✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — הקדמה
סימן שס"ד · ה' סעיפים
דין מבוי המפולש ועשוי כנדל — להכיר ולהבין
סימן שס"ד
דִּין מָבוֹי הַמְּפֻלָּשׁ וְעָשׂוּי כְּנָדָל
🌱 רמת הקדמה · מתחילים
✦ ❖ ✦
גישה ראשונה לסימן שס"ד: טקסט עברי שלם של המחבר, ביאור עברי שוטף, הסברים לימודיים של המושגים ההלכתיים, מקרים מעשיים מודרניים וסיכום.
נושא: דין מבוי המפולש ועשוי כנדל
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן שס"ד (ה' סעיפים)
עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com
📑 תכנית הלימוד
1. טקסט השולחן ערוך — ה' סעיפי המחבר
2. הרקע הכללי: למה סימן זה, מהי השאלה?
3. מושגי היסוד ההלכתיים של סימן זה
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
5. המשנה ברורה — ראשי פרקים
6. שיטת הרמ"א — הבדלים בין אשכנז לספרד
7. מקרים מעשיים מודרניים
8. סיכום מעשי וכללים לזכור
9. שאלות הבנה
1. טקסט השולחן ערוך
סימן שס"ד מכיל ה' סעיפים מהמחבר (רבי יוסף קארו) המקודדים את הדינים הנוגעים למבוי המפולש ועשוי כנדל.
סעיף א
דין מבוי המפולש ועשוי כנדל. ובו ה סעיפים:
מבוי המפולש בשני ראשיו לרה"ר או צד א' לרה"ר וצדו השני לכרמלית הגה או שני ראשיו פתוחין לכרמלית (ריב"ש סימן ת"ה) צריך צורת הפתח מכאן ולחי או קורה מכאן אבל אם צדו א' פתוח לרה"ר וצדו השני לחצר שאינה מעורבת אין צריך אלא לחי או קורה בשני ראשיו: הגה וכל זה יש לו תנאים המבוארים לעיל סי' שס"ג סכ"ז בדין מבוי אבל אם אינו רק בחצר צריך תיקון חצר משני צדדיו:
ביאור: מבוי המפולש (מָבוֹי הַמְּפֻלָּשׁ) הפתוח בשני קצותיו לרשות הרבים, או פתוח מצד אחד לרשות הרבים ומצד השני לכרמלית — הגהת הרמ"א: או פתוח משני צדדיו לכרמלית — צריך צורת הפתח (צוּרַת הַפֶּתַח) מצד אחד, ולחי (עמוד אנכי) או קורה (קורה אופקית) מצד השני. אך אם צד אחד פתוח לרשות הרבים, וצד השני פתוח לחצר שאינה מעורבת (שלא נכללה בעירוב) — די בלחי או בקורה בשני הקצוות. הגהת הרמ"א: וכל זה כפוף לתנאים שנתבארו בסימן שס"ג סעיף כ"ז בדין מבוי; אבל אם אינו אלא חצר, צריך תיקון חצר משני צדדיו.
סעיף ב
רשות הרבים עצמה אינה ניתרת אלא בדלתות והוא שננעלות בלילה ויש אומרים אע"פ שאינן ננעלות אבל צריך שיהו ראויות לינעל שאם משוקעות בעפר מפנה אותן ומתקנן שיהיו ראויות לינעל ואחר שעשה לה תיקון דלתות חשיבא כולה כחצר אחד ואין מבואותיה צריכים תיקון:
ביאור: רשות הרבים עצמה אינה ניתרת [לטלטול] אלא בדלתות (דְּלָתוֹת), ובתנאי שהן ננעלות בלילה. ויש אומרים שאף אם אינן ננעלות בפועל [די בכך], אלא שצריכות להיות ראויות להינעל: אם הן משוקעות בעפר — מפנה אותן ומתקנן שיהיו ראויות להינעל. ולאחר שעשה לה תיקון דלתות, כל [הרשות] נחשבת כחצר אחת, ושוב אין מבואותיה צריכים שום תיקון.
