סימן פ״ה

מבואות המטונפות ומקום הטנופת

המקומות המטונפים שאין לקרות בהם קריאת שמע ואין להזכיר — ואף להרהר — בהם דברי תורה. מבוי המטונף וההפסקה ; מקום הטנופת ; הרהור אסור ; דברי חול וכינויים מותרים ; « והיה מחניך קדוש »
חזרה מובנית, שינון מהיר, ההנהגה במעשה

מקור: שולחן ערוך, אורח חיים פ״ה — ב׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה · דעת
לתלמידים אשר רכשו את רמות 1 ו-2
daattorah.com

📑 תכנית הסיכום

האקסיומה המרכזית — חוט השני של הסימן
טבלת-אב של ב׳ הסעיפים
המקום המטונף וההפסקה — מבוי המטונף · ההפסקה
דיבור, הרהור ושמות — מקום הטנופת · הרהור · כינויים
כללי זהב — עזר לזיכרון
סימן זיכרון — עזר לזיכרון
מכשלות להימנע מהן
ההנהגה במעשה
טבלת סיכום סופית

1. האקסיומה המרכזית

עיקרון אוניברסלי של סימן פ״ה:

סימן זה (ב׳ סעיפים) מברר את המקומות המטונפים — מבואות המטונפות ומקום הטנופת — שאין הקדושה נאמרת בהם. יסוד אחד: ① הקדושת המקום — והיה מחניך קדוש: מקום שיש בו צואה ומי רגלים, בית הכסא או בית המרחץ, אינו ראוי לדברי קדושה. ② ומכאן לקריאת שמע: אין קוראים בו, ואם היה קורא — צריך להפסיק. ③ ולדיבור ולהרהור: אפילו להרהר בדברי תורה אסור; אבל דברי חול וכינויים מותרים, ולהפריש מדבר האיסור מותר.

💡 המפתח האוניברסלי: כל הסימן מברר שאלה אחת — אילו מקומות אינם ראויים לקדושה, וכיצד לנהוג בהם? שני סעיפים מכוונים את ההנהגה:

מבוי המטונף וההפסקה ← לא ילך אדם במבואות המטונפות ויניח ידו על פיו ויקרא קריאת שמע ואפילו אם היה קורא ובא צריך להפסיק כשיגיע למבוי המטונף
הרהור במקום הטנופת ← אפילו להרהר בדברי תורה אסור בבית הכסא ובבית המרחץ ובמקום הטנופת והוא המקום שיש בו צואה ומי רגלים
דברי חול וכינויים ← דברים של חול מותר לאמרם שם בלשון הקודש וכן הכינויים כגון רחום נאמן וכיוצא בו מותר לאמרם שם אבל השמות שאינם נמחקין אסור להזכירם שם
להפריש מדבר האיסור ← ואם נזדמן לו שם להפריש מדבר האסור מפריש ואפילו בלשון הקודש ובענייני קודש

2. טבלת-אב של ב׳ הסעיפים

ב׳ הסעיפים של המחבר מבררים את המקומות המטונפים — מן המבוי המטונף (א׳) ועד המקום הטנופת ופרטיו (ב׳).

סעיף	מקרה	לב ההלכה	סימן
א׳	מבוי המטונף · ההפסקה	לא יקרא · צריך להפסיק · חוזר לראש — לא ילך אדם במבואות המטונפות ויניח ידו על פיו ויקרא קריאת שמע ואפילו אם היה קורא ובא צריך להפסיק כשיגיע למבוי המטונף וכשיוצא משם אפילו שהה כדי לגמור את כולה אינו צריך לחזור אלא למקום שפסק ; הגה: ויש אומרים שחוזר לראש וכן עיקר.	מבוי המטונף
ב׳	מקום הטנופת · הרהור וכינויים	הרהור אסור · חול וכינויים מותר · להפריש מותר — אפילו להרהר בדברי תורה אסור בבית הכסא ובבית המרחץ ובמקום הטנופת והוא המקום שיש בו צואה ומי רגלים ; דברים של חול מותר לאמרם שם בלשון הקודש וכן הכינויים כגון רחום נאמן וכיוצא בו מותר לאמרם שם אבל השמות שאינם נמחקין אסור להזכירם שם.	מקום הטנופת

⚖ מבנה הסימן במבט אחד

כל הסימן נשען על יסוד אחד: והיה מחניך קדוש — המקום צריך להיות ראוי לקדושה. מכאן (①) הקריאת שמע — לא ילך אדם במבואות המטונפות ויקרא קריאת שמע, ואם היה קורא צריך להפסיק ; (②) ההרהור — אפילו להרהר בדברי תורה אסור ; (③) הדיבור — דברי חול וכינויים מותרים, שמות שאינן נמחקין אסורים, ולהפריש מדבר האיסור מותר. גם השולחן ערוך הרב (אדמו״ר הזקן) מפתח סימן זה בד׳ סעיפים — ראה רמה 4.

3. המקום המטונף וההפסקה — מבוי המטונף · ההפסקה

ש: מי שנמצא במבוי מטונף — האם קורא ק״ש, ואם התחיל — מה עושה?

↓

🟢 מבוי המטונף — לא ילך אדם במבואות המטונפות ויניח ידו על פיו ויקרא קריאת שמע.

🔵 ההפסקה — ואפילו אם היה קורא ובא צריך להפסיק כשיגיע למבוי המטונף וכשיוצא משם אפילו שהה כדי לגמור את כולה אינו צריך לחזור אלא למקום שפסק ; הגה: ויש אומרים שחוזר לראש וכן עיקר.

📚 יסוד המקום וההפסקה: אין קוראים קריאת שמע במבוי מטונף, ואף בחופה פיו בידו — לא ילך אדם במבואות המטונפות ויניח ידו על פיו ויקרא קריאת שמע: האיסור תלוי במקום, לא בכיסוי («והיה מחניך קדוש», ברכות כ״ה.). ומי שהיה קורא ובא: ואפילו אם היה קורא ובא צריך להפסיק כשיגיע למבוי המטונף וכשיוצא משם אפילו שהה כדי לגמור את כולה אינו צריך לחזור אלא למקום שפסק — מפסיק, וכשיוצא חוזר למקום שפסק (מחבר); והרמ״א פוסק ויש אומרים שחוזר לראש וכן עיקר — חוזר לראש (עי׳ סי׳ ס״ה).

4. דיבור, הרהור ושמות — מקום הטנופת · הרהור · כינויים

ש: במקום הטנופת — מה מותר להרהר, לומר, ואילו תיבות אסורות?

↓

🟣 הרהור אסור — אפילו להרהר בדברי תורה אסור בבית הכסא ובבית המרחץ ובמקום הטנופת והוא המקום שיש בו צואה ומי רגלים.

✨ חול, כינויים ושמות — דברים של חול מותר לאמרם שם בלשון הקודש וכן הכינויים כגון רחום נאמן וכיוצא בו מותר לאמרם שם אבל השמות שאינם נמחקין אסור להזכירם שם ; ואם נזדמן לו שם להפריש מדבר האסור מפריש ואפילו בלשון הקודש ובענייני קודש.

📚 יסוד הדיבור וההרהור: במקום הטנופת (צואה ומי רגלים), בבית הכסא ובבית המרחץ, אף המחשבה בתורה אסורה — אפילו להרהר בדברי תורה אסור בבית הכסא ובבית המרחץ ובמקום הטנופת והוא המקום שיש בו צואה ומי רגלים — שאף שהרהור לאו כדיבור לענין יציאת המצוה, כבוד התורה אוסר להרהר שם (שבת ק״נ.). אבל דברים של חול מותר לאמרם שם בלשון הקודש וכן הכינויים כגון רחום נאמן וכיוצא בו מותר לאמרם שם אבל השמות שאינם נמחקין אסור להזכירם שם: דברי חול וכינויים מותרים, ורק השמות שאינן נמחקין אסורים. ולהפריש מן העבירה: ואם נזדמן לו שם להפריש מדבר האסור מפריש ואפילו בלשון הקודש ובענייני קודש (עי׳ סי׳ פ״ד, פ״ג).

⚖ המקום והקדושה — מן העיקרון אל המעשה (נקודות ①–③)

ב׳ הסעיפים יוצרים שרשרת סביב יסוד אחד — והיה מחניך קדוש. יסוד זה (①) דוחה את הקריאת שמע לא ילך אדם במבואות המטונפות ויניח ידו על פיו ויקרא קריאת שמע ואפילו אם היה קורא ובא צריך להפסיק כשיגיע למבוי המטונף ; אוסר (②) את ההרהור אפילו להרהר בדברי תורה אסור בבית הכסא ובבית המרחץ ובמקום הטנופת והוא המקום שיש בו צואה ומי רגלים ; ומגדיר (③) את הדיבור דברים של חול מותר לאמרם שם בלשון הקודש וכן הכינויים כגון רחום נאמן וכיוצא בו מותר לאמרם שם אבל השמות שאינם נמחקין אסור להזכירם שם.

5. כללי זהב — עזר לזיכרון

3 כללי הזהב של סימן פ״ה

המקום — המקום המטונף אינו ראוי לק״ש: לא יקרא, ואם קורא ובא — מפסיק, וחוזר לראש (רמ״א) — לא ילך אדם במבואות המטונפות ויניח ידו על פיו ויקרא קריאת שמע ואפילו אם היה קורא ובא צריך להפסיק כשיגיע למבוי המטונף.
ההרהור — אף המחשבה בתורה אסורה במקום הטנופת — אפילו להרהר בדברי תורה אסור בבית הכסא ובבית המרחץ ובמקום הטנופת והוא המקום שיש בו צואה ומי רגלים.
הלשון — חול וכינויים מותר, שמות שאינן נמחקין אסור, ולהפריש מותר — דברים של חול מותר לאמרם שם בלשון הקודש וכן הכינויים כגון רחום נאמן וכיוצא בו מותר לאמרם שם אבל השמות שאינם נמחקין אסור להזכירם שם.

6. סימן זיכרון — עזר לזיכרון

מקום · הרהור · דיבור — שלושת צירי סימן פ״ה

① מבוי המטונף — לא יקרא ק״ש ; קורא ובא — מפסיק, וחוזר לראש (רמ״א).
② מקום הטנופת — אפילו הרהור בד״ת אסור (בית הכסא, מרחץ, צואה ומי רגלים).
③ הלשון — חול וכינויים מותר ; שמות שאינן נמחקין אסור ; להפריש מאיסור מותר.

הביטויים המרכזיים לזכור:

לא ילך אדם במבואות המטונפות ויניח ידו על פיו ויקרא קריאת שמע ואפילו אם היה קורא ובא צריך להפסיק כשיגיע למבוי המטונף — המקום וההפסקה.
אפילו להרהר בדברי תורה אסור בבית הכסא ובבית המרחץ ובמקום הטנופת והוא המקום שיש בו צואה ומי רגלים — ההרהור.
דברים של חול מותר לאמרם שם בלשון הקודש וכן הכינויים כגון רחום נאמן וכיוצא בו מותר לאמרם שם אבל השמות שאינם נמחקין אסור להזכירם שם — הדיבור.

7. מכשלות להימנע מהן

❌ מכשלה 1: לחשוב שבחפיית הפה אפשר לקרוא ק״ש במבוי מטונף.
← הסימן: לא ילך אדם במבואות המטונפות ויניח ידו על פיו ויקרא — האיסור תלוי במקום, לא בכיסוי הפה (①).

❌ מכשלה 2: לחשוב שאם רק מהרהר (בלי לומר) מותר במקום הטנופת.
← הסימן: אפילו להרהר בדברי תורה אסור — אף המחשבה אסורה בבית הכסא, במרחץ ובמקום הטנופת (②).

❌ מכשלה 3: לחשוב שאין שום דיבור מותר שם.
← הסימן: דברי חול וכינויים (רחום, נאמן) מותרים ; רק שמות שאינן נמחקין אסורים ; ולהפריש מדבר האיסור מותר אף בלשון הקודש (③).

8. ההנהגה במעשה

מקרה	הנהגה	הלכת היסוד
① מבוי המטונף	אין קוראים ק״ש, ואף בחופה הפה ; ואם היה קורא — מפסיק, וחוזר לראש (רמ״א)	לא ילך אדם במבואות המטונפות ויניח ידו על פיו ויקרא קריאת שמע ואפילו אם היה קורא ובא צריך להפסיק כשיגיע למבוי המטונף
② הרהור במקום הטנופת	אף המחשבה בתורה אסורה בבית הכסא, במרחץ ובמקום המטונף	אפילו להרהר בדברי תורה אסור בבית הכסא ובבית המרחץ ובמקום הטנופת והוא המקום שיש בו צואה ומי רגלים
③ חול, כינויים ושמות	חול וכינויים מותר בלשון הקודש ; שמות שאינן נמחקין אסור	דברים של חול מותר לאמרם שם בלשון הקודש וכן הכינויים כגון רחום נאמן וכיוצא בו מותר לאמרם שם אבל השמות שאינם נמחקין אסור להזכירם שם
④ להפריש מדבר האיסור	מותר אף בלשון הקודש ובענייני קודש	ואם נזדמן לו שם להפריש מדבר האסור מפריש ואפילו בלשון הקודש ובענייני קודש

טבלת סיכום סופית

היבט	כלל	סימן
מבוי המטונף · ההפסקה	לא ילך אדם במבואות המטונפות ויניח ידו על פיו ויקרא קריאת שמע ואפילו אם היה קורא ובא צריך להפסיק כשיגיע למבוי המטונף וכשיוצא משם אפילו שהה כדי לגמור את כולה אינו צריך לחזור אלא למקום שפסק	מחבר · סעיף א׳
הרהור במקום הטנופת	אפילו להרהר בדברי תורה אסור בבית הכסא ובבית המרחץ ובמקום הטנופת והוא המקום שיש בו צואה ומי רגלים	מחבר · סעיף ב׳
חול, כינויים ושמות	דברים של חול מותר לאמרם שם בלשון הקודש וכן הכינויים כגון רחום נאמן וכיוצא בו מותר לאמרם שם אבל השמות שאינם נמחקין אסור להזכירם שם	מחבר · סעיף ב׳
להפריש מדבר האיסור	ואם נזדמן לו שם להפריש מדבר האסור מפריש ואפילו בלשון הקודש ובענייני קודש	מחבר · סעיף ב׳

✦ ❖ ✦ 3 הציוויים המעשיים של סימן פ״ה בקיצור

המקום — אין ק״ש במבוי מטונף ; ואם היה קורא — מפסיק וחוזר לראש (רמ״א) — לא ילך אדם במבואות המטונפות ויניח ידו על פיו ויקרא קריאת שמע ואפילו אם היה קורא ובא צריך להפסיק כשיגיע למבוי המטונף.
ההרהור — אף הרהור בתורה אסור במקום הטנופת — אפילו להרהר בדברי תורה אסור בבית הכסא ובבית המרחץ ובמקום הטנופת והוא המקום שיש בו צואה ומי רגלים.
הלשון — חול וכינויים מותר, שמות אסור, ולהפריש מותר — דברים של חול מותר לאמרם שם בלשון הקודש וכן הכינויים כגון רחום נאמן וכיוצא בו מותר לאמרם שם אבל השמות שאינם נמחקין אסור להזכירם שם.

🎓 סיכום מסלול הלימוד

רמה	תוכן	הישג
🌱 רמה 1 — בסיס	טקסט ב׳ הסעיפים, תרגום שוטף, ביאור	הבנה כללית
⚡ רמה 2 — לומדן	מבוי המטונף וההפסק ; הרהור כדיבור? (שבת ק״נ.) ; מקום הטנופת, כינויים ושמות ; «והיה מחניך קדוש»	פלפול מעמיק
✨ רמה 3 — סיכום	טבלת-אב של ב׳ הסעיפים, סכמות, כללי זהב, סימן זיכרון, ההנהגה במעשה	שליטה מעשית + חזרה

💡 השלבים הבאים המוצעים:

שוב לקרוא את סימן פ״ה בשולחן ערוך המקורי (עברית)
ללמוד את רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן): שיטת השולחן ערוך הרב (ד׳ סעיפים) על סימן זה
לקרוא את המשנה ברורה והביאור הלכה על סימן זה לדקויות מעשיות (עי׳ סימנים פ״ד, פ״ו)
להתבונן ביסוד והיה מחניך קדוש: כיצד קדושת המקום מכוונת את הדיבור, ההרהור והקריאה — שיא הסימן

~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

סימן פ״ה · רמה 3 — סיכום מגיסטרלי
daattorah.com

📖הצטרף לחברותא