סימן שס"ה · ח' סעיפים

📑 תכנית הלימוד

1. טקסט השולחן ערוך

סימן שס"ה מכיל ח' סעיפים מהמחבר (רבי יוסף קארו) המקודדים את הדינים הנוגעים למבוי שנפרץ — והוא הסימן האחרון של הלכות שבת.

סעיף א

דין מבוי שנפרץ. ובו ח סעיפים:
מבוי שנפרץ בו פירצה מצידו כלפי ראשו אם נשאר עומד בראשו פס רחב ארבעה טפחים מותר והוא שלא תהא הפרצה יתר על י' ואם לא נשאר פס ד' אסור אלא אם כן היתה הפרצה פחות מג"ט:

סעיף ב

נפרץ מצדו שלא כלפי ראשו שיעורו בעשרה אפי' לא נשתייר מן הכותל ביסוד כלום והוא דלא בקעי בה רבים (אבל אי בקעי בה רבים אפילו לא נפרץ רק ד"ט צריך לתקנו שם) (הרי"ף והרא"ש וטור):

סעיף ג

מבוי שנפרץ במילואו לחצר ונפרץ החצר מצד השני לרה"ר אם לא עירבו בני חצר עם בני המבוי חצר מותר ואפי' נפרץ נגד פרצת המבוי ואפילו בקעי בה רבים ובלבד שלא יהא יותר מעשר ומבוי אסור אפי' אינו כנגד פרצת החצר דכיון שלא עירבו עם המבוי אוסרת עליו וכגון שנכנסו כתלי המבוי בחצר בענין שאין הגיפופין שנשארו בחצר נראין למי שעומד במבוי אבל אם נראים עולים לו משום לחי ומותר ואם עירבו בני החצר עם בני המבוי והפרצה שבמבוי לחצר אינה מצד החצר ופרצת החצר מצד השני אינן מכוונות כנגד פרצת המבוי והחצר של רבים גם המבוי מותר אבל אם לא עירבו או אפילו עירבו ופרצת החצר למבוי מצדו או אפילו באמצע החצר ופרצת החצר מצד השני כנגדה או אפי' אינה כנגדה והחצר הוא של יחיד אסור ואם נפרץ לרחבה פחותה מסאתים או יותר על סאתים והוקף לדירה דינו כאלו נפרץ לחצר אבל אם יתירה על סאתים ולא הוקפה לדירה הוי כאלו נפרץ לכרמלית וצריך תיקון:

סעיף ד

מותר להשתמש תחת הקורה כנגד הלחי והני מילי בפתוח לרה"ר אבל בפתוח לכרמלית אסור בין תחת הקורה ובין כנגד הלחי מפני שמצטרף לכרמלית שאצלו שמצא מין את מינו וניעור:

סעיף ה

אע"פ שמותר להשתמש תחת הקורה לא ישב אדם בראש המבוי וחפץ בידו שמא יתגלגל החפץ מידו לרה"ר ויביאנו אליו כיון שאין היכר בינו לרה"ר אבל על פתח החצר מותר בין פתוח לרה"ר בין פתוח לכרמלית שיש בו הכירא:

סעיף ו

נשים היושבות על פתח המבוי וכדיהן בידן אין ממחין בידן דכיון דמידי דרבנן הוא מוטב שיהיו שוגגות ולא מזידות:

סעיף ז

מבוי שנפלו קורותיו או לחייו בשבת אף על פי שהותר למקצת שבת אסור משם ואילך בין פתוח לרה"ר בין פתוח לכרמלית ויש מי שאומר דהני מילי בעיר שאינה מוקפת חומ' אבל בעיר מוקפת חומה מותר: הגה ויש לסמוך על זה להתיר וכל זה שהיה ראוי לעמוד כל השבת אבל אם היה עומד לסתור מע"ש אסור לאחר שנסתר ואם ספק אם נסתר מע"ש או לא אזלינן לקולא: (תה"ד סימן ע"ג):

סעיף ח

מבוי שנשתתפו בו ונשברה הקורה אותו חצר שהעירוב מונח בו וחצרות הפתוחות לו מותרות אבל חצרות שאין פתוחות לאותו חצר אסורות:

2. הרקע הכללי

על מה מדבר סימן זה?

סימן שס"ה עוסק במבוי (מָבוֹי) שנפרצה מחיצתו או נפל תיקונו. מבוי הוא סמטה — סגורה משלושה צדדים ופתוחה רק מצד אחד. כדי שאפשר יהיה לטלטל בו בשבת, צריך "לסגור" את הפתח הרביעי על ידי תיקון: לחי (עמוד אנכי הניצב מהצד) או קורה (קורה אופקית המונחת בראש הסמטה).

מקומו בהלכות שבת

סימן שס"ה הוא הסימן האחרון בהלכות שבת (שכן סימן שס"ו כבר פותח את הלכות עירובין ממש). הוא חותם את הסדרה הארוכה המוקדשת לרשויות ולטלטול (שמ"ה-שס"ה). מקורו התלמודי העיקרי הוא מסכת עירובין, בסוגיות על המבוי הנפרץ ועל תיקון הלחי והקורה.

3. מושגי היסוד ההלכתיים

חמישה מושגים מבנים את הסימן הזה:

4. פירוט הסעיפים — אחד אחד

5. המשנה ברורה — ראשי פרקים

המשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) מונה מ' ס"ק בסימן זה. הנה הראשונים — להבין יותר את משמעות הסעיפים:

לטקסט מלא של מ' הס"ק, ראה בספריא: משנה ברורה שס"ה.

6. שיטת הרמ"א

הרמ"א (רבי משה איסרליש) מוסיף בסימן זה שתי הגהות (הגהות), במקומות שבהם המנהג האשכנזי מבהיר או חולק.

7. מקרים מעשיים מודרניים

סימן שס"ה נשאר רלוונטי מאוד: הוא יסוד הלכת העירובין הקהילתיים, שבהם ה"חוטים" והעמודים משחקים היום את תפקיד הלחי והקורה.

8. סיכום מעשי של הסימן

9. שאלות הבנה

להעמיק עוד