✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן ר״נ · 2 סעיפים (מחבר)
הכנת סעודות שבת — לגלות ולהבין
סימן ר״נ
הכנת הסעודה לשבת
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
גישה ראשונה אל 2 הסעיפים על ההכנה האישית של סעודות שבת ביום שישי: חובת ההשכמה בבוקר, דוגמת האמוראים (רב חסדא מחתך הירק, רבה ורב יוסף מבקעים עצים, רבי זירא מדליק האש, רב נחמן מתקן הבית), השחזת הסכין (רמ״א), הרבות בבשר/יין/מגדנות כפי יכלתו.
נושא: ההשתתפות האישית בהכנת צרכי שבת
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן ר״נ · 2 סעיפים · שבת קי״ט.
ליקוט: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com
📑 תכנית הלימוד
1. לשון השולחן ערוך — 2 הסעיפים
2. ההקשר הכללי — מדוע להשכים ביום שישי
3. מושג מפתח 1 — דוגמת האמוראים (שבת קי״ט.)
4. מושג מפתח 2 — הכנה אישית גם בעלי עבדים
5. מושג מפתח 3 — כבוד שבת על ידי מעשים
6. פרטי 2 הסעיפים
7. שיטת הרמ״א — השחזת הסכין
8. מקרים מעשיים בני זמננו
9. סיכום מעשי
10. שאלות הבנה
1. לשון השולחן ערוך
סעיף א׳ — להשכים ולהכין בעצמו
יַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי לְהָכִין צָרְכֵי שַׁבָּת. וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ כַּמָּה עֲבָדִים לְשַׁמְּשׁוֹ — יִשְׁתַּדֵּל לְהָכִין בְּעַצְמוֹ שׁוּם דָּבָר לְצָרְכֵי שַׁבָּת כְּדֵי לְכַבְּדוֹ. כִּי רַב חִסְדָּא הָיָה מְחַתֵּךְ הַיָּרָק דַּק דַּק, וְרַבָּה וְרַב יוֹסֵף הָיוּ מְבַקְּעִים עֵצִים, וְרַבִּי זֵירָא הָיָה מַדְלִיק הָאֵשׁ, וְרַב נַחְמָן הָיָה מְתַקֵּן הַבַּיִת וּמַכְנִיס כֵּלִים הַצְּרִיכִים לְשַׁבָּת וּמְפַנֶּה כְּלֵי הַחוֹל. וּמֵהֶם יִלְמַד כָּל אָדָם, וְלֹא יֹאמַר "לֹא אֶפְגֹּם כְּבוֹדִי" — כִּי זֶה הוּא כְּבוֹדוֹ שֶׁמְּכַבֵּד הַשַּׁבָּת. הגה: וְיֵשׁ לְהַשְׁחִיז הַסַּכִּין בְּעֶרֶב שַׁבָּת, כִּי זֶהוּ מִכְּבוֹד הַשַּׁבָּת שֶׁמֵּכִין עַצְמוֹ לַאֲכִילָה (כל בו וב"י בשם ספר חיי עולם).
ישכים בבוקר ביום השישי (ערב שבת) להכין צרכי שבת. ואפילו יש לו כמה עבדים לשמשו, ישתדל להכין בעצמו איזה דבר מצרכי שבת כדי לכבדו. שכן רב חסדא היה מחתך הירק דק דק, רבה ורב יוסף היו מבקעים עצים, רבי זירא היה מדליק האש, ורב נחמן היה מתקן את הבית, מכניס כלים הצריכים לשבת ומפנה כלי החול. ומכולם ילמד כל אדם, ולא יאמר "לא אפגום כבודי" — כי זה הוא כבודו, שמכבד את השבת. הַגָּהּ: ויש להשחיז את הסכין בערב שבת, כי זהו מכבוד השבת — שמכין עצמו לאכילה.
הרעיון המרכזי של סעיף א׳: הכנת שבת אינה בת אצילה. גם אם יש לאדם כל היכולת להשתמש באחרים — חייב הוא לעשות בעצמו לכל הפחות חלק. המעורבות הגופנית היא המבטאת את הכבוד. האמוראים (גדולי הדור!) מהווים דוגמה בהשתתפותם האישית של כולם.
סעיף ב׳ — להרבות במגדנות
יַרְבֶּה בְּבָשָׂר וְיַיִן וּמַגְדָּנוֹת כְּפִי יְכָלְתּוֹ.
ירבה בבשר, יין ומגדנות (מַגְדָּנוֹת) כפי יכלתו.
סעיף ב׳ קצר אך מבני: 3 קטגוריות להרבות בהן — בשר, יין, ומגדנות (= ממתקים, עוגות, פירות מובחרים). "כפי יכלתו" — לפי יכלתו: ללא מינימום מספרי וללא מקסימום. כל אחד לפי יכלתו הכלכלית.
