✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה

סימן רמ״ט · ד' סעיפים (מחבר)

דינים השייכים לערב שבת — לימוד פדגוגי של המחבר
סימן רמ״ט
דינים השייכים לערב שבת
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦

גישה ראשונית לסעיפי דיני ערב שבת: גבול ג' פרסאות, איסור סעודה מרובה בערב שבת, מנהג אנשי מעשה להתענות בערב שבת, והלכת התענית עד מתי. כולל את ד' סעיפי השולחן ערוך (מחבר).

נושא: התנהגויות הלכתיות הייחודיות ליום ששי לשם כניסת השבת בכבוד
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן רמ״ט · ד' סעיפים

עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com

📑 מערך הלימוד

1. טקסט השולחן ערוך — ד' הסעיפים
2. ההקשר הכללי: מדוע דינים מיוחדים לערב שבת?
3. מושג מפתח 1: ג' פרסאות — גבול המרחק
4. מושג מפתח 2: איסור סעודה מרובה (כבוד שבת)
5. מושג מפתח 3: תענית ערב שבת (אנשי מעשה)
6. פירוט ד' הסעיפים
7. שיטת הרמ״א בסעיפים ב' ו-ד'
8. מקרים מעשיים בני זמננו
9. סיכום מעשי
10. שאלות הבנה

1. טקסט השולחן ערוך

סימן רמ״ט בשולחן ערוך כולל ד' סעיפים המקודדים את ההתנהגויות שיש לאחוז בערב שבת לשם הכנת השבת בכבוד.

סעיף א' — גבול ג' פרסאות

אֵין הוֹלְכִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת יוֹתֵר מִג' פַּרְסָאוֹת, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל וְיוּכַל לְהָכִין צָרְכֵי סְעוּדָה לְשַׁבָּת. בֵּין שֶׁהוֹלֵךְ לְבֵית אֲחֵרִים בֵּין שֶׁהוֹלֵךְ לְבֵיתוֹ. וְהָנֵי מִילֵי כְּשֶׁהוּא בְּיִישּׁוּב בְּמָקוֹם שֶׁיּוּכַל לְהָכִין צָרְכֵי שַׁבָּת. אֲבָל אִם בְּמָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהָכִין צָרְכֵי שַׁבָּת, אוֹ שֶׁאֵינוֹ מְקוֹם יִישּׁוּב בָּטוּחַ — מוּתָּר לֵילֵךְ אֲפִילּוּ כַּמָּה פַּרְסָאוֹת. וְאִם שָׁלַח לְהוֹדִיעָם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ שָׁם לְשַׁבָּת — מוּתָּר לוֹ לֵילֵךְ כַּמָּה פַּרְסָאוֹת בְּכָל גַּוְונָא.
אין הולכין יותר מג' פרסאות בערב שבת, כדי להגיע לביתו בעוד היום גדול, ויוכל להכין צרכי סעודת שבת. בין שהולך לבית אחרים בין לביתו. והני מילי כשהוא בישוב במקום שיכול להכין צרכי שבת. אבל במקום שאינו יכול להכין (או מקום שאינו ישוב בטוח) — מותר לילך אפילו כמה פרסאות. ואם שלח להודיעם שיגיע אצלם לשבת — מותר בכל גוונא.
פרסה אחת = ד' מילין = כ-4 ק"מ. נמצא שג' פרסאות ≈ 12 ק"מ. מעבר לכך, ההולך מסתכן להגיע באיחור ולא להספיק להכין צרכי הסעודה. הדין שומר על הכנה ראויה לשבת.

סעיף ב' — איסור סעודה מרובה בערב שבת

אָסוּר לִקְבֹּעַ בְּעֶרֶב שַׁבָּת סְעוּדָה וּמִשְׁתֶּה שֶׁאֵינוֹ רָגִיל בִּימֵי הַחוֹל. וַאֲפִלּוּ הוּא סְעוּדַת אֵרוּסִין — מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת שֶׁיִּכָּנֵס לְשַׁבָּת כְּשֶׁהוּא תָּאֵב לֶאֱכוֹל. וְכָל הַיּוֹם בִּכְלָל הָאִסּוּר. הגה: וּסְעוּדָה שֶׁזְּמַנָּהּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, כְּגוֹן בְּרִית מִילָה אוֹ פִּדְיוֹן הַבֵּן — מֻתָּר. וְכֵן הַמִּנְהָג פָּשׁוּט. וְלֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּלִי קְבִיעוּת סְעוּדָה אֲפִלּוּ סְעוּדָה שֶׁרָגִיל בָּהּ בְּחוֹל — כָּל הַיּוֹם מֻתָּר לְהַתְחִיל מִן הַדִּין. אֲבָל מִצְוָה לְהִמָּנַע מִלִּקְבֹּעַ סְעוּדָה שֶׁנָּהוּג בָּהּ בְּחוֹל מִתֵּשַׁע שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה.
אסור לקבוע בערב שבת סעודה או משתה שאינו רגיל בימי החול — ואפילו סעודת אירוסין, משום כבוד השבת, כדי שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול. וכל היום בכלל האיסור. הגה (רמ״א): אבל סעודה שזמנה ערב שבת (כגון ברית מילה או פדיון הבן) — מותרת. וכן המנהג פשוט. ולאכול ולשתות בלי קביעות סעודה — אפילו סעודה הרגילה בחול — כל היום מותר מן הדין. אבל מצוה להמנע מקביעת סעודה הרגילה בחול מתשע שעות ומעלה.
שלוש דרגות התנהגות בערב שבת:
  1. כל היום: אסור לקבוע סעודה חדשה שאינה רגילה (חוץ מברית/פדיון הבן)
  2. מתשע שעות ומעלה (≈15:00 בשעות זמניות): מצוה להמנע אף מסעודה רגילה
  3. אכילה ושתיה קלות בלי קביעת סעודה: מותר כל היום
המטרה: להיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול ולכבד את השבת בסעודה אמיתית.

סעיף ג' — מנהג אנשי מעשה להתענות

דֶּרֶךְ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה לְהִתְעַנּוֹת בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת.
דרך אנשי מעשה (חסידים ויקרי המעלה) להתענות בכל ערב שבת.
מנהג זה נזכר בכמה מהראשונים. המטרה: להיכנס לשבת מתוך תפילה (הכנה רוחנית), לעשות תשובה, להגביר את התאוה לסעודת השבת (וכבוד היא לה). אין זה חיוב על הכל — אלא מנהג חסידים ממקדם. בחב״ד ובדעת כמה מהפוסקים מעדיפים שכינה (חצי-תענית) מאשר תענית גמורה.

סעיף ד' — עד מתי מתענים

אִם קִבֵּל עָלָיו לְהִתְעַנּוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת — צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים, אִם לֹא שֶׁפֵּרֵשׁ בִּשְׁעַת קַבָּלַת הַתַּעֲנִית עַד שֶׁיַּשְׁלִימוּ הַצִּבּוּר תְּפִלָּתָן. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּלֹא יַשְׁלִים אֶלָּא מִיָּד שֶׁיּוֹצְאִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת יֹאכַל (טור ומרדכי ס"פ בכל מערבין בשם הר"מ, והגהות מיי' פרק א' מהלכות תענית). וְלָכֵן בְּתַעֲנִית יָחִיד לֹא יַשְׁלִים, וְטוֹב לְפָרֵשׁ כֵּן בִּשְׁעַת קַבָּלַת הַתַּעֲנִית. וּבְתַעֲנִית צִבּוּר יַשְׁלִים, וְהָכִי נָהוּג (מהרי"ל בתשו' סי' ל"ג). וְאִם הוּא תַּעֲנִית חֲלוֹם — צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים.
אם קיבל עליו להתענות בערב שבת — צריך להתענות עד צאת הכוכבים, אלא אם פירש בשעת קבלת התענית שיתענה רק עד שישלימו הציבור תפילתן. הגה (רמ״א): ויש אומרים שלא ישלים אלא מיד כשיוצאים מבית הכנסת יאכל. ולכן בתענית יחיד לא ישלים, וטוב לפרש כן בשעת קבלת התענית. ובתענית ציבור ישלים, והכי נהוג. ואם הוא תענית חלום — צריך להתענות עד צאת הכוכבים.
שלשה מקרים לסיום התענית:

2. ההקשר הכללי

על מה מדבר סימן זה?

