סימן רפ״ח · 10 סעיפים

📑 מתווה הלימוד

1. טקסט השולחן ערוך

סימן רפ״ח כולל 10 סעיפים של המחבר (רבי יוסף קארו) המקודדים את הדינים הנוגעים לדין תענית ודין תענית חלום בשבת.

סעיף א — איסור להתענות בשבת עד חצות (ו' שעות זמניות)

דין תענית ודין תענית חלום בשבת. ובו י סעיפים:
אסור להתענות בשבת עד ו' שעות: [הגה ואפי' לומד ומתפלל אסור] [מרדכי פ״ק דשבת]:

סעיף ב — אם האכילה מזיקה, אי אכילה היא "העונג"

י״א שאדם שמזיק לו האכילה דאז עונג הוא לו שלא לאכול לא יאכל: הגה וכן מי שיש לו עונג אם יבכה כדי שילך הצער מלבו מותר לבכות בשבת (אגור בשם שבולי הלקט):

סעיף ג — חסידים המתענים כל השבוע

אדם המתענה בכל יום ואכילה בשבת צער הוא לו מפני שינוי וסת (פי' דבר קבוע) יש אומרים שראו כמה חסידים ואנשי מעשה שהתענו בשבת מטעם זה וכן אמרו שכך היה עושה ה״ר יהודה החסיד:

סעיף ד — תענית חלום: צום אחרי חלום מבהיל

מותר להתענות בו תענית חלום כדי שיקרע גזר דינו וצריך להתענות ביום ראשון כדי שיתכפר לו מה שביטל עונג שבת ואם תשש כחו ואינו יכול להתענות שני ימים רצופים לא יתענה ביום ראשון ויתענה אח״כ: הגה וכ״ש אם היה ביום ראשון חנוכה או פורים או יו״ט אפי' יו״ט שני של גליות שאין להתענות עד אח״כ. יש אומרים מי שישן שינת צהרים וחלם לו חלום רע יתענה מחצי היום עד חצי הלילה ואז יבדיל וביום הראשון יתענה כאלו התענה כל יום השבת (מצאתי כתוב):

סעיף ה — אילו חלומות מצדיקים תענית חלום בשבת?

יש אומרים שאין להתענות תענית חלום בשבת אלא על חלום שראהו תלת זימני וי״א שבזמן הזה אין להתענות תענית חלום בשבת שאין אנו בקיאין בפתרון חלומות לידע איזה טוב ואיזה רע והעולם אומרים שנמצא בספרים קדמונים שעל שלשה חלומות מתענים בשבת ואלו הן הרואה ספר תורה שנשרף או יום הכפורים בשעת נעילה או קורות ביתו או שיניו שנפלו ויש אומרים הרואה יוה״כ אפי' שלא בשעת נעילה וי״א הרואה שקורא בתורה ויש אומרים הרואה שנושא אשה והא דרואה שיניו שנפלו דוקא שיניו אבל הרואה לחייו שנשרו חלום טוב הוא דמתו היועצים עליו רעה ונראה לי שהחלומות שאמרו בפרק הרואה שהם רעים גם עליהם מתענין בשבת:

סעיף ו — נוסח עננו למי שמתענה בשבת

המתענה בשבת אומר עננו אחר סיום תפלתו בלא חתימה וכוללו באלהי נצור: הגה ויאמר אחר תפלתו רבון העולמים גלוי כו' כמו בחול (א״ז הלכות תענית):

סעיף ז — זמן הסעודה: לפי מה שעונג לו

אם הקדימה לאכול הוא עונג לו כגון שנתעכלה סעודת הלילה יקדים ואם האיחור עונג לו כגון שעדיין לא נתעכלה יאחר: הגה וכן מי שיש לו סעודות כל יום כמו בשבת ישנה בשבת להקדים או לאחר (גמרא פ' כ״כ וטור):

סעיף ח — אין תענית בשבת על שום צרה

אין מתענין על שום צרה מהצרות כלל:

סעיף ט — אין לזעוק ולהריע על הצרות (חוץ ממקרים יוצאי דופן)

אין צועקים ולא מתריעין בו על שום צרה חוץ מצרת המזונות שצועקים עליה בפה בשבת ולא בשופר וכן עיר שהקיפוה עכו״ם או נהר וספינה המטורפת בים ואפי' על יחיד הנרדף מפני עכו״ם או לסטים או רוח רעה זועקין ומתחננין בתפילות בשבת אבל אין תוקעין אא״כ תוקעין לקבץ העם לעזור אחיהם ולהצילם (וע״ל סי' תקע״ו סי״ג):

סעיף י — "רוח רעה" מורחב לכל מחלה שיש בה סכנת היום

נרדף מפני רוח רעה שאמרו לאו דוקא דה״ה לכל חולי שיש בו סכנת היום זועקים ומתחננין וכן נהגו לומר מצלאים בשבת על חולים המסוכנים סכנות היום: הגה וכן מותר לברך החולה המסוכן בו ביום. (ליקוטי מהר״י ברין וב״י בשם הר״ן פרק ג' דתענית):

2. ההקשר הכללי

על מה הסימן הזה?

הסימן שלנו עוסק בקשר שבין שבת לסבל. הוא מקודד שלוש שאלות קשורות:

1. האיסור הכללי של תענית בשבת (יום של עונג).
2. היוצאים מן הכלל: תענית חלום, חסידים שמתענים כל השבוע, חולה שאכילה מזיקה לו.
3. היתרים מוגבלים למצבי חירום: מי שברך, זעקות בתפילה לסכנה ציבורית או יחידית.

מקום הסימן בהלכות שבת

סימן רפ״ח משתבץ ברצף על גבולות עונג השבת:

• סימן רפ״ז — ביקור חולים וניחום אבלים (סבל אחרים)
• סימן רפ״ח — תענית ומצוקה אישית
• סימן רפ״ט-רצ״א — קידוש היום, סעודה שנייה, מנחה (היבט חיובי של העונג)

3. המושגים ההלכתיים המרכזיים

4. מבט כללי על 10 הסעיפים

5. המשנה ברורה — הערות ראשונות

המשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) מכיל 28 ערכים בסימן זה. הנה הראשונים — להבנה טובה יותר של משמעות הסעיפים:

לטקסט המלא של 28 הערכים, עיין בספריא: משנה ברורה 288.

6. שיטת הרמ״א

במקום שבו הרמ״א (רבי משה איסרליש) מוסיף הגהה, הוא מבהיר בדרך כלל את הניואנסים האשכנזיים מול המחבר הספרדי. בדוק היטב את הטקסט העברי לעיל כדי לאתר את הקטעים המוצגים בהגה.

7. מקרים מעשיים בני זמננו

8. סיכום מעשי של הסימן

9. שאלות הבנה

להמשך הלימוד