✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — יסוד

סימן של"א · י' סעיפים

ברית מילה בשבת (יום השמיני) — להכיר ולהבין
סימן של"א
דִּינֵי מִילָה בְּשַׁבָּת
🌱 רמת יסוד · מתחילים
✦ ❖ ✦

גישה ראשונה לסימן של"א: טקסט עברי שלם של המחבר, ביאור פשוט, הסברים פדגוגיים של המושגים ההלכתיים, יישומים מעשיים מודרניים וסיכום.

נושא: ברית מילה בשבת (יום השמיני)
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן של"א (י' סעיפים)

עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com

📑 תכנית הלימוד

1. טקסט השולחן ערוך — י' סעיפי המחבר
2. ההקשר הכללי: מהי השאלה של הסימן?
3. מושגי היסוד ההלכתיים של הסימן
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
5. המשנה ברורה — הערות ראשונות
6. שיטת הרמ"א — הבדלי מנהג אשכנז וספרד
7. יישומים מעשיים מודרניים
8. סיכום מעשי וכללים לזכור
9. שאלות הבנה

1. טקסט השולחן ערוך

סימן של"א מכיל י' סעיפים של המחבר (רבי יוסף קארו) המקודדים את הדינים הנוגעים לברית מילה בשבת (יום השמיני).

סעיף א

דין מילה בשבת. ובו י סעיפים:
עושים כל צרכי מילה בשבת מוהלין ופורעין ומוצצין ונותנין עליו כמון:
ביאור: עושים את כל צרכי המילה בשבת: מלים (חיתוך הערלה), פורעים (פריעה), מוצצים את הדם, ונותנים על מקום החתך כמון [לרפואה]. המילה ביום השמיני היא מצוה שדוחה את השבת.

סעיף ב

כל זמן שלא סילק ידו מן המילה חוזר אפילו על ציצין שאינם מעכבים סילק ידו אינו חוזר אלא על ציצין המעכבין ואלו הם המעכבין בשר החופה אפי' רוב גובה של עטרה במקום א':
ביאור: כל זמן שהמוהל לא סילק ידו מן המילה, חוזר לחתוך אפילו ציצין שאינם מעכבים את המילה. סילק ידו — אינו חוזר אלא על ציצין המעכבים. ואלו הם המעכבים: בשר החופה את העטרה — אפילו רוב גובה העטרה במקום אחד.

סעיף ג

בן ח' אם נגמרו שערו וצפרניו מלין אותו בשבת ואם לא גמרו אפי' אם הוא ספק בן ז' ספק בן ח' אין מלין אותו ואין צריך לומר בן ח' ודאי ואם הוא בן שבע ודאי אפי' לא גמרו שערו וצפרניו מלין אותו [ועיין בי"ד סי' רס"ו]:
ביאור: תינוק שנולד לח' חודשים — אם נגמרו שערו וצפרניו, מלים אותו בשבת. אם לא נגמרו — אפילו בספק (ספק ז' ספק ח') — אין מלים אותו, וכל שכן בן ח' ודאי. אבל אם הוא ז' חודשים ודאי, אפילו לא נגמרו שערו וצפרניו, מלים אותו בשבת (הוא ולד של קיימא).

סעיף ד

מילה שלא בזמנה אינה דוחה שבת:
ביאור: מילה שלא בזמנה (כשנדחתה מעבר ליום השמיני) אינה דוחה שבת — רק מילה הנעשית בזמנה המדויק (יום השמיני) דוחה שבת.

סעיף ה

אנדרוגינוס ונולד בין השמשות ונולד כשהוא מהול ויוצא דופן ועכו"ם שילדה ואח"כ נתגיירה ומי שיש לו שתי ערלות אין מילתן דוחה שבת:
ביאור: אנדרוגינוס, מי שנולד בין השמשות (ספק על יום הלידה, ולכן ספק על יום השמיני), מי שנולד מהול [שצריך להטיף ממנו דם ברית], יוצא דופן (ניתוח קיסרי), נכרית שהרתה ונתגיירה לפני הלידה, ומי שיש לו שתי ערלות — מילתם אינה דוחה שבת (כי אינם מילה "בזמנה" ודאית).

סעיף ו

מכשירי מילה שאפשר לעשותם מערב שבת אינם דוחים את השבת לפיכך אם לא הביא איזמל למילה מערב שבת לא יביאנו בשבת אפי' במקום שאין בו אלא איסור דרבנן שהעמידו חכמים דבריהם במקום כרת ולומר לעכו"ם לעשותה אם היא דבר שאם עשהו ישראל אין בו איסור אלא מדרבנן אומר לעכו"ם ועושהו ואם הוא דבר שאסור לישראל לעשות מן התורה לא יאמר לעכו"ם לעשותו (ועיין לעיל סי' ש"ז):
ביאור: מכשירי המילה שאפשר היה לעשותם מערב שבת אינם דוחים את השבת. לכן, אם לא הביא איזמל לפני השבת, לא יביאנו בשבת — אפילו במקום שאין בו אלא איסור דרבנן — שכן "העמידו חכמים דבריהם אפילו במקום כרת". ולומר לנכרי לעשותו: אם זה דבר שאם יעשהו ישראל אין בו אלא איסור דרבנן, אומר לנכרי ועושהו; אבל אם זה איסור תורה לישראל, אינו אומר לנכרי.