סימן רמ״ט עוסק בהתנהגויות הלכתיות הייחודיות לערב שבת: גבולי הנסיעה, ההתנהגות בעת הסעודות, התעניות המומלצות. זוהי הפסקה הלכתית טרם הסימנים המתארים את עצם כניסת השבת.

השאלה המרכזית: כיצד מתכוננים בכבוד לשבת? אילו התנהגויות חייבים לאמץ (הכנה מעשית), אילו להמנע מהן (סעודות מרובות), ומהן המומלצות (תענית החסידים)?

קשר לסימנים השכנים

סימןנושאקשר
רמ״בכבוד ועונג שבתמסגרת מושגית כללית של כבוד השבת
רמ״חהפלגה בספינה ושייראגבול הנסיעות לפני השבת
רמ״טדינים השייכים לערב שבת
ר״נהכנת צרכי שבת בערב שבתהמשך: מה מכינים בפועל

3. מושג מפתח 1 — ג' פרסאות

פרסה אחת = ד' מילין = כ-4 ק"מ (לפי החשבונות המקובלים).
ג' פרסאות ≈ 12 ק"מ. זהו גבול ההליכה המרבי בערב שבת שלא בשעת הדחק או הודעה מראש.

מדוע גבול זה?

המטרה היא להגיע הביתה מבעוד מועד, כשהיום עדיין גדול (בעוד היום גדול) — לכאורה לפני שעה שישית (חצות). זה מאפשר:

שלשת היוצאים מן הכלל לפי המחבר

יוצא מן הכללההלכה
מקום שאינו יכול להכין בומותר לילך כמה פרסאות
מקום שאינו ישוב ובטוחמותר לילך כמה פרסאות (הביטחון קודם)
הודיע מראש שיגיעמותר לילך כמה פרסאות בכל גוונא

4. מושג מפתח 2 — איסור סעודה מרובה (כבוד שבת)

העיקרון: אין לקבוע סעודה או משתה שאינו רגיל בערב שבת, על מנת להיכנס לשבת בתאוה. הסעודה הגדולה של ליל שבת צריכה להיות בעלת ניגוד ליום, להבעת כבוד השבת.

שלוש דרגות חומרא

זמןסעודה רגילהסעודה חדשהברית/פדיון הבן
כל היוםמותר❌ אסור✓ מותר (רמ״א)
מתשע שעות זמניות (≈15:00)מצוה להמנע❌ אסור✓ מותר
ההלכה בזמן הזה:

5. מושג מפתח 3 — תענית ערב שבת (אנשי מעשה)

אנשי מעשה = "בני המעשה / החסידים" — במובן הקלאסי: אותם המתאמצים בעבודת ה' עיון. המנהג שמביא המחבר הוא להתענות בכל ערב שבת לשם כניסת השבת מתוך תשובה והכנה.

שיטות הפוסקים

שיטההמלצה
מחברמזכיר מנהג אנשי מעשה — אין זו חובה
אחרונים ספרדיםמנהג היסטורי, מעט נוהגים בו בזמננו
אחרונים אשכנזיםכנ"ל — נהוג בקרב חסידים ויחידים יראים
החסידות (חב״ד בפרט)מעדיפה תפילה במנין ולימוד תניא במקום תענית. התענית אינה דרך מומלצת בחב״ד

6. פירוט ד' הסעיפים

סעיף א' — מרחק והכנה

מבחן מעשי: האם אוכל להגיע הביתה לפני חצות לשם הכנת השבת? אם כן → גבול ג' הפרסאות אינו מטריד אותי. אם לא → עלי להודיע מראש או לשנות תוכנית.

סעיף ב' — סעודת היום

הכלל: אכילה רגילה בסדר. סעודה חדשה = אסור. שעה ט' ומעלה = מצוה להמנע אף מסעודה רגילה. חוץ מברית ופדיון הבן.

סעיף ג' — מנהג התענית

מנהג חסידים שהוזכר. אינו חיוב. בזמן הזה מעטים הנוהגים בו. החב״ד מעדיפה הכנה רוחנית (תניא, משנה תורה) על פני תענית.

סעיף ד' — סוף התענית

שלושה מקרים:

7. שיטת הרמ״א

נושאמחבררמ״א
ברית/פדיון הבן בערב שבתבמשתמעמותר (וכן המנהג פשוט)
סעודה רגילה בשעה ט'מצוה להמנעאותו דבר
סיום תענית יחידעד צאת הכוכביםאוכל מיד ביציאתו מבית הכנסת
סיום תענית ציבורעד צאת הכוכביםאותו דבר (וכן נהוג)

8. מקרים מעשיים בני זמננו

מקרה 1 — נסיעה ברכבת ביום ששי

המקרה: שב הביתה ברכבת ביום ששי לקראת שבת. הנסיעה ארבע שעות, מגיע ב-14:00.
הניתוח: דין ג' הפרסאות חל על ההליכה. הרכבת אינה מוגבלת — הרוח היא שיגיע עם שהות מספקת. אם אגיע ב-14:00 והשבת ב-18:00, יש לי 4 שעות להכין → בסדר.
ההלכה: מותר. אך לנסיעה שעלולה לחרוג לתוך השבת, ראה סימן רמ״ח.

מקרה 2 — בראנץ' עסקי ביום ששי בצהריים

המקרה: הוזמנתי לבראנץ' עסקי ביום ששי 12:00.
הניתוח: ההלכה: לפי הסוג. בספק, עדיף בראנץ' קל.

מקרה 3 — ברית מילה שחלה ביום ששי

המקרה: ברית מילה ב-11:00 ביום ששי וסעודת הברית לאחריה.
ההלכה: מותר (רמ״א) — וכן המנהג פשוט. סעודת הברית מותרת במפורש אף בערב שבת מאחר שזמנה הוא ערב שבת.

מקרה 4 — צום י"ז בתמוז שחל ביום ששי

המקרה: י"ז בתמוז חל ביום ששי.
ההלכה: תענית ציבור → להתענות עד צאת הכוכבים. סעודת השבת מתחילה לאחר מכן. וכן המנהג הכללי (רמ״א).

מקרה 5 — חסיד חב״ד — מנהג תענית ערב שבת?

המקרה: האם להתענות בערב שבת לפי חב״ד?
ההלכה: לא. דרך חב״ד מעדיפה: התענית אינה דרך החסידות החב״דית. אדמו"ר הזקן מעדיף שמחה של מצוה.

9. סיכום מעשי

ארבעת הלימודים של סימן רמ״ט:
  1. גבול ג' פרסאות (≈12 ק"מ) — להגיע הביתה בזמן לשם הכנת השבת
  2. אין לעשות סעודה חדשה ביום ששי — להיכנס לשבת בתאוה (תאב לאכול)
  3. מנהג החסידים להתענות בערב שבת — אינו חיוב, מעטים הנוהגים
  4. אם קיבל תענית — דינים לפי יחיד/ציבור/חלום

טבלת החלטה מעשית

מצבההלכה
נסיעה של למעלה מ-12 ק"מ ביום ששילהודיע מראש או לשנות תוכנית
בראנץ' עסקי ביום ששי בצהרייםקל בלבד, ללא סעודה חדשה
ברית/פדיון הבן ביום ששימותר (סעודת מצוה)
סעודה קלה עד שעה ט'מותר
סעודה לאחר שעה ט'מצוה להמנע
י"ז בתמוז / ט' באב ביום ששילהתענות עד צאת הכוכבים
מנהג להתענות בערב שבתדרך החסידים — חב״ד מעדיפה הכנה רוחנית

10. שאלות הבנה

בדוק את הבנתך:
  1. מהו גבול המרחק בערב שבת? ומדוע?
  2. מהם שלושת היוצאים מן הכלל לפי המחבר?
  3. מדוע אסור לקבוע סעודה חדשה בערב שבת?
  4. מה ההבדל בין "כל היום" ל-"מתשע שעות" בסעיף ב'?
  5. מה אומר הרמ״א על סעודות ברית/פדיון הבן בערב שבת?
  6. מהו מנהג אנשי מעשה? האם הוא חיוב?
  7. מהם שלושת הדינים השונים בסעיף ד' לסיום התענית?
  8. בתענית יחיד לפי הרמ״א, עד מתי מתענים?
  9. בתענית חלום, האם זה שונה?
  10. האם חב״ד ממליצה תענית ערב שבת? מדוע?

להעמיק בסימן זה:
להמשך הלימוד — הסימן הבאסימן ר״נ ←
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

סימן רמ״ט · רמה 1 — התחלה
♥ לתמוך בדעת
📖הצטרף לחברותא