סימן רע"ז · 5 סעיפים

📑 מבנה הלימוד

1. הטקסט של השולחן ערוך

סימן רע"ז כולל 5 סעיפים של המחבר (רבי יוסף קארו) המקודדים את ההלכות הנוגעות לשלא לגרום כיבוי הנר בשבת.

סעיף א — נר מאחורי הדלת או קבוע בדלת

שלא לגרום כיבוי הנר. ובו ה סעיפים:
נֵר שֶׁמּוּנָּח אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת — אָסוּר לִפְתּוֹחַ הַדֶּלֶת (כְּדַרְכּוֹ) (רמב"ם פ"ה ומרדכי פרק כ"ב וב"י בשם סמ"ג) שֶׁמָּא יְכַבֶּנוּ הָרוּחַ. אֲבָל לִנְעוֹל הַדֶּלֶת כְּנֶגְדּוֹ — מוּתָּר (ת"ה סי' נ"ט) (וְהוּא הַדִּין בְּחַלּוֹן שֶׁכְּנֶגֶד הַנֵּר שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן) (מרדכי פכ"ב וב"י בשם תוס' וטור). וְאִם הוּא קָבוּעַ בַּכֹּתֶל בַּאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת — אָסוּר לִפְתּוֹחַ הַדֶּלֶת וְלִנְעוֹלוֹ כְּדַרְכּוֹ, שֶׁמָּא תְּהֵא הַדֶּלֶת נוֹקֶשֶׁת עָלָיו וּתְכַבֶּנּוּ. אֶלָּא פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בְּנַחַת. וְאִם הוּא קָבוּעַ בַּדֶּלֶת עַצְמָהּ — שֶׁפְּתִיחָתוֹ וּנְעִילָתוֹ מְקָרֵב הַשֶּׁמֶן לַנֵּר אוֹ מַרְחִיקוֹ מִמֶּנּוּ — אָסוּר לְפוֹתְחוֹ וְלִנְעוֹלוֹ. הגה: ובנר של שעוה — מותר לפתוח ולנעול, אף על פי שהוא קבוע בדלת (ב"י).

סעיף ב — דלת כנגד מדורה

אָסוּר לִפְתּוֹחַ הַדֶּלֶת כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה שֶׁהִיא קְרוֹבָה קְצָת אֶל הַדֶּלֶת, וַאֲפִילוּ אֵין שָׁם אֶלָּא רוּחַ מְצוּיָה. אֲבָל אִם הָיָה פָּתוּחַ כְּנֶגְדָּהּ — מֻתָּר לְסָגְרוֹ, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם מְכַבֶּה.

סעיף ג — נר ששכח על הטבלא

שָׁכַח נֵר עַל הַטַּבְלָא — מְנַעֵר אֶת הַטַּבְלָא וְהוּא נוֹפֵל, אֲפִילוּ אִם הוּא דּוֹלֵק — רַק שֶׁלֹּא יְכַוֵּן לְכַבּוֹתוֹ. הגה: וטוב לעשות ע"י עכו"ם במקום שאינו צריך כל כך (כל בו). וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא נֵר שֶׁל שַׁעֲוָה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא יְהֵא בּוֹ שֶׁמֶן. אֲבָל אִם יֵשׁ בּוֹ שֶׁמֶן — אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יְקָרְבֶנּוּ אֶל הַפְּתִילָה, וְנִמְצָא מַבְעִיר. וְאִם הִנִּיחַ עָלֶיהָ מִדַּעַת — אָסוּר לְנַעֲרָהּ, שֶׁהֲרֵי הַטַּבְלָא הוּא בָּסִיס (פי' דבר הנושא דבר אחר, תרגום "ואת כנו" — "וית בסיסיה") לְדָבָר הָאָסוּר. הגה: ומכל מקום מותר ליגע בטבלא הואיל ואינו מטלטל הנר, והוא הדין שמותר ליגע במנורה שבבית הכנסת והנרות דולקות עליו, ובלבד שלא ינענע (מרדכי פכ"ב).

סעיף ד — נר על אילן

מֻתָּר לְהָנִיחַ נֵר שֶׁל שַׁבָּת מִבְּעוֹד יוֹם עַל גַּבֵּי אִילָן וְיַדְלִיק שָׁם בְּשַׁבָּת — דְּלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ דְּלִכְשֶׁיִּכְבֶּה לִשְׁקְלֵיהּ מִינֵּיהּ וְנִמְצָא מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְחֻבָּר. אֲבָל אֵין מַנִּיחִין נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב עַל גַּבֵּי אִילָן — דְּשָׁקִיל וּמַנַּח לֵיהּ וְנִמְצָא מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאִילָן.

סעיף ה — לכפות קערה על הנר

מֻתָּר לִכְפּוֹת קְעָרָה עַל גַּבֵּי הַנֵּר בְּשַׁבָּת — כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאחֵז הָאוּר בַּקּוֹרָה.

2. ההקשר הכללי

העיקרון: שלא לגרום כיבוי

סימן רע"ז ממשיך את שורת ה"איסורים סביב הנר" (סימן 265 על כלים, 275 על קריאה, 276 על גוי) — אך עם נקודה חדשה: הפעולות הגורמות העקיפות. לא לכבות באופן ישיר, אלא לגרום לכיבוי (רוח דרך דלת פתוחה, תנועת שמן).

המושג המרכזי הוא גרם כיבוי (סיבה עקיפה לכיבוי) — שיכול להיות מותר (כפיית קערה להגן מדליקה) או אסור (פתיחת דלת כנגד הנר) לפי כיוון הפעולה.

מקום בהלכות שבת

סימן רע"ז בא אחרי סימן 276 (גוי מדליק) ולפני 278 (כיבוי לחולה) + 279 (טלטול מוקצה של הנר). זהו הסימן הלפני-אחרון בשורת "הנרות" של חלק זה.

3. המושגים ההלכתיים העיקריים

4. מבט סינופטי על 5 הסעיפים

5. המשנה ברורה — הסקיפים הראשונים

המשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (החפץ חיים) כולל 24 סקיפים על סימן זה. הנה הראשונים — להבנה טובה יותר של משמעות הסעיפים:

לטקסט המלא של 24 הסקיפים, ראה ספריא: משנה ברורה רע"ז.

6. שיטת הרמ"א — 3 הגהות

1. הגה על סעיף 1: "ובנר של שעוה מותר לפתוח ולנעול" — נר שעווה הקבוע בדלת = מותר (השעווה אינה זזה כשמן). מקור: בית יוסף.
2. הגה על סעיף 3 (א): "וטוב לעשות ע"י עכו"ם במקום שאינו צריך כל כך" — עדיף לנער את הטבלא על ידי גוי כשלא ממש דחוף. מקור: כל בו.
3. הגה על סעיף 3 (ב): "ומכל מקום מותר ליגע בטבלא" — מותר ליגע בטבלא (בלי לטלטל). כולל המנורה של בית הכנסת הדולקת, ובלבד שלא ינענע. מקור: מרדכי.

7. יישומים מעשיים מודרניים

8. סיכום מעשי של הסימן

9. שאלות הבנה

להעמיק יותר