✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — מבוא
סימן של"ח · ח' סעיפים
דברים האסורים בשבת משום השמעת קול — להכיר ולהבין
סימן של"ח
דְּבָרִים הָאֲסוּרִים בְּשַׁבָּת מִשּׁוּם הַשְׁמָעַת קוֹל
🌱 רמת מבוא · מתחילים
✦ ❖ ✦
גישה ראשונה לסימן של"ח: טקסט עברי מלא של המחבר, תרגום שוטף, ביאורים לימודיים של המושגים ההלכתיים, מקרים מעשיים בני זמננו וסיכום.
נושא: דברים האסורים בשבת משום השמעת קול
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן של"ח (ח' סעיפים)
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
📑 תכנית הלימוד
1. טקסט השולחן ערוך — ח' סעיפי המחבר
2. ההקשר הכללי: מדוע סימן זה, ומהי השאלה?
3. מושגי היסוד ההלכתיים של סימן זה
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
5. המשנה ברורה — הערות ראשונות
6. שיטת הרמ"א — הבדלי אשכנז וספרד
7. מקרים מעשיים בני זמננו
8. סיכום מעשי וכללים לזכירה
9. שאלות הבנה
1. טקסט השולחן ערוך
סימן של"ח כולל ח' סעיפים של המחבר (רבי יוסף קארו) המקודדים את ההלכות הנוגעות להשמעת קול בשבת.
סעיף א
דברים האסורים בשבת משום השמעת קול. ובו ח סעיפים:
השמעת קול בכלי שיר אסור אבל להקיש על הדלת וכיוצא בזה כשאינו דרך שיר מותר: הגה וכן אם לא עביד מעשה שרי ולכן אלו שקורין לחבריהם ומצפצפים בפיהם כמו צפור מותר לעשותו בשבת (הגהות אלפסי) ואסור להכות בשבת על הדלת בטבעת הקבוע בדלת אע"פ שאינו מכוין לשיר מ"מ הואיל והכלי מיוחד לכך אסור ולכן אסור לשמש להכות על הדלת לקרוא לבית הכנסת ע"י הכלי המיוחד לכך אלא מכה בידו על הדלת. (אגור וב"י בשם פסקי תוספות דעירובין):
ביאור: השמעת קול בכלי שיר אסורה; אבל להקיש על הדלת וכיוצא בזה, כשאינו דרך שיר, מותר. (רמ"א: וכן אם אינו עושה מעשה [בכלי], מותר — לכן אלו הקוראים לחבריהם בצפצוף בפיהם כמו ציפור, מותר לעשותו בשבת. אך אסור להכות על הדלת בטבעת הקבועה בדלת, אף שאינו מכוון לשיר: הואיל והכלי מיוחד לכך, אסור; ולכן אסור לשמש להכות על הדלת לקרוא לבית הכנסת על ידי הכלי המיוחד לכך, אלא מכה בידו על הדלת.)
סעיף ב
יש מתירים לומר לעכו"ם לנגן בכלי שיר בחופות: הגה ואפי' לומר לעכו"ם לתקן הכלי שיר שרי משום כבוד חתן וכלה אבל בלא"ה אסור (מרדכי פרק משילין) ומיהו בזמן הזה נהגו להקל מטעם שיתבאר בסי' שאחר זה לענין טפוח ורקוד:
ביאור: יש מתירין לומר לגוי לנגן בכלי שיר בחופות. (רמ"א: ואפילו לומר לגוי לתקן את הכלי — מותר, משום כבוד חתן וכלה; אבל בלאו הכי אסור. אמנם בזמן הזה נהגו להקל, מטעם שיתבאר בסימן שאחר זה לעניין טיפוח וריקוד.)
סעיף ג
זוג המקשקש לשעות עשוי ע"י משקולת מותר לערכו ולהכינו מבעוד יום כדי שילך ויקשקש כל השבת:
ביאור: זוג המקשקש לשעות [שעון מצלצל] הנע על ידי משקולת — מותר לערכו ולהכינו מבעוד יום [מערב שבת] כדי שילך ויקשקש כל השבת (הקול אינו קול שיר ופועל מאליו).
סעיף ד
המשמר פירותיו וזרעיו מפני חיה ועוף לא יספוק כף אל כף ולא יטפח כפיו על ירכו ולא ירקד להבריחם גזירה שמא יטול צרור ויזרוק להם:
ביאור: השומר פירותיו וזרעיו מפני חיה ועוף — לא יספוק כף אל כף, ולא יטפח כפיו על ירכו, ולא ירקד להבריחם — גזירה שמא יטול צרור ויזרוק להם [הוצאה ברשות הרבים, או בורר].
סעיף ה
אין שוחקים באגוזים ולא בתפוחים וכיוצא בהם משום אשוויי גומות: הגה ודוקא על גבי קרקע אבל על גבי שלחן שרי דליכא למגזר שם משום גומות (רבינו ירוחם) מותר לשחוק בעצמות שקורין טשי"ך אע"פ שמשמיעים קול הואיל ואינן מתכוונין לשיר (הגהות אלפסי סוף עירובין) וכל זה בשוחק דרך צחוק בעלמא (ב"י) אבל בשוחק כדי להרויח אסור אפי' שוחק בתם ובחסר דהוי כמקח וממכר (אגור וב"י ורמב"ם פכ"ג) ומ"מ אין למחות בנשים וקטנים דמוטב שיהיו שוגגין ואל יהו מזידין [תוס' וסמ"ג והגהת מיימוני פכ"א] ולשחוק בכדור ע"ל סי' ש"ח סעיף מ"ה:
ביאור: אין משחקים באגוזים ולא בתפוחים וכיוצא בהם [בגלגול], משום השוואת גומות הקרקע. (רמ"א: ודווקא על גבי קרקע; אבל על גבי שולחן מותר, שאין לחוש שם לגומות. ומותר לשחק בעצמות אף שמשמיעות קול, הואיל ואינם מתכוונים לשיר. וכל זה בשוחק דרך צחוק בעלמא; אבל בשוחק כדי להרוויח [כסף] אסור, דהוי כמקח וממכר. ומכל מקום אין למחות בנשים וקטנים [המשחקים כך]: מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין.)
סעיף ו
אסור לשאוב מים בגלגל גזירה שמא ימלא לגנתו וחורבתו או למשרה של פשתן לפיכך אם לא היה שם לא גינה ולא חורבה ולא בריכה לשרות בה פשתן מותר ויש אומרים שלא אסרו אלא בגלגל גדול שמוציא מים הרבה ביחד בלא טורח והם גלגלים הקבועים בהם דליים הרבה סביב אבל גלגלים שלנו שאין ממלאים בהם אלא מעט מותר דליכא למיחש למידי:
ביאור: אסור לשאוב מים בגלגל (נוריה) — גזירה שמא ימלא לגינתו, חורבתו, או למשרה של פשתן [מעשים הקרובים לזורע / חורש]. לפיכך, אם אין שם לא גינה, לא חורבה, ולא בריכה לשרות בה פשתן — מותר. ויש אומרים שלא אסרו אלא בגלגל גדול המוציא מים הרבה בבת אחת ללא טורח — אלה הגלגלים שקבועים בהם דליים רבים סביב; אבל גלגלינו, שאין ממלאים בהם אלא מעט, מותרים, שאין לחוש למידי.
סעיף ז
מי שיש לו פירות בראש הגג ורואה מטר שבא אסור לשלשלם בשבת דרך ארובה שבגג אבל מותר לכסותן ואפי' לבנים שהם מוקצים מותר לכסותן מפני הדלף:
ביאור: מי שיש לו פירות בראש הגג ורואה גשם בא — אסור לשלשלם בשבת דרך ארובת הגג [טורח יתר]; אבל מותר לכסותם; ואפילו בלבנים, שהן מוקצות, מותר לכסותם [מפני הדלף] — שמניעת הפסד מתירה.
