאו. והרוצה לברך בעצמו — יכוין שלא לצאת, ואז עניית אמן שלו היא רק הסכמה ושבח, ואינה פוטרתו.

6. נפקא מינה למעשה

סיכום ההנהגות למעשה

ענין הלכה למעשה
ברכת אשר יצר מברך בכל יציאה מבית הכסא שעשה צרכיו (בריה מתחדשת); "בחכמה" — שלושה פירושים (בריאת האדם / נוד מלא נקבים / הכנת המזונות).
סדר ברכות השחר אשכנז — מסדרין בבית הכנסת עם הציבור; ספרד — בביתם. ובכל אופן לא יברך ב' פעמים; הלומד/מתפלל קודם — מברך בביתו (ברכות ס׳:).
אלהי נשמה אינה פותחת בברוך — שהיא ברכת ההודאה (כגשמים), ויש שצירפו שהיא סמוכה לעל נטילת ידים (ברכות מ״ו.).
עניית אמן בציבור אין לערער על המנהג — שאין המברך מכוין להוציא, ואף אם כיון, השומעים מכוונים שלא לצאת; אמן לחוד אינה פוטרת בלא כוונה לצאת.

7. סיכום השיטות בטבלה מקיפה

טבלה — שלושה פירושים ב"בחכמה"

הפירוש הביאור הבחינה
בריאת האדם בחכמה מבנה הגוף ואבריו בחכמה נפלאה שבח על עצם הבריאה
נוד מלא רוח ונקבים החכמה שרוחו משתמרת אף שמלא נקבים פלא הקיום ("מפליא לעשות")
הכנת המזונות שהתקין מזונותיו של אדם הראשון ואחר כך בראו חכמת ההנהגה וההכנה

טבלה — אימתי ברכה אינה פותחת בברוך

הבחינה הדין הדוגמה
סמוכה לחברתה אינה פותחת — שכבר נפתח בראשונה ברכות שמע וברכות התפלה
ברכת ההודאה אינה פותחת — שכל כולה הודאה ושבח אלהי נשמה; ברכת הגשמים
ברכה קצרה/ארוכה קצרה — פותחת ואינה חותמת; ארוכה — פותחת וחותמת ברכת הפירות מול ברכה ארוכה

טבלה — מקורות הסוגיא

גמרא: ברכות ס׳: ("כי נפיק אומר אשר יצר... כי מתער אומר אלהי נשמה") · ברכות מ״ו. (פתיחה בברוך)
ראשונים: טור (אורח חיים ו') · רא"ש ותוספות (ברכות מ״ו.) · אבודרהם (סדר ברכות השחר) · כל בו (סימן ב') · מהרי"ל (הלכות תפלה)
פוסקים ונושאי כלים: בית יוסף · שלחן ערוך · ט״ז · מגן אברהם · פרי מגדים · משנה ברורה · ביאור הלכה · ערוך השלחן · כף החיים · שלחן ערוך הרב (לעיון בדעת הרב)

← רמה 3 — סיכום רמה 1 — יסוד →
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

פלפול ועיון באורח חיים · סימן ו׳ · אשר יצר ואלהי נשמה · ⚡ רמה 2 — למדן
⚠️ תוכן זה נועד ללימוד בלבד. לכל שאלה למעשה (לְמַעֲשֶׂה), יש לפנות לרב מוסמך.

DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l'accueil · סימן ו׳ · ♥ Soutenir

📖Rejoindre une 'havrouta