סעיף ג
מבוי עקום כמין דלי"ת דינו כאילו היה מפולש בעקמימות וצריך צורת פתח בעקמימותו ובשני ראשיו לכל א' לחי או קורה או צורת פתח בכל א' משני ראשיו ולחי או קורה בעקמימות ואם עשוי כמין חי"ת צריך צורת פתח בשני עקמימותו ולחי או קורה בשני ראשיו:
ביאור: מבוי עקום כמין דלי"ת (ד) — דינו כאילו היה מפולש בעקמימותו. צריך צורת פתח בעקמימות, ובכל אחד משני קצותיו לחי או קורה; או צורת פתח בכל אחד משני הקצוות ולחי או קורה בעקמימות. ואם עשוי כמין חי"ת (ח) [שתי עקמימויות], צריך צורת פתח בשתי עקמימויותיו ולחי או קורה בשני קצותיו.
סעיף ד
מבואות הפתוחי' אלו לאלו ואין העיקום של א' מהם נוטה לרה"ר כיון שפתיחת המבוי החיצון לר"ה הרי אותו מבוי שפתוח אליו בעקמימותו חשיב כפתוח לרשות הרבים וכן מבוי הפתוח לאותו מבוי וכן כולם:
ביאור: מבואות הפתוחים זה אל זה, כשהעקמימות של אחד מהם אינה נוטה לרשות הרבים: כיון שפתיחת המבוי החיצון היא לרשות הרבים, הרי המבוי הנפתח אליו בעקמימותו נחשב כפתוח לרשות הרבים; וכן המבוי הפתוח לאותו מבוי, וכן כולם.
סעיף ה
מבוי העשוי כנדל דהיינו מבוי גדול שהרבה מבואות קטנים פתוחים לו וראשי השניים פתוחים לרה"ר אפילו אין פתחי הקטנים שמכאן ומכאן מכוונים זה כנגד זה עושה לכל א' במקום פתיחתו למבוי גדול צורת פתח ובראשו השני הפתוח לרה"ר לחי או קורה ובמבוי הגדול אם הוא מפולש עושה צורת פתח מצד א' ומצד השני לחי או קורה ואם הוא סתום עושה לחי או קורה בראשו:
ביאור: מבוי העשוי כנדל (כְּנָדָל — שֶׁרֶץ בעל רגליים רבות): כלומר, מבוי גדול שמבואות קטנים רבים פתוחים אליו, וקצותיהם השניים פתוחים לרשות הרבים. אפילו אין פתחי הקטנים שמכאן ומכאן מכוונים זה כנגד זה — עושה לכל אחד, במקום פתיחתו אל המבוי הגדול, צורת פתח; ובקצהו השני הפתוח לרשות הרבים — לחי או קורה. ולמבוי הגדול: אם הוא מפולש, עושה צורת פתח מצד אחד ולחי או קורה מצד השני; ואם הוא סתום [בקצה אחד], עושה לחי או קורה בקצהו.
טקסט שלם: ה' סעיפים אלו מהווים את כל קודיפיקציית המחבר לנושא זה. כל אחד מבהיר מקרה, תנאי, או יוצא דופן.
2. הרקע הכללי
על מה מדבר סימן זה?
סימן שס"ד עוסק במבוי המפולש (מָבוֹי הַמְּפֻלָּשׁ) ובמבוי העשוי כנדל (שרץ בעל רגליים רבות). מבוי הוא סמטה שלאורכה בתים וחצרות; כדי שיהיה אפשר לטלטל בו חפצים בשבת, יש לתקן אותו. הסימן הקודם (שס"ג) הסביר את המבוי הרגיל, הסתום בקצה אחד והפתוח לרשות הרבים בשני: די בו בלחי פשוט או בקורה פשוטה. סימננו עוסק במקרים חמורים יותר: סמטה הפתוחה בשני קצותיה.
השאלה היסודית: מבוי רגיל, שיש בו רק פתח אחד, סגור כמעט לגמרי — לחי פשוט מספיק כדי "לסגור" אותו באופן סמלי. אך מבוי מפולש, הפתוח בשני קצותיו, דומה לדרך מעבר ציבורית: לחי פשוט אינו מספיק עוד. צריך תיקון חזק יותר — לפחות צורת פתח (צוּרַת הַפֶּתַח) מצד אחד. כל הסימן מפרט את הדרישה הזו לפי תצורת הסמטה.
מקומו בהלכות שבת
סימן שס"ד שייך לסדרת הסימנים המוקדשים לעירוב ולתיקוני המבוי (שס"ג-שס"ה). הוא ממשיך ישירות את סימן שס"ג (המבוי ותיקוניו היסודיים) ומפרט מקרים מיוחדים: סמטה מפולשת, סמטה עקומה, סמטאות שזורות זו בזו, סמטה עשויה כשרץ-נדל, ומעמד רשות הרבים עצמה.
