✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — פתיחה

סימן רפ"ט · ב' סעיפים

סדר סעודת שחרית של שבת — לגלות ולהבין
סימן רפ"ט
סֵדֶר סְעֻדַּת שַׁחֲרִית שֶׁל שַׁבָּת
🌱 רמת פתיחה · מתחילים
✦ ❖ ✦

פגישה ראשונה עם סימן רפ"ט: הטקסט העברי השלם של המחבר, ביאור שוטף בעברית, הסבר פדגוגי של המושגים ההלכתיים, הנהגות למעשה בזמננו וסיכום.

נושא: סדר סעודת שחרית של שבת
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן רפ"ט (ב' סעיפים)

עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

📑 מתווה הלימוד

1. טקסט השולחן ערוך — ב' סעיפי המחבר
2. הרקע הכללי: למה סימן זה ומה השאלה?
3. המושגים ההלכתיים המרכזיים של הסימן
4. פירוט הסעיפים — אחד-אחד
5. המשנה ברורה — הסעיפים הראשונים
6. שיטת הרמ"א — הבדלי אשכנז וספרד
7. הנהגות למעשה בזמננו
8. סיכום מעשי וכללים לזכור
9. שאלות הבנה

1. טקסט השולחן ערוך

סימן רפ"ט כולל ב' סעיפים של המחבר (רבי יוסף קארו) המקודדים את ההלכות הנוגעות לסדר סעודת שבת של שחרית.

סעיף א — מבנה סעודת שבת בשחרית וקידושא רבה

סדר סעודת שחרית של שבת. ובו ב סעיפים:
יהיה שלחנו ערוך ומטה מוצעת יפה ומפה פרוסה כמו בסעודת הלילה ויברך על היין בורא פרי הגפן והוא נקרא קידושא רבה ואח"כ יטול ידיו (וע"ל סי' רע"א סעיף י"ב בהג"ה) ויבצע על לחם משנה כמו בלילה ויסעוד וגם זה הקידוש צריך שיהיה במקום סעודה ושלא יטעום קודם לו כלום כמו בקידוש הלילה ומיהו לשתות מים בבקר קודם תפלה מותר מפני שעדיין לא חל עליו חובת קידוש: הגה וע"ל כל דיני קידוש סי' רע"א רע"ב רע"ג:
ביאור: השולחן יהיה ערוך, המיטה מוצעת יפה, והמפה פרוסה — כמו בסעודת הלילה. יברך על היין "בורא פרי הגפן" — וזה הנקרא קידושא רבה ("הקידוש הגדול" — בלשון סגי נהור). אחר כך יטול ידיו [לפת], יבצע על לחם משנה (שני ככרות) כמו בלילה, ויסעד. גם קידוש זה צריך להיות ב"מקום סעודה", ולא יטעם דבר קודם לו כמו בקידוש הלילה. אולם, לשתות מים בבוקר קודם התפילה — מותר, כי עדיין לא חלה עליו חובת קידוש. הגה: ועיין כל דיני קידוש בסימנים רע"א-רע"ג.
מבנה סעודת שבת בשחרית:
  1. שולחן ערוך = כבוד השבת.
  2. קידושא רבה על היין (רק בורא פרי הגפן, ללא ברכה ארוכה כמו בלילה).
  3. נטילת ידיים.
  4. לחם משנה = שני ככרות שלמים (זכר למן הכפול של ערב שבת).
  5. סעודה שלמה עם בשר/דגים, זמירות ודברי תורה.
מדוע "קידושא רבה" ("הקידוש הגדול")? דווקא הוא הקצר מכל הקידושים (רק בורא פרי הגפן, ללא ברכת "ויכולו" הארוכה של הלילה). השם "רבה" בא — לפי פסחים ק"ו ע"א — מלשון סגי נהור: קוראים כך בלשון נקייה למה שקצר, כפי שקוראים "סגי נהור" (מלא אור) לאדם עיוור. ויש אומרים: "רבה" כי זהו הקידוש החיובי ביום (היבט היום).

סעיף ב — בהיעדר יין: "חמר מדינה" ותחליפים

במקום שאין יין מצוי הוי שכר ושאר משקין חוץ מהמים חמר מדינה ומקדשין עליו ואם אין לו אפילו שכר ושאר משקין אוכל בלא קידוש:
ביאור: במקום שאין יין מצוי, השכר ושאר המשקין (חוץ מהמים) הם חמר מדינה ("יין המדינה"), ומקדשין עליהם. ואם אין לו אפילו שכר ושאר משקין — אוכל בלי קידוש.
סולם המשקים לקידושא רבה:
  1. יין (האידיאלי, בורא פרי הגפן)
  2. חמר מדינה (שכר, משקאות מכובדים חוץ ממים) — מברך "שהכל נהיה בדברו"
  3. כלום — אוכל בלא קידוש (מצב חריג)
"חמר מדינה": "משקה המדינה" — היינו המשקה המכובד שאנשי המקום שותים במקום היין. בזמן התלמוד = שכר. כיום: ויסקי, קוניאק, מיץ ענבים (לפי הפוסקים). מים אינם נחשבים משקה מכובד ייחודי.
הטקסט השלם: שני סעיפים אלו מהווים את כל קודיפיקציית המחבר בנושא זה. כל אחד מפרט מקרה, תנאי, או יוצא מן הכלל.

2. הרקע הכללי

על מה מדבר הסימן?

הסימן שלנו מקודד את השנייה מבין שלוש סעודות שבת — סעודת השחרית, אחרי שחרית ומוסף. זו הסעודה המרכזית אחרי הלילה. היא סובבת סביב הקידושא רבה ("הקידוש הגדול") — שדווקא הוא הקצר מבין הקידושים — ועל המבנה הקלאסי: שולחן ערוך, יין, לחם משנה, סעודה, זמירות, דברי תורה.

שלוש סעודות שבת (מצווה יסודית): מקור: שבת קי"ז ע"ב — "שלוש סעודות חייב אדם לאכול בשבת".

מיקומו בהלכות שבת

סימן רפ"ט משתלב ברצף סעודות/תפילות השבת:

3. המושגים ההלכתיים המרכזיים

1. קידושא רבא (קידושא רבה): קידוש היום. קצר (רק בורא פרי הגפן); נקרא "רבה" בלשון סגי נהור. מקור: פסחים ק"ו ע"א.
2. קידוש במקום סעודה: הקידוש חייב להיות מלווה בסעודה באותו המקום. אם אמר קידוש ואוכל במקום אחר בלי לאכול כלום במקום הקידוש — הקידוש בטל.
3. חמר מדינה: "יין המדינה" — משקה מכובד מקומי שמותר לקדש עליו בהיעדר יין. שכר באופן קלאסי; ויסקי, מיץ ענבים לפי פוסקי זמננו. מים אינם בגדר חמר מדינה.
4. לחם משנה: שני ככרות שלמים (חלות) שעליהם בוצעים — זכר למן הכפול שירד בערב שבת (שמות ט"ז:כ"ב). בכל סעודת שבת.
5. מטה מוצעת ושלחן ערוך: מיטה מוצעת, שולחן ערוך, מפה פרוסה — כבוד נראה לעין לשבת. לא רק אכילה, אלא קבלת השבת בהדר.
6. לשתות מים לפני התפילה: שתיית מים בבוקר קודם שחרית מותרת, כי חובת הקידוש מתחילה רק מעת שמתחיל לאכול או לשתות באופן "משמעותי". מים אינם מקבעים חובה.

4. מבט-על על ב' הסעיפים

סעיףנושאהלכה
אמבנה הסעודהשולחן ערוך + בורא פרי הגפן + נטילה + לחם משנה + מקום סעודה + לא לטעום קודם; מים מותרים לפני שחרית
בבהיעדר ייןחמר מדינה (שכר, משקאות אחרים); אין כלום → אוכל בלי קידוש

5. המשנה ברורה — הסעיפים הראשונים

המשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) מונה עשר סעיפים על סימן זה. להלן הראשונים — להבנה טובה יותר של משמעות סעיפי המחבר:

משנה ברורה (א) — (א) ומטה מוצעת - היינו מע"ש או כדי שיישן בה בשבת או שהוא בחדר שדר שם ואיכא בזיון אם לא יציע המטות אבל בלא"ה אסור [אחרונים] ומה שכתב ומפה פרוסה עיין לעיל ברע"א מ"ב סקמ"א:
משנה ברורה (ב) — (ב) ויברך וכו' - יש נוהגין לפתוח מתחלה פסוק ושמרו בני ישראל וגו' או זכור את יום השבת עד ויקדשהו ויש מההמון שפותחין מעל כן ברך וגו' ושלא כדין הוא דכל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן:
משנה ברורה (ג) — (ג) קידושא רבא - ונקרא בלשון זה שהוא כמו שקורין סגי נהור מפני שזה הקידוש אינו כלל דאורייתא רק שתקנוהו לכבוד שבת ואסמכוהו אקרא כדאיתא בגמרא:

לטקסט המלא של עשרת הסעיפים, ראה ספריא: משנה ברורה רפ"ט.

