Daas HaRav — The Alter Rebbe's Shulchan Aruch on Siman של"א

דִּינֵי מִילָה בְּשַׁבָּת וּבוֹ י"ד סְעִיפִים:

מִילָה בִּזְמַנָּהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ", בַּיּוֹם וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, וְהַפְּרִיעָה הִיא מִכְּלַל הַמִּילָה, וְהַמְּצִיצָה גַּם כֵּן דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. וְכֵן נוֹתְנִים עָלֶיהָ רְטִיָּה וְכַיּוֹצֵא בָהּ אַף עַל פִּי שֶׁאָסְרוּ לְחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, וְכֵן לִשְׁאָר צָרְכֵי רְפוּאוֹת מִילָתוֹ דִּינוֹ כְּחוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה.

אֶלָּא שֶׁלְּכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לְהָכִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת. וְאִם לֹא הֵכִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת — מֻתָּר לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת עַל יְדֵי שִׁנּוּי, כְּגוֹן בִּימֵיהֶם שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים עַל הַמִּילָה כַּמּוֹן שָׁחוּק וְיַיִן וְשֶׁמֶן מְעֹרָבִים, אִם לֹא שָׁחַק מֵעֶרֶב שַׁבָּת — לוֹעֵס בְּשִׁנָּיו וְנוֹתֵן. וְאִם לֹא עֵרֵב יַיִן וְשֶׁמֶן מֵעֶרֶב שַׁבָּת — לֹא יְעָרְבֵם בְּשַׁבָּת, אֶלָּא נוֹתֵן זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּדֵי לְשַׁנּוֹת (וּלְעִנְיַן יוֹם טוֹב, נִתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן רס"ו).

וְכֵן לִשְׁאָר חוֹלִים, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה יָדוּעַ מֵעֶרֶב שַׁבָּת שֶׁיִּצְטָרְכוּ לְעָרֵב לָהֶם יַיִן וְשֶׁמֶן, מִכָּל מָקוֹם אִם אֵין בָּהֶם סַכָּנָה — אָסוּר לְעָרֵב לָהֶם בְּשַׁבָּת (שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת לָהֶם רְפוּאָה בְּלֹא שִׁנּוּי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שכ"ח).

וְאִם אֵין לוֹ כַּמּוֹן כְּלָל, אוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְלָעֳסוֹ וְצָרִיךְ לְשָׁחֳקוֹ, אוֹ לִשְׁחוֹק סַמָּנִים אֲחֵרִים הַמְעַצְּרִים הַדָּם — תִּדָּחֶה הַמִּילָה עַד לְמָחָר, שֶׁאֵין דּוֹחָה שַׁבָּת אֶלָּא מִילָה עַצְמָהּ אֲבָל לֹא מַכְשִׁירֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, אֶלָּא מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה, וְאִם כֵּן אֵין לַהֲבִיאוֹ לְכַתְּחִלָּה לִידֵי סַכָּנָה כְּדֵי שֶׁנִּצְטָרֵךְ לְחַלֵּל שַׁבָּת אַחַר כָּךְ.

אֲבָל אִם הָיָה לוֹ כַּמּוֹן שָׁחוּק אוֹ סַמָּנִים שְׁחוּקִים מִבְּעוֹד יוֹם וּמָלוּ אֶת הַקָּטָן וְאַחַר כָּךְ נִתְפַּזְּרוּ — שׁוֹחֲקָן בְּשַׁבָּת, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה:

Laws of milah on Shabbos — it contains 14 se'ifim:

Milah bizmanah (on the 8th day) is docheh Shabbos, as it is said: "and on the eighth day the flesh of his foreskin shall be circumcised" — by day, and even on Shabbos. Peri'ah (uncovering the membrane) is part of the milah itself, and metzitzah (suction) likewise overrides Shabbos because of the danger. So too one places upon the wound a bandage (retiyah) and the like, although these are forbidden for a sick person without danger: for the therapeutic needs of the milah, his status is that of a sick person with danger.

However, lechatchilah one must prepare everything from erev Shabbos. If one did not prepare from erev Shabbos — it is permitted to act on Shabbos by means of a shinui (change). For example, in their days they would place upon the milah ground cumin and wine and oil mixed; if one did not grind it from erev Shabbos — he chews it with his teeth and applies it. And if he did not combine wine and oil from erev Shabbos — he will not combine them on Shabbos, but rather places each one separately, in order to make a shinui (regarding Yom Tov, see Yoreh De'ah siman 266).

Likewise for other sick people: even though it was not known from erev Shabbos that they would need to mix wine and oil for them, nevertheless if they are not in danger — it is forbidden to mix for them on Shabbos (since it is forbidden to perform medical treatment for them without a shinui, as explained in siman 328).

And if he has no cumin at all, or it is impossible to chew it and one must grind it, or to grind other samanim (simples) that stanch the blood — the milah is postponed until the morrow. For only the milah itself overrides Shabbos, but not its machshirim (preparatory acts), as will be explained, except because of danger; and therefore one should not bring him lechatchilah into a state of danger such that we would then need to be mechalel Shabbos.

But if he had ground cumin or ground samanim from before nightfall and they circumcised the child and afterwards [the preparations] were scattered — he grinds them on Shabbos, because of the danger:

כָּל זְמַן שֶׁלֹּא סִלֵּק יָדוֹ מֵהַמִּילָה — חוֹזֵר אֲפִלּוּ עַל צִיצִין שֶׁאֵינָן מְעַכְּבִין בְּדִיעֲבַד. סִלֵּק יָדוֹ — אֵינוֹ חוֹזֵר אֶלָּא עַל צִיצִין הַמְעַכְּבִין, שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן רס"ד:

As long as the mohel has not removed his hand from the milah — he goes back even over tzitzin (shreds of skin) which are not me'akvin (rendering invalid) bedi'avad. Once he has removed his hand — he does not go back except over tzitzin me'akvin, as explained in Yoreh De'ah siman 264:

בֶּן ח' שֶׁגָּמְרוּ שְׂעָרוֹ וְצִפָּרְנָיו, אוֹ בֶּן ז' וַדַּאי אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָמְרוּ — מָלִין אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת. סָפֵק בֶּן ז' סָפֵק בֶּן ח' וְלֹא גָמְרוּ — אֵין לְמוּלוֹ בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"ל:

A child of 8 months whose hair and nails are fully formed, or a certain 7-month child even though they are not fully formed — we circumcise him on Shabbos. In a doubt (perhaps 7, perhaps 8 months) where the hair/nails are not fully formed — we do not circumcise him on Shabbos, as explained in siman 330:

מִילָה שֶׁלֹּא בִזְמַנָּהּ, אֲפִלּוּ לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְמוּלוֹ קֹדֶם לָכֵן, כְּגוֹן שֶׁהָיָה חוֹלֶה, אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁאֶפְשָׁר לְמוּלוֹ אַחַר הַשַּׁבָּת, וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם חִסּוּר מִצְוָה בְּזֶה, שֶׁהֲרֵי בְּלֹא זֶה אֵינָהּ בִּזְמַנָּהּ:

A milah shelo bizmanah (delayed milah), even if it was impossible to circumcise him earlier (for example because he was ill), does not override Shabbos, since one can circumcise him after Shabbos with no diminution of the mitzvah: in any case it is no longer bizmanah:

מִי שֶׁנּוֹלַד בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת — אֵין מָלִין אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת, שֶׁהוּא סָפֵק שְׁמִינִי סָפֵק תְּשִׁיעִי, שֶׁאֵין דּוֹחִין שַׁבָּת מִסָּפֵק. וַאֲפִלּוּ לֹא הוֹצִיא אֶלָּא רֹב רֹאשׁוֹ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא כֻלּוֹ בְּשַׁבָּת — הֲרֵי זֶה כְּנוֹלַד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.

וְהַתְחָלַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת הוּא אַחַר הִלּוּךְ ג' מִילִין וּרְבִיעַ לְאַחַר הַתְחָלַת הַשְּׁקִיעָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רס"א, וְהוּא לְעֶרֶךְ רְבִיעִית שָׁעָה קֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים.

