✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן רנ״ז · 8 סעיפים (שו״ע) + 13 סעיפים (שו״ע הרב)
הטמנת התבשילים החמים — חומרים מותרים, אסורים, יישום מודרני
סימן רנ״ז
דיני הטמנת החמין
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
הסימן הגדול של הטמנה. כיצד ובמה מותר לעטוף את התבשילים החמים בערב שבת כדי שיישארו חמים בשבת? ההבחנה המרכזית: מוסיף הבל (חומר שמוסיף חום) לעומת אינו מוסיף הבל (חומר שרק שומר על החום). יישום ישיר לחמין המודרני, לקדרה התרמית, ולשמיכות של שבת. מסיים בקביעה תקיפה: מצוה להטמין לשבת.
נושא: עטיפת התבשילים החמים כדי שיישארו חמים בשבת
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן רנ״ז · 8 סעיפים · שבת מ״ז: – נ״א.
עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com
📑 תכנית הלימוד
1. טקסט השולחן ערוך — שמונת הסעיפים
2. ההקשר הכללי — שהייה / חזרה / הטמנה: המשולש
3. מושג מפתח 1 — מוסיף הבל מול אינו מוסיף הבל
4. מושג מפתח 2 — טבלת החומרים (סעיף ג)
5. מושג מפתח 3 — דין ערב שבת מול בשבת
6. פירוט שמונת הסעיפים
7. שיטת הרמ״א — שמיכות + בדיעבד + מצוות החמין
8. נידונים מעשיים מודרניים — קדרה תרמית, אלומיניום, שמיכות
9. סיכום מעשי
10. שאלות הבנה
1. טקסט השולחן ערוך
סעיף א — הכלל הגדול של ההטמנה
דיני הטמנת החמין. ובו ח סעיפים:
אין טומנין בשבת אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל אבל בספק חשיכה טומנין בו ואין טומנין בדבר המוסיף הבל אפי' מבעוד יום ואם הטמין בדבר המוסיף הבל התבשיל אסור אפילו בדיעבד ודוקא בצונן שנתחמם או שנצטמק ויפה לו אבל בעומד בחמימותו כשעה ראשונה מותר: הגה י"א דאם שכח והטמין בשוגג בדבר המוסיף הבל שרי לאכול [הגהות מרדכי] ויש אומרים דכל זה אינו אסור אלא כשעושה לצורך לילה אבל כשמטמין לצורך מחר מותר להטמין מבע"י בדבר שמוסיף הבל [מרדכי ר"פ כירה וב"י ס"ס רנ"ג בשם שבולי לקט] ובדיעבד יש לסמוך על זה ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן:
דיני הטמנת החמין — ובו ח׳ סעיפים. אין טומנים בשבת אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל; אבל בספק חשיכה — טומנים בו. ואין טומנים בדבר המוסיף הבל אפילו מבעוד יום; ואם הטמין בדבר המוסיף הבל — התבשיל אסור אפילו בדיעבד. ודווקא בצונן שנתחמם או שנצטמק ויפה לו; אבל בעומד בחמימותו כשעה ראשונה — מותר.
הגהת הרמ״א: יש אומרים שאם שכח והטמין בשוגג בדבר המוסיף הבל — שרי לאכול [הגהות מרדכי]. ויש אומרים שכל זה אינו אסור אלא כשעושה לצורך הלילה; אבל כשמטמין לצורך מחר — מותר להטמין מבעוד יום בדבר שמוסיף הבל [מרדכי ר״פ כירה; ב״י סוף סימן רנ״ג בשם שיבולי הלקט]; ובדיעבד יש לסמוך על זה, ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן.
הגהת הרמ״א: יש אומרים שאם שכח והטמין בשוגג בדבר המוסיף הבל — שרי לאכול [הגהות מרדכי]. ויש אומרים שכל זה אינו אסור אלא כשעושה לצורך הלילה; אבל כשמטמין לצורך מחר — מותר להטמין מבעוד יום בדבר שמוסיף הבל [מרדכי ר״פ כירה; ב״י סוף סימן רנ״ג בשם שיבולי הלקט]; ובדיעבד יש לסמוך על זה, ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן.
סעיף א מציב 4 צירים:
מה אומר הסעיף:
- אין טומנין בשבת — אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל. אבל בספק חשיכה — טומנין בו.
- ואין טומנין בדבר המוסיף הבל — אפילו מבעוד יום. ואם הטמין — התבשיל אסור אפילו בדיעבד.
- ודווקא בצונן שנתחמם, או שנצטמק ויפה לו. אבל בעומד בחמימותו כשעה ראשונה — מותר.
