✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — פתיחה
סימן רע״ז · 5 סעיפים
שלא לגרום כיבוי הנר בשבת — להכיר ולהבין
סימן רע״ז
שֶׁלֹּא לִגְרוֹם כִּבּוּי הַנֵּר
🌱 רמת פתיחה · מתחילים
✦ ❖ ✦
גישה ראשונה לסימן רע״ז: הטקסט העברי המלא של המחבר, ביאור ההלכה, הסבר לימודי של המושגים ההלכתיים, יישומים מעשיים מודרניים וסיכום.
נושא: שלא לגרום כיבוי הנר בשבת
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן רע״ז (5 סעיפים)
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
📑 מבנה הלימוד
1. הטקסט של השולחן ערוך — 5 סעיפי המחבר
2. ההקשר הכללי: למה סימן זה, מהי השאלה?
3. המושגים ההלכתיים העיקריים של הסימן
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
5. המשנה ברורה — הסקיפים הראשונים
6. שיטת הרמ״א — הבדלים אשכנז וספרד
7. יישומים מעשיים מודרניים
8. סיכום מעשי וכללים לזכור
9. שאלות הבנה
1. הטקסט של השולחן ערוך
סימן רע״ז כולל 5 סעיפים של המחבר (רבי יוסף קארו) המקודדים את ההלכות הנוגעות לשלא לגרום כיבוי הנר בשבת.
סעיף א — נר מאחורי הדלת או קבוע בדלת
שלא לגרום כיבוי הנר. ובו ה סעיפים:
נר שמונח אחורי הדלת אסור לפתוח הדלת (כדרכו) (רמב"ם פ"ה ומרדכי פרק כ"ב וב"י בשם סמ"ג) שמא יכבנו הרוח (אבל) לנעול הדלת כנגדו מותר (ת"ה סי' נ"ט) (וה"ה בחלון שכנגד הנר שעל השלחן) (מרדכי פכ"ב וב"י בשם תוס' וטור) ואם הוא קבוע בכותל באחורי הדלת אסור לפתוח הדלת ולנעלו כדרכו שמא תהא הדלת נוקשת עליו ותכבנו אלא פותח ונועל בנחת ואם הוא קבוע בדלת עצמו שפתיחתו ונעילתו מקרב השמן לנר או מרחיקו ממנו אסור לפותחו ולנעלו: הגה ובנר של שעוה מותר לפתוח ולנעול אע"פ שהוא קבוע בדלת (ב"י):
ביאור: נר המונח אחורי הדלת — אסור לפתוח את הדלת (כדרכו) [רמב״ם; מרדכי; ב״י בשם סמ״ג], שמא יכבנו הרוח. אבל מותר לסגור את הדלת [תרומת הדשן סי' נ״ט] (הרוח פועלת רק בפתיחה). הוא הדין לחלון שכנגד הנר על השולחן [מרדכי; ב״י בשם התוס' והטור]. אם קבוע בכותל אחורי הדלת: אסור לפתוח או לסגור במהירות — הדלת עלולה להקיש בנר. פתרון: פותח וסוגר בנחת. אם קבוע בדלת עצמה (נר שמן שהדלת מעבירה אליו תנועה) — אסור לחלוטין (התנועה מקרבת או מרחיקה השמן מהפתילה). הגה (רמ״א): נר שעווה — מותר אף אם קבוע בדלת (השעווה אינה זזה) [ב״י].
מה אומר הסעיף:
- הסימן אינו עוסק בכיבוי אלא בגרימת כיבוי — וכשמו: שלא לגרום כיבוי הנר.
- נר מונח אחורי הדלת: אין פותחים כדרכו, שמא יכבנו הרוח. אבל לנעול כנגדו — מותר.
- היה קבוע בכותל אחורי הדלת: פותח ונועל בנחת — שהחשש נקישה, לא רוח.
- היה קבוע בדלת עצמה, שפתיחתה מקרבת את השמן לפתילה או מרחיקתו: אסור לפתוח ולנעול.
