✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — הקדמה

סימן רע"ו · 5 סעיפים

נר שהדליק הנכרי בשבת — להכיר ולהבין
סימן רע"ו
דִּינֵי נֵר שֶׁהִדְלִיק הַנָּכְרִי בְּשַׁבָּת
🌱 רמת הקדמה · מתחילים
✦ ❖ ✦

גישה ראשונה לסימן רע"ו: הטקסט העברי המלא של המחבר, תרגום שוטף, ביאורים לימודיים של המושגים ההלכתיים, מקרים מעשיים בני זמננו וסיכום.

נושא : נר שהדליק הנכרי בשבת
מקור : שולחן ערוך אורח חיים סימן רע"ו (5 סעיפים)

חיבור : רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

📑 תכנית הלימוד

1. טקסט השולחן ערוך — חמשת סעיפי המחבר
2. הרקע הכללי: מדוע סימן זה, מהי השאלה?
3. מושגי המפתח ההלכתיים של סימן זה
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
5. המשנה ברורה — הערות ראשונות
6. עמדת הרמ"א — הבדלים אשכנז וספרד
7. מקרים מעשיים בני זמננו
8. סיכום מעשי וכללים לזכור
9. שאלות הבנה

1. טקסט השולחן ערוך

סימן רע"ו כולל 5 סעיפים של המחבר (רבי יוסף קארו) המקודדים את הדינים הנוגעים לנר שהדליק הנכרי בשבת.

סעיף א — נר שהדליק נכרי "בשביל ישראל"

דיני נר שהדליק עכו"ם בשבת. ובו ה סעיפים:
עַכּוּ"ם שֶׁהִדְלִיק אֶת הַנֵּר בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל — אָסוּר לַכֹּל, אֲפִילוּ לְמִי שֶׁלֹּא הוּדְלַק בִּשְׁבִילוֹ. הגה : ואין חילוק בזה בין קצב לו שכר או לא קצב, או שעשאו בקבלנות או בשכירות — דהואיל והישראל נהנה ממלאכה עצמה בשבת, אסור בכל ענין [הגהות אשירי פ"ק דשבת וב"י בשם סמ"ג וסה"ת]. אֲבָל אִם הִדְלִיקוֹ לְצָרְכּוֹ, אוֹ לְצוֹרֶךְ חוֹלֶה יִשְׂרָאֵל אֲפִילוּ אֵין בּוֹ סַכָּנָה (הגה : או לצורך קטנים דהוא כחולה שאין בו סכנה [מרדכי פ"ק דשבת]), מֻתָּר לְכָל יִשְׂרָאֵל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ. וְהוּא הַדִּין לְעוֹשֶׂה מְדוּרָה לְצָרְכּוֹ אוֹ לְצוֹרֶךְ חוֹלֶה. וְיֵשׁ אוֹסְרִים בִּמְדוּרָה — מִשּׁוּם דְּגָזְרִינַן שֶׁמָּא יַרְבֶּה בִּשְׁבִילוֹ. הגה : מיהו אם עשה עכו"ם בבית ישראל מדעתו — אין הישראל צריך לצאת, אף על פי שנהנה מנר או מן המדורה [טור].
תרגום וביאור : נכרי שהדליק נר בשביל הישראלאסור לכל ישראל ליהנות ממנו (אפילו למי שלא הודלק במיוחד עבורו). הגה (רמ"א) : אין הבדל בצורת התשלום (בקבלנות, בשכירות, או בקבלנות משנה) — האיסור נשאר משום שהישראל נהנה ממלאכה הנעשית בשבת [הגהות אשרי; ב"י בשם סמ"ג וספר התרומות]. חריגים : אם הנכרי הדליק לעצמו, או עבור חולה ישראל (אפילו אין בו סכנה), או עבור קטנים ישראל (= חולה שאין בו סכנה לפי המרדכי) — מותר לכל ישראל אחר להשתמש באור זה. כך גם במדורה — מלבד דעת היש אוסרים בגלל החשש שמא ירבה. הגה : אם הנכרי עשה מדעתו בבית ישראל — אין צריך לצאת, אף שנהנה [טור].

