✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן רנ״ט · 7 סעיפים (שו״ע) + 8 סעיפים (שו״ע הרב)
דינים נוספים בהטמנה — מוקצה, טלטול, תנור סתום
סימן רנ״ט
כמה דיני הטמנה וטלטולם
🌱 רמת מתחילים · התחלה
✦ ❖ ✦
ממשיך את סימן רנ״ז (הטמנה) ועוסק בדיני הטלטול בשבת. האם חומרי ההטמנה (צמר, אבנים, נייר כסף) הם מוקצה? כיצד מוציאים את הקדירה בלי לגלות את החומר? תנור הסתום בטיט — האם מותר לפרק את הסתימה בשבת כדי להוציא את החמין? מושג מרכזי: ייחוד אשר משנה את מעמדו ההלכתי של החומר.
📑 תכנית הלימוד
1. לשון השולחן ערוך — שבעת הסעיפים
2. ההקשר הכללי — מדוע סימן נפרד לדיני הטלטול?
3. מושג יסוד 1 — ייחוד ומוקצה
4. מושג יסוד 2 — הפעולה של מנער (ניעור הכיסוי)
5. מושג יסוד 3 — גומא קיימת מול גומא שנתקלקלה
6. פירוט שבעת הסעיפים
7. שיטת הרמ״א — נכרי, קטן, סתימת לילה ויום
8. יישומים מודרניים — נייר כסף, שמיכות, תנור
9. סיכום מעשי
10. שאלות להבנת הסימן
1. לשון השולחן ערוך
סעיף א — מוכין וייחוד
כַּמָּה דִּינֵי הַטְמָנָה וְטִלְטוּלָם. וּבוֹ ז' סְעִיפִים: מוֹכִין (פֵּרוּשׁ: כָּל דָּבָר רַךְ קָרוּי מוֹכִין, כְּגוֹן צֶמֶר גֶּפֶן וּתְלִישֵׁי צֶמֶר רַךְ שֶׁל בְּהֵמָה וּגְרִירַת בְּגָדִים בְּלוּיִם) שֶׁטָּמַן בָּהֶן דֶּרֶךְ מִקְרֶה — אָסוּר לְטַלְטְלָן, אֶלָּא מְנַעֵר הַכִּיסּוּי וְהֵן נוֹפְלוֹת, וּכְגוֹן שֶׁמִּקְצָתָן מְגוּלָה, שֶׁאֵין זֶה טִלְטוּל אֶלָּא מִצִּדּוֹ. וְאִם יִחֲדָן לְכָךְ — מוּתָּר לְטַלְטְלָן. אֲבָל אִם טָמַן בְּגִיזֵי צֶמֶר, אֲפִילּוּ לֹא יִחֲדָן לְכָךְ — מוּתָּר לְטַלְטְלָן. וְהָנֵי מִילֵי סְתָם גִּיזִין שֶׁאֵין עוֹמְדִים לִסְחוֹרָה, אֲבָל אִם נְתָנָם לְאוֹצָר לִסְחוֹרָה — צְרִיכִין יִחוּד. וְאִם טָמַן בָּהֶם בְּלֹא יִחוּד — מְנַעֵר הַכִּיסּוּי וְהֵם נוֹפְלוֹת, דְּהַיְנוּ לוֹמַר שֶׁנּוֹטֵל כְּסוּי הַקְּדֵירָה שֶׁיֵּשׁ תּוֹרַת כְּלִי עָלֶיהָ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם עָלֶיהָ — לָא אִיכְפַּת לָן, דְּלָא נַעֲשֵׂית בָּסִיס לָהֶן.
כמה דיני הטמנה וטלטולם — ובו ז׳ סעיפים. מוכין (כל דבר רך קרוי מוכין: צמר גפן, תלישי צמר רך של בהמה, גרירת בגדים בלויים) שטמן בהם דרך מקרה — אסור לטלטלם, אלא מנער את הכיסוי והם נופלים, וכגון שמקצתם מגולה, שאין זה טלטול אלא מצידו. ואם ייחדם לכך — מותר לטלטלם. אבל אם טמן בגיזי צמר — אפילו לא ייחדם לכך, מותר לטלטלם. והני מילי סתם גיזים שאינם עומדים לסחורה; אבל נתנם לאוצר לסחורה — צריכים ייחוד. ואם טמן בהם בלא ייחוד — מנער את הכיסוי והם נופלים, דהיינו שנוטל את כיסוי הקדירה שיש תורת כלי עליו; ואף שהם עליו — לא איכפת לן, שלא נעשה בסיס להם.