- הרמ״א: ובנר של שעווה מותר לפתוח ולנעול — שאין שם שמן שיתקרב.
סעיף ב — דלת כנגד מדורה
אסור לפתוח הדלת כנגד המדורה שהיא קרובה קצת אל הדלת ואפי' אין שם אלא רוח מצויה אבל אם היה פתוח כנגדה מותר לסגרו ואין בו משום מכבה:
ביאור: אסור לפתוח את הדלת כנגד מדורה גדולה הקרובה לדלת — אפילו אם יש שם רק רוח מצויה (המדורה הגדולה פגיעה יותר מנר רגיל). אבל אם הדלת היתה כבר פתוחה — מותר לסגרה (פעולה מגינה, לא מכבה).
מה אומר הסעיף:
- כנגד מדורה הקרובה לדלת אין פותחים — ואפילו אין שם אלא רוח מצויה.
- המדורה חשופה יותר מן הנר: הסעיף מוריד את סף הרוח שחוששים לה.
- והיה פתוח כנגדה — מותר לסוגרו, ואין בו משום מכבה.
סעיף ג — נר ששכח על הטבלא
שכח נר על הטבלא מנער את הטבלא והוא נופל אפי' אם הוא דולק רק שלא יכוין לכבותו: הגה וטוב לעשות ע"י עכו"ם במקום שאינו צריך כ"כ: (כל בו) ובלבד שיהא נר של שעוה וכיוצא בו או שלא יהא בו שמן אבל אם יש בו שמן א"א שלא יקרבנו אל הפתילה ונמצא מבעיר ואם הניח עליה מדעת אסור לנערה שהרי הטבלא הוא בסיס (פי' דבר הנושא דבר אחר תרגום ואת כנו וית בסיסיה) לדבר האסור: הגה ומ"מ מותר ליגע בטבלא הואיל ואינו מטלטל הנר והוא הדין שמותר ליגע במנורה שבבית הכנסת והנרות דולקות עליו ובלבד שלא ינענע (מרדכי פכ"ב):
ביאור: נר ששכחו על טבלא — מנערים את הטבלא והנר נופל, אפילו דולק — בתנאי שלא יכוון לכבותו. הגה: טוב על ידי גוי כשאין הכרח (כל בו). תנאי: נר שעווה (או בלי שמן). אם שמן — אסור: התנועה תקרב השמן לפתילה ⟵ מבעיר. אם הניחו מדעת (לא שכחה): אסור לנער — הטבלא היא בסיס (פירוש: דבר הנושא דבר אחר, כתרגום "ואת כנו" — "וית בסיסיה") לדבר האסור (הנר הדולק הוא מוקצה). הגה: מותר ליגע בטבלא (בלי לטלטל) — אפילו במנורה שבבית הכנסת הדולקת. ובלבד שלא ינענע (מרדכי).
מה אומר הסעיף:
- נר שנשכח על הטבלה: מנער את הטבלה והוא נופל, ואפילו דולק — ובלבד שלא יכוון לכבותו.
- הרמ״א: וטוב לעשות על ידי נכרי במקום שאינו צריך כל כך; ובלבד שיהא נר של שעווה או שלא יהא בו שמן — שאם יש בו שמן, מקרבו לפתילה ונמצא מבעיר.
- ומילת "שכח" נושאת את כל הסעיף: הניחו שם מדעת — נעשית הטבלה בסיס לדבר האסור ואין מנערים אותה.
- הרמ״א: ומכל מקום מותר ליגע בטבלה — והוא הדין במנורה שבבית הכנסת והנרות דולקות — ובלבד שלא ינענע.
סעיף ד — נר על אילן
מותר להניח נר של שבת מבעוד יום על גבי אילן וידליק שם בשבת דליכא למיחש דלכשיכבה לשקליה מיניה ונמצא משתמש במחובר אבל אין מניחין נר של י"ט על גבי אילן דשקיל ומנח ליה ונמצא משתמש באילן:
ביאור: מותר להניח נר שבת מבעוד יום על אילן (= ענפו) — אין חשש שיטלנו בשבת (הנר יהיה מוקצה כשהוא דולק, ולא יסירנו). אבל ביום טוב — הנר אינו מוקצה לאחר שכבה (מותר לכבות ולהדליק ביום טוב), ולכן יטלנו ⟵ משתמש בדבר המחובר לאילן — אסור.
מה אומר הסעיף:
- מותר להניח נר של שבת על גבי אילן מבעוד יום: משיודלק יהיה מוקצה, ואין חוששים שיטלנו.
- וביום טוב להפך: הנר אינו מוקצה, ויבוא ליטלו — ונמצא משתמש באילן.
- אין זה האילן שנשתנה אלא מעמד הנר לפי היום.
סעיף ה — לכפות קערה על הנר
מותר לכפות קערה על גבי הנר בשבת כדי שלא יאחוז האור בקורה:
ביאור: מותר לכפות קערה על הנר בשבת — כדי שלא תאחז האש בקורה (קורת העץ של התקרה, סכנת דליקה). פעולת הגנה פסיבית — אין כאן מכבה ישיר, כי הלהבה ממשיכה לבעור בתוך הקערה (היא תכבה מעצמה מחוסר חמצן = גרם כיבוי).
מבט-על על 5 הסעיפים: הסימן מקודד את הפעולות הגורמות שעלולות לכבות את נר השבת — תוך הבחנה בין רמות סיכון שונות:
• רוח בחוץ (סעיפים 1-2): פתיחה כנגד הנר/המדורה אסורה; סגירה מותרת
• תנועת שמן (סעיף 1 ו-3): נר שמן = סכנת מבעיר. שעווה = אין סכנה
• מוקצה / בסיס (סעיף 3): נר שהונח במכוון = בסיס; ששכחו = לא בסיס (ולכן מותר לנער)
• מיקום ויום טוב (סעיף 4): אילן מותר בשבת (הנר יישאר) אך לא ביו״ט
• הגנה פסיבית (סעיף 5): כפיית קערה = גרם כיבוי, מותר לסכנה
• רוח בחוץ (סעיפים 1-2): פתיחה כנגד הנר/המדורה אסורה; סגירה מותרת
• תנועת שמן (סעיף 1 ו-3): נר שמן = סכנת מבעיר. שעווה = אין סכנה
• מוקצה / בסיס (סעיף 3): נר שהונח במכוון = בסיס; ששכחו = לא בסיס (ולכן מותר לנער)
• מיקום ויום טוב (סעיף 4): אילן מותר בשבת (הנר יישאר) אך לא ביו״ט
• הגנה פסיבית (סעיף 5): כפיית קערה = גרם כיבוי, מותר לסכנה
מה אומר הסעיף:
- מותר לכפות קערה על גבי הנר, כדי שלא יאחוז האור בקורה.
- ואין זה כיבוי: השלהבת מוסיפה לדלוק תחת הקערה.
- והסימן נחתם בציר שלו: להגן בלא לכבות.
2. ההקשר הכללי
העיקרון: שלא לגרום כיבוי
סימן רע״ז ממשיך את שורת ה"איסורים סביב הנר" (סימן רס״ה · 265 על כלים, 275 על קריאה, 276 על גוי) — אך עם נקודה חדשה: הפעולות הגורמות העקיפות. לא לכבות באופן ישיר, אלא לגרום לכיבוי (רוח דרך דלת פתוחה, תנועת שמן).
המושג המרכזי הוא גרם כיבוי (סיבה עקיפה לכיבוי) — שיכול להיות מותר (כפיית קערה להגן מדליקה) או אסור (פתיחת דלת כנגד הנר) לפי כיוון הפעולה.
השאלה היסודית: אילו פעולות יומיומיות (פתיחה/סגירה של דלת, הזזת רהיט, ניעור טבלא) מותרות/אסורות כשנר שבת בטווח הפעולה? איך להבחין בין "גרימת כיבוי הניתנת למניעה" לבין "פעולה לבטיחות (הגנה פסיבית)"?
מקום בהלכות שבת
סימן רע״ז בא אחרי סימן רע״ו · 276 (גוי מדליק) ולפני 278 (כיבוי לחולה) + 279 (טלטול מוקצה של הנר). זהו הסימן הלפני-אחרון בשורת "הנרות" של חלק זה.
3. המושגים ההלכתיים העיקריים
מושג 1 — גְּרַם כִּבּוּי: "סיבה עקיפה לכיבוי". לא מלאכת דאורייתא של מכבה, אלא פעולה שגורמת לכיבוי מבלי לגרמו באופן מיידי. סטטוס: מותר להגנה מסכנה (סעיף 5), אסור כפיתוי צפוי (סעיפים 1-2).
מושג 2 — בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר: "תמך לחפץ אסור". אם נר דולק (מוקצה) הונח במכוון על חפץ — אותו חפץ עצמו נעשה מוקצה כל זמן שהנר עליו. אך אם נשכח (לא הונח מתוך כוונה) — אין בסיס.
מושג 3 — נר שמן מול נר שעווה: חילוק מהותי. נר שמן = סכנה שהתנועה תקרב או תרחיק את השמן מהפתילה (שינוי בבעירה = מבעיר/מכבה). נר שעווה (מוצק) = אין סכנה זו, ולכן הלכות מקלות יותר (סעיף 1 רמ״א, סעיף 3).
מושג 4 — הבדל בין שבת ליו״ט במוקצה: ביו״ט מותר לכבות ולהדליק (לצורך אוכל נפש) — ולכן הנר אינו מוקצה ביו״ט באותו האופן כמו בשבת. תוצאה לסעיף 4 (אילן): מותר בשבת (לא יסירנו), אסור ביו״ט (יסירנו).
4. מבט סינופטי על 5 הסעיפים
| סעיף | מקרה | פסק |
|---|---|---|
| 1 | נר אחורי הדלת | לפתוח: אסור (רוח). לסגור: מותר. קבוע בדלת (שמן): הכל אסור. שעווה: מותר. |
| 2 | דלת כנגד מדורה | לפתוח: אסור אפילו ברוח מצויה. לסגור: מותר (הגנה). |
| 3 | נר ששכחו על טבלא | לנער שיפול = מותר אם שעווה (בלי כוונה לכבות). אם הונח במכוון = בסיס = אסור. ליגע בטבלא בלי לטלטל: מותר. |
| 4 | נר על אילן | שבת: מותר (הנר יישאר = אין משתמש במחובר). יו״ט: אסור (יסירנו). |
| 5 | כפיית קערה על הנר | מותר למנוע אש מהתקרה — גרם כיבוי לבטיחות. |
5. המשנה ברורה — הסקיפים הראשונים
המשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (החפץ חיים) כולל 24 סקיפים על סימן זה. הנה הראשונים — להבנה טובה יותר של משמעות הסעיפים:
משנה ברורה (א) — (א) נר וכו' - ואין חלוק בזה בין נר של שמן או שעוה וחלב:
משנה ברורה (ב) — (ב) אחורי הדלת - כגון דלת שנפתחת לפנים ומאחריה מונח בבית נר דלוק. ודוקא כשהוא נגד פתיחת הדלת ממש וקרוב אל הדלת בענין שכשיפתח הדלת יוכל להכבות ע״י הרוח המנשב מבחוץ ומש״כ כדרכו עיין במ״א שכתב דט״ס הוא דאפילו אם הוא פותח הדלת בנחת מ״מ הרוח מבחוץ מנשב ואסור וכן סתמו כמה אחרונים ועיין בבה״ל:
משנה ברורה (ג) — (ג) הרוח - עיין במ״א סי' תקי״ד סק״ט דאפילו אם אין הרוח מנשב עתה ג״כ יש לאסור דבכל רגע ורגע הרוח מנשב וא״א להבחין בזה ויש מקילין בזה ונ״ל דבמקום הדחק יש להקל בזה כשפותח הדלת בנחת לאט לאט שלא יגרום הדלת גופא לרוח שיבא:
לטקסט המלא של 24 הסקיפים, ראה ספריא: משנה ברורה רע״ז.
