סימן רפ״ח · 10 סעיפים
גישה ראשונה לסימן רפ״ח: טקסט עברי מלא של המחבר, תרגום שוטף, ביאורים לימודיים של המושגים ההלכתיים, מקרים מעשיים בני זמננו וסיכום.
נושא: דין תענית ודין תענית חלום בשבת
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן רפ״ח (10 סעיפים)
עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com
📑 מתווה הלימוד
1. טקסט השולחן ערוך
סימן רפ״ח כולל 10 סעיפים של המחבר (רבי יוסף קארו) המקודדים את הדינים הנוגעים לדין תענית ודין תענית חלום בשבת.
סעיף א — איסור להתענות בשבת עד חצות (ו' שעות זמניות)
דין תענית ודין תענית חלום בשבת. ובו י סעיפים:
אסור להתענות בשבת עד ו' שעות: [הגה ואפי' לומד ומתפלל אסור] [מרדכי פ״ק דשבת]:
- אסור להתענות בשבת עד ו׳ שעות.
- הגהת הרמ״א: ואפילו לומד ומתפלל — אסור.
סעיף ב — אם האכילה מזיקה, אי אכילה היא "העונג"
י״א שאדם שמזיק לו האכילה דאז עונג הוא לו שלא לאכול לא יאכל: הגה וכן מי שיש לו עונג אם יבכה כדי שילך הצער מלבו מותר לבכות בשבת (אגור בשם שבולי הלקט):
- יש אומרים: אדם שמזיק לו האכילה — דאז עונג הוא לו שלא לאכול — לא יאכל.
- הגהת הרמ״א: וכן מי שיש לו עונג אם יבכה, כדי שילך הצער מלבו — מותר לבכות בשבת.
סעיף ג — חסידים המתענים כל השבוע
אדם המתענה בכל יום ואכילה בשבת צער הוא לו מפני שינוי וסת (פי' דבר קבוע) יש אומרים שראו כמה חסידים ואנשי מעשה שהתענו בשבת מטעם זה וכן אמרו שכך היה עושה ה״ר יהודה החסיד:
- אדם המתענה בכל יום, ואכילה בשבת צער הוא לו — מפני שינוי וסת —
- יש אומרים שראו כמה חסידים ואנשי מעשה שהתענו בשבת מטעם זה;
- וכן אמרו שכך היה עושה ה״ר יהודה החסיד.
סעיף ד — תענית חלום: צום אחרי חלום מבהיל
מותר להתענות בו תענית חלום כדי שיקרע גזר דינו וצריך להתענות ביום ראשון כדי שיתכפר לו מה שביטל עונג שבת ואם תשש כחו ואינו יכול להתענות שני ימים רצופים לא יתענה ביום ראשון ויתענה אח״כ: הגה וכ״ש אם היה ביום ראשון חנוכה או פורים או יו״ט אפי' יו״ט שני של גליות שאין להתענות עד אח״כ. יש אומרים מי שישן שינת צהרים וחלם לו חלום רע יתענה מחצי היום עד חצי הלילה ואז יבדיל וביום הראשון יתענה כאלו התענה כל יום השבת (מצאתי כתוב):
- מותר להתענות בו תענית חלום — כדי שייקרע גזר דינו.
- וצריך להתענות ביום ראשון, כדי שיתכפר לו מה שביטל עונג שבת.
- ואם תשש כוחו ואינו יכול להתענות שני ימים רצופים — לא יתענה ביום ראשון, ויתענה אחר כך.
- הגהת הרמ״א: וכל שכן אם היה ביום ראשון חנוכה או פורים או יום טוב — אפילו יום טוב שני של גלויות.
סעיף ה — אילו חלומות מצדיקים תענית חלום בשבת?
יש אומרים שאין להתענות תענית חלום בשבת אלא על חלום שראהו תלת זימני וי״א שבזמן הזה אין להתענות תענית חלום בשבת שאין אנו בקיאין בפתרון חלומות לידע איזה טוב ואיזה רע והעולם אומרים שנמצא בספרים קדמונים שעל שלשה חלומות מתענים בשבת ואלו הן הרואה ספר תורה שנשרף או יום הכפורים בשעת נעילה או קורות ביתו או שיניו שנפלו ויש אומרים הרואה יוה״כ אפי' שלא בשעת נעילה וי״א הרואה שקורא בתורה ויש אומרים הרואה שנושא אשה והא דרואה שיניו שנפלו דוקא שיניו אבל הרואה לחייו שנשרו חלום טוב הוא דמתו היועצים עליו רעה ונראה לי שהחלומות שאמרו בפרק הרואה שהם רעים גם עליהם מתענין בשבת:
- ספר תורה שנשרף — סמל לאסון רוחני.
- יום כיפור בשעת נעילה — סמל לדין סופי.
- שיניים נופלות — סמל למות קרוב (אבל לחיים = בשורה טובה).
- יש אומרים שאין להתענות תענית חלום בשבת אלא על חלום שראהו תלת זימני.
- ויש אומרים שבזמן הזה אין להתענות תענית חלום בשבת — שאין אנו בקיאין בפתרון חלומות לידע איזה טוב ואיזה רע.
- והעולם אומרים שנמצא בספרים קדמונים שלושה חלומות שמתענים עליהם: הרואה ספר תורה שנשרף, או יום הכיפורים בשעת נעילה, או קורות ביתו — או שיניו — שנפלו.
סעיף ו — נוסח עננו למי שמתענה בשבת
המתענה בשבת אומר עננו אחר סיום תפלתו בלא חתימה וכוללו באלהי נצור: הגה ויאמר אחר תפלתו רבון העולמים גלוי כו' כמו בחול (א״ז הלכות תענית):
- המתענה בשבת אומר עננו — אחר סיום תפילתו, בלא חתימה, וכוללו באלוקי נצור.
- הגהת הרמ״א: ויאמר אחר תפילתו רבון העולמים גלוי — כמו בחול.
סעיף ז — זמן הסעודה: לפי מה שעונג לו
אם הקדימה לאכול הוא עונג לו כגון שנתעכלה סעודת הלילה יקדים ואם האיחור עונג לו כגון שעדיין לא נתעכלה יאחר: הגה וכן מי שיש לו סעודות כל יום כמו בשבת ישנה בשבת להקדים או לאחר (גמרא פ' כ״כ וטור):
- זמן הסעודה נקבע לפי מה שעונג לו:
- אם הקדימה עונג לו — כגון שנתעכלה סעודת הלילה — יקדים;
- ואם האיחור עונג לו — שעדיין לא נתעכלה — יאחר.
- הגהת הרמ״א: וכן מי שיש לו סעודות כל יום כמו בשבת — ישנה בשבת, להקדים או לאחר.
סעיף ח — אין תענית בשבת על שום צרה
אין מתענין על שום צרה מהצרות כלל:
- אין מתענין בשבת על שום צרה מהצרות כלל — על שום צרה מהצרות כלל.
סעיף ט — אין לזעוק ולהריע על הצרות (חוץ ממקרים יוצאי דופן)
אין צועקים ולא מתריעין בו על שום צרה חוץ מצרת המזונות שצועקים עליה בפה בשבת ולא בשופר וכן עיר שהקיפוה עכו״ם או נהר וספינה המטורפת בים ואפי' על יחיד הנרדף מפני עכו״ם או לסטים או רוח רעה זועקין ומתחננין בתפילות בשבת אבל אין תוקעין אא״כ תוקעין לקבץ העם לעזור אחיהם ולהצילם (וע״ל סי' תקע״ו סי״ג):
- צעקה בפה (=תפילה): מותרת ב-4 המקרים המנויים (מחסור, עיר נצורה, ספינה בים, יחיד נרדף).
- שופר: אסור בשבת אלא כדי לקבץ עזרה — שימוש מעשי, לא ליטורגי.
- אין צועקים ולא מתריעין בשבת על שום צרה.
- חוץ מצרת המזונות — שצועקים עליה בפה בשבת, ולא בשופר;
- וכן עיר שהקיפוה עכו״ם או נהר, וספינה המטורפת בים;
- ואפילו על יחיד הנרדף מפני עכו״ם או ליסטים או רוח רעה — זועקין ומתחננין בתפילות.
