Daas HaRav — The Shulchan Aruch of the Alter Rebbe on Siman 330

דִּינֵי יוֹלֶדֶת בְּשַׁבָּת וּבוֹ י"א סְעִיפִים:

יוֹלֶדֶת הִיא כְּחוֹלָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סַכָּנָה, וּמְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת לְכָל מַה שֶּׁהִיא צְרִיכָה, קוֹרִין לָהּ חֲכָמָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּמְיַלְּדִין אוֹתָהּ, וּבַלַּיְלָה מַדְלִיקִין לָהּ הַנֵּר, אֲפִלּוּ הִיא סוּמָא — מַדְלִיקִין בִּשְׁבִילָהּ. וּמִכָּל מָקוֹם, הוֹאִיל וּכְאֵב הַיּוֹלֶדֶת דְּבָרִים טִבְעִים הֵם, הֶחֱמִירוּ חֲכָמִים לְשַׁנּוֹת בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת:

Laws of the yoledes on Shabbos — and it contains 11 se'ifim:

The yoledes is like a sick person in danger, and we transgress Shabbos for her for whatever she needs: we call a midwife (chachamah) for her from place to place, we deliver her, and at night we kindle a lamp for her — even if she is blind, we kindle on her account. Nevertheless, since the pains of the yoledes are natural things, the Sages were stringent to vary (shinnui) in whatever can be varied:

נָכְרִיָּה אֵין מְיַלְּדִין אוֹתָהּ בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ חִלּוּל שַׁבָּת. וְגַם הַיִּשְׂרְאֵלִית הִיא מְיַלֶּדֶת יְדוּעָה — מִכָּל מָקוֹם בְּשַׁבָּת אֵין כַּאן אֵיבָה, שֶׁיְּכוֹלָה לְהִשָּׁמֵט וְלוֹמַר שֶׁאָסוּר לָנוּ לְיַלֵּד נָכְרִיּוֹת בְּשַׁבָּת:

A non-Jewess (nochris) — we do not deliver her on Shabbos, even with something that does not involve chillul Shabbos. And even if the Jewess is a recognized midwife — nevertheless on Shabbos there is no eivah (enmity), for she can deflect by saying that it is forbidden for us to deliver non-Jewesses on Shabbos:

מֵאֵימָתַי נִקְרֵאת יוֹלֶדֶת לְחַלֵּל עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת? מִשֶּׁתֵּשֵׁב עַל הַמַּשְׁבֵּר, אוֹ מִשָּׁעָה שֶׁהַדָּם שׁוֹתֵת וְיוֹרֵד, אוֹ מִשָּׁעָה שֶׁחַבְרוֹתֶיהָ נוֹשְׂאוֹת אוֹתָהּ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ. אֲבָל לִקְרוֹת חֲכָמָה — מֻתָּר מִקֹּדֶם לָכֵן. וְטוֹב לִזָּהֵר שֶׁכְּשֶׁתַּגִּיעַ הָאִשָּׁה לְחֹדֶשׁ ט' יַזְמִין הַכֹּל מֵעֶרֶב שַׁבָּת:

From when is she called a yoledes to transgress Shabbos for her? From when she sits on the mashber (birthing seat), or from when the blood flows and descends, or from when her companions carry her on their arms. But to call the midwife — that is permitted earlier. And it is good to take care: when the woman reaches the 9th month, she should prepare everything from erev Shabbos:

כָּל ג' יָמִים הָרִאשׁוֹנִים הִיא חֲשׁוּבָה כִּמְסֻכֶּנֶת וַדַּאי, לְפִיכָךְ מְחַלְּלִים עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת. אֲפִלּוּ אוֹמֶרֶת אֵינִי צְרִיכָה — עוֹשִׂין לָהּ כָּל צְרָכֶיהָ. אֲבָל אִם חֲכָמָה אוֹ רוֹפֵא אוֹמְרִים שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה — שׁוֹמְעִים לָהֶם:

Throughout the first 3 days she is considered certainly in danger (mesukenes vadai), therefore we transgress Shabbos for her. Even if she says "I do not need" — we do for her all her needs. But if a midwife or doctor says she does not need — we listen to them:

מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד סוֹף שִׁבְעָה, אָמְרָה "אֵינִי צְרִיכָה" — אֵין מְחַלְּלִין. אֲבָל אִם הִיא אוֹמֶרֶת "צְרִיכָה אֲנִי" — אֲפִלּוּ מֵאָה רוֹפְאִים אוֹמְרִים שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה — מְחַלְּלִין. וּמִסּוֹף ז' וְאֵילַךְ, אֲפִלּוּ אָמְרָה "צְרִיכָה אֲנִי" — אֵין מְחַלְּלִין, אֶלָּא הֲרֵי הִיא עַד ל' יוֹם כְּחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, חוּץ מִלְּעִנְיַן מְדוּרָה:

From the 3rd to the end of the 7th day, if she says "I do not need" — we do not transgress. But if she says "I do need" — even a hundred doctors saying she does not need — we transgress. And from the end of the 7th day onward, even if she says "I do need" — we do not transgress; rather she is, up to 30 days, like a sick person without danger (choleh she-ein bo sakanah), except concerning fire (medurah):

יָמִים אֵלּוּ אֵין מוֹנִין אוֹתָם מֵעֵת לְעֵת, אֶלָּא אִם יָלְדָה בְּד' בְּשַׁבָּת סָמוּךְ לָעֶרֶב — הֲרֵי כְּשֶׁמַּגִּיעַ תְּחִלַּת לֵיל שַׁבָּת הוּא כְּבָר יוֹם רְבִיעִי לְלֵדָתָהּ:

These days are not counted me-eis le-eis (24h to 24h); rather, if she gave birth on Wednesday close to evening — when the start of Shabbos night arrives, it is already the 4th day from her birth:

הַיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר וּמֵתָה — מְבִיאִין סַכִּין בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים, וְקוֹרְעִין אֶת בִּטְנָהּ וּמוֹצִיאִין הַוָּלָד, שֶׁמָּא יִמָּצֵא חַי. וּמַה שֶּׁאֵין נוֹהֲגִין כֵּן עַכְשָׁו, מִפְּנֵי שֶׁאֵין אָנוּ בְּקִיאִין בְּמִיתַת הָאֵם בְּקָרוֹב כָּל כָּךְ:

She who sits on the mashber and dies — we bring a knife on Shabbos even through reshus harabim, we cut open her belly and extract the child, in case he be found alive. And the reason we do not do so nowadays is because we are not expert enough to recognize the mother's death so quickly:

הַוָּלָד שֶׁנּוֹלַד בְּשַׁבָּת עוֹשִׂין לוֹ כָּל צְרָכָיו, מַרְחִיצִין אוֹתוֹ וּמוֹלְחִין אוֹתוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּוָלָד שֶׁל קַיָּמָא — נוֹלַד לְט' אוֹ לְז' בְּוַדַּאי. אֲבָל נוֹלַד לְח', אוֹ סָפֵק בֶּן ז' סָפֵק בֶּן ח' — אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו, אֶלָּא אִם כֵּן גָּמְרוּ שְׂעָרוֹ וְצִפָּרְנָיו:

The newborn child born on Shabbos — we do all his needs for him: we bathe him and salt him. To what does this apply? To a viable child (velad shel kayyama) — born at 9 or at 7 months with certainty. But born at 8 months, or safek 7 / safek 8 — we do not transgress for him, unless his hair and nails are complete:

אֲפִלּוּ בֶּן ח' וַדַּאי שֶׁאָסוּר בְּטִלְטוּל — הֲרֵי אִמּוֹ שׁוֹחָה עָלָיו וּמְנִיקָתוֹ, מִפְּנֵי צַעַר הֶחָלָב. וְכֵן הִיא בְּעַצְמָהּ יְכוֹלָה לְהוֹצִיא בְּיָדָהּ הֶחָלָב הַמְצַעֵר אוֹתָהּ:

Even a certain 8-month child, who is forbidden in tiltul (handling) according to all — his mother bends over him and nurses him, because of the pain of the milk. Likewise she herself may extract by hand the milk that pains her:

מְיַשְּׁרִים אֵבְרֵי הַוָּלָד שֶׁל קַיָּמָא שֶׁנִּתְפָּרְקוּ מֵחֲמַת צַעַר הַלֵּדָה. אֲבָל לְכָרְכוֹ בִּבְגָדָיו כְּדֵי לְיַשֵּׁר אֵבָרָיו — מֻתָּר לְעוֹלָם:

We straighten the limbs of the viable newborn (velad shel kayyama) that have been dislocated due to the pain of birth. But to wrap him in his garments in order to straighten his limbs — is always permitted:

אִם נָפְלָה עָרְלַת הַגָּרוֹן שֶׁל הַוָּלָד — מֻתָּר לָשׂוּם אֶצְבַּע לְתוֹךְ פִּיו וּלְסַלֵּק הָעָרְלָה לִמְקוֹמָהּ:

If the palate (orlas ha-garon, lit. "foreskin of the throat", uvula) of the child has fallen — it is permitted to place a finger into his mouth and to restore the "orlah" to its place: