רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) — סימן פ׳ · דִּין מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁמֵר מֵהָפִיחַ

מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁמֵר מֵהָפִיחַ וּבוֹ ג׳ סְעִיפִים:מִי שֶׁמִּתְיַלֵּד לוֹ רוּחַ בְּבִטְנוֹ וּמוֹצִיא רוּחוֹת בַּבֹּקֶר וּבָרִי לוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד עַל עַצְמוֹ מִלְּהָפִיחַ עַד שֶׁיִּגְמֹר כָּל תְּפִלַּת י״ח — מוּטָב שֶׁיַּעֲבֹר זְמַן הַתְּפִלָּה מִמַּה שֶּׁיִּתְפַּלֵּל בְּלֹא גּוּף נָקִי, שֶׁהַתְּפִלָּה יֵשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין, שֶׁאִם נֶאֱנַס וְלֹא הִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית — מִתְפַּלֵּל מִנְחָה שְׁתַּיִם, וְזֶה גַּם כֵּן אָנוּס הוּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְפַּלֵּל י״ח בְּלֹא גּוּף נָקִי, שֶׁגְּנַאי גָּדוֹל הוּא לְהָפִיחַ כְּשֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּמְדַבֵּר עִמּוֹ וּכְדַי בִּזָּיוֹן וָקָצֶף, שֶׁהֲרֵי הִצְרִיכוּ לְהַרְחִיק ד׳ אַמּוֹת כְּשֶׁמְּבַקֵּשׁ לְהָפִיחַ בַּתְּפִלָּה וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמֹד עַל עַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק״ג:

גּוּף נָקִי בַּתְּפִלָּה. מִי שֶׁמִּתְיַלֵּד לוֹ רוּחַ בְּבִטְנוֹ וּבָרִי לוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁמֵר מֵהָפִיחַ עַד גְּמַר כָּל תְּפִלַּת י״ח — מוּטָב שֶׁיַּעֲבֹר זְמַן הַתְּפִלָּה מִלְּהִתְפַּלֵּל בְּלֹא גּוּף נָקִי, שֶׁהַתְּפִלָּה יֵשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין : נֶאֱנַס וְלֹא הִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית — מִתְפַּלֵּל מִנְחָה שְׁתַּיִם ; וְגַם זֶה אָנוּס, שֶׁגְּנַאי גָּדוֹל לְהָפִיחַ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ (בִּזָּיוֹן וָקָצֶף), וּכְבָר הִצְרִיכוּ לְהַרְחִיק ד׳ אַמּוֹת (סימן ק״ג).

וְכֵיוָן (א) שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת י״ח שֶׁל שַׁחֲרִית — לֹא יֹאמַר גַּם כֵּן פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, אֶלָּא אִם כֵּן יֹאמַר בְּלֹא בִּרְכוֹתֶיהָ כְּקוֹרֵא בַּתּוֹרָה, שֶׁהֵם נִתְקְנוּ בִּבְרָכָה כְּדֵי לְסַדֵּר שְׁבָחָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קֹדֶם הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ״א נ״ב:

פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה. וְכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת י״ח שֶׁל שַׁחֲרִית — לֹא יֹאמַר גַּם כֵּן פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, אֶלָּא אִם יֹאמְרֵם בְּלֹא בִּרְכוֹתֶיהָ כְּקוֹרֵא בַּתּוֹרָה, שֶׁנִּתְקְנוּ בִּבְרָכָה לְסַדֵּר שְׁבָחָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קֹדֶם הַתְּפִלָּה (סימן נ״א נ״ב).

אֲבָל (ב) קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ צָרִיךְ לוֹמַר בִּזְמַנָּן אֲפִלּוּ בְּלֹא גּוּף נָקִי, שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא מְדַבֵּר עִם הַמֶּלֶךְ אֶלָּא כְּשֶׁעוֹמֵד לְפָנָיו בִּתְפִלַּת י״ח כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ע״ד. וְאַף שֶׁיִּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע בְּלֹא תְּפִלִּין שֶׁהַתְּפִלִּין צְרִיכִין גּוּף נָקִי — לֹא יַמְתִּין וְיַעֲבֹר זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע כְּדֵי לִקְרוֹתָהּ בִּתְפִלִּין, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ס״ו. וְאִם יֵרָאֶה לוֹ שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד עַל עַצְמוֹ בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע — יָנִיחַ תְּפִלִּין בֵּין ״אַהֲבָה״ לִקְרִיאַת שְׁמַע וִיבָרֵךְ עֲלֵיהֶן וְאַחַר כָּךְ יַחְלְצֵם מִיָּד. אֲבָל הַטַּלִּית יָכוֹל לִלְבֹּשׁ וּלְבָרֵךְ קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל הַבְּרָכוֹת, שֶׁאֵין צָרִיךְ גּוּף נָקִי לַצִּיצִית:

קְרִיאַת שְׁמַע וְהַתְּפִלִּין. אֲבָל קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ צָרִיךְ לוֹמַר בִּזְמַנָּן אֲפִלּוּ בְּלֹא גּוּף נָקִי, שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא מְדַבֵּר עִם הַמֶּלֶךְ אֶלָּא בִּתְפִלַּת י״ח (סימן ע״ד). וְאַף שֶׁיִּקְרָא בְּלֹא תְּפִלִּין — לֹא יַמְתִּין וְיַעֲבֹר זְמַן ק״ש כְּדֵי לִקְרוֹתָהּ בִּתְפִלִּין (סימן ס״ו) ; וְאִם יֵרָאֶה לוֹ שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד עַל עַצְמוֹ — יָנִיחַ תְּפִלִּין בֵּין ״אַהֲבָה״ לִק״ש וִיבָרֵךְ וְאַחַר כָּךְ יַחְלְצֵם מִיָּד. אֲבָל הַטַּלִּית יָכוֹל לִלְבֹּשׁ וּלְבָרֵךְ, שֶׁאֵין צָרִיךְ גּוּף נָקִי לַצִּיצִית.