וְאִם נוֹלַד קֹדֶם לָכֵן, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר שָׁקְעָה הַחַמָּה — נִמּוֹל בְּיוֹם ו'. וְאִם נוֹלַד כֵּן בְּשַׁבָּת — נִמּוֹל בְּשַׁבָּת.

וְאַף שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּתְּחִלַּת הַשְּׁקִיעָה הִיא לַיְלָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שׁם, מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ אֵין אָנוּ חוֹשְׁשִׁין כְּלָל לְדִבְרֵיהֶם, שֶׁלִּפְעָמִים אֵין מְקַבְּלִים שַׁבָּת וְעוֹשִׂים כָּל הַמְּלָאכוֹת עַד רְבִיעִית שָׁעָה קֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים, אִם כֵּן אֵין לָנוּ לִדְחוֹת הַמִּילָה מִזְּמַנָּהּ בִּשְׁבִיל חֲשָׁשׁ זֶה:

One who is born on erev Shabbos bein hashmashos — we do not circumcise him on Shabbos, for he is a doubt (perhaps the 8th, perhaps the 9th day), and we do not push aside Shabbos in a doubt. Even if he protruded only most of his head bein hashmashos, although he came out fully on Shabbos — he is considered as born bein hashmashos.

The beginning of bein hashmashos is after the travel of 3 mil and a quarter from the beginning of the shki'ah (sunset), as explained in siman 261, which is approximately a quarter of an hour before tzeis hakochavim.

If he was born before that, even though the sun has already set — he is circumcised on Friday. And if he was so born on Shabbos itself — he is circumcised on Shabbos.

Although there are those who hold that from the beginning of shki'ah it is already night, as explained there, nevertheless in these countries we are not at all concerned for their words, because sometimes we do not accept Shabbos and we perform all melachos until a quarter hour before tzeis hakochavim. So we have no reason to delay the milah from its time on account of this concern:

אַנְדְּרוֹגִינוֹס שֶׁהוּא סָפֵק זָכָר סָפֵק נְקֵבָה — אֵין מִילָתוֹ דּוֹחָה שַׁבָּת.

וְכֵן נוֹלַד כְּשֶׁהוּא מָהוּל, אֲפִלּוּ אֵינוֹ נִרְאֶה מָהוּל אֶלָּא בְּעֵת הַקִּשּׁוּי, אַף עַל פִּי שֶׁצָּרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית — אֵינוֹ דּוֹחֶה שַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין זֶה חִיּוּב בָּרוּר מִן הַתּוֹרָה.

וְכֵן יוֹצֵא דֹפֶן, וְנָכְרִית שֶׁיָּלְדָה וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיְּרָה, הוֹאִיל וְאֵין אִמּוֹ טְמֵאָה לֵדָה — יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם נִמּוֹלִים בַּשְּׁמִינִי אוֹ מִיָּד שֶׁנּוֹלְדוּ, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה סָמְכָה מִילַת שְׁמִינִי לְטֻמְאַת הַיּוֹלֶדֶת.

וְכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי עָרְלוֹת, דְּהַיְנוּ ב' עוֹרוֹת זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, אוֹ שְׁנֵי גִידִים — יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם נִמּוֹל בַּשְּׁמִינִי, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה אָמְרָה "עָרְלָתוֹ" אַחַת, לְפִיכָךְ נִמּוֹלִים הֵם בַּשְּׁמִינִי מִסָּפֵק, אֲבָל אֵינָן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת מִסָּפֵק:

An androginos (one who is a doubt — male or female) — his milah does not override Shabbos.

Likewise one born already circumcised (nolad mahul), even if he appears circumcised only in a state of erection: although one must draw dam bris (a drop of blood of the covenant) from him — this does not override Shabbos, since it is not a clear obligation from the Torah.

Likewise a yotzei dofen (born by caesarean section), and a non-Jewish woman who gave birth and afterwards converted: since the mother has no tum'as leidah (impurity of the woman in childbirth) — there is a doubt whether they are circumcised on the 8th day or immediately from birth, since the Torah linked the milah of the 8th to the impurity of the woman in childbirth.

Likewise one who has two foreskins, that is, two skins one over the other, or two gidim — there is doubt whether he is circumcised on the 8th, since the Torah said "his foreskin" — singular. Therefore they are circumcised on the 8th out of doubt, but they do not override Shabbos out of doubt:

אֵין דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת אֶלָּא מִילָה עַצְמָהּ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת. אֲבָל כָּל מַכְשִׁירֵי מִילָה, כְּגוֹן תִּקּוּן הָאִזְמֵל וַהֲבָאָתוֹ אֵצֶל הַתִּינוֹק, וּשְׁחִיקַת סַמָּנִים, וְתִקּוּן הֶחָלוּק שֶׁיִּתְבָּאֵר, כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָם מֵעֶרֶב שַׁבָּת — אֵינָן דּוֹחִים אֶת הַשַּׁבָּת, אֲפִלּוּ אִם נֶאֱנַס וְלֹא עֲשָׂאָם, אוֹ שֶׁעֲשָׂאָם וְנֶאֶבְדוּ.

וַאֲפִלּוּ אִסּוּר דִּבְרֵי סוֹפְרִים לֹא הִתִּירוּ לְצֹרֶךְ מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ אִם תִּדָּחֶה הַמִּילָה לְגַמְרֵי בִּשְׁבִיל כָּךְ, כְּגוֹן לְהָבִיא אִזְמֵל מֵחָצֵר שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת, אוֹ לִשָּׂא הַתִּינוֹק דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁהֶעֱמִידוּ חֲכָמִים אֶת דִּבְרֵיהֶם אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם כָּרֵת.

וְלוֹמַר לְנָכְרִי לַעֲשׂוֹת, אִם הוּא דָבָר שֶׁאִם עָשָׂהוּ יִשְׂרָאֵל אֵין בּוֹ אִסּוּר אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים — אוֹמֵר לְנָכְרִי וְעוֹשֵׂהוּ, שֶׁלֹּא גָזְרוּ עַל שְׁבוּת דִּשְׁבוּת בִּמְקוֹם מִצְוָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"ז. וְאִם הוּא דָבָר שֶׁאָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹתוֹ מִן הַתּוֹרָה, כְּגוֹן לְתַקֵּן הָאִזְמֵל, אוֹ לַהֲבִיאוֹ דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה — לֹא יֹאמַר לְנָכְרִי לַעֲשׂוֹתוֹ.

וְיֵשׁ מַתִּירִים אֲמִירָה לְנָכְרִי בִּמְקוֹם מִצְוָה אֲפִלּוּ בְּדָבָר הָאָסוּר מִן הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע"ו. וְאַף שֶׁאֵין לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם בִּשְׁאָר מִצְוָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם, מִכָּל מָקוֹם בְּמִילָה שֶׁהִיא עַצְמָהּ דּוֹחָה שַׁבָּת — יֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם אַף לְעִנְיַן מַכְשִׁירֶיהָ, אִם אִי אֶפְשָׁר לָמוּל הַיּוֹם בְּעִנְיָן אַחֵר:

Only the milah itself overrides Shabbos, since it is impossible to perform it from erev Shabbos. But all machshirei milah (preparatory acts), such as fashioning the izmel (mohel's knife) and bringing it to the child, grinding the samanim (simples), and preparing the chaluk (bandage) that will be explained — since it was possible to do them from erev Shabbos — do not override Shabbos, even if one was forced and did not do them, or did them and they were lost.

And even a derabbanan (rabbinic) prohibition was not permitted for the sake of the mitzvah of milah, even if the milah would be entirely postponed by this — for example, to bring the izmel from a courtyard that is not me'urevet, or to carry the child through there. The Sages upheld their words even where there is kares.

To tell a non-Jew (amirah l'akum) to act: if it is a matter that, were a Jew to do it, the prohibition would be only derabbanan — one tells a non-Jew and he does it, for the Sages did not decree shvus d'shvus in the case of a mitzvah, as explained in siman 307. But if it is a matter that is forbidden to a Jew from the Torah, like fashioning the izmel, or bringing it through a full reshus harabim — one does not tell a non-Jew to do it.

There are those who permit amirah l'akum in a case of a mitzvah even for a matter forbidden from the Torah, as explained in siman 276. And although we do not rely on their words for other mitzvos, as explained there, nevertheless for milah which itself overrides Shabbos — one may rely on their words even regarding its machshirim, if it is impossible to circumcise that day in any other way:

יֵשׁ אוֹסְרִין לְהוֹצִיא הַתִּינוֹק מִבֵּיתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת דֶּרֶךְ כַּרְמְלִית אוֹ חָצֵר שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת אֲפִלּוּ עַל יְדֵי נָכְרִי, שֶׁאֵין בְּהוֹצָאָה זוֹ צֹרֶךְ מִצְוָה, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר לְמוּלוֹ בְּבֵיתוֹ.

וְיֵשׁ מַתִּירִין בְּזֶה, מִשּׁוּם "בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ".

וְיֵשׁ לְהַנְהִיג כֵּן בִּמְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִים לְהָבִיא הַתִּינוֹק לְבֵית הַכְּנֶסֶת עַל יְדֵי שֶׁאֶחָד נוֹתְנוֹ לַחֲבֵרוֹ וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ בְּפָחוֹת מִד' אַמּוֹת, שֶׁיּוֹצִיאוּהוּ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד עַל יְדֵי נָכְרִי וְיַכְנִיסוּהוּ עַל יְדֵי נָכְרִי, אוֹ יַעֲשׂוּ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ז. אֲבָל לֹא יוֹצִיאוּהוּ וְיַכְנִיסוּהוּ עַל יְדֵי שְׁנַיִם שֶׁזֶּה עוֹקֵר וְזֶה מַנִּיחַ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּטוּר, מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי הוּא אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:

Some prohibit taking the child out of his house to the synagogue through a karmelis or a courtyard that is not me'urevet, even by means of a non-Jew, since this carrying is not for the sake of a mitzvah, for one can circumcise him at home.

And some permit it, on account of berov am hadras melech ("in a multitude of people is the King's glory").

And so should one institute in places where they have the custom to bring the child to the synagogue: by one passing him to another and his fellow to his fellow within less than 4 amos, they take him out of reshus hayachid by means of a non-Jew and bring him in by means of a non-Jew, or they do as will be explained in siman 347. But they should not take him out and bring him in by means of two (one detaching and one placing): although it is patur, it is still forbidden derabbanan:

אֵין עוֹשִׂין לָהּ חָלוּק, וְהוּא שֶׁיִּקּוֹב חֲתִיכָה שֶׁל בֶּגֶד כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס הַמִּילָה בְּאוֹתוֹ הַנֶּקֶב וְיִכְרוֹךְ שְׁאָר הַבֶּגֶד עַל הָאֵבֶר וִיהַדְּקֶנּוּ שָׁם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחֲזוֹר עוֹר הָאֵבֶר לְכַסּוֹת הַמִּילָה. אֲבָל כּוֹרֵךְ עָלֶיהָ סְמַרְטוּט. וְאִם לֹא הִזְמִינוֹ מִבְּעוֹד יוֹם — מֵבִיא אֲפִלּוּ מֵחָצֵר אַחֶרֶת שֶׁלֹּא עֵרְבוּ, וּבִלְבָד שֶׁיִּכְרְכֶנּוּ עַל אֶצְבָּעוֹ וִיבִיאֶנּוּ, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בְּשִׁנּוּי. וְכֵן מֻתָּר לַהֲבִיאוֹ דֶּרֶךְ כַּרְמְלִית עַל יְדֵי שִׁנּוּי, אֲבָל לֹא דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים:

One does not make the chaluk — that is, piercing a piece of cloth so that the milah enters into that hole, and one wraps the rest of the cloth around the limb and tightens it there, so that the skin of the limb does not return to cover the milah. But one wraps around it a rag (smartut). And if one did not designate it from erev Shabbos — one brings it even from another courtyard that was not joined, provided he wraps it around his finger and brings it, so as to do it with a shinui. And likewise it is permitted to bring it through a karmelis by means of a shinui, but not through a reshus harabim:

אִזְמֵל שֶׁל מִילָה הוּא מֻקְצֶה מֵחֲמַת חֶסְרוֹן כִּיס, וְאָסוּר לְטַלְטְלוֹ אֶלָּא לְצֹרֶךְ הַמִּילָה וְלֹא כְּדֵי לְהַצְנִיעוֹ, וַאֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ וּמְקוֹמוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"ח.

וּמִכָּל מָקוֹם, בְּעוֹדוֹ בְּיָדוֹ כְּשֶׁמָּל בּוֹ — רַשַּׁאי לְטַלְטְלוֹ לְכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה לְהַצְנִיעוֹ שָׁמָּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם.

אֲבָל אָסוּר לְרָחֳצוֹ אֲפִלּוּ בְּעוֹדוֹ בְּיָדוֹ, שֶׁאֵין מְדִיחִין כֵּלִים בְּשַׁבָּת אֶלָּא לְצֹרֶךְ הַיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שכ"ג:

The izmel (knife) of milah is muktzeh machmas chesron kis (set-aside on account of monetary loss): it is forbidden to handle (tiltul) it except for the need of the milah, and not in order to put it away; and even l'tzorech gufo u'mekomo (for its own use or to free up its place) it is forbidden, and all the more so without any need at all, as explained in siman 308.

Nevertheless, while it is still in his hand after he has performed the milah with it — he is permitted to move it to any place where he wishes to store it, as explained there.

But it is forbidden to wash it, even while it is still in his hand, for one does not rinse vessels on Shabbos except for the need of the day, as explained in siman 323:

בִּימֵי חַכְמֵי הַתַּלְמוּד אִם לֹא הָיוּ רוֹחֲצִין הַוָּלָד לִפְנֵי הַמִּילָה וּלְאַחֲרֶיהָ וּבַשְּׁלִישִׁי לְמִילָה בְּמַיִם חַמִּין — הָיָה מְסֻכָּן. וְאִם הָיוּ צְרִיכִים לְהָחֵם בְּשַׁבָּת לְצֹרֶךְ רְחִיצָה שֶׁלִּפְנֵי הַמִּילָה — הָיָה דִינוֹ כְּדִין תִּקּוּן הָאִזְמֵל שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְאִם הָיוּ צְרִיכִים לְהָחֵם לְצֹרֶךְ רְחִיצָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ — הָיָה דִינוֹ כְּדִין שְׁחִיקַת סַמָּנִים שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְכֵן שְׁלִישִׁי לְמִילָה שֶׁחָל בְּשַׁבָּת — מְחַמִּין לוֹ חַמִּין אֲפִלּוּ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל אִם לֹא הֵכִינוּ מֵאֶתְמוֹל, מִפְּנֵי שֶׁסַּכָּנָה הִיא לוֹ.

אֲבָל עַכְשָׁו לֹא נָהֲגוּ בִּרְחִיצָה כְּלָל בִּקְצָת מְדִינוֹת, וְדִינוֹ לִרְחוֹץ בְּשַׁבָּת אִם רָצוּ כְּדִין רְחִיצַת כָּל אָדָם, שֶׁאָסוּר אֲפִלּוּ בְּחַמִין שֶׁהוּחַמּוּ מִבְּעוֹד יוֹם אֶלָּא פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו בִּלְבָד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שכ"ו.

וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ נוֹהֲגִים לְרָחֳצוֹ לִפְנֵי הַמִּילָה בְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ מֵאֶתְמוֹל, וּלְאַחַר הַמִּילָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. וְכֵן אִם הָיָה יוֹם ג' בְּשַׁבָּת וְרוֹאִים שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ לְרָחֳצוֹ — מְכִינִים חַמִּין מִבְּעוֹד יוֹם וְרוֹחֲצִין אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת.

וְכָל זֶה מִן הַסְּתָם, אֲבָל אִם רוֹאִים שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ לְסַכָּנָה אִם לֹא יִרְחֲצוּ אוֹתוֹ אַחַר הַמִּילָה — מַרְחִיצִין אוֹתוֹ, וּמְחַלְּלִין עָלָיו שַׁבָּת כְּמוֹ עַל שְׁאָר חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה:

In the days of the Sages of the Talmud, if they would not wash the child before the milah, after the milah, and on the third day after the milah with hot water — he would be in danger. And if they needed to heat water on Shabbos for the bath before the milah — its law was like the law of fashioning the izmel already explained. And if they needed to heat for the bath after — its law was like the law of grinding the samanim. Likewise, the third day of the milah falling on Shabbos — we heat hot water for him, even by means of a Jew, if they did not prepare from the previous day, because it is a danger to him.

