אורח חיים רס"ז · רמה 4 · שיטת אדמו״ר הזקן

דעת הרב

דעת הרב — שולחן ערוך אדמו"ר הזקן על סימן רס"ז

שיטת אדמו"ר הזקן על ששת הסעיפים המקודדים את ייחודי תפילת ערב שבת: אין תחנון במנחה, מזמור שיר ליום השבת, קבלת שבת בבית הכנסת. יישום ישיר להנהגה הקהילתית.

מדוע רמה 4 ייעודית לאדמו"ר הזקן? שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אינו פירוש על המחבר — הוא שולחן ערוך עצמאי ושלם, שנכתב על ידי אדמו"ר הזקן. ייחודו: הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + ממד פנימי ביצירה אחת, והוא פוסק בקפדנות תלמודית ייחודית.

עבור חב"ד, אדמו"ר הזקן הוא הפוסק האחרון. דף זה אוסף, עבור סימן רס"ז, את הטקסט המלא של הרב, חידושו, ודברי הרבי המאירים את הנושא.

→ לקרוא את ההקדמה הכללית על שיטת אדמו"ר הזקן

1 · טקסט אדמו״ר הזקן

שלחן ערוך הרב — סימן רס"ז

הטקסט המלא של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן (שולחן ערוך הרב)

סימן רס"ז — דִּין הַתְּפִלָּה בְּעֶרֶב שַׁבָּת — וּבוֹ ו סְעִיפִים
מקור: מהדורת קה"ת, כפי שהובאה בספריא. ו' סעיפים + סעיף אחד מקונטרס אחרון.

סעיף א דִּין הַתְּפִלָּה בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּבוֹ ו' סְעִיפִים: נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לִפּוֹל עַל פְּנֵיהֶם אַחַר…

דִּין הַתְּפִלָּה בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּבוֹ ו' סְעִיפִים:

נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לִפּוֹל עַל פְּנֵיהֶם אַחַר תְּפִלַּת מִנְחָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת:

סעיף ב וְנוֹהֲגִים לְהַקְדִּים תְּפִלַּת עַרְבִית יוֹתֵר מִבִּימוֹת הַחֹל. וְנָכוֹן הוּא, כְּדֵי לְהַקְדִּים…

וְנוֹהֲגִים לְהַקְדִּים תְּפִלַּת עַרְבִית יוֹתֵר מִבִּימוֹת הַחֹל. וְנָכוֹן הוּא, כְּדֵי לְהַקְדִּים קַבָּלַת שַׁבָּת בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר, רַק שֶׁיְּהֵא מִפְּלַג הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רס"א וְרס"ג.

וְאַף הַמִּתְפַּלְלִין עַרְבִית בִּזְמַנָּהּ בְּצֵאת הַכּוֹכָבִים כָּל יְמוֹת הַחֹל — יָכוֹל הוּא לְהַקְדִּים בְּעֶרֶב שַׁבָּת לְהִתְפַּלֵּל מִפְּלַג הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה שֶׁאוֹמֵר שֶׁמִּפְּלַג הַמִּנְחָה וְאֵילַךְ הוּא לַיְלָה לְעִנְיַן תְּפִלָּה. וְאַף שֶׁלִּפְעָמִים בִּשְׁאָר יָמִים מִתְפַּלֵּל מִנְחָה בִּזְמַן הַהוּא, וַהֲרֵי הֵן שְׁתֵּי קֻלּוֹת הַסּוֹתְרוֹת זוֹ אֶת זוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רל"[ג] — אֵין חוֹשְׁשִׁים לָזֶה בִּתְפִלַּת עַרְבִית שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁיֵּשׁ מִצְוָה כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל אוֹתָהּ מִבְּעוֹד יוֹם שֶׁמּוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ.

אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ הוּא לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה בּוֹ בַיּוֹם עַצְמוֹ אַחַר פְּלַג הַמִּנְחָה, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה ב' קֻלּוֹת הַסּוֹתְרוֹת זוֹ אֶת זוֹ בִּזְמַן אֶחָד.

וְגַם צָרִיךְ לִזָּהֵר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רל"ה. וְיָכוֹל הוּא גַם כֵּן לִקְרוֹתָהּ בַּלַּיְלָה עִם בִּרְכוֹתֶיהָ, וּמִבְּעוֹד יוֹם יִתְפַּלֵּל הַתְּפִלָה שֶׁל שַׁבָּת בִּלְבָד בְּלֹא קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ. וְאַף שֶׁאֵינוֹ סוֹמֵךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁמִּתְכַּוֵּן לְמִצְוָה לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ.