2. ההקשר הכללי
על מה מדבר סימן זה?
סימן ר״נ עוסק בהכנה המעשית של סעודות שבת ביום שישי. זוהי המשך ישיר של הסימן הקודם (רמ״ט) שקבע את דיני ערב שבת (גבולות מרחק, סעודה, תענית). עתה: מעשית, כיצד מתכוננים?
השאלה המבנית: מי מכין את השבת בבית? בעל הבית או העבדים? המחבר משיב באופן רדיקלי: גם עם עבדים, מכינים בעצמו. זוהי ביטוי כבוד השבת.
המקור התלמודי — שבת קי״ט.
כל הסימן נובע מסוגיא מפורסמת בתלמוד (שבת קי״ט.) המתארת כיצד כל אחד מגדולי האמוראים השתתף אישית בהכנות:
"רַב חִסְדָּא — הָיָה מְחַתֵּךְ הַיָּרָק דַּק דַּק. רַבָּה וְרַב יוֹסֵף — מְבַקְּעֵי שַׁיְבֵי. רַבִּי זֵירָא — הָיָה מַדְלִיק שָׁרְגָּא. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק — מְכַתֵּף וְעָיֵיל מְכַתֵּף וְנָפֵיק (= מכניס ומוציא כלים בכתפיו)".
(שבת קי״ט.)
המסר המשתמע: אם רבה, רב יוסף, רב חסדא, רבי זירא, רב נחמן — שהיו גדולי הדור, ראשי ישיבות, ונועצים בהם המלכים — השתתפו פיזית בהכנות, קל וחומר שכל יהודי פשוט חייב לעשות כן.
הקשר עם הסימנים השכנים
| סימן | נושא | הקשר |
|---|---|---|
| רמ״ב | כבוד ועונג שבת | מסגרת תפיסתית כללית |
| רמ״ט | דיני יום שישי הספציפיים | אילוצים (מרחק, סעודה, תענית) |
| ר״נ | הכנת הסעודות | — |
| רנ״א | מלאכה המותרת/אסורה בערב שבת אחר חצות | המשך: מתי להפסיק להכין |
3. מושג מפתח 1 — דוגמת האמוראים (שבת קי״ט.)
5 האמוראים ופעולותיהם
| האמורא | הפעולה | הסמליות |
|---|---|---|
| רב חסדא | מחתך הירק דק דק | דיוק, תשומת לב לפרט הקולינרי |
| רבה ורב יוסף | מבקעים עצים | מאמץ גופני, עבודה ידנית |
| רבי זירא | מדליק האש | אור, תחילת התהליך |
| רב נחמן | מתקן הבית, מכניס/מפנה כלים | סידור חומרי, הבחנת שבת/חול |
לפירוט כל פעולה יש משמעות:
- רב חסדא "מחתך דק דק" (דק מאוד) — העדינות עצמה היא מידה של אהבת השבת
- רבה/רב יוסף "מבקעים עצים" — העבודה הגופנית ביותר של גדולי החכמים
- רבי זירא "מדליק האש" — הצד הסמלי של ההארה
- רב נחמן "מפנה כלי החול ומכניס של שבת" — השינוי החומרי של הבית
אתה יכול לבחור את המטלה שלך: לכל אמורא היה התמחות משלו. אינך חייב לעשות הכל. אך עליך לעשות משהו בעצמך. בחר במה שמתאים לך — חתוך את הירקות, ערוך את השולחן, הוצא את הנרות, הכן את החלות. העיקר הוא ההשתתפות הגופנית האישית.
4. מושג מפתח 2 — הכנה בעצמו גם בעלי עבדים
העיקרון ההלכתי
"וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ כַּמָּה עֲבָדִים" — אפילו יש לאדם כמה עבדים (או כיום: בן/בת זוג, ילדים, עוזרת בית, קייטרינג), חייב לעשות בעצמו משהו. ההשתתפות הגופנית היא מבנית, אינה תלויה בנסיבות.
מדוע? תשובת המחבר לטענה
המחבר מקדים תשובה לטענה: "איש בעל מעמד כשלי, האם אינו ראוי שאחרים יעשו את העבודה במקומו?". התשובה:
"וְלֹא יֹאמַר 'לֹא אֶפְגֹּם כְּבוֹדִי' — כִּי זֶה הוּא כְּבוֹדוֹ שֶׁמְּכַבֵּד הַשַּׁבָּת"
"שלא יאמר 'לא אפגום כבודי' — כי דווקא זהו כבודו, שמכבד את השבת"
"שלא יאמר 'לא אפגום כבודי' — כי דווקא זהו כבודו, שמכבד את השבת"
המחבר הופך את ההיגיון העולמי: כבוד החכם איננו בכך שמשרתים אותו, אלא בכך שמשרת הוא את השבת בידיו שלו. זוהי בדיוק העמדה הרוחנית החסידית של ביטול מול קדושת השבת.
5. מושג מפתח 3 — כבוד שבת על ידי מעשים
כבוד שבת = כבודה של השבת. אינו מתבטא רק במחשבה או בתפילה, אלא במעשים גופניים מוחשיים: להכין את המאכלים, לסדר את הבית, להשחיז את הסכין, להדליק את האש, וכדומה. סימן ר״נ הוא ההתממשות המעשית של כבוד שבת המושג בסימן רמ״ב.
| סימן | רמה | ביטוי הכבוד |
|---|---|---|
| רמ״ב | מושגי | חובת הכבוד (3 קטגוריות של אנשים) |
| רמ״ט | התנהגותי | אין סעודה גדולה, תענית רשות, מרחק מוגבל |
| ר״נ | גופני | לעשות את ההכנות בעצמו |
6. פרטי 2 הסעיפים
סעיף א׳ — הכלל הכללי + דוגמת האמוראים
4 רכיבי סעיף א׳:
- להשכים בבוקר ביום שישי (יַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר) — לא להמתין לאחר הצהריים
- להכין בעצמו לפחות משהו — גם בעלי עבדים
- רשימת דוגמאות: רב חסדא (ירקות), רבה/רב יוסף (עצים), רבי זירא (אש), רב נחמן (בית)
- השחזת הסכין (רמ״א) — הכנה ישירה לסעודה
סעיף ב׳ — להרבות בבשר, יין ומגדנות
3 קטגוריות להרבות:
- בשר — מרכיב חומרי עיקרי של הסעודה (עוף, בשר בקר)
- יין — לקידוש, אך גם לסעודה — מוסיף בשמחה
- מגדנות — ממתקים, עוגות, פירות טריים ומובחרים
7. שיטת הרמ״א — השחזת הסכין
הגהת הרמ״א (סעיף א׳): "וְיֵשׁ לְהַשְׁחִיז הַסַּכִּין בְּעֶרֶב שַׁבָּת, כִּי זֶהוּ מִכְּבוֹד הַשַּׁבָּת שֶׁמֵּכִין עַצְמוֹ לַאֲכִילָה".
"יש להשחיז את הסכין בערב שבת, כי זהו מכבוד השבת — שמכין עצמו לאכילה".
"יש להשחיז את הסכין בערב שבת, כי זהו מכבוד השבת — שמכין עצמו לאכילה".
הסכין המושחז הוא סמלית עשיר:
- מונע את העבודה (המאמץ) בשולחן — אין נאבק לחתוך
- מבטא את ההכנה — הסכין מוכן כי הכינו אותו מבעוד מועד
- מסמל את היכולת — המשחיז הוא בעמדה פעילה
מקור הרמ״א
הרמ״א מצטט את ספר חיי עולם (ספר מימי הביניים). מנהג זה של השחזת הסכין בערב שבת הפך למנהג נפוץ. כיום, שומרים עליו סמלית (לבדוק את הסכינים, להוציא את הסכינים הטובים), גם אם אין צורך עוד להשחיזם כמו פעם.
8. מקרים מעשיים בני זמננו
מקרה 1 — בית עם עוזרת או קייטרינג
המקרה: יש לי עוזרת בית שמכינה הכל. או שאני מזמין מקייטרינג.
ההנהגה: חייב לעשות משהו בעצמי. לחתוך את הסלט, לערוך את השולחן, להדליק נר, להכין את הקידוש, להוציא את החלות — כל מעשה אישי נחשב. ההאצלה המלאה איננה דרכו של המחבר.
ההנהגה: חייב לעשות משהו בעצמי. לחתוך את הסלט, לערוך את השולחן, להדליק נר, להכין את הקידוש, להוציא את החלות — כל מעשה אישי נחשב. ההאצלה המלאה איננה דרכו של המחבר.
מקרה 2 — זוג שבו האשה עושה הכל
המקרה: בתרבות היהודית המסורתית, האשה לעתים קרובות עושה הכל במטבח.
ההנהגה: הבעל יכול לקחת על עצמו מטלות מסוימות — להכין את הדגים, להשחיז את הסכין, לסדר חדר. זה חל על כל המשפחה, לא רק על האשה. הילדים יכולים גם להשתתף (לערוך את השולחן, לסדר את הפמוטים).
ההנהגה: הבעל יכול לקחת על עצמו מטלות מסוימות — להכין את הדגים, להשחיז את הסכין, לסדר חדר. זה חל על כל המשפחה, לא רק על האשה. הילדים יכולים גם להשתתף (לערוך את השולחן, לסדר את הפמוטים).
