סימן רמ״ו · רמה 3 — סיכום מגיסטרלי

טבלה זו אינה אלא בסעיף א. סעיף ב הוא איסור נפרד, שאינו תלוי באף אחת מן השורות הללו: סמוך לחשיכה, כשאין שהות להוציא את הכלי מבית המשאיל, ההשאלה עצמה אסורה, והמשנה ברורה מפרשת שהדברים אמורים בכל כלי — « היינו אפילו כלים שאין עושין בהן מלאכה ואסור אפילו לדעה ראשונה » (מ״ב רמ״ו:ו).

1. לפני שמשאילים או משכירים כלי לנוכרי, שאל שתי שאלות: האם זה כלי מלאכה, והאם זו השכרה או השאלה בחינם? אלו שני צירי סעיף א, וכל השאר נגזר מהם.
2. להשכרה: השתמש תמיד בתשלום כולל מרובה ימים (הבלעה). לעולם לא שכר יומי המבודד את הכנסת השבת.
3. השאלה בחינם סמוך לחשיכה אסורה מכוח סעיף ב, ובכל כלי. אין זו חומרת אשכנז: המשנה ברורה כותבת זאת בכל כלי ואף לדעה הראשונה (מ״ב רמ״ו:ו).
4. לעולם אל תאמר לנוכרי לבצע מלאכה ספציפית בשבת. זוהי אמירה לגוי, איסור נוסף. הרמ״א מציין זאת במפורש.
5. להשכרה ארוכת טווח (דירה, רכב שנתי): שאל את הרב שלך. חלים הכללים הספציפיים של השכרת בית והבלעה מורחבת.

1. מהו ההבדל בין דעת הרמב״ם לדעת רבנו יונה בנוגע לברייתא בתלמוד?
2. מדוע השאלה בחינם אינה בכלל האיסור שבהשכרה — ומה טעמה של המשנה ברורה בס״ק ד?
3. באילו כלים אמור הי״א — ומה מוסיף עליהם המשנה ברורה בס״ק ב?
4. מהי הנפקא מינה בין שכר שבת לנראה כשלוחו כטעם עיקרי?
5. אם אני משכיר את דירתי לשנה לנוכרי, האם יש בעיית שכר שבת על השבתות הכלולות?
6. האם הט״ז והמגן אברהם מסכימים על טעם איסור השכרת כלי מלאכה?