6. שיטת הרמ״א — 3 הגהות
- הגה על סעיף 1: "ובנר של שעוה מותר לפתוח ולנעול" — נר שעווה הקבוע בדלת = מותר (השעווה אינה זזה כשמן). מקור: בית יוסף.
- הגה על סעיף 3 (א): "וטוב לעשות ע״י עכו״ם במקום שאינו צריך כל כך" — עדיף לנער את הטבלא על ידי גוי כשלא ממש דחוף. מקור: כל בו.
- הגה על סעיף 3 (ב): "ומכל מקום מותר ליגע בטבלא" — מותר ליגע בטבלא (בלי לטלטל). כולל המנורה של בית הכנסת הדולקת, ובלבד שלא ינענע. מקור: מרדכי.
7. יישומים מעשיים מודרניים
| מקרה | יישום |
|---|---|
| נר שבת על השולחן ליד החלון | אם יש רוח בחוץ: לא לפתוח את החלון. לסגור חלון פתוח מותר (ס״א). |
| נר על שולחן חדר השינה — דלת הכניסה | אם הנר כנגד הדלת ויש רוח: פתיחה בנחת (ס״א). עדיף: להזיז את הנר לפני שבת. |
| נר ששכחו על השולחן שרוצים לאכול עליו | שעווה ושכחה (= הונח בלי כוונה לקבעו שם): מותר לנער את השולחן שיפול (ס״ג) — לא בנר שמן. |
| נר חנוכה על מעקה עץ | יישום אנלוגי לסעיף 4 — הונח לפני שבת, מותר (לא יוסר). |
| דליקה המאיימת על הבית בשבת | כפיית קערה על הלהבה הראשונה (ס״ה) — מותר. דליקה ממש = פיקוח נפש, מכבים בלי הגבלות. |
| נר רועד — לסגור את הדלת? | סגירה = מותר (הגנה). אבל פתיחה כנגד הנר "לבדוק" = אסור. |
8. סיכום מעשי של הסימן
5 הכללים לזכור מסימן רע״ז:
- נר אחורי דלת: פתיחה = אסור (רוח). סגירה = מותר.
- נר הקבוע בדלת: כל תנועה אסורה לנרות שמן. שעווה = מותר (רמ״א).
- נר ששכחו על טבלא: ניעור מותר (שעווה, בלי כוונה לכבות). הונח במכוון = בסיס אסור.
- נר על אילן: שבת מותר (אין שימוש באילן). יו״ט אסור (יסירנו).
- לכפות קערה: מותר למנוע דליקה — גרם כיבוי לבטיחות (ס״ה).
9. שאלות הבנה
בדוק את הבנתך:
- מהו גרם כיבוי? מהם שני השימושים בסימן זה (ס״א וס״ה)?
- מהו ההבדל בין נר שמן לנר שעווה לסימן זה?
- מהו בסיס לדבר האסור? מהו החריג במקרה שכחה (ס״ג)?
- למה מותר להניח את הנר על האילן בשבת אך לא ביו״ט (ס״ד)?
- מתי מותר ליגע בטבלא/מנורה בלי לטלטל?
- למה מותר לכפות קערה על הלהבה (ס״ה)?
- מהי האנלוגיה בין דלת לחלון כנגד הנר?
להעמיק יותר
אם תרצה להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן: לפלפול, שיטות הראשונים, חקירות יסודיות, ודיוקי האחרונים
- ✨ רמה 3 — סיכום: לחזרה ושינון מהיר עם סימני זיכרון
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב סימן רע״ז)