מקרה 3 — אדם זקן או נכה
המקרה: אני זקן או חולה, יכול אני להשתתף מעט גופנית.
ההנהגה: לעשות מה שאני יכול. לקפל מפית, להכין את הקידוש במלים, לסדר את חדרי. העיקרון הוא "כפי יכלתו" (לפי יכלתו) — שחל גם על היכולות הגופניות, לא רק על הכלכליות.
ההנהגה: לעשות מה שאני יכול. לקפל מפית, להכין את הקידוש במלים, לסדר את חדרי. העיקרון הוא "כפי יכלתו" (לפי יכלתו) — שחל גם על היכולות הגופניות, לא רק על הכלכליות.
מקרה 4 — תלמיד ישיבה הרחוק מביתו
המקרה: אני בישיבה, מטבח הישיבה הוא המכין.
ההנהגה: להשתתף במעשים — לערוך את השולחן, להכין את הסידור, ללכת לטבול במקווה, ללמוד את סימן ר״נ ברצינות. כל מעשה מודע לכבוד השבת נחשב.
ההנהגה: להשתתף במעשים — לערוך את השולחן, להכין את הסידור, ללכת לטבול במקווה, ללמוד את סימן ר״נ ברצינות. כל מעשה מודע לכבוד השבת נחשב.
מקרה 5 — להרבות בבשר/יין כפי היכולת
המקרה: אני צנוע מבחינה כלכלית.
ההנהגה: "כפי יכלתו" — סעודה החורגת מהרגלי השבוע שלי, גם אם בצנעה. מעט יותר בשר, יין יותר טוב, פרי עדין — מה שיוצר את הניגוד עם החול.
ההנהגה: "כפי יכלתו" — סעודה החורגת מהרגלי השבוע שלי, גם אם בצנעה. מעט יותר בשר, יין יותר טוב, פרי עדין — מה שיוצר את הניגוד עם החול.
9. סיכום מעשי
2 הלימודים של סימן ר״נ:
- להשכים בבוקר ביום שישי להכין בעצמו לפחות משהו, גם בעלי עבדים. זוהי הדרך לבטא את כבוד השבת.
- להרבות בבשר, יין ומגדנות כפי היכולת — ליצור את הניגוד עם החול.
טבלת החלטה מעשית
| המצב | ההנהגה |
|---|---|
| יש לי עבדים / עוזרת בית | בכל זאת לעשות משהו בעצמי |
| אני ראש המשפחה | להשתתף בהכנות (לא להטיל הכל על האשה) |
| אני אדם זקן | לעשות מה שביכולתי הגופנית |
| אני מזמין מקייטרינג | לעשות מעשה אישי (שולחן, קידוש, נרות) |
| אני תלמיד ישיבה | להשתתף במטבח הישיבה או במעשים אישיים |
| להרבות בבשר/יין | כפי יכלתי — ליצור ניגוד עם החול |
| השחזת הסכין (רמ״א) | לבדוק את הסכינים, להוציא את הטובים |
5 הציוויים המעשיים של סימן ר״נ
- השכם בבוקר ביום שישי כדי שיהיה לך זמן להכין כראוי
- עשה לפחות דבר אחד בעצמך גם בעזרה או בקייטרינג
- חקה את האמוראים — בחר מטלה (ירקות, שולחן, קידוש, נרות וכו׳)
- הרבה בבשר/יין/מגדנות כפי יכלתך — יצירת הניגוד
- השחז את הסכין (כפשוטו או כמשל) — הכנה ישירה לסעודה
10. שאלות הבנה
בדוק את הבנתך:
- באיזו שעה יש להשכים ביום שישי לפי המחבר?
- מי הם 5 האמוראים המוזכרים ומה הפעולות שלהם?
- מדוע אומר המחבר שאסור להסתפק בעבדים?
- מהו המשפט המרכזי המהפך את התפיסה העולמית של הכבוד?
- מה פירוש "מַגְדָּנוֹת"? תן 3 דוגמאות בנות זמננו.
- מה משמעות "כפי יכלתו" — האם זה חל רק על אמצעים כלכליים?
- מה אומר הרמ״א על הסכין? מהו המקור?
- למי שיש עוזרת בית, כיצד ייישם את הסימן?
- לאדם זקן או חולה, כיצד "לעשות כפי יכולתו"?
- מהו הקשר בין סימן ר״נ לסימן רמ״ב (כבוד ועונג שבת)?
להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן: פלפול, סוגיא שבת קי״ט., שיטות הראשונים על ההשתתפות האישית
- ✨ רמה 3 — סיכום: חזרה עם סימני זיכרון
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן