מדוע רמה 4 מוקדשת לאדמו״ר הזקן? שולחן ערוך אדמו״ר הזקן אינו פירוש על המחבר — זהו שולחן ערוך עצמאי ומלא, שנכתב על ידי אדמו״ר הזקן. ייחודו: הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + מימד פנימי בחיבור אחד, ופוסק בחריפות תלמודית מיוחדת.
לחב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון. עמוד זה מקבץ, לסימן שס״ה, את הטקסט המלא של הרב, את ייחודו, ואת דברי הרבי המאירים את הנושא.
שלחן ערוך הרב — סימן שס״ה
הטקסט המלא של שולחן ערוך אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב)
סימן שס״ה — דִּין מָבוֹי שֶׁנִּפְרַץ — וּבוֹ י סְעִיפִים
מקור: מהדורת קה״ת, כפי שמופיע בספריא. 10 סעיפים + 0 ערכי קונטרס אחרון.
סעיף א דִּין מָבוֹי שֶׁנִּפְרַץ וּבוֹ י' סְעִיפִים: מָבוֹי שֶׁנִּפְרַץ אֶחָד מִצְּדָדָיו לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ…
דִּין מָבוֹי שֶׁנִּפְרַץ וּבוֹ י' סְעִיפִים:
מָבוֹי שֶׁנִּפְרַץ אֶחָד מִצְּדָדָיו לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִפְרַץ בְּמִלּוּאוֹ וְגַם אֵין בַּפִּרְצָה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר, אִם הִיא בְּפָחוֹת מִד' טְפָחִים לְרֹאשׁוֹ הַמְּתֻקָּן בְּלֶחִי אוֹ קוֹרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא נִשְׁאַר עוֹמֵד ד' טְפָחִים בְּכֹתֶל הַמָּבוֹי שֶׁבְּסִיּוּם הַפִּרְצָה, וְהִיא יְתֵרָה מִג' טְפָחִים, שֶׁאֵינָהּ כְּלָבוּד — אָסוּר, שֶׁמָּא יַנִּיחוּ בְּנֵי הַמָּבוֹי פֶּתַח הַמָּבוֹי הַמְּתֻקָּן בְּלֶחִי וְקוֹרָה, וְיֵלְכוּ לָהֶם דֶּרֶךְ פִּרְצָה זוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית שֶׁהַמָּבוֹי נִפְרַץ לָהֶן כְּדֵי לְקַצֵּר דַּרְכָּם, וְיִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ שֵׁם פֶּתַח מָבוֹי, כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּנֵי הַמָּבוֹי הוֹלְכִים שָׁם. וְיִתְבַּטְּלוּ גַם כֵּן הַלֶּחִי וְהַקּוֹרָה שֶׁבּוֹ, לְפִי שֶׁהֵם צְרִיכִים לִהְיוֹת בְּפֶתַח הַמָּבוֹי, וְהוּא אֵין שֵׁם פֶּתַח מָבוֹי עָלָיו.
אֲבָל כְּשֶׁנִּשְׁאַר פַּס ד' טְפָחִים עוֹמֵד מֵהַכֹּתֶל — לֹא נִתְבַּטֵּל שֵׁם פֶּתַח מָבוֹי מִמֶּנּוּ, לְפִי שֶׁהוּא עֲדַיִן פָּתוּחַ לְד' טְפָחִים הַלָּלוּ, שֶׁיֵּשׁ שֵׁם מָבוֹי עֲלֵיהֶם. שֶׁלֹּא אָמְרוּ "שִׁעוּר מָבוֹי ד' אַמּוֹת" אֶלָּא הַבָּא לַעֲשׂוֹת הֶכְשֵׁר מָבוֹי בַּתְּחִלָּה, אֲבָל מָבוֹי שֶׁהָיָה כָּשֵׁר מִתְּחִלָּתוֹ, אֵינוֹ נִפְסָל וּמִתְבַּטֵּל מִתּוֹרַת מָבוֹי עַד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיֵּר בּוֹ ד' טְפָחִים.
לְפִיכָךְ אִם לֹא נִשְׁתַּיֵּר עוֹמֵד ד' טְפָחִים, וְרוֹצֶה לְהַעֲמִיד שָׁם פַּס ד' טְפָחִים — אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם עַד שֶׁיְּהֵא בַּפַּס ד' אַמּוֹת, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר נִפְסַל הַמָּבוֹי וּבָא לְהַכְשִׁירוֹ.