6. שיטת הרמ"א

במקום שהרמ"א (רבי משה איסרליש) מוסיף הגהה, הוא בדרך כלל מפרט את הניואנסים האשכנזיים ביחס למחבר הספרדי. עיין בעיון בטקסט העברי לעיל לזיהוי הקטעים הפותחים בהגה.

שיטת הרמ"א בסימן זה: הרמ"א רק מפנה לסימנים רע"א-רע"ג (דיני קידוש כלליים). אין תוספת מהותית של אשכנז/ספרד כאן — המנהג משותף.

7. הנהגות למעשה בזמננו

מצבהלכה למעשה
השכמת בוקר: קפה לפני התפילהמים מותרים (סעיף א). קפה/תה: חלוקות הדעות — רבים מתירים (לפני התפילה, לעזרת ריכוז). יין/ויסקי: אסורים לפני הקידוש.
אין יין זמיןשכר, ויסקי, קוניאק, מיץ ענבים = חמר מדינה. לעשות בורא פרי הגפן על יין אם יש אפילו מעט; אחרת שהכל על חמר מדינה.
לשתות מעט לפני הקידושאסור. הקידוש צריך להיות הדבר הראשון שנשתה/נאכל בבוקר (אחרי התפילה).
קידוש בבית הכנסת ("קידוש קלוב")אם טועם באמת (פת כביצה של מזונות, ≈ 56 גרם עוגה) — זה מקום סעודה ומשחרר את הקידוש. אחרת, יש לחזור ולקדש בבית לפני הסעודה האמיתית.
לחם משנה: רק ככר אחד שלם?לכתחילה ב' שלמים. אחרת, אחד שלם + פרוסה (בדיעבד). עיין סימן רע"ד.
אישה הצריכה לקדש לעצמהמותר וחייב (נשים חייבות בקידוש — "זכור ושמור — כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה"). בורא פרי הגפן + שתייה/אכילה.
סוכרתי שאינו יכול לשתות ייןמיץ ענבים (כשר, ללא אלכוהול) = יין אמיתי הלכתית. אחרת, חמר מדינה.
בלי מפה / שולחן פשוטלכתחילה: לפרוס מפה. בדיעבד: תקף. האידיאל הוא הכבוד הנראה ("כבוד שבת").
כלל מעשי: שבת בבוקר = שולחן ערוך + קידוש + נטילה + לחם משנה + סעודה + זמירות + ברכת המזון. זו הסעודה המרכזית של היום.

8. סיכום מעשי של הסימן

חמש הלקחים העיקריים של סימן רפ"ט:
  1. כבוד שבת בבוקר: שולחן ערוך, מיטה מוצעת, מפה — כבוד נראה לעין.
  2. קידושא רבה: קצר (רק בורא פרי הגפן) — "הקידוש הגדול" בלשון סגי נהור.
  3. מקום סעודה: הקידוש חייב להיות במקום הסעודה — אחרת בטל.
  4. לא לטעום קודם: כמו בלילה, ממתינים לקידוש. יוצא דופן: מים בלבד, מותר לפני שחרית.
  5. חמר מדינה: אם אין יין, שכר או משקה מכובד אחר; מוצא אחרון: לאכול בלי קידוש.

9. שאלות הבנה

בדוק את הבנתך:
  1. מהי האטימולוגיה של "קידושא רבה" ומדוע הוא דווקא קצר?
  2. מה משמעות "קידוש במקום סעודה" ומה ההשלכה המעשית שלו?
  3. האם מותר לשתות מים בבוקר לפני הקידוש? למה?
  4. מהו "חמר מדינה" ומתי משתמשים בו?
  5. האם המים יכולים להיות חמר מדינה? למה לא?
  6. מה מקומו של "השולחן הערוך" במצווה (כבוד שבת)?
  7. אם אין לו יין ולא חמר מדינה — מה יעשה?

להעמקה

אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
להמשך הלימוד — הסימן הבאסימן ר״צ ←
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן רפ"ט · רמה 1 — פתיחה
♥ לתמוך ב-DAAT
📖להצטרף לחברותא