סעיף ב — ישראל ונכרים יחד

יִשְׂרָאֵל וְעַכּוּ"ם שֶׁהֵסִיבּוּ יַחַד וְהִדְלִיק עַכּוּ"ם נֵר — אִם רוֹב עַכּוּ"ם, מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ. וְאִם רוֹב יִשְׂרָאֵל, אוֹ אֲפִילוּ מַחֲצָה עַל מַחֲצָה — אָסוּר. וְאִם יֵשׁ הוֹכָחָה שֶׁלְּצוֹרֶךְ עַכּוּ"ם מַדְלִיקָהּ — כְּגוֹן שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ — אַף עַל פִּי שֶׁרוֹב יִשְׂרָאֵל, מֻתָּר. הגה : ויש אומרים דמותר לומר לעכו"ם להדליק לו נר לסעודת שבת — משום דסבירא ליה דמותר אמירה לעכו"ם אפילו במלאכה גמורה במקום מצוה (העיטור), שעל פי זה נהגו רבים להקל לצוות לעכו"ם להדליק נרות לסעודה — בפרט בסעודת חתונה או מילה — ואין מוחה בידם. ויש להחמיר במקום שאין צורך גדול, דהא רוב הפוסקים חולקים על סברא זו.
תרגום וביאור : סעודה מעורבת (ישראלים ונכרים יושבים יחד), הנכרי מדליק נר. קריטריון הרוב :
רוב נכרים ← מותר (חזקה שהוא בשבילם)
רוב ישראלים או שווה ← אסור (חזקה שהוא בשביל הישראל)
הוכחה שהוא בשביל הנכרי (רואים שהוא משתמש בעצמו באור) ← מותר אפילו ברוב ישראל
הגה (רמ"א) : יש שמתירים לבקש מהנכרי להדליק לסעודת שבת (אמירה לגוי מותרת במקום מצוה — בעל העיטור). מנהג נפוץ לחתונה וברית — לא מיחו. אך בלא "צורך גדול" — יש להחמיר (רוב הפוסקים אוסרים את האמירה).

סעיף ג — עבד נכרי המלווה

אִם אוֹמֵר אָדָם לְעַבְדּוֹ אוֹ לְשִׁפְחָתוֹ לֵילֵךְ עִמּוֹ וְהִדְלִיקוּ הַנֵּר — אַף עַל פִּי שֶׁגַּם הֵם צְרִיכִים לוֹ, אֵין זֶה לְצוֹרֶךְ הָעַכּוּ"ם, כֵּיוָן שֶׁעִיקַּר הַהֲלִיכָה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. הגה : ומותר לומר לעכו"ם לילך עמו ליטול נר דלוק כבר, הואיל ואינו עושה רק טלטול הנר בעלמא (רבי' ירוחם ני"ב ח"ב והגהות מרדכי פ"ק דשבת והגהות מיי' פ"י).
תרגום וביאור : אם אומר אדם לעבדו הנכרי ללוותו והעבד הדליק נר להליכה — אף על פי שהעבד צריך אותו גם הוא (כדי לראות), אין זה נחשב "לצורך עצמו" — שכן עיקר ההליכה בשביל הישראל. לכן אסור. הגה : אך מותר לבקש מהנכרי ללוותו ולשאת נר שכבר דלוק — שאין כאן אלא טלטול, לא הדלקה (רבינו ירוחם; הגהות מרדכי; הגהות מיימוניות).

סעיף ד — נר נוסף בבית כבר מואר

אִם יֵשׁ נֵר בְּבֵית יִשְׂרָאֵל וּבָא עַכּוּ"ם וְהִדְלִיק נֵר אַחֵר — מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ בְּעוֹד נֵר רִאשׁוֹן דּוֹלֵק. אֲבָל לְאַחַר שֶׁיִּכְבֶּה הָרִאשׁוֹן — אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹר הַשֵּׁנִי. וְכֵן אִם נָתַן שֶׁמֶן בְּנֵר הַדּוֹלֵק — מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עַד כְּדֵי שֶׁיִּכְלֶה הַשֶּׁמֶן שֶׁהָיָה בּוֹ כְּבָר, וְאַחַר כָּךְ אָסוּר. הגה : ומותר למחות בעכו"ם שבא להדליק נר או להוסיף שמן.
תרגום וביאור : נר ישראל כבר דולק, ונכרי בא להדליק נר אחר. בעוד הראשון בוער : מותר (אין צורך בשני). לאחר שכבה הראשון : אסור להשתמש בשני (נעשה בשביל הישראל). וכן : נכרי מוסיף שמן בנר הבוער — אפשר להשתמש עד גמר השמן המקורי, ואחר כך אסור. הגה : מותר (מומלץ) למחות בנכרי הבא להדליק או להוסיף שמן.

סעיף ה — מדורה לחימום בארצות הקרות

בְּאַרְצוֹת קָרוֹת — מוּתָּר לְעַכּוּ"ם לַעֲשׂוֹת מְדוּרָה בִּשְׁבִיל הַקְּטַנִּים, וּמוּתָּרִין הַגְּדוֹלִים לְהִתְחַמֵּם בּוֹ. וַאֲפִילוּ בִּשְׁבִיל הַגְּדוֹלִים — מוּתָּר אִם הַקּוֹר גָּדוֹל שֶׁהַכֹּל חוֹלִים אֵצֶל הַקּוֹר. וְלֹא כְּאוֹתָם שֶׁנּוֹהֲגִים הֶיתֵּר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַקּוֹר גָּדוֹל בַּיּוֹם הַהוּא.
תרגום וביאור : בארצות קרות, מותר לבקש מהנכרי להדליק מדורה בשביל הקטנים (שמדינם כחולה שאין בו סכנה) — והגדולים יכולים להתחמם אחר כך. ואף בשביל הגדולים ישירות, אם הקור גדול ("הכל חולים אצל הקור"). אזהרה : לא כאותם הנוהגים היתר אף שאין הקור גדול באותו יום.
סקירה כללית של חמשת הסעיפים : הסימן מקודד עקרון אחד — אמירה לגוי (לבקש או להניח לנכרי לעשות מלאכה בשבת) — מיושם למקרה הספציפי של תאורה וחימום. מבנה:
סעיף 1 : כלל יסוד + חריגים (נכרי לעצמו, חולה, קטנים)
סעיף 2 : סעודה מעורבת + רמ"א (היתר לסעודת מצוה)
סעיף 3 : עבד מלווה (וההיתר של הרמ"א : לשאת נר כבר דלוק)
סעיף 4 : נר נוסף בבית כבר מואר
סעיף 5 : אש לחימום בארצות הקרות

2. הרקע הכללי

העיקרון : אמירה לגוי אסורה

סימן 276 הוא לב תורת "אמירה לגוי" (לבקש או להניח לנכרי לעשות מלאכה בשביל ישראל בשבת). מקור תלמודי : שבת קכ"א ע"א ועוד. כלל יסוד : "שבות" דרבנן — אסור לבקש מנכרי בשבת מה שאסור לעשותו בעצמו.

סימן זה מיישם את העיקרון על הנר — היסוד הנפוץ ביותר. אך מרחיב גם למלאכות הקרובות (חימום, נשיאת אור).

השאלה היסודית של הסימן : באילו תנאים יכול ישראל ליהנות מהאור (או מהחום) שעשה הנכרי בשבת? ובאילו תנאים מותר לבקש את השירות?

מקומו של הסימן בהלכות שבת

סימן רע"ו סוגר את הרצף "נרות שבת" (רס"ג, רס"ד, רס"ה, רע"ה, רע"ו) וקודם לסימן הגדול 277 (מתגי שבת). זהו סימן "האינטראקציה עם הנכרי" בעניין האור.

3. מושגי המפתח ההלכתיים

מושג 1 — אֲמִירָה לְגוֹי : "לבקש מהנכרי". אסור מדרבנן כלל בשבת — זהו "שבות". אם הנכרי עושה בשביל הישראל, אין הישראל יכול ליהנות ישירות.
מושג 2 — בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל : הקריטריון המכריע. אם המלאכה נעשית בשביל הישראל (בהסכמה מפורשת או משתמעת), ההנאה אסורה. אם בשביל הנכרי עצמו (או חולה ישראל, או קטנים ישראל) — ההנאה מותרת.
מושג 3 — חוֹלֶה / קָטָן : חריג מרכזי. מלאכה בשביל חולה ישראל (אפילו בלי סכנה) — מותרת ע"י נכרי. כך גם עבור קטנים (שמדינם כחולה שאין בו סכנה — מרדכי).
מושג 4 — מִצְוָה (סְעוּדַת חֲתֻנָּה / מִילָה) : היתר ייחודי של הרמ"א (בשם בעל העיטור) — לצורך מצוה גדולה, מותר לבקש מהנכרי להדליק. אך "רוב הפוסקים אוסרים". הנהגה : סובלים אך לא מעודדים.

4. מבט סינופטי על חמשת הסעיפים

סעיףהמקרהפסק
1נכרי מדליק בשביל ישראלאסור לכל ישראל. חריג : בשבילו / חולה / קטן — מותר.
2סעודה מעורבתרוב נכרים : מותר. רוב/שווה ישראלים : אסור. רמ"א : סובל היתר לצורך מצוה (חתונה, מילה).
3עבד נכרי מלווהעבד שהדליק להליכה משותפת : אסור (ההליכה = הנאת הישראל). הגה : לשאת נר שכבר דלוק — מותר.
4נר נוסףאם של ישראל כבר דולק : מותר בעוד דולק. אחרי : אסור. ולמחות בנכרי.
5אש בארצות קרותבשביל קטנים : בסדר. בשביל גדולים : רק אם קור גדול (= "הכל חולים").

