סימן רפ"ב · ז' סעיפים

📑 מהלך הלימוד

1. טקסט השולחן ערוך

סימן רפ"ב כולל ז' סעיפים מאת המחבר (רבי יוסף קארו) המקודדים את הדינים הנוגעים לקריאת התורה והמפטיר בשבת.

סעיף א — שבעה עולים בשבת, רשות להוסיף

קריאת התורה והמפטיר בשבת. ובו ז סעיפים:
מוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה וְקוֹרִים בּוֹ שִׁבְעָה. וְאִם רָצָה לְהוֹסִיף — מוֹסִיף. הגה: והוא הדין ביו"ט מותר להוסיף על הקרואים (רמב"ם פי"ב מהל' תפלה ותשובת מהר"ם וב"י). ויש אומרים דביו"ט אין להוסיף (ר"ן פרק הקורא) — וכן נהגו במדינות אלו, מלבד בשמחת תורה שמוסיפין הרבה. גם בכל יו"ט אין המפטירין ממנין הקרואים, כדלקמן.

סעיף ב — אפשרות להעלות כמה עולים על אותם פסוקים

מֻתָּר לִקְרוֹת עוֹלִים הַרְבֵּה אַף עַל פִּי שֶׁקָּרָא זֶה מַה שֶּׁקָּרָא זֶה — וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ. אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. הגה: ויש אוסרים (מרדכי סוף מגילה) — וכן נהגו במדינות אלו, חוץ מבשמחת תורה שנהגו להרבות בקרואים, ונוהגים כסברא ראשונה.

סעיף ג — מי יכול לעלות: נשים, קטנים וכו'

הַכֹּל עוֹלִים לְמִנְיַן שִׁבְעָה — אֲפִילוּ אִשָּׁה וְקָטָן שֶׁיּוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין. אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים: אִשָּׁה לֹא תִּקְרָא בְּצִיבּוּר מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּיבּוּר. הגה: ואלו דוקא מצטרפים למנין הקרואים — אבל לא שיהיו כולם נשים או קטנים (ר"ן וריב"ש). ודין עבד כנעני כדין אשה. אבל אם אמו מישראל — מותר לעלות (הגהות מיי' פי"ב מהל' תפלה). ואסור לקרות בראש מגולה. ואין איסור לקרות עם הארץ נכבד ועשיר וגדול הדור לפני תלמיד חכם — כי אין זה בזיון לת"ח, רק כבוד לתורה שמתכבדת באנשים גדולים (א"ז). וממזר מותר לעלות לס"ת (מהר"א מפרא"ג). וע"ל סי' קל"ו מסדר הקרואים.

סעיף ד — המנהג: שבעה עולים + מפטיר נפרד

נוֹהֲגִים לִקְרוֹת שִׁבְעָה — לִגְמוֹר עִמָּהֶם הַפָּרָשָׁה — וְאוֹמֵר קַדִּישׁ. וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא עִם הַמַּפְטִיר מַה שֶּׁקָּרָא הַשְּׁבִיעִי. הגה: וכן נוהגים בימים טובים שאין מפטיר ממנין הקרואים. אבל בחול שאסור להוסיף — השלישי הוא מפטיר. וביום שמוציאין ב' ספרים או ג' — המפטיר קורא באחרונה. וקטן יכול לקרות בפרשת המוספין או בד' פרשיות שמוסיפין באדר, וכן נוהגים (ר"ן ומרדכי פ"ב דמגילה), אע"פ שיש חולקים ואומרים קדיש קודם שעולה המפטיר, ואין חילוק בזה בין הוסיפו על מנין הקרואים או לא, ובין מוציאין ס"ת א' או ג' (ב"י בשם הר"ר ישעיה והרא"ש ורבי ירוחם).

סעיף ה — המפטיר = אחד מהעולים שכבר עלו

אִם לֹא נִמְצָא מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַפְטִיר אֶלָּא אֶחָד מֵאוֹתָם שֶׁעָלוּ לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה — וּכְבָר אָמַר שְׁלִיחַ צִבּוּר קַדִּישׁ אַחַר קְרִיאַת הַפָּרָשָׁה — זֶה שֶׁרוֹצֶה לְהַפְטִיר צָרִיךְ לַחֲזוֹר וְלִקְרוֹת, וִיבָרֵךְ עַל קְרִיאָתוֹ תְּחִילָּה וְסוֹף. הגה: אבל אם לא אמר קדיש — יפטיר מי שעלה לשביעי, אם יודע. ואם יש אחרים שיודעים להפטיר — לא יפטיר מי שעלה כבר.

סעיף ו — טעות החזן: קדיש מוקדם מדי

אִם טָעָה שְׁלִיחַ צִבּוּר וְסִיֵּם הַפָּרָשָׁה עִם הַשִּׁשִּׁי וְאָמַר קַדִּישׁ — אֵין צָרִיךְ לִקְרוֹת עוֹד אַחֵר. אֶלָּא יִקְרָא עִם הַמַּפְטִיר מַה שֶּׁקָּרָא עִם הַשִּׁשִּׁי. דְּקַיְמָא לָן: מַפְטִיר עוֹלֶה לְמִנְיַן שִׁבְעָה.

סעיף ז — פסוקים שדילגו בקריאה

קָרָא הַפָּרָשָׁה בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית בְּשַׁבָּת וְדִילֵּג פָּסוּק אֶחָד — חוֹזֵר וְקוֹרֵא הוּא וּשְׁנַיִם עִמּוֹ. אֲפִילוּ הִפְטִיר וְהִתְפַּלֵּל מוּסָף — חוֹזֵר וְקוֹרֵא.

2. הרקע הכללי

קריאת התורה בשבת בבוקר

קריאת התורה הציבורית היא תקנה המיוחסת למשה רבנו (מגילה לב ע"א). בשבת בבוקר מעלים שבעה עולים לכל הפחות — המספר הגבוה ביותר בכל ימות השנה. בשני וחמישי: ג' עולים. בראש חודש וחול המועד: ד'. ביו"ט: ה'. ביום הכיפורים: ו'. בשבת: ז'. ככל שעולים בקדושה — מוסיפים בעולים.

מקום הסימן בהלכות שבת

סימן רפ"ב בא אחרי סימן רפ"א (זמירות/מודים) ולפני סימן רפ"ג (קריאה קצרה) ורפ"ד (הפטרה). זהו הסימן המרכזי של הליטורגיה של שבת בבוקר.

3. מושגי היסוד ההלכתיים

4. מבט סינופטי על ז' הסעיפים

5. המשנה ברורה — סעיפים ראשונים

המשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) כולל ל"ו סעיפים על סימן זה. הנה הראשונים — כדי להבין טוב יותר את משמעות הסעיפים:

לטקסט המלא של ל"ו הסעיפים — עיין בספריא: משנה ברורה רפ"ב.

6. שיטת הרמ"א — ארבע הגהות עיקריות

1. הגהה לסעיף א: ביו"ט — אין להוסיף מעבר למספר (אשכנז). יוצא מן הכלל: שמחת תורה. המפטיר אינו נמנה.
2. הגהה לסעיף ב: באשכנז אין מעלים כמה עולים על אותם פסוקים. יוצא מן הכלל: שמחת תורה.
3. הגהה לסעיף ג: נשים/קטנים — רק השלמה, אף פעם לא "כל העולים". עבד כנעני = אשה. אם אמו ישראלית — מותר. אסור בראש מגולה. ממזר מותר.
4. הגהה לסעיף ד: מנהג מקובל ביו"ט (מפטיר אינו נמנה); בחול השלישי הוא המפטיר. כשיש ב' או ג' ספרים: מפטיר באחרון.

7. מקרים מעשיים מודרניים

8. סיכום מעשי של הסימן

9. שאלות הבנה

להעמיק עוד