סעיף ז

לא היה לו כמון שחוק מע"ש לא ישחקנו אלא לועס בשיניו אם לא עירב מאתמול יין ושמן ליתן עליהם לא יערבם היום אלא יתן כל א' לבדו:
ביאור: אם לא היה לו כמון שחוק מערב שבת, לא ישחקנו [בשבת — זה טוחן] אלא לועס בשיניו [בשינוי]. אם לא ערב מאתמול יין ושמן לתת על המכה, לא יערבם היום [זה לש], אלא יתן כל אחד לבדו.

סעיף ח

אין עושין לה חלוק אלא כורך עליה סמרטוט ואם אין לו כורך על אצבעו דרך מלבוש לשנות מדרך הוצאה בחול ומביא דרך חצר אחרת אפי' לא נשתתפו יחד:
ביאור: אין עושים [בשבת] חלוק [תחבושת] על מקום המילה, אלא כורך עליה סמרטוט. ואם אין לו, כורך על אצבעו דרך מלבוש — כדי לשנות מדרך ההוצאה בחול — ומביא דרך חצר אחרת אפילו לא נשתתפו (לא עשו עירוב).

סעיף ט

בזמן חכמי הגמ' אם לא היו רוחצים את הולד לפני המילה ולאחר המילה וביום שלישי למילה במים חמין היה מסוכן לפיכך נזקקו לכתוב משפטו כשחל להיות בשבת והאידנא לא נהגו ברחיצה כלל ודינו לרחוץ בשבת אם רצו כדין רחיצת כל אדם: הגה ובמדינות אלו נוהגים לרחצו לפני המילה בחמין שהוחמו מאתמול ולאחר המילה במוצאי שבת וכן אם היה יום ג' למילתו בשבת ורואים שיש צורך לרחצו מכינים חמין מבעוד יום ורוחצים אותו בשבת וכל זה מן הסתם אבל אם רואים שיש לחוש לסכנה אם לא ירחצו אותו אחר המילה בודאי מותר לרחצו ולחלל עליו שבת מידי דהוי אשאר חולי שיש בו סכנה:
ביאור: בזמן חכמי הגמרא, אם לא היו רוחצים את הולד לפני המילה, אחריה וביום השלישי במים חמין — היה מסוכן; לכן צריכו לכתוב דיניו כשחל בשבת. כיום אין מנהג זה רווח, והדין הוא לרחצו בשבת [אם רצו] כדין רחיצת כל אדם. (רמ"א: במדינות אלו נוהגים לרחצו לפני המילה בחמין שהוחמו מאתמול, ולאחר המילה במוצאי שבת; ואם יום ג' למילתו בשבת ורואים שיש צורך לרחצו, מכינים חמין מבעוד יום. וכל זה בסתם; אבל אם יש חשש סכנה ללא הרחיצה — מותר לרחוץ ולחלל עליו שבת כדין חולה שיש בו סכנה.)

סעיף י

אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת אבל אם מל כבר פעם אחת מותר למול בשבת ואפילו אם הוא אבי הבן: הגה ועיין עוד דיני מילה טור יורה דעה סי' רס"ז:
ביאור: מי שלא מל מעולם לא ימול בשבת [שמא לא יסיים ויהיה חבלה לבטלה]; אבל אם מל כבר פעם אחת, מותר לו למול בשבת — ואפילו אם הוא אבי הבן.
טקסט שלם: י' סעיפים אלו מהווים את כל הקודיפיקציה של המחבר בנושא. כל אחד מבהיר מקרה, תנאי או יוצא דופן.

2. ההקשר הכללי

על מה מדבר הסימן?

סימן של"א דן במילה בשבת. המילה ביום השמיני היא אחת המצוות העשה המעטות שדוחות את השבת — שכן כתוב "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל", "ביום השמיני", אפילו אם חל בשבת.

המתח של הסימן: המילה עצמה (חיתוך, פציעה) דוחה את השבת — אבל רק היא. כל מה שניתן היה להכין מערב שבת (מכשירי מילה) אינו דוחה. גבול הסימן עובר אם כן בין מעשה המצוה היסודי לבין מכשיריה.

מקומו בהלכות שבת

סימן של"א עוקב אחר סימן ש"ל (היולדת) — שניהם נוגעים בתינוק — ומסיים את בלוק הסימנים על היוצאים מן הכלל בשבת (חולה, סכנה, יולדת, מילה).