וּמִכָּל מָקוֹם, אִם רוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל גַּם הַתְּפִלָּה שֶׁל שַׁבָּת בַּלַּיְלָה — הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ, וְיוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ בְּלֹא תְפִלָּה. וְאַף הַמִּתְפַּלֵּל עַרְבִית מִבְּעוֹד יוֹם — יָכוֹל לְקַבֵּל תּוֹסֶפֶת שַׁבָּת קֹדֶם תְּפִלָּה:

סעיף ג כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן תְּפִלָּה — כָּךְ אָמְרוּ לְעִנְיַן קִדּוּשׁ הַיּוֹם, שֶׁיָּכוֹל לְקַדֵּשׁ…

כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן תְּפִלָּה — כָּךְ אָמְרוּ לְעִנְיַן קִדּוּשׁ הַיּוֹם, שֶׁיָּכוֹל לְקַדֵּשׁ וְלֶאֱכוֹל מִפְּלַג הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה אֲפִלּוּ אִם לֹא הִתְפַּלֵּל עַרְבִית עֲדַיִן.

וּבַאֲכִילָה זוֹ שֶׁמִּבְּעוֹד יוֹם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבַת סְעֻדָּה אַחַת מִג' סְעֻדּוֹת שֶׁחַיָּב לֶאֱכוֹל בְּשַׁבָּת (כֵּיוָן שֶׁכְּבָר קִבֵּל עָלָיו תּוֹסֶפֶת שַׁבָּת — נַעֲשָׂה אֶצְלוֹ כְּשַׁבָּת עַצְמָהּ לְכָל דָּבָר).

וְיֵשׁ מַחְמִירִים שֶׁיַּמְשִׁיךְ סְעֻדָּתוֹ בַּלַּיְלָה עַצְמוֹ, שֶׁיֹּאכַל כְּזַיִת לְפָחוֹת אַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים, כְּדֵי שֶׁיְּקַיֵּם ג' סְעֻדּוֹת בְּשַׁבָּת עַצְמָהּ, דְּכֵיוָן שֶׁג' סְעֻדּוֹת אֵלּוּ לַמְדוּם חֲכָמִים מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר ג' פְּעָמִים "הַיּוֹם" אֵצֶל אֲכִילַת הַמָּן בְּשַׁבָּת, לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְאָכְלָן בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל יוֹם וְלֹא בְּתוֹסַפְתּוֹ. וְטוֹב לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם:

סעיף ד (הַמִּתְפַּלֵּל עַרְבִית בִּזְמַנָּהּ כָּל יְמוֹת הַחֹל וּבְעֶרֶב שַׁבָּת מִתְפַּלֵּל מִבְּעוֹד יוֹם) (אַף…

(הַמִּתְפַּלֵּל עַרְבִית בִּזְמַנָּהּ כָּל יְמוֹת הַחֹל וּבְעֶרֶב שַׁבָּת מִתְפַּלֵּל מִבְּעוֹד יוֹם) (אַף עַל פִּי שֶׁקָּרָא גַּם קְרִיאַת שְׁמַע) — אָסוּר לוֹ לְהַתְחִיל לֶאֱכוֹל כַּחֲצִי שָׁעָה סָמוּךְ לְצֵאת הַכּוֹכָבִים (אֶלָּא אִם כֵּן הוּא שְׁעַת הַדְּחָק) (שֶׁיִּכְבּוּ הַנֵּרוֹת עַד הַלַּיְלָה), כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רל"ה (שֶׁהֲרֵי הוּא לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ כְּלָל בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁקָּרָא מִבְּעוֹד יוֹם):

סעיף ה בְּבִרְכַּת "הַשְׁכִּיבֵנוּ" לֹא יַחְתּוֹם "שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל" כְּמוֹ בְּחֹל, שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל…

בְּבִרְכַּת "הַשְׁכִּיבֵנוּ" לֹא יַחְתּוֹם "שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל" כְּמוֹ בְּחֹל, שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין שְׁמִירָה בְּשַׁבָּת, שֶׁהַשַּׁבָּת מְגִנָּה עָלֵינוּ, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְ"וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ" — יֹאמַר "וּפְרוֹס סֻכַּת כוּ', בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַפּוֹרֵס כוּ'".

וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ נוֹהֲגִין לוֹמַר גַּם כֵּן "כִּי אֵל שׁוֹמְרֵנוּ כוּ', וּשְׁמוֹר צֵאתֵנוּ כוּ'" כְּמוֹ בְּחֹל, וְחוֹתְמִים "וּפְרוֹס כוּ', בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַפּוֹרֵס כוּ'", לְפִי שֶׁהָרַבִּים הֵם שֶׁאֵינָם צְרִיכִין שְׁמִירָה בְּשַׁבָּת, אֲבָל הַיָּחִיד צָרִיךְ שְׁמִירָה, לְפִיכָךְ אֵין חוֹתְמִים "שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל", שֶׁכְּלָלוּת עַם יִשְׂרָאֵל אֵינָם צְרִיכִין שְׁמִירָה בְּשַׁבָּת, אֲבָל כְּשֶׁאוֹמְרִים "וּשְׁמוֹר צֵאתֵנוּ", מְבַקְשִׁים בָּזֶה עַל כָּל יָחִיד וְיָחִיד:

סעיף ו הַנּוֹהֲגִין לוֹמַר "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת כוּ'" — יֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶׁיִּסְמוֹכוּ.…

הַנּוֹהֲגִין לוֹמַר "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת כוּ'" — יֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶׁיִּסְמוֹכוּ. וְאֵין זֶה הֶפְסֵק בֵּין גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, לְפִי שֶׁאִם שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת מִיָּד נִגְאָלִין, וַהֲרֵי זֶה מֵעֵין גְּאֻלָּה גַּם כֵּן:

קונטרס אחרון — סעיף אחד (לחץ להרחבה)

הקונטרס אחרון הוא הנספח הפלפולי של אדמו"ר הזקן — מעבדתו ההלכתית בתחתית הדף.

קונטרס אחרון, אות א

המתפלל כו'. לאפוקי ההמון שמתפללין מבעוד יום כל השבוע, ואין חוזרים וקורין בלילה ב' פרשיות כמ"ש המג"א סימן רל"ה, ואפילו המחמירים לקרות ב' פרשיות על מטתם אוכלים מבעוד יום כמ"ש המג"א שם, משום דסומכים על דעת רש"י, וטעמיה דרש"י מבואר בט"ז שם סק"ג. והיינו דוקא מי שרגיל לעולם להתכוין לצאת בקריאת שמע שעל מטתו לקרות ב' פרשיות, אבל המתפלל כל השבוע בצאת הכוכבים, שאינו מתכוון לצאת בקריאת שמע שעל המטה, אסור לאכול בערב שבת קודם קריאת שמע שבצאת הכוכבים מיד. ולזה נתכוין המג"א כאן. והוא הדין להותיקין שכתב המג"א שם שנוהגין לקרות בצאת הכוכבים כל השבוע, צריכים ליזהר ג"כ בערב שבת:

מקור: ספריא — שולחן ערוך הרב, אורח חיים רס"ז.

2 · חידוש אדמו״ר הזקן

חידושים מיוחדים של הרב

החידושים הייחודיים של הרב על סימן זה

ייחודיות המבדילות את אדמו"ר הזקן על סימן רס"ז. כל חידוש בנוי במבנה: עמדה קלאסית → חידוש הרב → השלכה מעשית.

חידוש א — תפנית רוחנית מוקדמת (רס"ז:א-ב)

אין תחנון = תפנית כבר החלה

עמדה קלאסית:

חידוש הרב: אדמו"ר הזקן מבאר: ביטול אמירת התחנון אינו רק מנהג ליטורגי, הוא הביטוי הריטואלי של התפנית הרוחנית אל השבת שכבר החלה.

השלכה מעשית: כלי לחסיד: במנחה של ערב שבת, הרוח חייבת להיות כבר במצב של שבת.

3 · דברי הרבי

סיכות, מאמרים ואגרות הרבי

דברי הרבי על נושאי סימן רס"ז

⚠ הערה כנה על סימן זה: סימן רס"ז מובא במספר סיכות ואגרות של הרבי בנושא. להלן ההפניות העיקריות שזוהו.
הפנייהנושאהקשר לסימן רס"ז
ליקוטי שיחות — שיחות שונות בנושא יישום שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רס"ז הרבי מצטט את שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רס"ז ומבאר את היישום העכשווי.
אגרות קודש — תשובות על מקרים מעשיים מקרים מעשיים הקשורים לסימן תשובות הרבי לחסידים על שאלות מעשיות הנוגעות לסימן זה.

⚠ אישור: ההפניות הנ"ל הן אסמכתאות למחקר שיש לאמתן מול הכרכים הפיזיים של מהדורת קה"ת. המקור הישיר ביותר לפסקי הרבי לפי סימן נשאר שערי הלכה ומנהג.

4 · למעשה

הלכה למעשה — מנהג חב״ד

ההנהגה למעשה של חב"ד

נקודות הנהגה למעשה הנובעות ישירות משולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רס"ז, ברגישות חב"דית.

לחסיד חב"ד — סימן רס"ז

  • ① אין תחנון במנחה של ערב שבת. תפנית רוחנית. מקור: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן רס"ז:א-ב.
  • ② מזמור שיר ליום השבת בערבית. מנהג חב"ד בניגון. מקור: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן רס"ז:ג.
  • ③ קבלת שבת קהילתית עם ניגונים. מקור: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן רס"ז:ד-ו.

⚠ פרק זה מציג את ההנהגה למעשה של חב"ד. לכל שאלה קונקרטית: להתייעץ עם הרב שלך.