- הגהת הרמ״א: יש אומרים שאם שכח והטמין בשוגג — שרי לאכול. ויש אומרים דכל זה אינו אסור אלא כשעושה לצורך לילה — אבל כשמטמין לצורך מחר, מותר מבעוד יום אף בדבר שמוסיף הבל.
סעיף ב — הבחנה בין הטמנה לשמירה
אפילו תבשיל שנתבשל כל צרכו אסור להטמין בשבת אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל ומכל מקום לשום כלים על התבשיל כדי לשמרו מן העכברים או כדי שלא יתטנף בעפרורית שרי שאין זה כמטמין להחם אלא כשומר ונותן כיסוי על הקדירה [וע"ל סי' רנ"ג]:
אפילו תבשיל שנתבשל כל צורכו — אסור להטמינו בשבת אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל. ומכל מקום: לשים כלים על התבשיל כדי לשומרו מן העכברים, או כדי שלא יתטנף בעפרורית — שרי; שאין זה כמטמין להחם אלא כשומר ונותן כיסוי על הקדירה [ועיין לעיל סימן רנ״ג].
ההבחנה הרעיונית:
- הטמנה = להקיף את הקדרה בחומר על מנת לשמור/להוסיף חום
- שמירה = להניח חפץ על הקדרה כדי לשמור (ללא כוונת חימום)
מה אומר הסעיף:
- אפילו תבשיל שנתבשל כל צרכו: אסור להטמין בשבת, אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל.
- ומכל מקום לשום כלים על התבשיל כדי לשומרו מן העכברים, או כדי שלא יתטנף בעפרורית — שרי:
- שאין זה כמטמין להחם, אלא כשומר ונותן כיסוי על הקדירה.
סעיף ג — רשימת החומרים
אלו הם דברים המוסיפים הבל פסולת של זתים או של שומשמין וזבל ומלח וסיד וחול בין לחים בין יבשים ותבן וזגים ומוכין ועשבים בזמן ששלשתן לחין ואלו דברים שאינם מוסיפים הבל כסות ופירות וכנפי יונה: (הגה או שאר נוצות מהרר"א בהגהות) ונעורת של פשתן ונסורת של חרשין (פי' הקש הדק הנופל מן העץ כשמגררים אותו במגרה): הגה יש אומרים דמותר להטמין בסלעים אע"פ שמוסיפין הבל דמלתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן [תוס' ומרדכי ריש פ' לא יחפור]:
דברים המוסיפים הבל: פסולת של זיתים או של שומשמין, זבל, מלח, סיד, חול — בין לחים בין יבשים — תבן, זגים, מוכין ועשבים, בזמן ששלושתם לחים.
דברים שאינם מוסיפים הבל: כסות, פירות, כנפי יונה (הגהת הרמ״א: או שאר נוצות [מהרר״א בהגהות]), נעורת של פשתן ונסורת של חרשים (הקש הדק הנופל מן העץ כשמגררים אותו במגרה).
הגהת הרמ״א: יש אומרים שמותר להטמין בסלעים, אף שמוסיפים הבל — שמילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן [תוספות ומרדכי ריש פרק לא יחפור].
דברים שאינם מוסיפים הבל: כסות, פירות, כנפי יונה (הגהת הרמ״א: או שאר נוצות [מהרר״א בהגהות]), נעורת של פשתן ונסורת של חרשים (הקש הדק הנופל מן העץ כשמגררים אותו במגרה).
הגהת הרמ״א: יש אומרים שמותר להטמין בסלעים, אף שמוסיפים הבל — שמילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן [תוספות ומרדכי ריש פרק לא יחפור].
הקריטריון המבחין: חומרים מוסיפי הבל הם אלו שמייצרים חום משלהם על ידי תסיסה, תגובה כימית, או כושר אגירה. האחרים רק שומרים על החום של התבשיל.
מה אומר הסעיף:
- אלו הם דברים המוסיפים הבל: פסולת של זיתים או של שומשמין, וזבל, ומלח, וסיד, וחול — בין לחים בין יבשים — ותבן וזגים ומוכין ועשבים בזמן ששלושתן לחין.
- ואלו דברים שאינם מוסיפים הבל: כסות ופירות וכנפי יונה — הגהת הרמ״א: או שאר נוצות — ונעורת של פשתן ונסורת של חרשין.
- הגהת הרמ״א: יש אומרים דמותר להטמין בסלעים אף על פי שמוסיפין הבל — דמילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן.
סעיף ד — לכסות, להוסיף, להחליף בשבת
אע"פ שאין טומנין בשבת אפי' בדבר שאין מוסיף הבל אם טמן בו מבעוד יום ונתגלה משחשיכה מותר לחזור ולכסותו וכן אם רצה להוסיף עליו בשבת מוסיף וכן אם רצה ליטלו כולו ולתת אחר במקומו בין שהראשון חם יותר מהשני בין שהשני חם יותר מהראשון אפי' לא היה מכוסה אלא בסדין יכול ליטלו ולכסותו בגלופקרין והוא שנתבשלה הקדירה כל צרכו אבל אם אינה מבושלת כל צרכו אפי' להוסיף על הכסוי אסור שתוספת זה גורם לה להתבשל:
שלוש פעולות מותרות בשבת על הטמנה קיימת: (1) לחזור ולכסות מה שנתגלה משחשיכה; (2) להוסיף על הכיסוי בשבת; (3) להחליף את הכיסוי כולו — בין שהראשון חם מהשני בין להפך, אפילו היה מכוסה בסדין יכול ליטלו ולכסותו בגלופקרין (שמיכה עבה). והוא שנתבשלה הקדירה כל צורכה; אבל אם אינה מבושלת כל צורכה — אפילו להוסיף על הכיסוי אסור, שתוספת זו גורמת לה להתבשל.
מה אומר הסעיף:
- אף על פי שאין טומנין בשבת, אם טמן מבעוד יום ונתגלה משחשיכה — מותר לחזור ולכסותו.
- וכן אם רצה להוסיף עליו — מוסיף; וכן אם רצה ליטלו כולו ולתת אחר במקומו — בין שהראשון חם יותר מהשני, בין שהשני חם יותר מהראשון.
- והוא שנתבשלה הקדירה כל צרכו. אבל אם אינה מבושלת כל צרכה — אפילו להוסיף על הכיסוי אסור, שתוספת זה גורם לה להתבשל.
סעיף ה — לפנות בשבת
אם פינה התבשיל בשבת מקדירה שנתבשל בה לקדירה אחרת מותר להטמינו בדבר שאינו מוסיף הבל:
אם פינו בשבת את התבשיל מקדרת הבישול המקורית לקדרה אחרת — מותר להטמינו בדבר שאינו מוסיף הבל. מדוע יוצא דופן? הפינוי הוא שינוי כלי, ונחשב כמצב חדש — וההטמנה בשבת אסורה רק בהמשך של המצב המקורי.
מה אומר הסעיף:
- אם פינה התבשיל בשבת מקדירה שנתבשל בה לקדירה אחרת —
- מותר להטמינו בדבר שאינו מוסיף הבל.
סעיף ו — להטמין דבר צונן
מותר להטמין בשבת דבר צונן בדבר שאינו מוסיף הבל כדי שלא יצטנן ביותר או כדי שתפיג צנתו אבל בדבר המוסיף הבל ואפי' להטמין צונן גמור ואפי' מבעוד יום נמי אסור:
מותר בשבת: לעטוף דבר צונן בחומר שאינו מוסיף הבל כדי שלא יצטנן יותר, או על מנת שתפיג צינתו. אסור: לעטוף דבר צונן גמור במוסיף הבל — אפילו בערב שבת.
מה אומר הסעיף:
- מותר להטמין בשבת דבר צונן בדבר שאינו מוסיף הבל — כדי שלא יצטנן ביותר, או כדי שתפיג צנתו.
- אבל בדבר המוסיף הבל — ואפילו להטמין צונן גמור, ואפילו מבעוד יום — נמי אסור.
סעיף ז — תבשיל המבושל כל צרכה
כל היכא דאסרינן הטמנה אפי' בקדירה מבושלת כל צרכה אסרינן ואפי' מצטמק ורע לו: הגה וכן עיקר ויש מקילין ואומרים דכל שהוא חי לגמרי או נתבשל כל צרכו מותר בהטמנה כמו בשהוי וכמו שנתבאר לעיל סי' רנ"ג ובמקום שנהגו להקל ע"פ סברא זו אין למחות בידם אבל אין לנהוג כן בשאר מקומות:
כל מקום שאסרנו הטמנה — אסור אפילו בקדירה מבושלת כל צורכה, ואפילו מצטמק ורע לו.
הגהת הרמ״א: וכן עיקר. ויש מקילים ואומרים שכל שהוא חי לגמרי או נתבשל כל צורכו — מותר בהטמנה כמו בשהייה, כמו שנתבאר לעיל סימן רנ״ג; ובמקום שנהגו להקל על פי סברא זו — אין למחות בידם, אבל אין לנהוג כן בשאר מקומות.
הגהת הרמ״א: וכן עיקר. ויש מקילים ואומרים שכל שהוא חי לגמרי או נתבשל כל צורכו — מותר בהטמנה כמו בשהייה, כמו שנתבאר לעיל סימן רנ״ג; ובמקום שנהגו להקל על פי סברא זו — אין למחות בידם, אבל אין לנהוג כן בשאר מקומות.