3. מושגי היסוד ההלכתיים

ארבעה מושגים מבנים את י' הסעיפים:

מושגי היסוד של סימן של"א:
השאלה המרכזית: "האם המעשה הוא המילה עצמה, או מכשיר?" — מילה בזמנה דוחה שבת; מכשירים שיכלו להיעשות מבעוד יום אינם דוחים. ומכאן הציווי: להכין הכל בערב שבת.

4. פירוט הסעיפים — אחד אחד

סעיפיםנושאהדין
א-במעשה המילהכל המעשים מותרים; ציצין המעכבים
ג-המי דוחה את השבתבן ח' חודשים, שלא בזמנה, ספיקות: אינם דוחים
ו-חמכשירים ושינויאין מכשירים דוחים; כמון בלעיסה, יין ושמן בנפרד, חלוק כרוך
ט-ירחיצה והמוהלרחיצת הולד; המוהל צריך שמל כבר פעם
שיטת לימוד: לכל סעיף — (1) האם זו המילה עצמה או מכשיר; (2) האם המילה היא "בזמנה" ודאית; (3) האם אפשר לעשות בשינוי; (4) מסקנה.

5. המשנה ברורה — הערות ראשונות

למשנה ברורה ל"ט הערות על סימן זה. הראשונות מבהירות את סעיף א:

משנה ברורה (א) — (א) בשבת - דכתיב וביום השמיני ימול ביום ואפילו בשבת [גמרא]:
משנה ברורה (ב) — (ב) ומוצצין - אע"ג דע"י המציצה הדם ניתק מחיבורו והויא ליה חובל אעפ"כ מוצצין משום דסכנה לולד כשלא ימוץ הדם [גמרא]:
משנה ברורה (ג) — (ג) כמון - היה דרכם לתת מין בשמים שחוק לרפואה וה"ה לתת אספלנית [תחבושת] על המילה [משנה שם] ועיין לקמן בס"ז אם לא היה לו כמון שחוק מע"ש:
המשנה ברורה נותן שני מפתחות. (1) המקור לכך שהמילה דוחה שבת: "ביום השמיני ימול" — ביום, אפילו בשבת. (2) מדוע המציצה (מציצת הדם) מותרת, אף שהיא ניתוק הדם (מעשה חובל): כי אם לא ימוץ הדם, יש סכנה לולד — זה אם כן פיקוח נפש.

לטקסט שלם של ל"ט ההערות: משנה ברורה של"א.

6. שיטת הרמ"א

הרמ"א מוסיף שתי הגהות מעשיות:

הגהות הרמ"א:

7. יישומים מעשיים מודרניים

מצבניתוח
ברית יום השמיני שחל בשבתהמילה מתקיימת — דוחה שבת. אבל איזמל, כמון ומשחות חייבים להיות מוכנים לפני שבת (סעיף ו).
תינוק שנולד בניתוח קיסרי, פג או צהבתספק או דחיה: המילה נדחית ואינה דוחה אז את השבת (סעיפים ג, ד, ה). החלטה רפואית + רבנית.
הבאת ציוד שנשכחאסור להעבירו בשבת; דרך נכרי רק אם זה איסור דרבנן לישראל (סעיף ו).
טיפול במכהכמון בלעיסה ולא שחיקה, יין ושמן בנפרד, חלוק כרוך בשינוי (סעיפים ז-ח).
להלכה למעשה, יש לפנות לרב — בעיקר לקביעת תאריך של מילה דחויה ולהכנת המכשירים לפני שבת.

8. סיכום מעשי של הסימן

סימן של"א בה' כללים:
  1. מילה בזמנה דוחה שבת — "ביום השמיני, אפילו בשבת".
  2. שלא בזמנה (איחור) או ספק — אינה דוחה שבת.
  3. מכשירים אינם דוחים שבת — להכין הכל מבעוד יום.
  4. בשינוי לכל שאפשר: כמון לעוס, יין ושמן בנפרד, חלוק כרוך.
  5. ציצין המעכבין — חוזר לחתוך אפילו לאחר סילוק יד.

9. שאלות הבנה

בדוק את הבנתך:
  1. על איזה פסוק מבוסס שהמילה דוחה שבת?
  2. מה ההבדל בין מילה "בזמנה" ל"שלא בזמנה" (סעיף ד)?
  3. מהם מכשירי מילה ומדוע אינם דוחים שבת (סעיף ו)?
  4. מדוע המציצה מותרת על אף שהיא מעשה חובל?
  5. מדוע שוחקים את הכמון בשיניים ולא במכתש (סעיף ז)?
  6. מדוע מי שלא מל מעולם לא ימול בשבת (סעיף י)?

להעמיק עוד

אם רצונך להעמיק בסימן זה:
להמשך הלימוד — הסימן הבאסימן של״ב ←
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

סימן של"א · רמה 1 — יסוד
♥ לתמוך בדעת