סעיף ח
מותר ליתן כלי תחת הדלף בשבת ואם נתמלא שופכו ומחזירו למקומו והוא שיהא הדלף ראוי לרחיצה אבל אם אינו ראוי אסור משום שאין עושין גרף של רעי לכתחלה ואם נתן כלי תחת דלף שאינו ראוי לרחיצה מותר לטלטלו במים המאוסים שבו :
ביאור: מותר לתת כלי תחת הדלף בשבת; ואם נתמלא, שופכו ומחזירו למקומו — ובלבד שיהיה הדלף ראוי לרחיצה (שמיש). אבל אם אינו ראוי, אסור, שאין עושים גרף של רעי לכתחילה. אמנם אם [כבר] נתן כלי תחת דלף שאינו ראוי, מותר לטלטלו עם המים המאוסים שבו.
טקסט מלא: ח' סעיפים אלו מהווים את כלל קידוד המחבר בנושא זה. כל אחד מפרט מקרה, תנאי או יוצא מן הכלל.
2. ההקשר הכללי
על מה מדבר סימן זה?
סימן של"ח עוסק במעשים האסורים בשבת משום השמעת קול (השמעת קול). היסוד מפתיע: השמעת קול אינה מלאכה — אך נגינה אסורה "שמא יתקן כלי שיר", שיהיה מכה בפטיש. הסימן מרחיב אחר כך לחששות נוספים: מילוי שדה, זריקת צרור.
ההיגיון של הסימן: כל הסימן נשען על גזירות זהירות. הקריטריון המכריע לקול: האם הוא "דרך שיר" (דרך שיר) — אז אסור — או קול תועלתי פשוט — אז מותר. ועוד: האם הכלי מיוחד להשמיע קול זה?
מקומו בהלכות שבת
סימן של"ח מכין את סימן של"ט (טיפוח כפיים, ריקוד, חופות), שאליו הוא מפנה במפורש. המלאכה היסודית הנחששת היא מכה בפטיש (גמר מלאכה — כאן תיקון כלי).
3. מושגי היסוד ההלכתיים
ארבעה מושגים מבנים את ח' הסעיפים:
מושגי היסוד של סימן של"ח:
- השמעת קול דרך שיר — השמעת קול דרך שיר: אסור (שמא יתקן כלי שיר); קול תועלתי — מותר.
- כלי המיוחד לכך — כלי מיוחד להשמיע קול זה (טבעת הדלת): אסור אף בלא כוונת שיר.
- שמא יתקן כלי שיר — גזירת היסוד: "שמא יתקן את הכלי" (תולדת מכה בפטיש).
- גזירות מסתעפות — גזירות נגזרות: לא להבריח עופות בטיפוח (שמא יזרוק צרור), לא לשאוב בנוריה (שמא ימלא).
השאלה המרכזית לקול: "האם זו מוזיקה, או קול פשוט?" — שירה, נגינה בכלי, הכאה בקצב: אסור; הקשה על הדלת, צפצוף בפה: מותר. וכלי מיוחד נשאר אסור אף בלא כוונה מוזיקלית.
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
| סעיפים | נושא | הכלל |
|---|---|---|
| א-ג | קול ומוזיקה | כלי / שיר אסור; קול תועלתי מותר; שעון שנערך מערב שבת |
| ד-ה | הברחה, משחק | אין טפיחות בקצב; אין משחק גלגול על הקרקע (גומות) |
| ו | שאיבה בנוריה | אסור (שמא ימלא שדהו); גלגלים קטנים מותרים |
| ז-ח | פירות בגשם, דלף | לכסות כן, לשלשל לא; כלי תחת הדלף |
שיטת קריאה: בכל סעיף — (1) איזה קול או מעשה; (2) האם זה "דרך שיר" / כלי מיוחד; (3) איזו גזירה נוגעת; (4) מסקנה.
