✦ ❖ ✦

דעת · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

דיני בית הכסא בקריאת שמע — עיונים מעמיקים

סימן פ״ג · ה׳ סעיפים

בית הכסא ישן · מחיצות · הזמנה ועשייה · חפירה וגרף של רעי

עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים

⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡

✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

סוגיות, מקורות, חקירת היסוד, מחלוקות ראשונים ואחרונים,
נפקא מינות הלכתא ועיון בשיטות

הנושא:
שולחן ערוך אורח חיים סימן פ״ג — ה׳ סעיפים
עם נושאי כלים: בית יוסף, טור, רמב״ם (הלכות קריאת שמע פרק ג׳), רא״ש, תלמידי רבינו יונה, מגן אברהם, ט״ז, פרי מגדים, משנה ברורה, ביאור הלכה, ערוך השלחן, כף החיים

הבסיס התלמודי:
ברכות כ״ו. · בית הכסא ישן וחדש · הזמנה מילתא · כסתום דמי · גרף של רעי

עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · דעת

📑 Table des matières

Introduction à la sugya — גדר דיני בית הכסא בק״ש ומקורותיו (ברכות כ״ו.), צירי הסימן (ה׳ סעיפים)
בית הכסא ישן ומחיצות — «חל עליו שם בית הכסא» (שו״ע הרב פ״ג:א), שם המקום ומאיסותו, גדר המחיצות (ברכות כ״ו.; רמב״ם הלכות קריאת שמע פרק ג׳)
הזמנה ועשייה — הזמנה מילתא היא, כנגדו מותר בתוכו אסור, ספק הזמנה (ברכות כ״ו.)
חפירה, כסתום דמי, וספסל נקוב — «כסתום דמי», גרף של רעי, מי רגלים חוץ לגומא
הרחקות וסיכום — ד׳ אמות ולפניו כמלוא עיניו · זיקה לסי׳ ע״ו-ע״ט וסי׳ פ״ז · טבלאות סיכום ומקורות

📜 Le texte du Choulhan Aroukh — les seifim

דִּינֵי בֵּית הַכִּסֵּא בִּקְרִיאַת שְׁמַע. וּבוֹ ה׳ סְעִיפִים:

סָעִיף א׳: בית הכסא ישן — אסור לקרות כנגדו אף שפינו הצואה; והיינו כשאין לו מחיצות, אבל יש לו מחיצות קורא כנגדו בסמוך אם אין ריח רע. ב׳: הזמינו ולא נשתמש — מותר כנגדו אבל לא בתוכו. ג׳: «וגם זה» — שוין; «ובית זה» ולא «וגם זה» — ספק, אין קורין לכתחלה ואם קרא יצא. ד׳: חפירה במדרון שהרעי מתגלגל ונופל מיד — כסתום דמי ומותר, אם אין ריח רע ואין משתינין חוץ לגומא. ה׳: ספסל נקוב שהנקב מכוסה ואין גרף תחתיו — מותר לקרות כנגדו.

Résumé concis :

ה׳ seifim : le siman règle les דיני בית הכסא pour le ק״ש : בית הכסא ישן (אסור כנגדו אף שפינו הצואה — non à cause de la צואה mais du שם המקום ומאיסותו — mais avec מחיצות on lit à proximité s il n y a pas de ריח רע) ; הזמנה ועשייה (הזמינו ולא נשתמש — מותר כנגדו אסור בתוכו ; ספק הזמנה — אין קורין לכתחלה ואם קרא יצא) ; חפירה כסתום דמי et le ספסל נקוב (מכוסה, אין גרף תחתיו), avec les הרחקות (ד׳ אמות ולפניו כמלוא עיניו).

1. הקדמת הסוגיא — דיני בית הכסא בק״ש, שער הסימן

פתח דבר — פתיחת ההלכה

פותח מרן בדיני בית הכסא לענין קריאת שמע ותפילה ודברי תורה — היכן וכיצד אסור לקרות כנגד מקום מטונף. ראש הסימן: «אסור לקרות כנגד בית הכסא ישן אפילו פינו ממנו הצואה» (סעיף א׳), ובו ה׳ סעיפים בדיני בית הכסא ישן וחדש, מחיצות, הזמנה, חפירה וגרף. ויסוד הסימן ניצב על שני צירים: (א) שם המקום וקדושתו — בית הכסא ישן «חל עליו שם בית הכסא» ומאוס הוא, ואין זה מחנה קדוש, ואסור אף בפינה הצואה; (ב) הזמנה ועשייה — עד היכן עצם ההזמנה (אמירה) אוסרת, ומה בין הזמנה בעלמא לעשייה בפועל. ומצירים אלו נובעות שאלות הסימן: מחיצות, ספק הזמנה, כסתום דמי בחפירה, וספסל נקוב.

הערה יסודית: ציר הסימן — האם האיסור תלוי בצואה שבפועל או בשם המקום. בבית הכסא ישן אף שפינו הצואה אסור, שחל עליו שם בית הכסא ומאוס; ומאידך בית הכסא בחפירה שהרעי מתגלגל מיד — «כסתום דמי» ומותר, שאין שם צואה גלויה. ולזה נפקא מינה במחיצות, בהזמנה, ובגרף של רעי.

חקירת היסוד של הסימן

החקירה היסודית: «בית הכסא ישן אסור אף שפינו הצואה» — האם מדין הצואה (חשש צואה נשארת או ריח רע), או מדין שם המקום ומאיסותו (שחל עליו שם בית הכסא ואין זה מחנה קדוש)?

(א) אם מדין צואה — כל שפינה ונקה יפה יהא מותר, ולא נאסר אלא מספק צואה נשארת.
(ב) אם מדין שם המקום ומאיסותו — אסור אף שנקי לגמרי, שהמקום עצמו נפסל מתורת «והיה מחניך קדוש».

ונפקא מינה בפינה הצואה ונקה, בהזמנה בלא עשייה, ובמחיצות. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

2. בית הכסא ישן ומחיצות — «חל עליו שם בית הכסא» (שו״ע הרב פ״ג:א), שם המקום ומאיסותו (ברכות כ״ו.)

לשון השלחן ערוך

סעיף א׳: «אסור לקרות כנגד בית הכסא ישן אפילו פינו ממנו הצואה, ויראה לי דהיינו כשאין לו מחיצות, אבל אם יש לו מחיצות אף על פי שיש בו צואה קורא כנגדו בסמוך ואינו חושש אם אין מגיע לו ריח רע.»

שורש הדין — ברכות כ״ו.: משנה וגמרא בדיני המקומות — תמצית: בית הכסא חדש מותר, ישן אסור. ובגמרא נסתפק רבינא בבית הכסא חדש שהזמינו — «יש זימון או אין זימון». וכתב הרמב״ם (הלכות קריאת שמע פרק ג׳) דיני המקומות האסורים לקריאה, ומרן העתיק. ומה שכתב «ויראה לי» — חידוש מרן הוא, שאיסור בית הכסא ישן דוקא כשאין לו מחיצות, אבל יש לו מחיצות המבדילות — קורא כנגדו בסמוך, ובלבד שלא יגיע לו ריח רע.

קושיא — ישן אסור אף שפינו, ומחיצות מתירות אף שיש בו צואה? תרתי דסתרי לכאורה: בישן שפינו — אין צואה כלל ואפילו הכי אסור; וביש לו מחיצות — יש צואה ואפילו הכי מותר! ומאי שנא הא מהא?

תירוץ: שני דינים הם. איסור בית הכסא ישן אינו מחמת הצואה שלפנינו אלא מחמת שם המקום ומאיסותו; ולפיכך אף שפינו — המקום עצמו מאוס ואסור. אבל המחיצות (הגבוהות י׳ טפחים) חולקות רשות לעצמן, והצואה שבתוכן היא ברשות אחרת, ונמצא שהקורא כנגדן אינו קורא «כנגד» הצואה, ומותר בסמוך — ובלבד שלא יגיע ריח רע, שהריח אינו נחלק במחיצות. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

פלפול — גדר המחיצות: מחיצה עשרה חולקת רשות לכל דבר שבתוכה, ולכן הצואה שבתוכה כמונחת ברשות בפני עצמה. ומכל מקום דנו האחרונים אם המחיצות עצמן, כשהן מיוחדות לבית הכסא, יש עליהן דין בית הכסא (מאיסות) והוו כגרף של רעי הצריך הרחקה — או שאין דין המחיצות אלא להבדיל הצואה. ונפקא מינה בחדר מיוחד לבית הכסא לעומת מחיצות של בית וחצר. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

נפקא מינה — בית כסא ישן ומחיצות: (א) ישן שפינו הצואה ואין לו מחיצות — אסור לקרות כנגדו (שם המקום ומאיסותו). (ב) יש לו מחיצות י׳ טפחים — קורא כנגדו בסמוך אף שיש בו צואה, אם אין ריח רע. (ג) ריח רע — אוסר בכל ענין (מרחיק עד שיכלה הריח). (ד) מחיצות המיוחדות לבית הכסא — דנו בהן אם דין גרף עליהן. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

היסוד:
בית הכסא ישן אסור לקרות כנגדו אף שפינו הצואה — לא מחמת הצואה אלא מחמת שם המקום ומאיסותו («חל עליו שם בית הכסא» — שו״ע הרב פ״ג:א); וביש לו מחיצות (החולקות רשות) קורא כנגדו בסמוך אם אין מגיע ריח רע (ברכות כ״ו.; רמב״ם הלכות קריאת שמע פרק ג׳).

3. הזמנה ועשייה — הזמנה מילתא היא, כנגדו מותר בתוכו אסור (ברכות כ״ו.)

לשון השלחן ערוך

סעיפים ב׳-ג׳: «הזמינו לבית הכסא ועדיין לא נשתמש בו — מותר לקרות כנגדו אבל לא בתוכו. אמר בית זה יהא לבית הכסא ואמר על בית אחר וגם זה — דינם שוה; ואם אמר על השני ובית זה ולא אמר וגם זה — הרי השני ספק אם הזמינו לכך אם לאו, לפיכך אין קורין בו לכתחלה ואם קרא בו יצא.»

שורש הדין — הזמנה מילתא: בגמרא ברכות כ״ו. נסתפק רבינא «יש זימון או אין זימון» — היינו אם עצם ייחוד המקום (באמירה) פועל לאסרו אף קודם שנשתמש. ולהלכה נקטו שהזמנה מהניא מדברי סופרים לאסור בתוכו, אבל לא כנגדו — שאין כח בהזמנה בלבד לאסור אף חוצה לו. ובספק הזמנה (אמר «ובית זה» ולא «וגם זה») — ספק אם הזמינו, ולכן אין קורין לכתחלה, ואם קרא יצא (ספיקא דרבנן לקולא).

קושיא — אם הזמנה מילתא, יאסר אף כנגדו כבית הכסא ישן? ואם אינה מילתא — יהא מותר אף בתוכו! ולמה חילקו בין «בתוכו» (אסור) ל«כנגדו» (מותר)?

תירוץ: הזמנה אינה כעשייה. עשייה (שנשתמש בו) מחילה שם בית הכסא, ומאיסות המקום אוסרת אף כנגדו. אבל הזמנה בעלמא (אמירה) אינה אלא ייחוד המקום, ואין בה מאיסות ממש — ולכן אינה אוסרת אלא בתוכו (מדברי סופרים, משום בזיון הקריאה), ולא כנגדו. ובספק הזמנה — ספיקא דרבנן לקולא, ואם קרא יצא. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

חקירה — «הזמנה מילתא»:

צד א׳: הזמנה יוצרת קצת שם בית הכסא — ולכן אוסרת בתוכו מדרבנן, אבל לא כדי מאיסות גמורה לאסור כנגדו.
צד ב׳: הזמנה אינה אלא גילוי דעת לעתיד, ואין בה שם כלל — ואיסור בתוכו אינו אלא משום הכנת המקום ובזיונו.

ונפקא מינה בחזר בו מן ההזמנה, ובספק הזמנה. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

נפקא מינה — הזמנה: (א) הזמינו ולא נשתמש — אסור בתוכו, מותר כנגדו. (ב) נשתמש (עשייה) — נעשה ישן, ואסור אף כנגדו. (ג) אמר «וגם זה» — שני החדרים שוין (אסור בתוכם). (ד) אמר «ובית זה» בלבד — ספק, אין קורין לכתחלה ואם קרא יצא. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

מחלוקת — גדר ההזמנה והספק: דנו האחרונים (מגן אברהם, ט״ז, פרי מגדים, משנה ברורה, כף החיים) בגדרי הזמנה: אם מהניא אף למחשבה בלב או דוקא באמירה; ואם ספק הזמנה הוי ספיקא דרבנן ממש להקל אף לכתחלה בשעת הדחק. ולענין דין המחיצות וההרחקה עי׳ סעיף א׳, ולענין ריח רע עי׳ סי׳ ע״ט. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

היסוד:
הזמינו לבית הכסא ולא נשתמש — אסור בתוכו (מדברי סופרים, משום בזיון) ומותר כנגדו, שאין הזמנה כעשייה; וספק הזמנה («ובית זה») — אין קורין לכתחלה ואם קרא יצא (ברכות כ״ו., הזמנה מילתא).

4. חפירה, כסתום דמי, וספסל נקוב — «כסתום דמי», גרף של רעי, מי רגלים חוץ לגומא

לשון השלחן ערוך

סעיפים ד׳-ה׳: «בית הכסא שהוא בחפירה ופיו ברחוק ד׳ אמות מן הגומא, והוא עשוי במדרון בענין שהרעי מתגלגל ונופל מיד למרחוק, וכן מי רגלים יורדין מיד לגומא — כסתום דמי, ומותר לקרות בו אם אין בו ריח רע וגם אין משתינין בו חוץ לגומא. (הגה: אבל אם משתינין בהם לפעמים — אסור להרהר בהם בדברי תורה, כל שכן לקרות קריאת שמע.) בני אדם שיש להם ספסל נקוב ונפנין עליו — מותר לקרות קריאת שמע כנגדו, כיון שאין הצואה על הנקב וגם אין הגרף תחת הנקב, ועוד שהנקב מכוסה תמיד בדף.»

שורש הדין — כסתום דמי: כל שהרעי נופל מיד למרחוק ונסתם, אין עליו שם צואה גלויה, וכאילו אין שם בית הכסא כלל חוץ לגומא. וספסל נקוב — כיון שאין צואה על הנקב, ואין הגרף (כלי הרעי) תחתיו, והנקב מכוסה בדף — מותר לקרות כנגדו. וסיים מרן: «וכל מי שקורא במקום שאין קוראין חוזר וקורא» (מיימוני פרק ג׳).

קושיא — בחפירה שהרעי מתגלגל, הרי סוף סוף יש שם רעי? ולמה «כסתום דמי»? ובספסל נקוב, הרי מקום פנייה הוא — ולמה מותר לקרות כנגדו?

תירוץ: «כסתום דמי» — כיון שהרעי נופל מיד למרחק ונבלע בגומא, אין הצואה לפניו ואין ריח, והוי כמכוסה; ובלבד שאין משתינין חוץ לגומא, שאם משתינין נשאר שם מקום מטונף. וספסל נקוב — אין הצואה על הנקב אלא נופלת לגרף, והגרף אינו תחתיו, והנקב מכוסה בדף — נמצא שאין לפניו לא צואה ולא גרף מגולה. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

מחלוקת — שיעור ההרחקה מגרף וריח רע: דנו האחרונים (מגן אברהם, ט״ז, פרי מגדים, משנה ברורה, ערוך השלחן, כף החיים) בשיעור «ד׳ אמות» וב«לפניו כמלוא עיניו», ובגדר ריח רע שאין לו עיקר. ולענין גרף של רעי וכלי חרס עי׳ סי׳ פ״ז, ולענין צואה עוברת ומי רגלים עי׳ סי׳ ע״ו, ע״ז. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

נפקא מינה — חפירה וספסל: (א) חפירה במדרון שהרעי נופל מיד ואין ריח ואין משתינין חוץ לגומא — מותר. (ב) משתינין לפעמים חוץ לגומא (הגהת רמ״א) — אסור אף להרהר. (ג) ספסל נקוב, הנקב מכוסה ואין גרף תחתיו — מותר כנגדו. (ד) גרף של רעי מגולה לפניו — אסור ומרחיק (עי׳ סי׳ פ״ז). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

היסוד:
בית הכסא בחפירה עשוי במדרון שהרעי נופל מיד למרחוק — «כסתום דמי» ומותר, אם אין ריח רע ואין משתינין חוץ לגומא; וספסל נקוב שהנקב מכוסה ואין הגרף תחתיו — מותר לקרות כנגדו.

5. הרחקות וסיכום — ד׳ אמות ולפניו כמלוא עיניו · זיקה לסי׳ ע״ו-ע״ט וסי׳ פ״ז

לשון השלחן ערוך

עיקרי הסימן: «בית הכסא ישן אסור אף שפינו (א׳); הזמינו ולא נשתמש — כנגדו מותר בתוכו אסור (ב׳); ספק הזמנה אין קורין לכתחלה ואם קרא יצא (ג׳); חפירה במדרון כסתום דמי (ד׳); ספסל נקוב מכוסה מותר (ה׳). וצריך להרחיק מבית הכסא ומגרף של רעי ד׳ אמות ולפניו כמלוא עיניו.»