3. מושגי היסוד ההלכתיים
חמישה מושגים מבנים את הסימן הזה:
המושגים החיוניים של סימן שס"ד:
- מָבוֹי — סמטה שלאורכה חצרות ובתים, שהופכת מותרת לטלטול לאחר תיקון.
- מָבוֹי הַמְּפֻלָּשׁ — מבוי מפולש, פתוח בשני קצותיו; דורש יותר מלחי בלבד.
- לֶחִי / קוֹרָה — הלחי (עמוד אנכי) והקורה (קורה אופקית): תיקונים יסודיים של מבוי פשוט.
- צוּרַת הַפֶּתַח — "צורת פתח" (שני עמודים שעליהם מוטל קנה); נחשבת למחיצה גמורה, ולכן "סוגרת" את הצד המפולש.
- נָדָל — שרץ בעל רגליים רבות: דימוי למבוי גדול שאליו שזורים, משני צדדיו, מבואות קטנים רבים.
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
| סעיף | תוכן |
|---|---|
| א | מבוי המפולש פתוח לשני קצותיו לרשות הרבים (או לכרמלית): צורת פתח מצד אחד, לחי/קורה מצד השני. אם קצה אחד נפתח לחצר שאינה בעירוב: לחי/קורה מספיק בשני הקצוות. רמ"א: כל זה כפוף לתנאי סימן שס"ג סעיף כ"ז. |
| ב | רשות הרבים עצמה אינה ניתרת אלא בדלתות ממש, הננעלות בלילה (או לפחות הראויות לכך). לאחר שהותקנו הדלתות, הכל נעשה "חצר אחת" ושוב סמטאותיה אינן צריכות תיקון. |
| ג | מבוי עקום כדלי"ת (ד): נחשב כמפולש בעקמימותו. צורת פתח בעקמימות + לחי/קורה בשני הקצוות; או להפך. בצורת חי"ת (ח), שתי עקמימויות: צורת פתח בשתי העקמימויות + לחי/קורה בשני הקצוות. |
| ד | מבואות הפתוחים זה אל זה: כיון שהמבוי החיצון נפתח לרשות הרבים, המבוי הנפתח אליו נחשב פתוח לרשות הרבים — וכן הלאה לכולם. |
| ה | מבוי בצורת נדל: מבוי גדול עם מבואות קטנים רבים השזורים אליו משני צדדיו. צורת פתח בכל צומת קטן/גדול; לחי/קורה בכל קצה של הקטנים אל רשות הרבים; המבוי הגדול: צורת פתח + לחי/קורה אם הוא מפולש, לחי/קורה פשוט אם הוא סתום. |
לב הסימן: ככל שסמטה דומה יותר לדרך מעבר פתוחה, כך צריך תיקונה להיות חזק יותר. הלחי הפשוט מספיק לסמטה סגורה בקצה אחד; המבוי המפולש דורש צורת פתח, הנחשבת מחיצה; ורשות הרבים האמיתית אינה ניצלת אלא בדלתות ממש.
5. המשנה ברורה — ראשי פרקים
המשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) מונה י"ט ס"ק בסימן זה. הנה הראשונים — להבין יותר את משמעות הסעיפים:
משנה ברורה (א) — (א) מבוי המפולש וכו' - ומיירי שאותו המבוי לא היה ברחבו שיעור ר"ה ועיין לעיל סימן שמ"ה ס"ח וטי"ת ובמ"ב שם:
משנה ברורה (ב) — (ב) צריך צורת הפתח וכו' - והטעם דע"י צורת הפתח נעשה כסתום במחיצה מההוא צד והוי כמבוי סתום מג' צדדין וסגי בצד השני בלחי או קורה:
משנה ברורה (ג) — (ג) וצדו השני לחצר וכו' - דכיון דהחצר יש לו מחיצות הרי אין המבוי מפולש וא"צ צורת הפתח אלא לחי או קורה כדי לחלק בין דיורי החצר למבוי שלא יאסרו אלו על אלו ויש מחמירין דדוקא לחי לצד החצר בעינן ולא קורה וכ"ז כשהחצר אינה רגילה במבוי זה כגון שיש לה פתח למבוי אחר אבל אם היא רגילה בו מכבר אפילו צורת הפתח ודלתות אינן מועילות להתיר שם אם לא נשתתפה מבוי זה עם שארי החצרות הפתוחות לו ואם נשתתפה בו א"צ לערב כלל…
לטקסט מלא של י"ט הס"ק, ראה בספריא: משנה ברורה שס"ד.
6. שיטת הרמ"א
הרמ"א (רבי משה איסרליש) מתערב בסימן זה פעמיים, בסעיף א, בשתי הגהות (הגה) המשלימות את המחבר בלא לסתור אותו.
שתי הגהות הרמ"א (סעיף א):
- הגהה ראשונה — המחבר הזכיר רק מבוי הפתוח מצד אחד לרשות הרבים ומצד שני לכרמלית. הרמ"א מוסיף את המקרה ששני הקצוות נפתחים לכרמלית (בשם הריב"ש סימן ת"ה): גם אז צריך צורת פתח מצד אחד ולחי/קורה מצד השני.
- הגהה שניה — כל הדינים הללו מניחים מבוי אמיתי ונשארים כפופים לתנאי סימן שס"ג סעיף כ"ז. אם מדובר בחצר רגילה בלבד, הפילוש (היותו מפולש) אינו מחמיר: תיקון חצר משני הצדדים מספיק.
- חב"ד → לפי שולחן ערוך הרב, סימן שס"ד (ראה רמה 4).
7. מקרים מעשיים
סימן שס"ד רלוונטי לתיקון סמטאות שכונה יהודית כדי להתיר טלטול בשבת. הנה כמה תצורות אופייניות:
| מצב | ניתוח מהיר |
|---|---|
| סמטה סגורה בקצה אחד, פתוחה לרחוב בשני | מבוי רגיל (סימן שס"ג): לחי פשוט או קורה מספיק. |
| סמטה מפולשת, פתוחה לשני קצותיה לרחוב או לכרמלית | מבוי מפולש: צורת פתח מצד אחד, לחי/קורה מצד שני (סעיף א). |
| סמטה פתוחה מצד אחד לרחוב, מצד שני לחצר שאינה בעירוב | לחצר יש מחיצותיה: לחי/קורה מספיק בשני הקצוות (סעיף א). |
| סמטה בצורת L או S (עקומה) | העקמומית שווה לקצה פתוח: צורת פתח בעקמומית ולחי/קורה בקצוות (סעיף ג). |
| רשת סמטאות שזורות בעורק מרכזי ("נדל") | צורת פתח בכל צומת, לחי/קורה ביציאת כל אחת לרחוב (סעיף ה). |
למקרים מעשיים מדויקים: הקמת עירוב שכונתי דורשת בדיקה מדויקת של הפתחים, הרוחב והעקמומיות. להלכה למעשה, היעזר ברב.
8. סיכום מעשי של הסימן
תורות סימן שס"ד:
- מבוי מפולש (פתוח בשני קצוותיו): לחי פשוט אינו מספיק עוד — צריך צורת פתח מצד אחד ולחי/קורה מצד שני.
- צורת הפתח שווה למחיצה: היא "סוגרת" את הצד המפולש ומחזירה את המבוי למעמד סמטה סגורה בקצה אחד.
- רשות הרבים האמיתית אינה ניתרת אלא בדלתות ממש, הראויות להינעל בלילה.
- מבוי עקום (ד או ח): כל עקמומית מטופלת כקצה פתוח.
- מבוי בנדל: צורת פתח בכל צומת של הסמטאות הקטנות עם העורק הגדול.
- להלכה למעשה, ולכל פרויקט של עירוב, היעזר ברב.
9. שאלות הבנה
בדוק את הבנתך:
- מהו הנושא הכללי של סימן שס"ד?
- כמה סעיפים יש בסימן זה? מהו נושאו של כל אחד?
- מה ההבדל בין המחבר לרמ"א?
- אילו מושגים הלכתיים בסיסיים מופיעים בסימן זה?
- מהי ההוראה למעשה לחיי היומיום?
- באילו מקרים גבול יש לשאול רב?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן: לפלפול, שיטות הראשונים, חקירות יסודיות, ודקדוקי אחרונים
- ✨ רמה 3 — סינתזה: לחזרה ולשינון מהיר עם סימני זכרון
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב סימן שס"ד)