5. המשנה ברורה — הערות ראשונות

המשנה ברורה לרבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) כולל 45 הערות על סימן זה. להלן הראשונות — להבנה טובה יותר של משמעות הסעיפים :

משנה ברורה (א) — (א) שהדליק - וה"ה לכל מלאכה שיעשה הא"י בשבת בשביל ישראל דאסור לכל ליהנות מזה ועיין לעיל בסימן רנ"ב ס"ב לענין קבלנות:
משנה ברורה (ב) — (ב) אסור - מדרבנן דאם יהא מותר ליהנות יאמר לו להדליק:
משנה ברורה (ג) — (ג) אפילו וכו' - ולא דמי למי שהובא בשבילו מחוץ לתחום בשבת דמותר לאחר וכדלקמן בסימן שכ"ה סעיף ח' דתחומין דרבנן וכן כל איסור דרבנן שעשה א"י בשביל ישראל מותר לאחר שלא נעשה בשבילו:

לטקסט המלא של 45 ההערות, ניתן לעיין בספריא : משנה ברורה 276.

6. עמדת הרמ"א — 5 הגהות

  1. הגה על סעיף 1 (א) : צורת התשלום אינה מבחינה — אם בקבלנות או בשכירות, כל זמן שזה בשביל הישראל, אסור. מקור : הגהות אשרי.
  2. הגה על סעיף 1 (ב) : "או בשביל קטנים — כחולה שאין בו סכנה" (מרדכי). הרחבה מגנה זו חיונית בחיי המשפחה.
  3. הגה על סעיף 1 (ג) : אם הנכרי עושה מדעתו בבית ישראל — אין צריך לצאת.
  4. הגה על סעיף 2 : היתר העיטור — מותר לבקש מנכרי להדליק לצורך מצוה גדולה (חתונה, מילה). "רבים נהגו". אך "רוב הפוסקים חולקים" — לכן יש להחמיר בלא צורך גדול.
  5. הגה על סעיף 3 + 4 : עבד הנושא נר כבר דלוק — בסדר (טלטול בלבד). למחות בנכרי המדליק נר נוסף או מוסיף שמן.

7. מקרים מעשיים בני זמננו

מצביישום
מלון — נכרי מדליק את אורות המסדרון בשבתאם זה בשביל אורחים יהודים (הדלקה ע"י תנועה או בקשה) ← אסור ליהנות במכוון. אם זה בשביל אורחים בכלל (מעורב נכרי/יהודי) — לפי סעיף 2.
בית חולים — נכרי מדליק נר עבור חולה יהודימותר (חולה). החולה וישראלים אחרים יכולים ליהנות.
חתונה בשבת (מקרה נדיר היום)אין חתונה בשבת (אסור). אך בבריתות בבוקר שבת, מותר לבקש מנכרי להדליק תנור לחימום הסעודה (רמ"א, אך בחומרא).
בן לוויה נכרי הולך עם ישראל בשבת — מדליק לפידאם להליכה המשותפת : אסור (סעיף 3). אך נר כבר דלוק שנישא : מותר.
ארץ קרה (רוסיה, קנדה) — חימום מודלק ע"י נכריסעיף 5 — מותר לקטנים; לגדולים אם קור גדול ("הכל חולים").
"גוי של שבת" נכרי שכיר לשירותים בשבתמסורת מורכבת. צריך לעשות מדעתו או "למצוה" — אחרת אמירה אסורה.

8. סיכום מעשי של הסימן

5 הכללים לזכור מסימן רע"ו :
  1. נכרי מדליק "בשביל ישראל" : אסור לכל ישראל ליהנות (סעיף 1).
  2. חריגים : בשבילו, חולה ישראל, קטנים ישראל (סעיף 1 + רמ"א).
  3. סעודה מעורבת : רוב נכרים = מותר. רוב/שווה ישראלים = אסור (סעיף 2).
  4. היתר לצורך מצוה (חתונה, מילה) לפי הרמ"א (העיטור) — סובל אך לא מעודד.
  5. ארצות קרות : נכרי מדליק אש לקטנים — מותר. לגדולים : רק אם קור גדול (סעיף 5).

9. שאלות הבנה

בחן את הבנתך :
  1. מהי אמירה לגוי? מה מעמדה ההלכתי?
  2. אילו 3 חריגים יש לעיקרון (סעיף 1) — בשביל מי?
  3. מהו קריטריון הרוב לסעודה מעורבת (סעיף 2)?
  4. מהו היתר הרמ"א (העיטור) לסעודות מצוה? מהי ההתנגדות הכללית?
  5. מה לעשות אם נכרי מדליק נר נוסף בבית ישראל (סעיף 4)?
  6. מדוע הקור הקיצוני משווה את הגדולים ל"חולים" (סעיף 5)?
  7. מהו ההיתר של הרמ"א להליכה משותפת (לשאת נר כבר דלוק)?

להעמיק עוד

אם תרצה להעמיק בסימן זה :
להמשך הלימוד — הסימן הבאסימן רע״ז ←
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן רע"ו · רמה 1 — הקדמה
♥ לתמוך ב-DAAT
📖להצטרף לחברותא