- אבל אין תוקעין — אלא אם כן תוקעין לקבץ העם לעזור ולהציל.
סעיף י — "רוח רעה" מורחב לכל מחלה שיש בה סכנת היום
נרדף מפני רוח רעה שאמרו לאו דוקא דה״ה לכל חולי שיש בו סכנת היום זועקים ומתחננין וכן נהגו לומר מצלאים בשבת על חולים המסוכנים סכנות היום: הגה וכן מותר לברך החולה המסוכן בו ביום. (ליקוטי מהר״י ברין וב״י בשם הר״ן פרק ג' דתענית):
- רוח רעה שאמרו — לאו דווקא: דהוא הדין לכל חולי שיש בו סכנת היום — זועקים ומתחננין.
- וכן נהגו לומר מצלאים בשבת על חולים המסוכנים סכנת היום.
- הגהת הרמ״א: וכן מותר לברך את החולה המסוכן בו ביום.
2. ההקשר הכללי
על מה הסימן הזה?
הסימן שלנו עוסק בקשר שבין שבת לסבל. הוא מקודד שלוש שאלות קשורות:
- האיסור הכללי של תענית בשבת (יום של עונג).
- היוצאים מן הכלל: תענית חלום, חסידים שמתענים כל השבוע, חולה שאכילה מזיקה לו.
- היתרים מוגבלים למצבי חירום: מי שברך, זעקות בתפילה לסכנה ציבורית או יחידית.
מקום הסימן בהלכות שבת
סימן רפ״ח משתבץ ברצף על גבולות עונג השבת:
- סימן רפ״ז — ביקור חולים וניחום אבלים (סבל אחרים)
- סימן רפ״ח — תענית ומצוקה אישית
- סימן רפ״ט-רצ״א — קידוש היום, סעודה שנייה, מנחה (היבט חיובי של העונג)
3. המושגים ההלכתיים המרכזיים
4. מבט כללי על 10 הסעיפים
| סעיף | נושא | הלכה |
|---|---|---|
| א | איסור יסודי | אין תענית בשבת עד חצות (ו' שעות); אפילו לימוד-תפילה ללא אכילה |
| ב | כשתענית = עונג | אם אכילה מזיקה — לא לאכול; בכי אם מקל |
| ג | חסידים ואנשי מעשה | מקרה מיוחד: ר' יהודה החסיד התענה בשבת (לא לציבור) |
| ד | תענית חלום | מותר בשבת; תענית ביום ראשון לפיצוי; נדחה אם חנוכה/פורים/יו״ט |
| ה | אילו חלומות? | 3 (או יותר) חלומות קלאסיים; ודעה שבזמן הזה אין מתענים (רפ״ח:ה) |
| ו | עננו של המתענה | אחרי תפילה, ללא חתימה, באלהי נצור |
| ז | זמן הסעודה | הקדמה או איחור לפי עונג; שינוי מן החול |
| ח | צרה ציבורית | אין תענית בשבת על שום צרה |
| ט | צעקה / שופר | צעקה בתפילה מותרת ב-4 מקרים; שופר אסור (מלבד לקיבוץ) |
| י | סכנת היום | מי שברך לחולה בסכנה; ברכת החולה |
5. המשנה ברורה — הערות ראשונות
המשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) מכיל 28 ערכים בסימן זה. הנה הראשונים — להבנה טובה יותר של משמעות הסעיפים:
לטקסט המלא של 28 הערכים, עיין בספריא: משנה ברורה 288.
6. שיטת הרמ״א
במקום שבו הרמ״א (רבי משה איסרליש) מוסיף הגהה, הוא מבהיר בדרך כלל את הניואנסים האשכנזיים מול המחבר הספרדי. בדוק היטב את הטקסט העברי לעיל כדי לאתר את הקטעים המוצגים בהגה.
- סעיף א: אף לימוד ותפילה ללא אכילה אסור עד חצות.