5. המשנה ברורה — הערות ראשונות
המשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן (חפץ חיים) כולל 33 הערות על סימן זה. הנה הראשונות — להבנת משמעות הסעיפים:
משנה ברורה (א) — (א) בכלי שיר - לאו דוקא בכלי שיר אלא אף ביד כגון להכות כף אל כף היכא שהוא דרך שמחה ושיר אסור כמ"ש בסימן של"ט ס"ג מטעם שמא יתקן כלי שיר [ומה דאסרו בס"ד להכות כף אל כף כשמשמר הפירות כדי להבריח העופות אף שהוא אינו דרך שיר הטעם שמא יטול צרור ויזרוק לר"ה כשירצה להבריחם וכדמפרש שם] ואם ירצה להכות כף אל כף כדי לשמח התינוק ולהשתיקו יראה לעשות זה כלאחר יד דשרי וכמו שמבואר שם. ואם נותן מים בכלי מלא נקבים לה…
משנה ברורה (ב) — (ב) אבל להקיש וכו' - ר"ל אף שכונתו להשמיע קול כדי שיפתחו לו מותר ואפילו אם מקיש בכלי כיון שאינו דרך שיר:
משנה ברורה (ג) — (ג) אלו שקורין לחבריהם וכו' - היינו אפילו אם מנעים הקול כעין שיר שרי דלא גזרו בזה היכי דעביד בפה:
המשנה ברורה מרחיב את ההיקף: האיסור אינו רק על כלים, אלא גם על הגוף — להכות כף אל כף בקצב, דרך שיר אסור, מאותו טעם ("שמא יתקן כלי שיר"). אך להקיש על הדלת כדי שיפתחו — אף בכלי — מותר, שאין זה "דרך שיר". ולהשקיט או לשמח תינוק, מותר לטפח כפיים כלאחר יד (בדרך לא־רגילה).
לטקסט המלא של 33 ההערות: משנה ברורה של"ח.
6. שיטת הרמ"א
הרמ"א פיזר בסימן זה הגהות מעשיות:
הגהות הרמ"א:
- סעיף א: מה שאין בו מעשה [בכלי] מותר — צפצוף בפה, כן; טבעת הדלת המיוחדת, לא.
- סעיף ב: נהגו בזמן הזה להקל להעמיד גוי שינגן בחופות, משום כבוד חתן וכלה.
- סעיף ה: גלגול אגוזים: אסור על הקרקע, מותר על השולחן; משחק לרווח אסור (כמקח וממכר).
7. מקרים מעשיים בני זמננו
| מצב | ניתוח |
|---|---|
| לשיר, לזמזם | הקול לבדו מותר — האיסור הוא על כלים ועל קצב "מוזיקלי" בחפץ. |
| טיפוח כפיים בקצב, הקשה על השולחן בנגינה | אסור (דרך שיר) — גזירת "שמא יתקן כלי שיר". |
| פעמון, טבעת דלת, הקשה על הדלת | הקשה ביד: מותר. פעמון / טבעת מיוחדת: אסור. |
| להרגיע תינוק בטפיחה עדינה | מותר אם נעשה בדרך לא־רגילה (כלאחר יד); לא בקצב מוזיקלי. |
להלכה למעשה, שאל את רבך — במיוחד לעניין טיפוח כפיים בזמירות השולחן ומנהגי החופות.
8. סיכום מעשי של הסימן
סימן של"ח בחמישה כללים:
- אין מוזיקה — כלי או קצב "דרך שיר" — גזירת "שמא יתקן כלי שיר".
- קול תועלתי מותר — הקשה ביד על הדלת, צפצוף בפה.
- כלי מיוחד (טבעת) — אסור אף בלא כוונה מוזיקלית.
- להכין מערב שבת את הפועל מאליו (שעון מצלצל).
- גזירות נגזרות — אין טפיחה להברחת עופות, אין נוריה.
9. שאלות הבנה
בדוק את הבנתך:
- מדוע נגינה אסורה בשבת — מהי גזירת היסוד?
- מהו הקריטריון המכריע — דרך שיר או קול תועלתי (סעיף א)?
- מדוע טבעת הדלת המיוחדת אסורה בעוד שהקשה ביד מותרת?
- האם מותר לשיר בשבת? והאם מותר לטפח כפיים בקצב?
- מדוע אין מבריחים עופות בטיפוח כפיים (סעיף ד)?
- מדוע אסרו לשאוב מים בנוריה (סעיף ו)?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן: לפלפול, שיטות הראשונים, החקירות היסודיות וניואנסי האחרונים
- ✨ רמה 3 — סיכום: לחזרה ולשינון מהיר עם סימני זיכרון
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו"ר הזקן (שולחן ערוך הרב סימן של"ח)