✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה

סימן צ״א · שיאזור מתניו ויכסה ראשו בשעת תפלה

שיאזור מתניו ויכסה ראשו בשעת תפלה — כיסוי הלב כשהטלית מכסה רק ממתניו ולמטה; חגירה / אזור משום הכון; כיסוי הראש; לא יעמוד באפונדתו וברגלים מגולים; ועטופים ובגדים נאים כעבד לפני רבו
סימן צ״א · ו׳ סעיפים
שיאזור מתניו ויכסה ראשו בשעת תפלה
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦

סימן זה מלמד את התלבושת הראויה לתפילה: אם הטלית מכסה רק ממתניו ולמטהמכסה את לבו קודם שיתפלל (ובדיעבד שכסה ערותו — יצא); צריך לאזור אזור (חגירה) משום הכון; אין להוציא הזכרה מפיו בראש מגולה; מכסה את הראש (כובעים הקלועים מקש); לא יעמוד באפונדתו ולא ברגלים מגולים; ועומד עטוף ומתקשט בבגדים נאים. טקסט עברי, ביאור והסבר של ו׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.

נושא: התלבושת לתפילה — כיסוי הלב, חגירה משום הכון, כיסוי הראש, עטופים ובגדים נאים
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן צ״א · ו׳ סעיפים

עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

לימד הנביא (עמוס ד׳, י״ב): הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל — היכון לקראת אלקיך, ישראל. מכאן למדו חכמים שמתכוננים אל התפילה: הגוף מכוסה ומקושט כמי שעומד לפני מלך. הסימן עוסק בהכנה זו — לכסות את הלב, לחגור אזור, לכסות את הראש וללבוש בגדי כבוד. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.

📑 תוכן הלימוד

א. ו׳ הסעיפים — כיסוי הלב (סעיף א׳), חגירה משום הכון (סעיף ב׳), הזכרה בראש מגולה (סעיף ג׳), גדר הכסוי (סעיף ד׳), אפונדתו ורגלים מגולים (סעיף ה׳), עטופים ובגדים נאים (סעיף ו׳)
1. מקרה מעשי — להתכונן לתפילה: לכסות את הלב (והדיעבד יצא)
2. מקרה מעשי — החגירה לתפילה ולשאר ברכות
3. מקרה מעשי — כיסוי הראש: הכובע, ידו עצמו ויד אחר
+ שאלות להבנה ולהעמקה

א. התלבושת לתפילה — ו׳ הסעיפים

שֶׁיֶּאֱזֹר מָתְנָיו וִיכַסֶּה רֹאשׁוֹ בִּשְׁעַת תְּפִלָּה — חוט השני של הסימן הוא הכנת הגוף (הכון לקראת אלקיך): מצד אחד להפסיק בין הלב לערוה (שלא יהא לבו רואה את הערוה) — בבגד ובאזור; ומצד שני להיראות לפני המלך בכבוד — בראש מכוסה ובתלבושת מהוגנת. ומכאן ו׳ הסעיפים.

סעיף א׳ — כיסוי הלב

היתה טלית חגורה על מתניו לכסותו ממתניו ולמטה, אסור להתפלל עד שיכסה לבו; ואם לא כסה את לבו או שנאנס ואין לו במה יתכסה, הואיל וכסה ערותו והתפלל — יצא.
סעיף א׳: היתה טלית חגורה על מתניו לכסותו ממתניו ולמטה — אסור להתפלל עד שיכסה את לבו; ואם לא כסה את לבו, או שנאנס ואין לו במה יתכסה — הואיל וכסה את ערותו והתפלל, יצא.
העיקרון: לכתחילה אין מתפללים בכיסוי החלק התחתון בלבד — צריך גם לכסות את הלב. אבל בדיעבד, כיון שהערוה היתה מכוסה, התפילה כשרה — אף שהלב לא היה מכוסה, או באונס (אין לו במה להתכסות). כיסוי הלב כאן הוא מדין הכון, ולא מדין איסור תפילה כנגד הערוה.

סעיף ב׳ — חגירה משום הכון

צריך לאזור אזור בשעת התפלה אפילו יש לו אבנט שאין לבו רואה את הערוה, משום הכון; אבל שאר ברכות מותר לברך בלא חגורה מאחר שיש לו מכנסים.
סעיף ב׳: צריך לאזור אזור בשעת התפלה, אפילו יש לו אבנט שאין לבו רואה את הערוה — משום הכון (« הכון לקראת אלקיך »); אבל שאר ברכות מותר לברך בלא חגורה, מאחר שיש לו מכנסים.
שתי מדרגות. לתפילה / עמידה מוסיפים חגירה (אזור) אף שכבר יש הפסק בין הלב לערוה — זהו ההכון, ההכנה המיוחדת לפני המלך. לשאר ברכות די בכך שיש לו מכנסים ואין לבו רואה את הערוה; ואין צורך בחגורה נוספת.

סעיף ג׳ — הזכרה בראש מגולה

יש אומרים שאסור להוציא הזכרה מפיו בראש מגולה, ויש אומרים שיש למחות שלא ליכנס בבית הכנסת בגילוי הראש.
סעיף ג׳: יש אומרים שאסור להוציא הזכרה מפיו בראש מגולה, ויש אומרים שיש למחות שלא ליכנס לבית הכנסת בגילוי הראש.
כיסוי הראש מבטא את יראת השמים כנגד הזכרת השם. שתי לשונות: האחת על עצם ההזכרה — שלא יוציא אזכרה בראש מגולה; והשנייה, רחבה יותר, על עצם הכניסה לבית הכנסת בגילוי הראש, שיש למחות בזה. וכיום נתפשט המנהג לכסות את הראש כדרך קבע.

סעיף ד׳ — גדר הכסוי

כובעים הקלועים מקש חשיבא כסוי, אבל הנחת יד על הראש לא חשיבא כסוי; ואם אחר מניח ידו על ראשו של זה, משמע דחשיבא כסוי.
סעיף ד׳: כובעים הקלועים מקש חשיבא כסוי, אבל הנחת יד על הראש לא חשיבא כסוי; ואם אחר מניח ידו על ראשו של זה — משמע דחשיבא כסוי.
מהו כסוי? כיסוי ראש אמיתי — אף קל, קלוע מקש — כשר. אבל ידו עצמו אינה כסוי: היד והראש גוף אחד הם, ואין הגוף מכסה את עצמו. אבל יד אחר חיצונית היא, ולכן חשיבא כסוי.

סעיף ה׳ — אפונדתו ורגלים מגולים

לא יעמוד באפונדתו ולא בראש מגולה ולא ברגלים מגולים, אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו לפני הגדולים אלא בבתי רגלים.
סעיף ה׳: לא יעמוד [בתפילה] באפונדתו, ולא בראש מגולה, ולא ברגלים מגולים — אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו לפני הגדולים אלא בבתי רגלים (כשרגליהם מכוסות).
הדין תלוי במנהג המקום: עומדים לפני המלך כדרך שעומדים לפני הגדולים שבעיר. האפונדה (חגורת-כיס על הגוף) אינה מכובדת; וכן רגלים מגולות, במקום שאין עומדים כך לפני הגדולים. ובמקום שדרכם לעמוד יחפים לפני הגדולים — אין בזה גנאי.

סעיף ו׳ — עטופים ובגדים נאים

דרך החכמים ותלמידיהם שלא יתפללו אלא כשהם עטופים; ובעת הזעם יש לחבק הידים בשעת התפלה כעבדא קמי מריה, ובעת שלום יש להתקשט בבגדים נאים להתפלל.
סעיף ו׳: דרך החכמים ותלמידיהם שלא יתפללו אלא כשהם עטופים; ובעת הזעם יש לחבק את הידים בשעת התפילה « כעבדא קמי מריה » (כעבד לפני רבו), ובעת שלום יש להתקשט בבגדים נאים להתפלל.
שתי הנהגות לפי העת. הקבע: החכמים מתפללים עטופים. ואז, בעת הזעם — כשהדין מתוח בעולם — נוקטים בעמידת העבד הנכנע, ידיו חבוקות כעבדא קמי מריה. ובעת שלום, מכבדים את התפילה בבגדים נאים, כמי שעומד מקושט לפני המלך.
הסימן במשפט אחד: מתכוננים לתפילה (הכון לקראת אלקיך) — מכסים את הלב כשרק החלק התחתון מכוסה (ובדיעבד שכסה ערותו — יצא); אוזרים אזור משום הכון (שאר ברכות די במכנסים); אין הזכרה בראש מגולה; כובע כסוי ולא ידו עצמו; לא יעמוד באפונדתו וברגלים מגולים כמנהג המקום; ומתפללים עטופים, ידים חבוקות בעת הזעם ומקושטים בבגדים נאים בעת שלום.

מקרים מעשיים

מקרה 1 — להתכונן לתפילה (כיסוי הלב)

מצב: אין לו אלא בגד המכסה את החלק התחתון (ממתניו ולמטה). האם יתפלל כך?
הנהגה: לכתחילה מכסה תחילה את לבו קודם שיתפלל (הכון). אבל אם כבר התפלל בלא שכיסהו, או שהוא נאנס ואין לו אחר — כיון שהערוה היתה מכוסה, יצא. ולמעשה — כהוראת הרב.

מקרה 2 — החגירה לתפילה

מצב: כבר לובש מכנסים וחגורה; האם יוסיף אזור לעמידה? ולברכה רגילה?
הנהגה: לתפילה מוסיפים חגירה (אזור) אף שאין לבו רואה את הערוה — משום הכון. לשאר ברכות אין צורך לאזור: די בכך שיש לו מכנסים. ולפרטי המנהג (כיום ה«גארטל») — כהוראת הרב.

מקרה 3 — כיסוי הראש

מצב: נפלה כיפתו באמצע התפילה; האם יניח ידו על ראשו כדי לומר שם?
הנהגה: כיסוי ראש אמיתי (כובע, אף קל) הוא כסוי. ידו עצמו אינה כסוי (יד וראש גוף אחד); אבל יד אחר חשיבא כסוי. להוצאת הזכרה צריך אפוא כיסוי ממשי. ולמקרי הגבול — כהוראת הרב.

שאלות להבנה

בדוק את הבנתך:
  1. למה צריך לכסות את הלב (לבו) קודם התפילה, ולמה בדיעבד יצא (סעיף א׳)?
  2. מה מוסיפה החגירה לתפילה שאינו נדרש לשאר ברכות (סעיף ב׳)?
  3. מה אומרים שני היש אומרים בענין ראש מגולה (סעיף ג׳)?
  4. למה ידו עצמו אינה כסוי, ואילו יד אחר כן (סעיף ד׳)?
  5. מהו כעבדא קמי מריה, ומתי מתקשטים בבגדים נאים (סעיף ו׳)?

להעמיק עוד

אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
להמשיך לסימן הבא← סימן צ״ב
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן צ״א · ו׳ סעיפים · רמה 1 — התחלה
♥ לתמוך בדעת
📖להצטרף לחברותא