סעיף א קובע את העיקרון המרכזי:
סעיף ב — אבנים ולבנים
הַנּוֹתְנִים אֲבָנִים וּלְבֵנִים סְבִיב הַקְּדֵרָה — צָרִיךְ שֶׁיְּיַחֲדֵם לְכָךְ לְעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי כָּל זְמַן שֶׁלֹּא יִחֲדָן אֵינָם חֲשׁוּבִים לוֹ וּמַשְׁלִיכָן.
החילוק בין חומרי הצומח לדומם:
ההלכה מתחשבת בתדירות השימוש של החומר בבית.
סעיף ג — הוצאת הקדירה והחזרתה
הַטּוֹמֵן בְּקוּפָּה מְלֵאָה גִּיזֵי צֶמֶר שֶׁאָסוּר לְטַלְטֵל, וְהוֹצִיא הַקְּדֵירָה — כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְקַלְקְלָה הַגּוּמָא — יָכוֹל לְהַחֲזִירָהּ. וְאִם נִתְקַלְקְלָה — לֹא יַחֲזִירֶנָּה. וַאֲפִילּוּ לְכַתְּחִלָּה יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ עַל דַּעַת לְהַחֲזִירָהּ אִם לֹא תִּתְקַלְקֵל, וְלֹא חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא יַחֲזִירֶנָּה אַף אִם תִּתְקַלְקֵל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִילּוּ טָמַן בְּדָבָר שֶׁמּוּתָּר לְטַלְטֵל, אִם נִתְקַלְקְלָה הַגּוּמָא — לֹא יַחֲזִיר, מִפְּנֵי שֶׁתִּצְטָרֵךְ הַקְּדֵירָה לַעֲשׂוֹת לְעַצְמָהּ מָקוֹם כְּשֶׁמַּחֲזִירָהּ, וְנִמְצָא כְּמִי שֶׁטּוֹמֵן בְּשַׁבָּת.
הטומן בקופה מלאה גיזי צמר (שאסור לטלטלם) והוציא את הקדירה: כל זמן שלא נתקלקלה הגומא — יכול להחזירה; ואם נתקלקלה — לא יחזירנה. ואפילו לכתחילה יכול להוציאה על דעת להחזירה אם לא תתקלקל, ולא חוששים שמא יחזירנה אף אם תתקלקל. ויש אומרים שאפילו טמן בדבר שמותר לטלטלו — אם נתקלקלה הגומא, לא יחזיר: שהקדירה תצטרך לעשות לעצמה מקום כשמחזירה, ונמצא כמי שטומן בשבת.
הגומא: השקע שנשאר במקום הקדירה בחומר. אם הקדירה יכולה למצוא בחזרה את מקומה המדויק בלי לזוז כלום = המשך. אם היא חייבת להתיישב במקום חדש = הטמנה חדשה (אסורה בשבת).
סעיפים ד–ה — הכיסוי לעומת חומר ההטמנה
סעיף ד : טָמַן בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ נִיטָּל וְכִיסָּה פִּיהָ בְּדָבָר הַנִּיטָּל — מְגַלֶּה הַכִּיסּוּי וְאוֹחֵז בַּקְּדֵרָה וּמוֹצִיאָהּ.
סעיף ה : טָמַן וְכִיסָּה בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ נִיטָּל — אִם מִקְצָת הַקְּדֵרָה מְגוּלָה — נוֹטֵל וּמַחֲזִיר. וְאִם לָאו — אֵינוֹ נוֹטֵל.
| מקרה | חומר ההטמנה | הכיסוי | ההנהגה |
|---|---|---|---|
| 4 | מוקצה (אינו ניטל) | מותר (ניטל) | מגלה את הכיסוי, אוחז בקדירה ומוציאה |
| 5 | מוקצה (אינו ניטל) | מוקצה (אינו ניטל) | אם מקצת הקדירה מגולה: נוטל ומחזיר. אם לאו: אינו רשאי ליטול |
סעיף ו — יום טוב שחל בערב שבת: אבנים ו"בנין"
יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת — יֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר לְהַטְמִין בַּאֲבָנִים מִשּׁוּם דְּהָוֵי כְּמוֹ בִּנְיָן, וְיֵשׁ מַתִּירִים.
יום טוב שחל להיות בערב שבת (מקרה נדיר שצריך להכין לשבת ביום טוב):
- יש אוסר — הטמנה באבנים = בנין — אסור ביום טוב
- יש מתיר — אין כאן בנין ממש
סעיף ז — תנור הסתום בטיט לחמין
הַתַּנּוּר שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ הַחַמִּין וְסוֹתְמִין פִּיו בְּדַף וְשׁוֹרְקִין [פֵּרוּשׁ: מַחֲלִיקִין] אוֹתוֹ בְּטִיט — מוּתָּר לִסְתּוֹר אוֹתָהּ סְתִימָה כְּדֵי לְהוֹצִיא הַחַמִּין וְלַחֲזוֹר וּלְסָתְמוֹ. וְאִם יֵשׁ בּוֹ גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת — מוּתָּר עַל יְדֵי עַכּוּ״ם. הגה: וְיֵשׁ מַחְמִירִין שֶׁלֹּא לִסְתּוֹר סְתִימַת הַתַּנּוּר הַטּוּחַ בְּטִיט עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל אִם אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי עַכּוּ״ם, וְכֵן אִם אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתוֹ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל קָטָן — לֹא יַעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל, וְאִם אִי אֶפְשָׁר — יַעֲשֶׂה גָּדוֹל עַל יְדֵי שִׁינּוּי קְצָת, וְהָכִי נָהוּג (ת"ה סי' ש"ה ואגור). וְנִרְאֶה לִי, הָא דְּמוּתָּר לַחֲזוֹר וְלִסְתּוֹם הַתַּנּוּר — הַיְנוּ בַּיּוֹם, דִּכְבָר כָּל הַקְּדֵירוֹת מְבוּשָּׁלוֹת כָּל צָרְכָּן; אֲבָל בַּלַּיְלָה סָמוּךְ לְהַטְמָנָתוֹ, דְּיֵשׁ לְסַפֵּק שֶׁמָּא הַקְּדֵירוֹת עֲדַיִן אֵינָן מְבוּשָּׁלוֹת כָּל צָרְכָּן — אָסוּר לִסְתּוֹם הַתַּנּוּר, דְּגוֹרֵם בִּישּׁוּל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סִי' רנ"ז סָעִיף ד', וַאֲפִילּוּ עַל יְדֵי עַכּוּ״ם אָסוּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סוֹף סִי' רנ"ג (וּשְׁאָר דִּינֵי חֲזָרָה בְּשַׁבָּת ע"ל סִי' שי"ח).
התנור שמניחים בו את החמין וסותמים את פיו בדף ושורקים (מחליקים) אותו בטיט — מותר לסתור את אותה סתימה בשבת כדי להוציא את החמין, ולחזור ולסותמו. ואם יש בו גחלים לוחשות — מותר על ידי נכרי.
הגהת הרמ״א: ויש מחמירים שלא לסתור סתימת תנור הטוח בטיט על ידי ישראל אם אפשר על ידי נכרי; וכן אם אפשר על ידי ישראל קטן — לא יעשה ישראל גדול; ואם אי אפשר — יעשה גדול על ידי שינוי קצת, והכי נהוג [תרומת הדשן סימן ש״ה; אגור]. ונראה לי: הא דמותר לחזור ולסתום את התנור — היינו ביום, שכבר כל הקדירות מבושלות כל צורכן; אבל בלילה, סמוך להטמנה — שיש להסתפק שמא הקדירות עדיין אינן מבושלות כל צורכן — אסור לסתום את התנור, שגורם בישול, כמו שנתבאר סימן רנ״ז סעיף ד׳; ואפילו על ידי נכרי אסור, כמו שנתבאר לעיל סוף סימן רנ״ג (ושאר דיני חזרה בשבת — עיין לקמן סימן שי״ח).
הגהת הרמ״א: ויש מחמירים שלא לסתור סתימת תנור הטוח בטיט על ידי ישראל אם אפשר על ידי נכרי; וכן אם אפשר על ידי ישראל קטן — לא יעשה ישראל גדול; ואם אי אפשר — יעשה גדול על ידי שינוי קצת, והכי נהוג [תרומת הדשן סימן ש״ה; אגור]. ונראה לי: הא דמותר לחזור ולסתום את התנור — היינו ביום, שכבר כל הקדירות מבושלות כל צורכן; אבל בלילה, סמוך להטמנה — שיש להסתפק שמא הקדירות עדיין אינן מבושלות כל צורכן — אסור לסתום את התנור, שגורם בישול, כמו שנתבאר סימן רנ״ז סעיף ד׳; ואפילו על ידי נכרי אסור, כמו שנתבאר לעיל סוף סימן רנ״ג (ושאר דיני חזרה בשבת — עיין לקמן סימן שי״ח).
סעיף ז נותן היתר מיוחד למנהג החמין בתנור סתום: מותר לפרק ולסתום שוב. אך עם שני דיוקים חשובים של הרמ״א: (1) להעדיף נכרי/קטן אם אפשר, (2) הסתימה השנייה צריכה להיעשות לאחר שהכל מבושל לגמרי (= בוקר שבת).
2. ההקשר הכללי
על מה דן הסימן?
סימן רנ״ט הוא המשך סימן רנ״ז (הטמנה). סימן רנ״ז קבע את דיני עשיית ההטמנה; סימן רנ״ט עוסק בשאלות השבת העולות אחר כך:
| השאלה | התשובה |
|---|---|
| האם חומר ההטמנה הוא מוקצה בשבת? | תלוי בייחוד מקדים |
| איך מוציאים את הקדירה בלי לנגוע במוקצה? | טכניקות: מנער, החזרה לגומא וכו' |
| האם מותר להחזיר את הקדירה אם הגומא קיימת? | כן (המשך) |
| תנור סתום בטיט — מותר לפרק/לסתום בשבת? | כן, עם דיוקים (נכרי, זמן) |
הסוגיא היסודית בגמרא — שבת מ״ח–מ״ט: "הטמנה ומוכין" — דיונים על מעמדם המוקצה של חומרי ההטמנה והטכניקות להגשת השבת. החילוק בין חומרים מיוחדים (מוכן) לשאינם מיוחדים (מוקצה).
הקשר לסימנים הסמוכים
| סימן | הנושא | הקשר |
|---|---|---|
| רנ״ז | הטמנה (יצירת העטיפה) | מקדים לסימן רנ״ט |
| רנ״ח | הנחת צונן על חם | מקרה שלילי (לא הטמנה) |
| רנ״ט | הטמנה וטלטולם בשבת | — |
| ש״ח | מוקצה כללי | המסגרת התיאורטית |
| שי״ח | בישול בשבת | מקרה הסתימה בלילה |
3. מושג יסוד 1 — ייחוד ומוקצה
יִחוּד = הגדרה ייעודית — מעשה מחשבתי או דיבורי הקובע חפץ לשימוש מסוים (כאן, ההטמנה). זה משנה את המעמד ההלכתי של החפץ: "אינו מוקצה" במקום "מוקצה". הייחוד חייב להיעשות לפני השבת.
| החומר | בלי ייחוד | עם ייחוד לפעם זו (השבוע) | עם ייחוד קבוע (לעולם) |
|---|---|---|---|
| גיזי צמר | מותר (ראוי מצד עצמו) | — | — |
| צמר גפן, בגדים בלויים (מוכין) | מוקצה | מותר (לפי המחבר) | — |
| אבנים, לבנים | מוקצה | אינו מספיק | מותר |
| נייר כסף / מגבות (מודרני) | פעמים רבות מותר (כסות = בגד / כלי) | — | — |
4. מושג יסוד 2 — הפעולה של מנער
מְנַעֵר הַכִּיסּוּי = "מנער את הכיסוי". טכניקה להגיש את החמין בלי לטלטל ישירות את חומר המוקצה: אוחזים בכיסוי הקדירה (שאינו מוקצה) ומנערים אותו. החומר המוקצה גולש לצד. זהו "טלטול מן הצד" — נחשב בלתי-ישיר ולכן מותר.
תנאים:
5. מושג יסוד 3 — הגומא
גּוּמָא = השקע שמשאירה הקדירה בחומר ההטמנה. ההלכה אומרת: אם הגומא נשארת קיימת לאחר הוצאת הקדירה, מותר להחזירה בשבת. אם הגומא נתקלקלה, החזרה = הטמנה חדשה = אסור.
מבחן מעשי: האם אני יכול להחזיר את הקדירה בלי לזוז כלום בחומר ההטמנה? אם כן = המשך (מותר). אם לא (יש לחפור או לדחוס מחדש) = פעולה חדשה (אסור).
6. פירוט שבעת הסעיפים
סעיף א — מוכין וייחוד
סיכום:
- מוכין בלי ייחוד → מוקצה. הפתרון: מנער.
- מוכין עם ייחוד → מותר לטלטל
- גיזי צמר → מותר בלי ייחוד (חוץ ממקרה שמיועד למסחר)
סעיף ב — אבנים ולבנים (ייחוד קבוע)
אבנים / לבנים: נדרש ייחוד קבוע (לעולם). בלעדיו, נשארות מוקצה כל ימי השנה.
סעיף ג — הגומא הקיימת
מותר להחזיר בשבת אם הגומא קיימת. מותר לכתחילה להוציא בכוונה תלויה להחזיר (אין גזרה על כוונה זו).
סעיפים ד–ה — צירופי חומר / כיסוי
| מקרה | חומר | כיסוי | הנהגה |
|---|---|---|---|
| 1 | מותר | מותר | הכל מותר |
| 2 (סעיף ד) | מוקצה | מותר | גילוי + אחיזה בקדירה + הוצאה |
| 3 (סעיף ה) — חלק מגולה | מוקצה | מוקצה | נוטל + מחזיר |
| 4 (סעיף ה) — מוטמן לחלוטין | מוקצה | מוקצה | אינו רשאי ליטול |
סעיף ו — יום טוב בערב שבת (נדיר)
מקרה נדיר: יום טוב + ערב שבת (מכין לשבת). יש אוסר / יש מתיר על האבנים (= בנין). למעשה: בספק, הולכים אחר היש אוסר (לא להטמין באבנים).
סעיף ז — תנור סתום לחמין
| מקרה | הנהגה |
|---|---|
| תנור סתום, בלי גחלים לוחשות | מותר בשבת לפרק ולסתום (ישראל) |
| תנור סתום + גחלים לוחשות | על ידי נכרי (מחבר); או ישראל עם שינוי (רמ״א) |
| לסתום בבוקר (הכל מבושל) | מותר |
| לסתום בלילה (בישול לא גמור) | אסור אפילו על ידי נכרי (רמ״א) — גורם בישול |
7. שיטת הרמ״א
| הנושא | שיטת הרמ״א |
|---|---|
| תנור סתום: פתיחה בשבת (סעיף ז) | מחמיר — להעדיף נכרי; או קטן ישראל; או גדול עם שינוי |
| לסתום בבוקר (הבישול גמור) | מותר לכתחילה |
| לסתום בלילה (בישול לא גמור) | אסור — אפילו על ידי נכרי (גורם בישול) |
| "וכן נהוג" בדיוקים | המנהג שנתקבל בקהילות אשכנז |
החידוש העיקרי של הרמ״א בסעיף ז: סתימת הבוקר לעומת סתימת הלילה. בלילה (= לפני שהכל מבושל), אפילו על ידי נכרי, הסתימה אסורה, שכן "גורם בישול". זה היישום הישיר של סימן רנ״ז על הטמנה במוסיף הבל גם בעקיפין.
8. יישומים מודרניים
מקרה 1 — שמיכות על הקדירה (סימן רנ״ז + רנ״ט)
המקרה: הסרת השמיכה העוטפת את הקדירה בשבת כדי להגיש.
ההנהגה:
ההנהגה:
- השמיכה = כסות — אינה מוקצה גם בלי ייחוד מיוחד
- מותר לטלטלה כרגיל
- אם עטפו בערב שבת על מנת שתוסר בשבת (= ארעי) — אין בעיית גומא
מקרה 2 — נייר כסף עוטף את החמין
המקרה: חמין עטוף בנייר כסף על הפלטה. הגשה בשבת.
ההנהגה:
ההנהגה:
- נייר כסף = חומר מיועד לשימוש קולינרי — אינו מוקצה
- מותר לפתוח, לקרוע, להגיש
- אם מחזירים את הכיסוי לאחר הגשה — אין כאן הטמנה חדשה (אין גומא, זה רק כיסוי)
מקרה 3 — קדירה מבודדת: הוצאת החמין והחזרה
המקרה: חמין בקדירה מבודדת חום, מוציאים מנה להגיש ואז סוגרים.
ההנהגה:
ההנהגה:
- הקדירה המבודדת = "כיסוי" טכני — אינה מוקצה
- אם מוציאים כדי להעביר ולסגור שוב את הקדירה המבודדת: אין כאן הטמנה חדשה — זהו כלי קבוע סגור
- אין שאלת גומא; הקדירה המבודדת היא הכלי עצמו
מקרה 4 — תנור במצב שבת: פתיחה וסגירה בשבת
המקרה: תנור במצב שבת עם החמין בתוכו. פתיחה בשבת להגשה, סגירה.
ההנהגה:
ההנהגה:
- תנור במצב שבת ≈ תנור הטוח בטיט (סימן רנ״ז-רנ״ט סעיף ז)
- מותר לפתוח/לסגור אם הכל מבושל (בוקר) — שווה לרמ״א "בבוקר מותר"
- אם פותחים בלילה (בישול לא גמור) — אותה שאלה של גורם בישול. הפתרון: לדאוג שהבישול יהיה כל צרכו לפני שבת
- לוודא שהפתיחה/הסגירה אינה מפעילה תאורה פנימית או תרמוסטט
מקרה 5 — סיר השהיה איטית: הסרת הכיסוי בשבת
המקרה: Crock-Pot עם חמין. הסרת הכיסוי להגשה.
ההנהגה:
ההנהגה:
- הכיסוי = כלי שימושי קולינרי — אינו מוקצה
- מותר להסיר, ליטול מנות, לסגור שוב
- זהירות: לא לערבב פעיל את החמין (בישול בתהליך = בישול אחר בישול?)
- אם סגרו את הכיסוי עם מטלית מעליו: הסרת המטלית = אין כאן הזזת הטמנה (המטלית היא תוספת)
9. סיכום מעשי של הסימן
חמשת המסרים של סימן רנ״ט:
- ייחוד משנה חומר רגיל לבלתי-מוקצה לצורך ההטמנה
- אבנים ולבנים דורשות ייחוד קבוע; אריגים מספיק בייחוד לפעם זו
- גומא קיימת = מותר להחזיר בשבת (= המשך, לא הטמנה חדשה)
- כיסוי ≠ חומר הטמנה — אם הכיסוי אינו מוקצה, אפשר לגשת גם אם השאר מוקצה
- תנור סתום — מותר בשבת עם דיוקים (נכרי אם יש גחלים, סתימה בבוקר)
טבלת החלטה מעשית
| המצב | ההנהגה |
|---|---|
| שמיכה על הקדירה (בלי ייחוד מיוחד) | מותר לטלטל (= בגד שימושי) |
| אבנים סביב הקדירה (בלי ייחוד קבוע) | מוקצה — להשתמש במנער או לא לנגוע |
| החזרת הקדירה בשבת — גומא קיימת | מותר |
| החזרת הקדירה בשבת — גומא נתקלקלה | אסור (הטמנה חדשה) |
| נייר כסף על החמין — הסרה/החזרה | מותר |
| תנור במצב שבת — פתיחה בבוקר להגשה | מותר (בישול גמור) |
| תנור במצב שבת — פתיחה בלילה (בישול לא גמור) | בעייתי (גורם בישול אם סוגרים) |
| סיר השהיה — הסרת הכיסוי בשבת | מותר |
| יום טוב בערב שבת — אבנים סביב | מחלוקת — מחמיר עדיף |
חמש המצוות המעשיות של סימן רנ״ט
- לבדוק את מעמד המוקצה של חומר ההטמנה לפני שבת — לייחד במידת הצורך
- אבנים / לבנים = תמיד ייחוד קבוע; לא שימוש ארעי
- אם הגומא קיימת — החזרת הקדירה בסדר; אחרת, להמתין לסוף שבת
- הכיסוי = כלי שימוש — תמיד מותר לטלטל (חוץ ממקרה ספציפי)
- תנור סתום / מצב שבת — לפתוח בבוקר (בישול גמור), לא בלילה (בישול בתהליך)
10. שאלות להבנת הסימן
בדוק את הבנתך:
- מה משמעות הייחוד? למה הוא הכרחי עבור חומרי ההטמנה?
- מה ההבדל בין גיזי צמר למוכין בסעיף א?
- מדוע אבנים דורשות ייחוד קבוע?
- מה משמעות מנער הכיסוי? מתי משתמשים בו?
- מהי הגומא ותפקידה בהחזרה בשבת?
- בסעיף ד, מה הדרך להוציא את הקדירה אם ההטמנה מוקצה?
- מה שיטת הרמ״א על סתימת התנור בלילה?
- איך מיישמים את סעיף ז על תנור במצב שבת מודרני?
- בסיר Crock-Pot עם כיסוי, אילו שאלות עולות מסימן רנ״ט?
- איך מחברים את סימן רנ״ז (יצירת ההטמנה) עם סימן רנ״ט (הגשה בשבת)?
להעמיק בסימן זה:
📖הצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן: סוגיא שבת מ״ח-מ״ט, חקירת ייחוד, גדרי טלטול מן הצד, גורם בישול, מחלוקת ראשונים על הסתימה
- ✨ רמה 3 — סיכום: אקסיומה, סימן זיכרון, עץ החלטה
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן על שמונת הסעיפים וארבעה כניסות של קונטרס אחרון