- סעיף ב: מי שהבכי מקל לו את הצער — מותר בשבת.
- סעיף ד: אם יום ראשון הוא חנוכה/פורים/יום טוב (אפילו יו״ט שני) — דוחים את הצום הפיצויי. ושנת צהריים + חלום רע ← תענית מחצות עד חצות, ואז הבדלה, ואז יום ראשון תענית מלאה.
- סעיף ו: אומרים ריבון העולמים גלוי אחרי תפילה כמו בחול.
- סעיף ז: מי שאוכל כל יום כמו בשבת — חייב לשנות בשבת (להקדים או לאחר).
- סעיף י: היתר מפורש לברך את החולה המסוכן בו ביום.
7. מקרים מעשיים בני זמננו
| מצב | הלכה למעשה |
|---|---|
| חולה בכימותרפיה שצריך להתענות לפני בדיקה | אם רופא דורש ואי-אכילה מאפשרת לו להגיע לבדיקה חיונית (יום ראשון) — זה פיקוח נפש, מותר. אם רק נוחות — לחפש חלופה. |
| היפראקטיבי / עני שמתענה בחול | מנהג ר' יהודה החסיד אינו לציבור. אכילה בשבת חובה (ההלכה מכריעה נגד סעיף ג כיוצא מן הכלל). |
| חלום מבהיל בליל שבת | השולחן ערוך מביא את הדעה שבזמן הזה אין מתענים (רפ״ח:ה), והמשנה ברורה אינו מתיר אלא אם כן התענית עונג לו (ס״ק ט״ו). לשאול רב. |
| אסון (פיגוע, מלחמה) | אין תענית בשבת. אך אפשר לעשות מי שברך כללי, לומר אבינו מלכנו (אם המסורת), להתפלל בזעקה שבלב. |
| קרוב בסכנה מיידית בבית חולים | מי שברך בקול רם מותר (סעיף י). ברכת החולה מפורשת — מותרת (רמ״א). |
| סעודת שבת בשעה זהה לחול | לשנות את השעה: להקדים או לאחר כדי לסמן את ההבדל (סעיף ז). |
| קשיש שאכילה מזיקה לו | לא לאלץ אותו; העונג עבורו = מנוחה, לא מנה כבדה. מאכלים קלים, מיצים, פירות. |
| אבל בשבת שרוצה לבכות | אם בכי מקל לו (עונג) — מותר בשבת (רמ״א, סעיף ב). אחרת — לדחות בפרטיות. |
8. סיכום מעשי של הסימן
- אין תענית בשבת מלבד תענית חלום (עם פיצוי ביום ראשון).
- עונג אישי: אם אכילה מזיקה או בכי מקל, זה הוא העונג.
- עננו מותאם למתענה תענית חלום: אחרי תפילה, ללא חתימה.
- שום צרה לא מצדיקה תענית בשבת — אך זעקות בתפילה מותרות ב-4 מקרים (מזונות, עיר, ספינה, יחיד נרדף).
- סכנת היום: מי שברך וברכה מפורשת לחולה מותרים לסכנה מיידית.
9. שאלות הבנה
- עד איזו שעה אסור להתענות בשבת? למה 6 שעות (= חצות)?
- אם אכילה מזיקה לחולה, האם עליו להתענות או לאכול? מה העיקרון?
- מהי תענית חלום ומדוע היא מותרת בשבת?
- מדוע מתענים גם ביום ראשון אחרי תענית חלום בשבת?
- מהם 3 החלומות הקלאסיים שמתענים עליהם בשבת? ואילו חלומות הם למעשה סימנים טובים (לעומת רעים)?
- באילו 4 מצבים אפשר לזעוק בתפילה בשבת בלי לתקוע בשופר?
- מה אומר הרמ״א על היתר ברכת החולה המסוכן בשבת?
להמשך הלימוד
- 📚 רמה 2 — למדן: לפלפול, שיטות ראשונים, חקירות יסודיות, וניואנסי אחרונים
- ✨ רמה 3 — סיכום: לחזרה ולשינון מהיר עם סימני זיכרון
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב סימן רפ״ח)