מה אומר הסעיף:
- כל היכא דאסרינן הטמנה — אפילו בקדירה מבושלת כל צורכה אסרינן, ואפילו מצטמק ורע לו.
- הגהת הרמ״א: וכן עיקר. ויש מקילין ואומרים דכל שהוא חי לגמרי או נתבשל כל צרכו — מותר בהטמנה, כמו בשהוי.
- הגהת הרמ״א: ובמקום שנהגו להקל על פי סברה זו — אין למחות בידם; אבל אין לנהוג כן בשאר מקומות.
סעיף ח — קדרה + שמיכות + מצוות החמין
אע"פ שמותר להשהות קדירה על גבי כירה שיש בה גחלים על פי הדרכים שנתבארו בסי' רנ"ג אם הוא מכוסה בבגדים אע"פ שהבגדים אינם מוסיפין הבל מחמת עצמן מכל מקום מחמת אש שתחתיהם מוסיף הבל [ואסור] ומיהו כל שהוא בענין שאין הבגדים נוגעים בקדירה אע"פ שיש אש תחתיה כיון שאינו עושה דרך הטמנה שרי הלכך היכא שמעמיד קדרה על כירה או כופח שיש בהם גחלים ואין שולי הקדירה נוגעים בגחלים שיהוי מקרי ומותר על פי הדרכים שנתבארו בסימן רנ"ג ואם נתן על הקדירה כלי רחב שאינו נוגע בצדי הקדירה ונתן בגדים על אותו כלי רחב מותר דכיון שאין הבגדים נתונים אלא על אותו כלי רחב שאינו נוגע בצידי קדירה אין כאן הטמנה וכן מותר להניח הקדירה בתנורי' שלנו על ידי שיתן בתוכה חתיכה חיה והוא שלא תהא הקדירה נוגעת בגחלים ואע"פ שמכסה פי התנור בבגדים כיון שאין הבגדים נוגעים בקדירה לאו הטמנה הוא ושרי: הגה והטמנה שעושין במדינות אלו שמטמינים בתנור וטחין פי התנור בטיט שרי לכולי עלמא (א"ז ותרומת הדשן סי' ס"ט ואגור) וכמו שנתבאר לעיל סי' רנ"ד ויתבאר לקמן סוף סי' רנ"ט ומצוה להטמין לשבת כדי שיאכל חמין בשבת כי זה מכבוד ועונג שבת וכל מי שאינו מאמין בדברי החכמים ואוסר אכילת חמין בשבת חיישי' שמא אפיקורס הוא (בעל המאור פרק במה טומנין וכל בו):
אף שמותר להשהות קדירה על גבי כירה שיש בה גחלים לפי הדרכים שנתבארו בסימן רנ״ג — אם היא מכוסה בבגדים, אף שהבגדים אינם מוסיפים הבל מחמת עצמם, מכל מקום מחמת האש שתחתיהם הם מוסיפים הבל — ואסור. ומיהו, כל שאין הבגדים נוגעים בקדירה, אף שיש אש תחתיה, כיוון שאינו עושה דרך הטמנה — שרי. הלכך: המעמיד קדירה על כירה או כופח שיש בהם גחלים ואין שולי הקדירה נוגעים בגחלים — "שיהוי" מקרי, ומותר על פי דרכי סימן רנ״ג; נתן על הקדירה כלי רחב שאינו נוגע בצידי הקדירה ונתן בגדים על אותו כלי — מותר, שאין כאן הטמנה; וכן מותר להניח את הקדירה בתנורים שלנו על ידי שייתן בתוכה חתיכה חיה, ובלבד שלא תהא הקדירה נוגעת בגחלים — ואף שמכסה את פי התנור בבגדים, כיוון שאין הבגדים נוגעים בקדירה, אין זו הטמנה ושרי.
הגהת הרמ״א: וההטמנה שעושים במדינות אלו — שמטמינים בתנור וטחים את פי התנור בטיט — שרי לכולי עלמא [א״ז; תרומת הדשן סימן ס״ט; אגור], כמו שנתבאר לעיל סימן רנ״ד ויתבאר לקמן סוף סימן רנ״ט. ומצווה להטמין לשבת כדי שיאכל חמין בשבת, כי זה מכבוד ועונג שבת; וכל מי שאינו מאמין בדברי החכמים ואוסר אכילת חמין בשבת — חוששים שמא אפיקורוס הוא [בעל המאור פרק במה טומנין; כל בו].
הגהת הרמ״א: וההטמנה שעושים במדינות אלו — שמטמינים בתנור וטחים את פי התנור בטיט — שרי לכולי עלמא [א״ז; תרומת הדשן סימן ס״ט; אגור], כמו שנתבאר לעיל סימן רנ״ד ויתבאר לקמן סוף סימן רנ״ט. ומצווה להטמין לשבת כדי שיאכל חמין בשבת, כי זה מכבוד ועונג שבת; וכל מי שאינו מאמין בדברי החכמים ואוסר אכילת חמין בשבת — חוששים שמא אפיקורוס הוא [בעל המאור פרק במה טומנין; כל בו].
קביעה יסודית של הרמ״א: החמין (= חמין / חולנט) בשבת — מצוה. זה כבוד שבת. הסירוב מקושר היסטורית לקראים — זה סימן זיהוי של אמונה רבנית.
מה אומר הסעיף:
- אף על פי שמותר להשהות קדירה על גבי כירה, אם הוא מכוסה בבגדים — אסור: אף על פי שהבגדים אינם מוסיפין הבל מחמת עצמן, מכל מקום מחמת אש שתחתיהם מוסיף הבל.
- ומיהו כל שהוא בעניין שאין הבגדים נוגעים בקדירה — אף על פי שיש אש תחתיה — שרי: כיוון שאינו עושה דרך הטמנה.
- וכגון: נתן על הקדירה כלי רחב שאינו נוגע בצידי הקדירה, ונתן בגדים על אותו כלי — אין כאן הטמנה.
- הגהת הרמ״א: וההטמנה שעושין במדינות אלו, שמטמינים בתנור וטחין פי התנור בטיט — שרי לכולי עלמא.
- הגהת הרמ״א: ומצוה להטמין לשבת כדי שיאכל חמין בשבת, כי זה מכבוד ועונג שבת; וכל מי שאינו מאמין בדברי החכמים ואוסר אכילת חמין בשבת — שמא אפיקורס הוא.
2. ההקשר הכללי
במה עוסק סימן זה?
סימן רנ״ז הוא החלק השלישי של משולש בישול השבת:
| סימן | נושא | שאלה מרכזית |
|---|---|---|
| רנ״ג | שהייה / חזרה | להשהות קדרה על האש / להחזירה |
| רנ״ד | תבשילים מיוחדים | צלי, לחם, קטניות |
| רנ״ז | הטמנה | לעטוף את הקדרה בבידוד |
הסוגיא היסודית מן התלמוד — שבת מ״ז:–נ״א.: "במה טומנין ובמה אין טומנין". הגמרא מונה את החומרים ומציבה את הקריטריון: מוסיף הבל (שמוסיף) לעומת אינו מוסיף הבל (שאינו מוסיף). הבחנה זו מבנה את כל הסימן.
הקשר עם הסימנים הסמוכים
| סימן | נושא | קשר |
|---|---|---|
| רנ״ג | שהייה, חזרה, פלטה | מסגרת כללית — סימן רנ״ז מדייק את היבט הבידוד |
| רנ״ד | תבשילים מיוחדים | המשך בישול השבת |
| רנ״ה | הדלקת האש | מסגרת חומרית |
| רנ״ו | הכרזה ציבורית | מסגרת זמנית/חברתית |
| רנ״ז | הטמנה — לעטוף | — |
| רנ״ח–רנ״ט | הכנת החולנט / חמין | המשך מעשי |
3. מושג מפתח 1 — מוסיף הבל מול אינו מוסיף הבל
מוֹסִיף הֶבֶל (מילולית "מוסיף הבל/חום") = חומר המייצר חום משלו על ידי תסיסה, תגובה כימית, או כושר אגירה. אֵינוֹ מוֹסִיף הֶבֶל = חומר שרק שומר על חום התבשיל (אפקט בידוד פסיבי).
| קטגוריה | קריטריון פיזיקלי | תוצאה הלכתית |
|---|---|---|
| מוסיף הבל | חום פעיל: תסיסה, תגובה, אגירה | אסור בשבת וגם בערב שבת להטמנה |
| אינו מוסיף הבל | שמירה פסיבית של החום (מבדד) | אסור בשבת; מותר בערב שבת |
הסברה: מוסיף הבל = שווה ערך כמעט לבישול (החום עולה, יכול להצטבר). לכן אפילו בערב שבת זה מסוכן. אינו מוסיף הבל = שמירת חום פשוטה. מותר לפני שבת; אסור בשבת משום שמעשה העטיפה נראה כהתערבות חימום.
4. מושג מפתח 2 — טבלת החומרים
| חומר | קטגוריה | הערה |
|---|---|---|
| פסולת זיתים (גפת) | מוסיף הבל | תוסס |
| פסולת שומשמין | מוסיף הבל | כנ״ל |
| זבל | מוסיף הבל | תסיסה ביולוגית |
| מלח | מוסיף הבל | עם לחות, מפיק חום |
| סיד | מוסיף הבל | תגובה אקסותרמית |
| חול — לח או יבש | מוסיף הבל | כושר אגירה |
| תבן | מוסיף הבל | תסיסה |
| זגים | מוסיף הבל | תסיסה |
| מוכין | מוסיף הבל | כנ״ל |
| עשבים לחים | מוסיף הבל | אם כולם לחים |
| — גבול — | ||
| כסות | אינו מוסיף הבל | בד, מבדד פסיבי |
| פירות | אינו מוסיף הבל | — |
| נוצות (כנפי יונה / כל נוצה) | אינו מוסיף הבל | רמ״א: כל נוצה |
| נעורת פשתן | אינו מוסיף הבל | — |
| נסורת חרשים | אינו מוסיף הבל | יבש |
| אבנים | מחלוקת — רמ״א: מותר (נדיר) | מקרה חריג |
סיווג מודרני (לפי מדע בן זמננו):
- מוסיף הבל: כל חומר שיכול לתסוס, לאגור או לייצר חום (תבן טרי, קומפוסט, בדים לחים מסוימים)
- אינו מוסיף הבל: כל מיני כסות, פירות, נוצות, נעורת של פשתן, נסורת, עורות, גיזי צמר (שו״ע הרב רנ״ז:ה). האתר מונה ביניהם, בדרך של יישום, מבדדים מודרניים (צמר זכוכית, פוליסטירן, נייר אלומיניום), שהמקור אינו מזכיר.
- מקרים מודרניים: מגבת, שמיכה, נייר אלומיניום = אינו מוסיף הבל; שמיכה חשמלית מחממת = מוסיף הבל (אסורה)
5. מושג מפתח 3 — דין ערב שבת מול בשבת
| מתי | אינו מוסיף הבל | מוסיף הבל |
|---|---|---|
| ערב שבת (לכתחילה) | מותר | אסור (עונש אם בדיעבד) |
| בין השמשות | מותר | אסור |
| בשבת עצמה | אסור (פרט למקרי סעיף ד: לכסות, להוסיף, להחליף) | אסור |
הסברה של שלוש הזמנים:
6. פירוט שמונת הסעיפים
סעיף א — כלל יסוד + שלושת הזמנים
סיכום: שבת — אסור בכל; בין השמשות — מותר אינו מוסיף הבל; ערב שבת — מותר אינו מוסיף הבל בלבד. בדיעבד אם עבר במוסיף הבל: התבשיל אסור. הגהת הרמ״א: ניואנס (שכחה + בוקר).
סעיף ב — הבחנה הטמנה/שמירה
כיסוי רגיל = שמירה, ולא הטמנה. בדרך של יישום של האתר (המקור אינו מזכיר אלומיניום): אלומיניום לשמירה מזיהומים = שמירה. אבל אלומיניום הדוק כדי לשמור על החום = הטמנה. הכוונה משנה.
סעיף ג — קטלוג החומרים
הטבלה הגדולה (ראה מושג מפתח 2). בזמן המחבר: חומרים חקלאיים. כיום: התאמה לחומרים מודרניים (שמיכה, אלומיניום, פוליסטירן = אינו מוסיף הבל; שמיכה חשמלית = מוסיף הבל).
סעיף ד — שלוש פעולות מותרות בשבת על הטמנה קיימת
| פעולה | תנאי |
|---|---|
| לכסות מה שנתגלה | תבשיל מבושל כל צורכו |
| להוסיף על הכיסוי | תבשיל מבושל כל צורכו |
| להחליף לגמרי | תבשיל מבושל כל צורכו, לא משנה אם החדש חם יותר או קר יותר |
סעיף ה — לפנות בשבת מתיר הטמנה
מקרה מעשי: להגיש את החולנט בקערה גדולה על השולחן. מותר אחר כך לעטוף אותו (במגבת למשל) כדי שלא יצטנן יותר מדי לפני סוף הסעודה. לא בחומר שמוסיף.
סעיף ו — הטמנת דבר צונן בשבת
מותר בשבת לשים בקבוק מים קרים במגבת כדי שלא יצטנן יותר. אסור לשים אותו בחול (מוסיף הבל) — אפילו צונן גמור, אפילו בערב שבת.
סעיף ז — חומרא אפילו בכל צורכה
חומר איסור ההטמנה (בשבת) אינו תלוי במצב התבשיל. אפילו כל צורכו, אפילו מצטמק ורע לו — אסור. שונה מסימן רנ״ג (שהייה) שבו מצבים אלו היו הקלות.