וְכֵיוָן שֶׁיֵּשׁ שֵׁם מָבוֹי עַל ד' טְפָחִים שֶׁנִּשְׁתַּיְּרוּ, אוֹ עַל ד' אַמּוֹת שֶׁהֶעֱמִיד — הֲרֵי הַלֶּחִי אוֹ הַקּוֹרָה מְתֻקָּנִים לְפֶתַח מָבוֹי כָּרָאוּי, וְהַפִּרְצָה אֵינָהּ אוֹסֶרֶת כְּלָל אִם אֵינָהּ יְתֵרָה מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת, שֶׁהִיא כְּפֶתַח גַּם כֵּן, וְאֵין הַמָּבוֹי נִפְסָל בִּפְתָחִים הַרְבֵּה.
וְהוּא שֶׁאֵין רַבִּים בּוֹקְעִים בְּפִרְצָה זוֹ, כְּגוֹן שֶׁפְּרוּצָה לְמָקוֹם מְטֻנָּף אוֹ מְקֻלְקָל בְּטִיט, וְאֵין דֶּרֶךְ רַבִּים לַעֲבוֹר בְּאוֹתָהּ פִּרְצָה, וְכָל שֶׁכֵּן אִם נִשְׁתַּיְּרוּ גִדּוּדִים מֵהַכֹּתֶל שֶׁנִּפְרַץ, שֶׁהֵם מְעַכְּבִים הַהִלּוּךְ. אֲבָל אִם רַבִּים בּוֹקְעִים שָׁם, אֲפִלּוּ אֵין שָׁם בַּפִּרְצָה אֶלָּא ד' טְפָחִים — צָרִיךְ לְתַקְּנָהּ (בְּצוּרַת פֶּתַח כְּדִין מָבוֹי מְפֻלָּשׁ, שֶׁהֲרֵי מָבוֹי זֶה מְפֻלָּשׁ הוּא מִפֶּתַח זֶה לְפֶתַח הַגָּדוֹל שֶׁבּוֹ הַלֶּחִי אוֹ הַקּוֹרָה):
סעיף ב וּמְבוֹאוֹת שֶׁלָּנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁדִּינָם כְּחָצֵר שֶׁאֵינָהּ נִתֶּרֶת בְּלֶחִי וְקוֹרָה, וּבְחָצֵר אֵין…
וּמְבוֹאוֹת שֶׁלָּנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁדִּינָם כְּחָצֵר שֶׁאֵינָהּ נִתֶּרֶת בְּלֶחִי וְקוֹרָה, וּבְחָצֵר אֵין פִּרְצָה אוֹסֶרֶת אַף עַל פִּי שֶׁרַבִּים בּוֹקְעִים בָּהּ, אֶלָּא אִם כֵּן יְתֵרָה מֵעֶשֶׂר — אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לְהַחֲמִיר בְּזֶה בִּמְבוֹאוֹת שֶׁלָּנוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם פִּרְצָה ד' טְפָחִים וְרַבִּים בּוֹקְעִים בָּהּ, לַעֲשׂוֹת שָׁם תִּקּוּן.
וְכֵן עִיר הַמֻּקֶּפֶת חוֹמָה שֶׁנִּפְרְצָה פִּרְצָה ד' טְפָחִים בְּחוֹמָתָהּ, וְרַבִּים בּוֹקְעִים שָׁם — יֵשׁ לְהַחֲמִיר לַעֲשׂוֹת שָׁם תִּקּוּן (אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּעִיר מָבוֹי שֶׁבָּתִּים וַחֲצֵרוֹת פְּתוּחִים לְתוֹכוֹ כָּרָאוּי. אֲבָל אִם יֵשׁ בָּעִיר מָבוֹי שֶׁבָּתִּים וַחֲצֵרוֹת פְּתוּחִים לְתוֹכוֹ כָּרָאוּי — מִן הַדִּין צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן לְפִרְצַת חוֹמָתָהּ אוֹ לְמָבוֹי הַהוּא):
סעיף ג מָבוֹי שֶׁנִּפְרַץ בְּמִלּוּאוֹ לְחָצֵר, וְנִפְרְצָה הֶחָצֵר מִצַּד הַשֵּׁנִי לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְלֹא…
מָבוֹי שֶׁנִּפְרַץ בְּמִלּוּאוֹ לְחָצֵר, וְנִפְרְצָה הֶחָצֵר מִצַּד הַשֵּׁנִי לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְלֹא עֵרְבוּ בְּנֵי הֶחָצֵר עִם הַמָּבוֹי — חָצֵר מֻתֶּרֶת. אֲפִלּוּ פִּרְצָה שֶׁל רְשׁוּת הָרַבִּים הִיא כְּנֶגֶד הַפִּרְצָה שֶׁל מָבוֹי, וְהָרַבִּים נִכְנָסִין בְּזוֹ וְיוֹצְאִין בְּזוֹ — אֵין בְּקִיעַת הָרַבִּים אוֹסֶרֶת בֶּחָצֵר, רַק שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַפְּרָצוֹת יְתֵרוֹת מֵעֶשֶׂר.
