✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — מתחילים
סימן רנ״ו · סעיף א'
שש תקיעות שופר להכריז על כניסת השבת
סימן רנ״ו
שש תקיעות שהיו תוקעין בערב שבת
🌱 רמת מתחילים · מתחילים
✦ ❖ ✦
קצר אך עמוק. הסימן מקודד מסורת עתיקה של ארץ ישראל: שש תקיעות שופר בערב שבת לפני שקיעה להכריז על שבת ולהפסיק את המלאכה. הרמ״א מעדכן: היום, השמש או הש״ץ מכריז כחצי שעה עד שעה לפני השבת. יישום מודרני: צופרי שבת בירושלים, הכרזות בבתי כנסת, התראות סלולריות.
נושא: הכרזת כניסת השבת לקהילה
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן רנ״ו · סעיף א · שבת ל״ה:
ליקוט: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
📑 מערך הלימוד
1. נוסח השולחן ערוך — הסעיף היחיד
2. הקשר כללי — מדוע להכריז על שבת?
3. מושג מפתח 1 — להבדיל את העם מן המלאכה
4. מושג מפתח 2 — שש התקיעות ומשמעותן (שבת ל״ה ע״ב)
5. מושג מפתח 3 — עדכון הרמ״א (שמש / ש״ץ)
6. פרטי הסעיף
7. עמדת הרמ״א — המנהג הקהילתי
8. מקרים מעשיים מודרניים — צופר, סמ״ס, הכרזות
9. סיכום מעשי
10. שאלות הבנה
1. נוסח השולחן ערוך
סעיף א' — שש התקיעות ויורשן המודרני
שִׁשָּׁה תְּקִיעוֹת שֶׁהָיוּ תּוֹקְעִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וּבוֹ סָעִיף אֶחָד: כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּיִשּׁוּבָן — הָיוּ תּוֹקְעִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת שִׁשָּׁה תְּקִיעוֹת, כְּדֵי לְהַבְדִּיל אֶת הָעָם מִן הַמְּלָאכָה. הגה : וְנָהֲגוּ בְּקְהִלּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁכָּל שֶׁהוּא סָמוּךְ לַשַּׁבָּת — כַּחֲצִי שָׁעָה אוֹ שָׁעָה — שֶׁמַּכְרִיז הַשַּׁ"ץ לְהָכִין עַצְמָן לַשַּׁבָּת ; וְהִיא בִּמְקוֹם הַתְּקִיעוֹת בִּימֵיהֶם. וְכֵן רָאוּי לִנְהוֹג בְּכָל מָקוֹם.
שש תקיעות שהיו תוקעים בערב שבת — ובו סעיף אחד. כשהיו ישראל יושבים בארצם (לפני חורבן הבית) — היו תוקעים שש תקיעות שופר בערב שבת, כדי להפסיק את העם מן המלאכה.
הגהת הרמ״א: בקהילות הקדושות, נהגו שהש״ץ (שליח ציבור, החזן) מכריז כחצי שעה או שעה לפני השבת כדי שכל אחד יתכונן. זוהי המקבילה המודרנית של התקיעות בימים שעברו. "וכן ראוי לנהוג בכל מקום."
הגהת הרמ״א: בקהילות הקדושות, נהגו שהש״ץ (שליח ציבור, החזן) מכריז כחצי שעה או שעה לפני השבת כדי שכל אחד יתכונן. זוהי המקבילה המודרנית של התקיעות בימים שעברו. "וכן ראוי לנהוג בכל מקום."
סעיף א' מציב שלושה צירים:
- מקור: מנהג עתיק של ארץ ישראל (גמרא שבת ל״ה ע״ב) — שש תקיעות מדויקות, בזמנים מדויקים
- תכלית: "הבדלה" קדם-שבת — להפריד/להזהיר לפני שהקדושה מגיעה (להבחין מההבדלה שלאחר השבת)
- עדכון הרמ״א: בגלות, ללא בית המקדש וללא תקיעות פומביות, הכרזת השמש בקול תופסת את מקומן — "וכן ראוי לנהוג בכל מקום"
2. ההקשר הכללי
על מה מדבר הסימן הזה?
סימן רנ״ו הוא קצר במיוחד — סעיף אחד בלבד — אך נוגע לממד קהילתי מהותי של השבת: כיצד כל הקהילה נכנסת בו זמנית לשבת?
| שאלה | משמעות |
|---|---|
| מי מכריז? | מקור: תקיעת שופר על ידי שליח קהילתי; היום: שמש / ש״ץ / צופר |
| מתי? | חצי שעה או שעה לפני השבת |
| לשם מה? | להפסיק כל מלאכה + להתכונן (בגדים, שולחן, נרות) |
| למי? | כל הקהילה — כולל אלה שבשדות/בעבודה |
הסוגיה התלמודית המייסדת — שבת ל״ה ע״ב: מתני' "ששה תקיעות תוקעין בערב שבת" — המשנה מפרטת את שש התקיעות ותפקידן. הגמרא מסבירה: תקיעה ראשונה לעובדים בשדה; שנייה לאלו שבעיר (מסחר); שלישית להדליק את הנרות. אחר כך תקיעה-תרועה-תקיעה (רצף סיום) = שש תקיעות בסה״כ.
הקשר עם הסימנים הסמוכים
| סימן | נושא | קשר |
|---|---|---|
| רנ״ה | הכנת האש | הכנה חומרית |
| רנ״ו | הכרזה קהילתית של השבת | — |
| רס״א | תוספת שבת | מסגרת זמנית |
| רס״ב | הכנות: שולחן, בגדים | הכנה אישית |
| רס״ג | הדלקת נר שבת | תקיעה שלישית = הדלקה |
מיקום בקורפוס: סימן 256 מהווה מעבר בין הסימנים הטכניים (בישול, הדלקה) לבין סימני המצווה עצמה (נרות, תפילה). הוא מסמן את המעבר מהזמני לקדוש במישור הקהילתי.
3. מושג מפתח 1 — להבדיל את העם מן המלאכה
לְהַבְדִּיל אֶת הָעָם מִן הַמְּלָאכָה = "להפריד את העם מן המלאכה". המונח הבדלה משמש כאן לפני השבת, לא אחריה. משמעות: לסמן את הגבול בין הזמן החולין (חול) לזמן הקדוש (קודש). ההבדלה שלאחר השבת (מוצאי שבת) היא ההפך — לצאת מן הקודש אל החול.
מדוע אות קולי ולא שעון? שלוש סיבות פדגוגיות:
- אוניברסליות: כולם שומעים, גם בשדות הרחוקים
- טקס קולקטיבי: להיכנס לשבת יחד, לא כל אחד לבדו
- הוד והדר: השופר (ואחר כך ההכרזה הקולית) מסמן את הממד הקדוש — לא רק דיווח זמני
4. מושג מפתח 2 — שש התקיעות (שבת ל״ה ע״ב)
הגמרא בשבת ל״ה ע״ב מפרטת את רצף שש התקיעות:
| # | תקיעה | למי? | פעולה נדרשת |
|---|---|---|---|
| 1 | תקיעה ראשונה | עובדים בשדות | להפסיק עבודה חקלאית, לחזור לעיר |
| 2 | תקיעה שנייה | תושבי העיר (מסחר) | לסגור חנויות, לסיים עסקאות |
| 3 | תקיעה שלישית | בתים | להדליק נרות שבת |
| 6-5-4 | תקיעה · תרועה · תקיעה | כולם | רצף סיום — השבת נכנסה |
היגיון השלשלת: מהחיצוני ביותר לפנימי ביותר. שדות → עיר → בית → הבית-כמקדש. כל תקיעה מסמנת מעבר מרחבי + זמני. התקיעה השלישית מאותתת בדיוק על שעת ההדלקה — זהו המקור ההלכתי לעיתוי הנרות (בדרך כלל 18 דקות לפני השקיעה).
5. מושג מפתח 3 — עדכון הרמ״א
הגהת הרמ״א: בהיעדר בית המקדש והתקיעות הציבוריות, הש״ץ (שליח ציבור בבית הכנסת) או השמש מכריז בקול שהשבת מתקרבת. הכרזה זו "במקום התקיעות בימיהם" — "תופסת את מקום התקיעות בימים שעברו".
החידוש של הרמ״א: הוא מזהה את העיקרון שמאחורי שש התקיעות — זו ההכרזה הקהילתית, לא הכלי עצמו (השופר). לכן האמצעי יכול להשתנות (הכרזה קולית, צופר, סמ״ס קהילתי) כל עוד התכלית נשמרת: להזהיר את הקהילה כדי שתתכונן יחד.
6. פרטי הסעיף
מבנה הסעיף
| חלק | מחבר | תוכן |
|---|---|---|
| 1 | המחבר | מקור עתיק: שש תקיעות בארץ ישראל, תכלית = להבדיל את העם מן המלאכה |
| 2 | רמ״א (הגה) | מנהג בגלות: הכרזת הש״ץ כ-30-60 דקות לפני השבת |
| 3 | רמ״א | המלצה: "וכן ראוי לנהוג בכל מקום" |
הערה חשובה: הסימן אינו כולל שום חיוב לתקוע בשופר היום. המנהג העתיק היה מקומי (ארץ ישראל) וקשור לבית המקדש. ההכרזה הקולית של השמש היא המקבילה המודרנית. אך קהילות חב״ד רבות (ואחרות) שמרו על מנהג של פעמון/קרן/סמ״ס — לתכלית.
7. עמדת הרמ״א
| רכיב | מסורת עתיקה | מנהג הרמ״א (היום) |
|---|---|---|
| כלי | שופר | קול אדם (הכרזה) |
| אדם | שליח קהילתי | ש״ץ או שמש |
| זמן | שלוש תקיעות מרווחות בזמן | הכרזה אחת, כ-30-60 דקות לפני |
| מקום | פומבי (בית כנסת/כיכר) | בעיקר בית כנסת |
| סטטוס הלכתי | תקנה / מנהג עתיק | "וכן ראוי לנהוג" — מנהג מומלץ בחום |
מנהג הרמ״א התקבל באופן אוניברסלי בקהילות אשכנז וחב״ד. אצל הספרדים, אותה לוגיקה חלה עם וריאציות מקומיות (הכרזת השמש, צופר עירוני, וכו').
8. מקרים מעשיים מודרניים
מקרה 1 — צופר השבת בירושלים
מקרה: בירושלים (ובכמה ערים בישראל), צופר עירוני מצופף 40 דקות לפני השבת להזהיר.
הנהגה למעשה:
הנהגה למעשה:
- זהו היישום ההלכתי המושלם של סימן 256 — צופר = מקבילה מודרנית של התקיעות
- בקול הצופר: לסיים קניות, לחזור הביתה, להתכונן
- כששומעים את הצופר תוך כדי הליכה — זהו האות להאיץ
- הצופר אינו מסמן את כניסת השבת — הוא מכריז שנשארו כ-40 דקות. הכניסה הרשמית נשארת ב-18 דקות לפני השקיעה (הדלקת נרות)
מקרה 2 — הכרזת הש״ץ בבית הכנסת
מקרה: בערב שבת אחר הצהריים, הש״ץ מכריז "שבת!" שעה לפני השבת בבית הכנסת.
הנהגה למעשה:
הנהגה למעשה:
- זהו היישום הישיר של הרמ״א — "שמכריז הש״ץ להכין עצמן לשבת"
- הכרזה זו מפעילה את ההכנה הסופית (בגדים, סידור השולחן, הדלקה)
- קהילות חב״ד: השמש (גבאי) עובר לפעמים ברחובות השכונה ואומר "צייט צו ליכט בענטשן!" (אידיש: "הגיע הזמן להדליק נרות!")
מקרה 3 — התראה סלולרית / סמ״ס קהילתי
מקרה: שירות שולח סמ״ס אוטומטי 30 דקות לפני ההדלקה.
הנהגה למעשה:
הנהגה למעשה:
- שירות מודרני זה ממלא את התכלית ההלכתית של סימן 256 אם הקהילה אימצה אותו
- יתרון: היקף אוניברסלי — גם אלה שאינם בבית הכנסת
- אמצעי זהירות: הסמ״ס חייב להישלח על ידי אדם או שירות אוטומטי שהופעל לפני השבת (אחרת שאלות של אמירה לעכו״ם)
- אפליקציות לוח שנה יהודי רבות מציעות כיום פונקציה זו
מקרה 4 — שכונות לא-יהודיות / ערים ללא הכרזה
מקרה: לגור בשכונה שבה אף קהילה אינה מארגנת הכרזה.
הנהגה למעשה:
הנהגה למעשה:
- היחיד יכול לארגן לעצמו התראה (אזעקת טלפון, שעון, לוח שנה)
- אידיאלית — לפחות 30 דקות לפני השבת — כדי לעקוב אחר רוח הרמ״א
- אם בקבוצה (משפחה, חברים) — למנות "מכריז" לעשיית האזהרה הקולקטיבית
- כשגרים בודדים: לעשות "halakhic alarm" שמצלצלת שעה לפני להזכיר להתכונן
מקרה 5 — שבת בנסיעות / מלון לא-יהודי
מקרה: שבת במלון בלי קהילה נראית.
הנהגה למעשה:
הנהגה למעשה:
- להכין את הטלפון לפני השבת עם אזעקה 30-60 דקות לפני שעת ההדלקה
- לבדוק במדויק את שעת השקיעה המקומית (לוח שנה יהודי אמין)
- אם אפשר — לחפש בית חב״ד מקומי שבו יש הכרזה קהילתית
9. סיכום מעשי של הסימן
ארבע ההוראות של סימן רנ״ו:
- הכרזה קהילתית — שבת אינה עניין אישי, אלא קולקטיבי. כולם חייבים להיכנס יחד.
- הבדלה קדם-שבת — להפריד/להזהיר לפני שהקדושה מגיעה; זוהי פונקציה-מראה של ההבדלה במוצאי שבת.
- אוניברסליות העיקרון — האמצעי משתנה (שופר → הכרזה → צופר → סמ״ס), התכלית נשארת: לסמן את המעבר.
- תקיעות מדויקות (שבת ל״ה ע״ב) — מהחיצוני ביותר לפנימי ביותר (שדות → עיר → בית); תקיעה שלישית = הדלקת נרות.
טבלת החלטה מעשית
| הקשר | הנהגה למעשה |
|---|---|
| חי בירושלים / בני ברק | להאזין לצופר (~40 דקות לפני השבת) |
| חי ליד בית כנסת פעיל | לעקוב אחר הכרזת הש״ץ (~30-60 דקות לפני) |
| קהילת חב״ד | הכרזת הגבאי / שמש / שיחת טלפון מבית חב״ד |
| שכונה ללא הכרזה | אזעקת טלפון אוטומטית 30-60 דקות לפני ההדלקה |
| סמ״ס / אפליקציית לוח שנה | להפעיל את ההתראה "שבת בעוד 30 דקות" |
| בנסיעות | לבדוק את השעה המקומית; לתכנת אזעקה לפני ההגעה ליעד |
| משפחה / קבוצה | למנות "מכריז" — להנציח את הממד הקולקטיבי |
חמש המצוות המעשיות של סימן רנ״ו
- לדעת את השעה המדויקת של השקיעה וההדלקה — לוח שנה יהודי אמין, לא הערכה
- לתכנן מרווח של 30-60 דקות לפני ההדלקה להכנות (רוח הרמ״א)
- להכריז בצורה קולקטיבית — אם אתה אחראי על משפחה / קבוצה / קהילה, עשה את ההכרזה. זה לא יתר על המידה — זוהי המצווה
- להאזין להכרזות הקהילתיות (צופרים, ש״ץ, סמ״ס) — זוהי המנהג החי של סימן 256
- להתאים את הצורה למקום — קול, פעמון, צופר, סמ״ס, אפליקציה — לא משנה הכלי, העיקר הוא תכלית ההכרזה
10. שאלות הבנה
בחן את הבנתך:
- מה היה המנהג העתיק בארץ ישראל? מהי תכליתו?
- מה משמעות "להבדיל את העם מן המלאכה"? במה הוא שונה מהבדלה של מוצאי שבת?
- על פי שבת ל״ה ע״ב, למי פונה כל אחת משלוש התקיעות הראשונות?
- מדוע התקיעה השלישית חשובה במיוחד למעשה היום?
- מהו החידוש המרכזי של הרמ״א?
- מדוע צופר ירושלים הוא היישום ההלכתי המושלם של סימן 256?
- אם אתה גר בשכונה ללא הכרזה — מה לעשות כדי לכבד את רוח הסימן?
- מדוע שירות אוטומטי (סמ״ס, אפליקציה) קביל על פי ההלכה?
- מהו העיתוי המומלץ של הרמ״א להכרזה?
- כיצד לקשר את סימן 256 עם סימן 263 (הדלקת נרות)?
להעמיק בסימן זה:
📖הצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן: סוגיית שבת ל״ה ע״ב, מבנה שש התקיעות, חקירה על מעמד תקנה / מנהג, השוואה עם תקיעות בית המקדש, סוגיית "וכן ראוי לנהוג"
- ✨ רמה 3 — סיכום: אקסיומה, סימן זיכרון, עץ החלטות
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן על הסעיף היחיד