סעיף ח — השמיכות והמצוה
שילוב כירה + שמיכות:
- שמיכות נוגעות בקדרה + אש מתחתיה = אסור (כשווה הטמנה במוסיף הבל)
- שמיכות נפרדות על ידי חפץ רחב = בסדר (אין הטמנה)
- תנור הסתום בטיט = מותר לכולי עלמא
7. שיטת הרמ״א
| נושא | שיטת הרמ״א |
|---|---|
| שוגג במוסיף הבל (סעיף א) | מותר בדיעבד (מרדכי) |
| להטמין בערב שבת לבוקר (לא ללילה) | מותר לכתחילה (שיבולי הלקט); אינו מנהג קבוע |
| נוצות שאינן של יונה (סעיף ג) | כל נוצה — אינו מוסיף הבל |
| אבנים (סעיף ג) | מותר אף שמוסיפות — מקרה חריג |
| סטטוס בדיעבד לכל צורכה (סעיף ז) | "וכן עיקר" — חומרא; אך מנהג להקל אפשרי במקומות |
| תנור סתום בטיט (סעיף ח) | "שרי לכולי עלמא" — מותר לכולם, קשור לסימן רנ״ד |
| מצוות החמין (סעיף ח) | קביעה חזקה: "כי זה מכבוד ועונג שבת" |
| סירוב מאכילת חמין בשבת | "חוששים שמא אפיקורס הוא" |
הקביעה התיאולוגית־מעשית של הרמ״א: אכילת חם בשבת היא סימן זיהוי. הקראים אכלו רק קר (איסור כל אש). החולנט הוא הביטוי החי של הפירוש הנכון ל"לא תבערו אש" (שמות לה, ג).
8. נידונים מעשיים מודרניים
מקרה 1 — קדרה תרמית (סלואו קוקר / קרוק־פוט)
המקרה: חולנט בקרוק־פוט מודלק בערב שבת לשבת בצהריים.
הוראה:
הוראה:
- הקרוק־פוט עצמו = מקור חום (כפלטה) — כלול בסימן רנ״ג, לא רנ״ז
- אין חומר העוטף את הקדרה — אין הטמנה ישירה
- אבל: לכרוך שמיכה סביב הקרוק־פוט לשמור על החום = הטמנה במוסיף הבל (חום הקרוק + בידוד) → אסור
מקרה 2 — אלומיניום על הקדרה
המקרה: לכסות את החולנט בערב שבת בנייר אלומיניום, ולשים על הפלטה.
הוראה:
הוראה:
- נייר אלומיניום = אינו מוסיף הבל (חומר פסיבי; האלומיניום: יישום של האתר)
- אם האלומיניום מונח ככיסוי = שמירה / שהייה — מותר
- אם האלומיניום הדוק סביב בכוונת חימום = הטמנה אינו מוסיף הבל — מותר רק בערב שבת
מקרה 3 — שמיכות על הקדרה + פלטה
המקרה: לכסות את החולנט על הפלטה בשמיכה עבה לשמור על החום עד הצהריים.
הוראה:
הוראה:
- שמיכה נוגעת בקדרה + פלטה = אסור (סעיף ח — אוויר תחת השמיכה + חום הפלטה = הטמנה במוסיף הבל)
- פתרון: לכסות בחפץ גדול (למשל קערה הפוכה) בין הקדרה לשמיכה = בסדר
- חלופה: להשתמש בבלעך (לוח מתכת) על הקדרה, שמיכה מעל הבלעך
מקרה 4 — קדרה תרמית קלאסית (ללא חשמל)
המקרה: לשים את החולנט בקדרה תרמית עם דפנות כפולות כדי לשמור על החום עד הצהריים.
הוראה:
הוראה:
- קדרה תרמית = בידוד פסיבי (כאינו מוסיף הבל)
- אם סוגרים אותה בערב שבת עם תבשיל חם = מותר (דין ערב שבת)
- אם פינו בשבת לקדרה התרמית = מותר לפי סעיף ה
מקרה 5 — שמיכה מחממת / שטיח חימום חשמלי
המקרה: להניח את החולנט על שטיח חימום חשמלי עם שמיכה מעל.
הוראה:
הוראה:
- שטיח חימום = מקור חום פעיל = שווה ערך למוסיף הבל
- עם שמיכה הנוגעת = הטמנה במוסיף הבל = אסור, אפילו בערב שבת
- עצה: להשתמש בפלטה רגילה (חום מפוזר) ללא שמיכה הנוגעת
מקרה 6 — להגיש את החולנט בקערה גדולה על השולחן
המקרה: להוציא את החולנט מהפלטה, להגיש אותו בקערה עמוקה, לעטוף במגבת כדי שלא יצטנן לפני סוף הסעודה.
הוראה:
הוראה:
- פינוי = הפעלת סעיף ה
- מותר בשבת להטמין במגבת (אינו מוסיף הבל)
- אין כיסוי שמוסיף חום
9. סיכום מעשי של הסימן
חמשת הלקחים של סימן רנ״ז:
- שלוש דרגות זמן: שבת (איסור מוחלט) / בין השמשות (מותר אינו מוסיף הבל) / ערב שבת (מותר אינו מוסיף הבל בלבד)
- שתי קטגוריות חומרים: מוסיף הבל (אסור אפילו בערב שבת) / אינו מוסיף הבל (מותר בערב שבת)
- הבחנה הטמנה / שמירה: כיסוי = שמירה (מותר); עטיפה בכוונת חימום = הטמנה
- שמיכות + פלטה = מלכודת: אם נוגעות בקדרה, הופך להטמנה במוסיף הבל אסורה
- מצוות החמין בשבת — קביעה תיאולוגית חזקה (רמ״א)
טבלת החלטה מעשית
| מצב | הוראה |
|---|---|
| חולנט בקרוק־פוט בערב שבת 17:00 | מותר (כלול בסימן רנ״ג) |
| שמיכה סביב הקרוק־פוט | אסור (הטמנה במוסיף הבל) |
| קדרה תרמית קלאסית סגורה בערב שבת | מותר (אינו מוסיף הבל, ערב שבת) |
| אלומיניום ככיסוי על קדרה/פלטה (האלומיניום: יישום של האתר) | מותר (שמירה או הטמנה אינו מוסיף בערב שבת) |
| שמיכה עבה על קדרה + פלטה, נוגעת | אסור (סעיף ח) |
| שמיכה מופרדת על ידי קערה הפוכה/בלעך | מותר (אין הטמנה) |
| שטיח חימום חשמלי + שמיכה | אסור אפילו בערב שבת (מוסיף הבל) |
| לפנות חולנט בשבת ולהטמין במגבת | מותר (סעיף ה) |
| לכסות בשבת מה שנתגלה (מערב שבת) | מותר (סעיף ד) |
| בקבוק מים קרים במגבת בשבת | מותר (סעיף ו) |
| בקבוק מים קרים בחול | אסור אפילו בערב שבת (סעיף ו) |
| סירוב מאכילת חמין בשבת | סימן אפיקורס (רמ״א סעיף ח) |
חמש המצוות המעשיות של סימן רנ״ז
- להבחין בין מה שמוסיף (מוסיף הבל) ובין מה ששומר בלבד — לעולם אין מוסיף הבל בהטמנה, אפילו בערב שבת
- ערב שבת = להטמין באינו מוסיף הבל מותר; שבת = לא להטמין חדש (פרט לסעיפים ד-ה-ו)
- שמיכות על קדרה + פלטה = מלכודת — אסור להן לגעת ישירות בקדרה אם הפלטה מחממת
- אלומיניום או כיסוי (האלומיניום: יישום של האתר) = שמירה (מותר) כל עוד אין כוונה "לחמם יותר"
- מצוות החמין בשבת — לאכול חם = כבוד שבת. זהות הלכתית.
10. שאלות הבנה
בדוק את הבנתך:
- מהו ההבדל בין שהייה (סימן רנ״ג) לבין הטמנה (סימן רנ״ז)?
- מהן שלוש דרגות הזמן (שבת / בין השמשות / ערב שבת) והכללים שלהן?
- תן 5 דוגמאות לחומרים מוסיף הבל ו-5 דוגמאות אינו מוסיף הבל.
- מדוע החול הוא מוסיף הבל אפילו יבש?
- מהו ההבדל בין הטמנה לשמירה (סעיף ב)?
- בסעיף ד, אילו שלוש פעולות מותרות בשבת על הטמנה קיימת?
- מדוע מותר להטמין בשבת דבר צונן ולא דבר חם?
- בסעיף ח, מה ההבדל בין שמיכה הנוגעת לזו שאינה נוגעת בקדרה?
- מדוע אומר הרמ״א שסירוב מהחמין בשבת הוא סימן אפיקורס?
- איך לחבר בין סימן רנ״ז לסימן רנ״ג לחולנט המודרני?
להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן: סוגיא שבת מ״ז:–נ״א. (במה טומנין), חקירת מוסיף הבל (פיזיקה / סימן), הבחנה הטמנה / שמירה / שהייה, נגד קראים
- ✨ רמה 3 — סינתזה: אקסיומה, סימן זיכרון, עץ החלטה
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן על 13 סעיפים ו-3 כניסות לקונטרס אחרון