סימן רע״ז · 5 סעיפים

📑 מבנה הלימוד

1. הטקסט של השולחן ערוך

סימן רע״ז כולל 5 סעיפים של המחבר (רבי יוסף קארו) המקודדים את ההלכות הנוגעות לשלא לגרום כיבוי הנר בשבת.

סעיף א — נר מאחורי הדלת או קבוע בדלת

שלא לגרום כיבוי הנר. ובו ה סעיפים:
נֵר שֶׁמּוּנָּח אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת — אָסוּר לִפְתּוֹחַ הַדֶּלֶת (כְּדַרְכּוֹ) (רמב״ם פ״ה ומרדכי פרק כ״ב וב״י בשם סמ״ג) שֶׁמָּא יְכַבֶּנוּ הָרוּחַ. אֲבָל לִנְעוֹל הַדֶּלֶת כְּנֶגְדּוֹ — מוּתָּר (ת״ה סי' נ״ט) (וְהוּא הַדִּין בְּחַלּוֹן שֶׁכְּנֶגֶד הַנֵּר שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן) (מרדכי פכ״ב וב״י בשם תוס' וטור). וְאִם הוּא קָבוּעַ בַּכֹּתֶל בַּאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת — אָסוּר לִפְתּוֹחַ הַדֶּלֶת וְלִנְעוֹלוֹ כְּדַרְכּוֹ, שֶׁמָּא תְּהֵא הַדֶּלֶת נוֹקֶשֶׁת עָלָיו וּתְכַבֶּנּוּ. אֶלָּא פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בְּנַחַת. וְאִם הוּא קָבוּעַ בַּדֶּלֶת עַצְמָהּ — שֶׁפְּתִיחָתוֹ וּנְעִילָתוֹ מְקָרֵב הַשֶּׁמֶן לַנֵּר אוֹ מַרְחִיקוֹ מִמֶּנּוּ — אָסוּר לְפוֹתְחוֹ וְלִנְעוֹלוֹ. הגה: ובנר של שעוה — מותר לפתוח ולנעול, אף על פי שהוא קבוע בדלת (ב״י).

סעיף ב — דלת כנגד מדורה

אָסוּר לִפְתּוֹחַ הַדֶּלֶת כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה שֶׁהִיא קְרוֹבָה קְצָת אֶל הַדֶּלֶת, וַאֲפִילוּ אֵין שָׁם אֶלָּא רוּחַ מְצוּיָה. אֲבָל אִם הָיָה פָּתוּחַ כְּנֶגְדָּהּ — מֻתָּר לְסָגְרוֹ, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם מְכַבֶּה.

סעיף ג — נר ששכח על הטבלא

שָׁכַח נֵר עַל הַטַּבְלָא — מְנַעֵר אֶת הַטַּבְלָא וְהוּא נוֹפֵל, אֲפִילוּ אִם הוּא דּוֹלֵק — רַק שֶׁלֹּא יְכַוֵּן לְכַבּוֹתוֹ. הגה: וטוב לעשות ע״י עכו״ם במקום שאינו צריך כל כך (כל בו). וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא נֵר שֶׁל שַׁעֲוָה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא יְהֵא בּוֹ שֶׁמֶן. אֲבָל אִם יֵשׁ בּוֹ שֶׁמֶן — אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יְקָרְבֶנּוּ אֶל הַפְּתִילָה, וְנִמְצָא מַבְעִיר. וְאִם הִנִּיחַ עָלֶיהָ מִדַּעַת — אָסוּר לְנַעֲרָהּ, שֶׁהֲרֵי הַטַּבְלָא הוּא בָּסִיס (פי' דבר הנושא דבר אחר, תרגום "ואת כנו" — "וית בסיסיה") לְדָבָר הָאָסוּר. הגה: ומכל מקום מותר ליגע בטבלא הואיל ואינו מטלטל הנר, והוא הדין שמותר ליגע במנורה שבבית הכנסת והנרות דולקות עליו, ובלבד שלא ינענע (מרדכי פכ״ב).

סעיף ד — נר על אילן

מֻתָּר לְהָנִיחַ נֵר שֶׁל שַׁבָּת מִבְּעוֹד יוֹם עַל גַּבֵּי אִילָן וְיַדְלִיק שָׁם בְּשַׁבָּת — דְּלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ דְּלִכְשֶׁיִּכְבֶּה לִשְׁקְלֵיהּ מִינֵּיהּ וְנִמְצָא מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְחֻבָּר. אֲבָל אֵין מַנִּיחִין נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב עַל גַּבֵּי אִילָן — דְּשָׁקִיל וּמַנַּח לֵיהּ וְנִמְצָא מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאִילָן.

סעיף ה — לכפות קערה על הנר

מֻתָּר לִכְפּוֹת קְעָרָה עַל גַּבֵּי הַנֵּר בְּשַׁבָּת — כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאחֵז הָאוּר בַּקּוֹרָה.

2. ההקשר הכללי

העיקרון: שלא לגרום כיבוי

סימן רע״ז ממשיך את שורת ה"איסורים סביב הנר" (סימן רס״ה · 265 על כלים, 275 על קריאה, 276 על גוי) — אך עם נקודה חדשה: הפעולות הגורמות העקיפות. לא לכבות באופן ישיר, אלא לגרום לכיבוי (רוח דרך דלת פתוחה, תנועת שמן).

המושג המרכזי הוא גרם כיבוי (סיבה עקיפה לכיבוי) — שיכול להיות מותר (כפיית קערה להגן מדליקה) או אסור (פתיחת דלת כנגד הנר) לפי כיוון הפעולה.

מקום בהלכות שבת

סימן רע״ז בא אחרי סימן רע״ו · 276 (גוי מדליק) ולפני 278 (כיבוי לחולה) + 279 (טלטול מוקצה של הנר). זהו הסימן הלפני-אחרון בשורת "הנרות" של חלק זה.

3. המושגים ההלכתיים העיקריים

4. מבט סינופטי על 5 הסעיפים

5. המשנה ברורה — הסקיפים הראשונים

המשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (החפץ חיים) כולל 24 סקיפים על סימן זה. הנה הראשונים — להבנה טובה יותר של משמעות הסעיפים:

לטקסט המלא של 24 הסקיפים, ראה ספריא: משנה ברורה רע״ז.

6. שיטת הרמ״א — 3 הגהות

1. הגה על סעיף 1: "ובנר של שעוה מותר לפתוח ולנעול" — נר שעווה הקבוע בדלת = מותר (השעווה אינה זזה כשמן). מקור: בית יוסף.
2. הגה על סעיף 3 (א): "וטוב לעשות ע״י עכו״ם במקום שאינו צריך כל כך" — עדיף לנער את הטבלא על ידי גוי כשלא ממש דחוף. מקור: כל בו.
3. הגה על סעיף 3 (ב): "ומכל מקום מותר ליגע בטבלא" — מותר ליגע בטבלא (בלי לטלטל). כולל המנורה של בית הכנסת הדולקת, ובלבד שלא ינענע. מקור: מרדכי.

7. יישומים מעשיים מודרניים

8. סיכום מעשי של הסימן

9. שאלות הבנה

להעמיק יותר