וּמִפְּנֵי שֶׁלֹּא עֵרְבָה עִם הַמָּבוֹי — אֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת, שֶׁאֵין הַמָּבוֹי אוֹסֵר עַל חֲצֵרוֹת הַפְּתוּחוֹת לוֹ, אֶלָּא הַחֲצֵרוֹת הֵן שֶׁאוֹסְרִים עָלָיו כְּשֶׁרְגִילוֹת בּוֹ, שֶׁדְּרִיסַת רַגְלֵיהֶן עָלָיו.
וְהַמָּבוֹי אָסוּר, שֶׁהֶחָצֵר אוֹסֶרֶת עָלָיו, כֵּיוָן שֶׁלֹּא עֵרְבָה עִמּוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ רְגִילָה בּוֹ, שֶׁהֲרֵי עַכְשָׁו הוּא שֶׁנִּפְרַץ לָהּ, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁנִּפְרַץ בְּמִלּוּאוֹ לְמָקוֹם הָאָסוּר לוֹ בְּלִי עֵרוּב — נֶאֱסַר כֻּלּוֹ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן הֶחָצֵר אֵינָהּ פְּרוּצָה לוֹ בְּמִלּוּאָהּ, אֶלָּא נִשְׁאֲרוּ בּוֹ גִּפּוּפִין מִכַּאן וּמִכַּאן עוֹדְפִים עַל הַמָּבוֹי, שֶׁהִיא רְחָבָה מִמֶּנּוּ.
וּכְגוֹן שֶׁכָּתְלֵי אֹרֶךְ הַמָּבוֹי נִכְנָסִין בְּתוֹךְ הֶחָצֵר וּמֻפְלָגִין שָׁם מִכָּתְלֵי אֹרֶךְ הֶחָצֵר ג' טְפָחִים, שֶׁאִם לֹא כֵן הֲרֵי גִּפּוּפֵי הֶחָצֵר מוֹעִילִים גַּם לַמָּבוֹי מִשּׁוּם נִרְאֶה מִבְּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"ס, וְאֵינוֹ קָרוּי פָּרוּץ בְּמִלּוּאוֹ וְאֵין הֶחָצֵר אוֹסֶרֶת עָלָיו אַף אִם הִיא רְגִילָה בּוֹ. וְאַף שֶׁכָּל חָצֵר הָרְגִילָה בְּמָבוֹי אוֹסֶרֶת עָלָיו כְּשֶׁלֹּא עֵרְבָה עִמּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִפְרַץ לָהּ הַמָּבוֹי כְּלָל אֶלָּא הִיא פְּתוּחָה לוֹ בְּפֶתַח גָּמוּר, מִכָּל מָקוֹם חָצֵר זוֹ, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָהּ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לֵילֵךְ בָּהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁלֹּא דֶרֶךְ הַמָּבוֹי, דְּהַיְנוּ דֶּרֶךְ פִּרְצָתָהּ שֶׁנִּפְרְצָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים — כּוֹפִין אוֹתָה עַל מִדַּת סְדוֹם, שֶׁלֹּא תַעֲבוֹר בְּשַׁבָּת דֶּרֶךְ הַמָּבוֹי וְתֶאֱסֹר עָלָיו:
סעיף ד וְאִם עֵרְבוּ בְּנֵי הֶחָצֵר עִם בְּנֵי הַמָּבוֹי, וּפִרְצַת הֶחָצֵר שֶׁלִּרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית…
וְאִם עֵרְבוּ בְּנֵי הֶחָצֵר עִם בְּנֵי הַמָּבוֹי, וּפִרְצַת הֶחָצֵר שֶׁלִּרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית אֵינָהּ מְכֻוֶּנֶת כְּנֶגֶד פִּרְצַת הַמָּבוֹי לְחָצֵר — גַּם הַמָּבוֹי מֻתָּר.
אֲבָל אִם הַפְּרָצוֹת הֵם מְכֻוָּנוֹת זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ — הֲרֵי זֶה נִרְאֶה כְּאִלּוּ הַמָּבוֹי הוּא מְפֻלָּשׁ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, וְצָרִיךְ לְתַקְּנוֹ שָׁם בְּצוּרַת פֶּתַח אֵצֶל פִּרְצָתוֹ.
וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין הַפְּרָצוֹת מְכֻוָּנוֹת, אֵינוֹ מֻתָּר אֶלָּא כְּשֶׁפִּרְצָתוֹ לֶחָצֵר הִיא בְּאֶמְצַע רֹחַב הֶחָצֵר, וְלֹא מִצַּד רָחְבָּהּ סָמוּךְ לְכֹתֶל אָרְכָּהּ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁרָחְבָּהּ שֶׁל חָצֵר עוֹדֵף עַל הַמָּבוֹי מִכַּל צַד — נִרְאֶה שֶׁהַמָּבוֹי לֶחָצֵר הוּא כָּלֶה וְאֵינוֹ מוֹשֵׁךְ עַד רְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ כַּרְמְלִית שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, וְאֵינוֹ כִּמְפֻלָּשׁ. אֲבָל אִם פִּרְצָתוֹ לֶחָצֵר הִיא מִצַּד הֶחָצֵר, שֶׁכֹּתֶל אֹרֶךְ הַמָּבוֹי שָׁוֶה לְאֶחָד מִכָּתְלֵי אֹרֶךְ הֶחָצֵר — הֲרֵי זֶה נִרְאֶה כְּמָבוֹי אָרֹךְ עַד כֹּתֶל שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, וּמָשׁוּךְ שָׁם בְּעַקְמוּמִית עַד רְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ כַּרְמְלִית, וַהֲרֵי הוּא נִרְאֶה כְּמָבוֹי מְפֻלָּשׁ בְּעַקְמוּמִית.
וַאֲפִלּוּ אִם פִּרְצָתוֹ לְאֶמְצַע הֶחָצֵר, אֵינוֹ מֻתָּר אֶלָּא כְּשֶׁהֶחָצֵר הִיא שֶׁל רַבִּים. אֲבָל בְּחָצֵר שֶׁל יָחִיד — חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יִמָּלֵךְ וְיִבְנֶה בָּתִּים בַּחֲצֵרוֹ בְּרֹחַב הָעוֹדֵף עַל הַמָּבוֹי, וּתְהֵא פִּרְצַת הַמָּבוֹי מִצַּד הֶחָצֵר, וִיטַלְטְלוּ בּוֹ כְּבַתְּחִלָּה:
סעיף ה וְאִם נִפְרַץ לִרְחָבָה שֶׁאֲחוֹרֵי הַבָּתִּים שֶׁאֵינָהּ יְתֵרָה מִבֵּית סָאתַיִם, אוֹ יְתֵרָה מִבֵּית…
וְאִם נִפְרַץ לִרְחָבָה שֶׁאֲחוֹרֵי הַבָּתִּים שֶׁאֵינָהּ יְתֵרָה מִבֵּית סָאתַיִם, אוֹ יְתֵרָה מִבֵּית סָאתַיִם וְהֻקְּפָה לְדִירָה — דִּינוֹ כְּאִלּוּ נִפְרַץ לְחָצֵר. אֲבָל אִם יְתֵרָה עַל בֵּית סָאתַיִם וְלֹא הֻקְּפָה לְדִירָה — דִּינוֹ כְּנִפְרַץ לְכַרְמְלִית, וְצָרִיךְ שָׁם תִּקּוּן בְּכָל עִנְיָן.
וְאִם צַד הַשֵּׁנִי שֶׁל הָרְחָבָה פָּתוּחַ לִשְׁבִיל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְחִצָּה מִכַּאן וּמִכַּאן וְעוֹלֶה עַד שְׂפַת הַנָּהָר, וְדֶרֶךְ הָרְחָבָה וְהַשְּׁבִיל מוֹלִיכִין בְּנֵי הַמָּבוֹי אֶת בְּהֶמְתָּם לַנָּהָר לְהַשְׁקוֹתָם — יַעֲשׂוּ לֶחִי בְּרֹאשׁ זֶה שֶׁל הַמָּבוֹי שֶׁנִּפְתַּח לָרְחָבָה וְצוּרַת פֶּתַח בְּרֹאשׁ הַשֵּׁנִי הַפָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית, וְעַל יְדֵי לֶחִי זֶה נַעֲשֵׂית הָרְחָבָה מֻקֶּפֶת לְדִירָה, שֶׁהַלֶּחִי נִדּוֹן מִשּׁוּם מְחִצָּה וּכְאִלּוּ עָשָׂה מְחִצָּה לְהָרְחָבָה לְהַקִּיפָהּ לְדִירָה, דְּהַיְנוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ מֵהַמָּבוֹי דֶּרֶךְ פֶּתַח זֶה שֶׁנִּפְתַּח לָהּ הַמָּבוֹי, שֶׁפֶּתַח נֶחְשָׁב כְּדִירָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שנ"ח.
וְאַף עַל פִּי שֶׁלֶּחִי אֵינוֹ מוֹעִיל לְהַקִּיף לְדִירָה, וַאֲפִלּוּ צוּרַת פֶּתַח וַאֲפִלּוּ מְחִצָּה גְמוּרָה אֵינָן מוֹעִילִין אִם אֵינָן יְתֵרִים מֵעֶשֶׂר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם — מִכָּל מָקוֹם כַּאן, מִתּוֹךְ שֶׁהַלֶּחִי הַזֶּה מוֹעִיל לְהַמָּבוֹי לְהַכְשִׁירוֹ, מוֹעִיל גַּם כֵּן לְהָרְחָבָה לְהַקִּיפָהּ לְדִירָה וּלְהַתִּיר לְטַלְטֵל בָּהּ.
וּמֻתָּר לְטַלְטֵל גַּם כֵּן מִתּוֹכָהּ לַמָּבוֹי וּמִמָּבוֹי לְתוֹכָהּ, שֶׁאֵין הָרְחָבָה אוֹסֶרֶת עַל הַמָּבוֹי בְּלִי עֵרוּב, לְפִי שֶׁאֵין בָּהּ דִּיּוּרִין.
אֲבָל בִּשְׁבִיל — אָסוּר לְטַלְטֵל בּוֹ אֶלָּא בְּד' אַמּוֹת אִם אֵין בִּשְׂפַת הַנָּהָר גֹּבַה י' טְפָחִים שֶׁתְּהֵא נֶחְשֶׁבֶת מְחִצָּה לוֹ, וְכֵן עֹמֶק הַנָּהָר שֶׁלְּצַד הַשְּׁבִיל אֵינוֹ מִתְלַקֵּט עֲשָׂרָה מִתּוֹךְ ד' אַמּוֹת. אֲפִלּוּ אִם מֵעֵבֶר הַנָּהָר יֵשׁ שָׁם גִּדּוּדִים גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה, וְאֵין עֶשֶׂר אַמּוֹת בְּרֹחַב הַנָּהָר הַמַּפְסִיק בֵּין הַשְּׁבִיל לְהַגִּדּוּדִים, אַף עַל פִּי כֵן אֵינָן עוֹלִין לוֹ לִמְחִצָּה, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָבֹאוּ לְהַתִּיר שְׁבִיל אַחֵר שֶׁאֵין שָׁם גִּדּוּדִים כְּלָל, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל דַּעְתָּם כְּלָל שֶׁשְּׁבִיל זֶה נִתָּר בְּגִדּוּדִים שֶׁמֵּעֵבֶר הַנָּהָר.
אֲבָל נָהָר הַמְהַלֵּךְ סָמוּךְ לְמָבוֹי וְאֵין בִּשְׂפָתוֹ גֹּבַהּ י' טְפָחִים, וְגַם עָמְקוֹ שֶׁלְּצַד הַמָּבוֹי אֵינוֹ מִתְלַקֵּט עֲשָׂרָה מִתּוֹךְ ד' אַמּוֹת, אֶלָּא שֶׁמֵּעֵבֶר הַנָּהָר יֵשׁ שָׁם גִּדּוּדִים גְּבוֹהִים י', אוֹ שֶׁעֹמֶק הַנָּהָר עַצְמוֹ שֶׁבְּצַד הַשֵּׁנִי מִתְלַקֵּט עֲשָׂרָה מִתּוֹךְ ד' אַמּוֹת — יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם עוֹלִים לְמָבוֹי לִמְחִצָּה רְבִיעִית, כִּי שֶׁמָּא לֹא גָזְרוּ גְּזֵרָה זוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל, שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם מְצוּיִים בּוֹ כָּל כָּךְ.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁאֵין יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת רֹחַב מִשְּׂפַת הַמָּבוֹי עַד מָקוֹם הַמִּתְלַקֵּט אוֹ עַד הַגִּדּוּדִים. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת — אֵין לְהִסְתַּפֵּק כְּלָל, שֶׁאֵינָם מוֹעִילִים כְּלוּם לַמָּבוֹי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"ג:
סעיף ו מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּפֶתַח הַמָּבוֹי כְּנֶגֶד הַלֶּחִי, לְפִי שֶׁאַף שֶׁחֻדּוֹ הַפְּנִימִי הוּא…
מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּפֶתַח הַמָּבוֹי כְּנֶגֶד הַלֶּחִי, לְפִי שֶׁאַף שֶׁחֻדּוֹ הַפְּנִימִי הוּא שֶׁסּוֹתֵם כִּמְחִצָּה, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּרֹחַב מָקוֹם זֶה ד' טְפָחִים — מְקוֹם פְּטוּר הוּא.
וְכֵן מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ תַּחַת הַקּוֹרָה, לְפִי שֶׁאַף שֶׁהַקּוֹרָה הִיא מִשּׁוּם הֶכֵּר לִבְנֵי הַמָּבוֹי, וּבְחֻדּוֹ הַפְּנִימִי הוּא שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הֶכֵּר, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּרֹחַב מָקוֹם זֶה שֶׁתַּחְתֶּיהָ ד' טְפָחִים — מְקוֹם פְּטוּר הוּא.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמָבוֹי הַפָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲבָל בְּפָתוּחַ לְכַרְמְלִית אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ, בֵּין כְּנֶגֶד הַלֶּחִי בֵּין תַּחַת הַקּוֹרָה, לְפִי שֶׁמָּקוֹם זֶה שֶׁאֵין בּוֹ ד' מִצְטָרֵף הוּא לְהַכַּרְמְלִית וְנַעֲשֶׂה כָּמוֹהָ, שֶׁמָּצָא מִין אֶת מִינוֹ וְנֵעוֹר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ה. וְאַף הַחוֹלְקִים שָׁם מוֹדִים כַּאן, הוֹאִיל וְאֵין בְּגֹבַהּ מָקוֹם ג' טְפָחִים.
וְאִם הַקּוֹרָה רְחָבָה ד' טְפָחִים וּבְרִיאָה לְקַבֵּל מַעֲזִיבָה — הֲרֵי שֵׁם תִּקְרָה עָלֶיהָ, וְאוֹמְרִים "פִּי תִּקְרָה הַחִיצוֹן יוֹרֵד וְסוֹתֵם", [וּמֻתָּר] לְהִשְׁתַּמֵּשׁ תַּחְתֶּיהָ אַף עַל פִּי שֶׁפָּתוּחַ הַמָּבוֹי לְכַרְמְלִית:
סעיף ז אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ כְּנֶגֶד הַלֶּחִי אוֹ תַּחַת הַקּוֹרָה, לֹא יֵשֵׁב אָדָם בְּפֶתַח…
אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ כְּנֶגֶד הַלֶּחִי אוֹ תַּחַת הַקּוֹרָה, לֹא יֵשֵׁב אָדָם בְּפֶתַח הַמָּבוֹי וְחֵפֶץ בְּיָדוֹ, שֶׁמָּא יִתְגַּלְגֵּל הַחֵפֶץ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְיִשְׁכַּח וִיבִיאֶנּוּ, כֵּיוָן שֶׁאֵין הֶכֵּר בֵּינוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים.
אֲבָל בְּפֶתַח הֶחָצֵר, בֵּין שֶׁפָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים בֵּין שֶׁפָּתוּחַ לְכַרְמְלִית — מֻתָּר, לְפִי שֶׁיֵּשׁ הֶכֵּר. וְהוּא הַדִּין בְּפֶתַח מָבוֹי הַמְּתֻקָּן בְּצוּרַת פֶּתַח. וּמִכָּל מָקוֹם בְּצוּרַת פֶּתַח שֶׁלָּנוּ, שֶׁהוּא גָבוֹהַּ מְאֹד, יֵשׁ לְהַחֲמִיר אֲפִלּוּ בְּפָתוּחַ לְכַרְמְלִית:
סעיף ח נָשִׁים הַיּוֹשְׁבוֹת עַל פֶּתַח הַמָּבוֹי וְכַדֵּיהֶן בְּיָדָן — אֵין מְמַחִין בְּיָדָן, לְפִי שֶׁבְּוַדַּאי…
נָשִׁים הַיּוֹשְׁבוֹת עַל פֶּתַח הַמָּבוֹי וְכַדֵּיהֶן בְּיָדָן — אֵין מְמַחִין בְּיָדָן, לְפִי שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יִשְׁמְעוּ לָנוּ, וּמוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגוֹת וְאַל יִהְיוּ מְזִידוֹת:
סעיף ט מָבוֹי שֶׁנָּפְלוּ לֶחְיוֹ אוֹ קוֹרָתוֹ בְּשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁהֻתָּר כְּבָר לְמִקְצָת שַׁבָּת — אָסוּר…
מָבוֹי שֶׁנָּפְלוּ לֶחְיוֹ אוֹ קוֹרָתוֹ בְּשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁהֻתָּר כְּבָר לְמִקְצָת שַׁבָּת — אָסוּר מִשָּׁם וְאֵילַךְ. וְאֵין אוֹמְרִים בּוֹ "שַׁבָּת כֵּיוָן שֶׁהֻתְּרָה הֻתְּרָה", כֵּיוָן שֶׁהוּא פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"ב.
אֲבָל עִיר הַמֻּקֶּפֶת חוֹמָה, וְנָפַל הַתִּקּוּן שֶׁבַּמָּבוֹי בְּשַׁבָּת — הֻתַּר לְכָל שַׁבָּת זוֹ, שֶׁהֲרֵי הַחוֹמָה מַפְסֶקֶת בֵּינוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ כַּרְמְלִית שֶׁחוּץ לָעִיר, וְכָל הָעִיר הִיא רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁחֲסֵרָה עֵרוּב, שֶׁדִּירַת הַנָּכְרִים מְבַטֶּלֶת עֵרוּב הַיִּשְׂרְאֵלִים כְּשֶׁנָּפַל תִּקּוּן הַמַּפְסִיק בֵּינֵיהֶם, וּבְזֶה אוֹמְרִים "שַׁבָּת כֵּיוָן שֶׁהֻתְּרָה הֻתְּרָה", כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם.
וְאִם סָפֵק אֵימָתַי נָפַל, אִם בְּשַׁבָּת אִם מִבְּעוֹד יוֹם — הוֹלְכִים לְהָקֵל, שֶׁסְּפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים הוּא.
וְכָל זֶה כְּשֶׁהָיָה הַתִּקּוּן רָאוּי לַעֲמוֹד כָּל הַשַּׁבָּת. אֲבָל אִם מֵעֶרֶב שַׁבָּת הָיָה עוֹמֵד לִסָּתֵר בְּשַׁבָּת, כְּגוֹן בִּמְקוֹמוֹת שֶׁמְּצוּיִים נָכְרִים שֶׁמְּקַלְקְלִים אוֹתָם בְּלֵיל שַׁבָּת, וְקָרוֹב לְוַדַּאי הוּא שֶׁיְּקַלְקְלוּהוּ — אָסוּר לְאַחַר שֶׁנִּסְתַּר:
סעיף י מָבוֹי שֶׁעֵרְבוּ בּוֹ כָּל חֲצֵרוֹתָיו עֵרוּב אֶחָד בְּיַחַד, וְהוּא הַנִּקְרָא "שִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת",…
מָבוֹי שֶׁעֵרְבוּ בּוֹ כָּל חֲצֵרוֹתָיו עֵרוּב אֶחָד בְּיַחַד, וְהוּא הַנִּקְרָא "שִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת", וְנִשְׁבְּרָה הַקּוֹרָה, וְנֶאֱסַר הַמָּבוֹי בְּטִלְטוּל מִתּוֹכוֹ לַחֲצֵרוֹת וּמֵחֲצֵרוֹת לְתוֹכוֹ — הֲרֵי אוֹתוֹ הֶחָצֵר שֶׁהַשִּׁתּוּף מֻנָּח בָּהּ, וְכֵן חֲצֵרוֹת הַפְּתוּחִים לָהּ, מֻתָּרוֹת בְּטִלְטוּל מִתּוֹכָן וּמִזּוֹ לְזוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ דִּיּוּרִין הַרְבֵּה בְּכָל אַחַת מֵהֶן וְלֹא עֵרְבוּ בֵּינֵיהֶן עֵרוּב אַחֵר מִלְּבַד הַשִּׁתּוּף, הֲרֵי סוֹמְכִין עַל הַשִּׁתּוּף בִּמְקוֹם עֵרוּב, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שפ"ז.
אֲבָל חֲצֵרוֹת שֶׁאֵינָן פְּתוּחוֹת לְחָצֵר שֶׁהַשִּׁתּוּף מֻנָּח בָּהּ, אֲפִלּוּ הֵן עוֹמְדוֹת בְּצִדָּהּ, רַק שֶׁאֵין לָהּ מֵהֶן פֶּתַח אוֹ חַלּוֹן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ י' טְפָחִים — אֲסוּרוֹת, שֶׁהֲרֵי אֵין הַשִּׁתּוּף אֶצְלָן, וְאֵינָן יְכוֹלוֹת לְהָבִיא אוֹתוֹ אֶצְלָן דֶּרֶךְ הַמָּבוֹי, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁבְּרָה הַקּוֹרָה.
וְהוּא שֶׁנִּשְׁבְּרָה מִבְּעוֹד יוֹם. אֲבָל אִם נִשְׁבְּרָה בְּשַׁבָּת — אוֹמְרִים "שַׁבָּת כֵּיוָן שֶׁהֻתְּרָה הֻתְּרָה".
וּכְשֶׁהוּא בְּעִנְיָן שֶׁהֵן אֲסוּרוֹת, אָסוּר לְטַלְטֵל בָּהֶן אֲפִלּוּ בְּבַיִת אֶחָד מֵחֶדֶר לְחֶדֶר אִם בְּכָל חֶדֶר דָּר אָדָם אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"ע. וְצָרִיךְ לְהַזְהִיר עַל זֶה בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין לָהֶם לֶחִי אוֹ קוֹרָה.
(וְגַם צָרִיךְ לְהַזְהִירָם שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת בַּפֶּסַח בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ ב' בָּתִּים בַּחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת אוֹ בֶּחָצֵר הַסְּמוּכָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת, בְּעִנְיָן שֶׁיּוּכְלוּ לְהָבִיא הָעֵרוּב אֶצְלָם דֶּרֶךְ פֶּתַח אוֹ חַלּוֹן בְּשַׁבָּת).
וְגַם בִּמְקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ שָׁם לֶחִי אוֹ קוֹרָה אוֹ צוּרַת פֶּתַח וְנִשְׁבַּר הַתִּקּוּן בְּאוֹתוֹ מָבוֹי שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת, אִם נִשְׁבַּר בְּחֹל — כָּל הַמְּבוֹאוֹת אֲסוּרִים, אֲפִלּוּ יֵשׁ לָהֶם תִּקּוּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בְּעִנְיָן שֶׁיְּכוֹלִין לְהָבִיא אֶצְלָם הָעֵרוּב מִבֵּית הַכְּנֶסֶת:
קונטרס אחרון — 0 ערכים (לחץ לפתיחה)
קונטרס אחרון הוא הנספח הפלפולי של אדמו״ר הזקן — מעבדת ההלכה שלו בשולי הדף.
חידושים מיוחדים של הרב
החידושים הייחודיים של הרב על סימן זה
ייחודים המבדילים את אדמו״ר הזקן בסימן שס״ה. כל חידוש בנוי לפי המבנה: עמדה קלאסית ← חידוש הרב ← תוצאה מעשית.
חידוש א — פירצה ולבוד (שס״ה:1-5)
לבוד מתקן באופן חלקי
עמדה קלאסית: —
חידוש הרב: אדמו״ר הזקן מבטא: כלל הלבוד יכול לתקן באופן חלקי פירצה — מרווחים של פחות מג' טפחים נשארים רצופים מבחינה הלכתית.
תוצאה מעשית: כלי: לעירובין שניזוקו, יש למדוד את הפירצה לפני קבלת ההחלטה.
חידוש ב — סיום מכובד (סוף הלכות שבת)
הסימן האחרון חותם את המכלול הגדול
עמדה קלאסית: —
חידוש הרב: אדמו״ר הזקן מסיים את הלכות שבת (רמ״ב-שס״ה) בנימה מעשית — תחזוקת עירובין עירוניים. עקביות המערכת: מהמושגי (רמ״ב עונג) אל המבני (שס״ה עירוב).
תוצאה מעשית: כלי לחסיד: לסיים לסקור את כל מכלול הלכות שבת בעין שיטת הרב.
שיחות, מאמרים ואגרות הרבי
דברי הרבי על נושאי סימן שס״ה
| הפניה | נושא | קישור לסימן שס״ה |
|---|---|---|
| ליקוטי שיחות — שיחות שונות על הנושא | יישום שולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן שס״ה | הרבי מצטט את שולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן שס״ה ומבטא את היישום המודרני. |
| אגרות קודש — תשובות על מקרים מעשיים | מקרים מעשיים הקשורים לסימן | תשובות הרבי לחסידים על שאלות מעשיות הנוגעות לסימן זה. |
⚠ אימות: ההפניות לעיל הן רמזים למחקר שיש לאמת מול הכרכים הפיזיים של מהדורת קה״ת. המקור הישיר ביותר לפסקי הרבי לפי סימן נשאר שערי הלכה ומנהג.
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
ההנהגה המעשית לחב״ד
נקודות הנהגה הלכתית הנובעות ישירות משולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן שס״ה, ברגישות החב״דית.
לחסיד חב״ד — סימן שס״ה
- ① פירצת מבוי: לנתח את היקפה (יותר מי' אמות או לא). חידוש א של הרב. הפניה: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן שס״ה:1-5.
- ② לבוד יכול לתקן אם הפירצה פחות מג' טפחים. הפניה: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן שס״ה:1-5.
- ③ עירוב עירוני שניזוק: לבדוק לפני שטולטלים. הפניה: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן שס״ה:6-10.
- ④ הלכות שבת מסתיימות בסימן זה שס״ה — סוף המכלול הגדול.
⚠ סעיף זה מציג את ההנהגה ההלכתית של חב״ד. לכל שאלה ממשית: להיוועץ ברב שלך.