שורש הדין — שיעור ההרחקה: מבית הכסא ומגרף של רעי צריך להרחיק «ד׳ אמות» (לאחריו ולצדדין) ו«לפניו כמלוא עיניו» — עד מקום שיכול לראות. וטעם החילוק בין ישן למחיצות של בית — שהמיוחד לבית הכסא מאוס כגרף, ושאינו מיוחד אין עליו דין בית הכסא. והשוה סי׳ ע״ו-ע״ט (צואה, מי רגלים, ריח רע) וסי׳ פ״ז (גרף וכלי).

קושיא — אם שם המקום אוסר, למה בית הכסא בחפירה «כסתום דמי» מותר? והרי מקום פנייה הוא. ואם הצואה היא האוסרת, למה ישן שפינו הצואה אסור? תרתי דסתרי בגדר האיסור.

תירוץ: תרי גווני מקום. מקום שיוחד ונשתמש בו דרך קבע (בית הכסא ישן) — חל עליו שם ומאיסות אף בלא צואה. אבל חפירה שהרעי נופל ונסתם מיד ואינו נשאר — לא חל עליה שם בית הכסא של קבע, וכסתום דמי; ובלבד שלא יתגלה שם דבר מטונף (משתין חוץ לגומא). נמצא ששם המקום תלוי בקביעות ובגילוי, לא בעצם נפילת הרעי. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

סיכום ההנהגות למעשה

ענין	הלכה למעשה
בית הכסא ישן	אסור לקרות כנגדו אף שפינו הצואה — שם המקום ומאיסותו (ברכות כ״ו.).
מחיצות י׳ טפחים	קורא כנגדו בסמוך אף שיש בו צואה, אם אין מגיע ריח רע.
הזמינו ולא נשתמש	מותר כנגדו, אסור בתוכו (מדברי סופרים משום בזיון).
ספק הזמנה («ובית זה»)	אין קורין לכתחלה, ואם קרא יצא (ספיקא דרבנן לקולא).
חפירה במדרון	כסתום דמי, מותר אם אין ריח ואין משתינין חוץ לגומא.
ספסל נקוב מכוסה	מותר לקרות כנגדו; ריח רע וגרף מגולה — אסור ומרחיק (עי׳ סי׳ פ״ז).

טבלה — מקורות הסוגיא

טבלה — סוגיות ומקורות

הענין	הדין	המקור
בית הכסא ישן וחדש	שם המקום ומאיסותו, אסור אף שפינו	פ״ג סעיף א׳ (ברכות כ״ו.; רמב״ם קריאת שמע פרק ג׳)
מחיצות	חולקות רשות, קורא כנגדן בסמוך	פ״ג סעיף א׳ («ויראה לי» דמרן; בית יוסף)
הזמנה ועשייה	הזמנה מילתא, בתוכו אסור כנגדו מותר	פ״ג סעיפים ב׳-ג׳ (ברכות כ״ו.; בעיא דרבינא)
חפירה כסתום וספסל נקוב	כסתום דמי, אין גרף תחת הנקב	פ״ג סעיפים ד׳-ה׳ (הגהות מיימוני; רמ״א)
הרחקה מגרף ובית הכסא	ד׳ אמות ולפניו כמלוא עיניו	פ״ג (סי׳ ע״ו-ע״ט; סי׳ פ״ז)

גמרא: ברכות כ״ו. (בית הכסא חדש וישן; הזמנה מילתא — בעיא דרבינא; כסתום דמי; גרף של רעי)

ראשונים ומרן: רמב״ם (הלכות קריאת שמע פרק ג׳) · רא״ש · תלמידי רבינו יונה · טור · בית יוסף · שלחן ערוך · רמ״א

פוסקים ונושאי כלים: מגן אברהם · ט״ז · פרי מגדים · משנה ברורה · ביאור הלכה · ערוך השלחן · כף החיים · שלחן ערוך הרב (לעיון בדעת הרב)

← רמה 3 — סיכום רמה 1 — יסוד →

~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

פלפול ועיון באורח חיים · סימן פ״ג · דיני בית הכסא בקריאת שמע · ⚡ רמה 2 — למדן

⚠️ תוכן זה נועד ללימוד בלבד. לכל שאלה למעשה (לְמַעֲשֶׂה), יש לפנות לרב מוסמך.

📖Rejoindre une 'havrouta