But now they do not have the custom of washing at all in some countries, and his law for washing on Shabbos, if they wish, is like the law of washing of every adult: forbidden even with water heated from before nightfall, except face, hands and feet only, as explained in siman 326.

In these countries [of Europe], the custom is to wash him before the milah with hot water heated from the day before, and after the milah only at the conclusion of Shabbos. Likewise, if the third day of the milah fell on Shabbos and they see that there is a need to wash him — they prepare hot water from before nightfall and wash him on Shabbos.

All this in general; but if they see that there is concern for danger if they do not wash him after the milah — they wash him, and they are mechalel Shabbos for him as for any other dangerously ill person:

כְּשֶׁרוֹחֲצִים אוֹתוֹ לִפְנֵי הַמִּילָה — יִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא יִשְׁרוּ סָדִין בְּמַיִם, שֶׁשְּׁרִיַּת בֶּגֶד זֶהוּ כִּבּוּסוֹ. אֶלָּא יָשִׂים נָכְרִי הַסָּדִין תּוֹךְ הַמַּיִם, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְכִבּוּס אֶלָּא שֶׁפְּסִיק רֵישֵׁהּ הוּא — מֻתָּר עַל יְדֵי נָכְרִי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רנ"ג.

אֲבָל אִם נִשְׁפְּכוּ הַחַמִּין — לֹא יֹאמַר לְנָכְרִי לְהָחֵם בִּשְׁבִילוֹ:

When they wash him before the milah, they should take care not to soak a sheet (sadin) in water, for the soaking of a garment is its laundering (kibbus). Rather, a non-Jew shall place the sheet in the water: since he does not intend to launder, and it is a pesik reisheih (inevitable consequence) — it is permitted by means of a non-Jew, as explained in siman 253.

But if the hot water has been spilled — he shall not tell a non-Jew to heat for him:

אָדָם שֶׁלֹּא מָל מֵעוֹלָם — לֹא יָמוּל בְּשַׁבָּת, שֶׁמָּא יְקַלְקֵל וְנִמְצָא מְחַלֵּל שַׁבָּת.

אֲבָל אִם מָל כְּבָר פַּעַם אַחַת — מֻתָּר לָמוּל בְּשַׁבָּת, וַאֲפִלּוּ הוּא אֲבִי הַבֵּן שֶׁעָלָיו מֻטָּל לָמוּל בְּנוֹ וְנוֹחַ לוֹ מַה שֶּׁבְּנוֹ נִתַּקֵּן בְּשַׁבָּת עַל יְדֵי מִילָה זוֹ.

וְכֵן מִי שֶׁמָּל וְלֹא פָרַע מֵעוֹלָם — אָסוּר לִפְרוֹעַ בְּשַׁבָּת:

A person who has never performed a milah shall not perform a milah on Shabbos, lest he ruin it and be found to be mechalel Shabbos.

But if he has already performed a milah once — it is permitted for him to circumcise on Shabbos, and even if he is the avi haben (father of the boy), upon whom rests the obligation to circumcise his son and is pleased that his son be nisakkein (rectified) on Shabbos through this milah.

Likewise, one who has performed a milah but has never performed peri'ah — it is forbidden to perform peri'ah on Shabbos:

אִם מָלִין בֶּן הַמּוּמָר אוֹ מוּמֶרֶת אוֹ הַקָּרָאִים בְּשַׁבָּת — נִתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן רס"ו. וְשָׁם נִתְבָּאֵר אִם מֻתָּר שֶׁיִּהְיֶה אֶחָד מוֹהֵל וְאֶחָד פּוֹרֵעַ:

Whether we circumcise the son of an apostate (mumar) or apostate woman or the Karaites on Shabbos — was explained in Yoreh De'ah siman 266. And there it was also explained whether it is permitted that one act as mohel and another do the peri'ah: