בית איסור והיתר סימן ק״ו

יורה דעה · איסור והיתר · סימן ק״ו

סימן ק״ו — היאך מבטלין בששים

חתיכה שבלעה איסור אינה אוסרת אלא לפי חשבון איסור שבה, אך החתיכה עצמה אסורה (אפשר לסוחטו אסור) ; ההבדל בין נבלל ונימוח (לח) ליבש, ולמנהגנו חתיכה נעשית נבילה בכל האיסורין ; וההנהגה המעשית להוציא חתיכה מן הקדרה (שולחן ערוך, יורה דעה ק״ו — ב׳ סעיפים)

חֲתִיכָה שֶׁבָּלְעָה אִסּוּר וְאֵין בָּהּ שִׁשִּׁים לְבַטְּלוֹ, שֶׁנָּפְלָה לִקְדֵרָה — אֵינָהּ אוֹסֶרֶת אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן אִסּוּר שֶׁבָּהּ. שֶׁאִם יֵשׁ בְּמַה שֶּׁבַּקְּדֵרָה, מְצֹרָף עִם הַחֲתִיכָה עַצְמָהּ, שִׁשִּׁים כְּנֶגֶד אִסּוּר הַבָּלוּעַ בָּהּ — מֻתָּר מַה שֶּׁבַּקְּדֵרָה. אֲבָל הַחֲתִיכָה עַצְמָהּ אֲסוּרָה, לְפִי שֶׁאִסּוּר שֶׁבָּהּ אֵינוֹ נִפְלָט מִמֶּנָּה לְגַמְרֵי.

חתיכה שבלעה איסור ואין בה ששים לבטלו, שנפלה לקדרה — אינה אוסרת אלא לפי חשבון איסור שבה: שאם יש במה שבקדרה, מצורף עם החתיכה עצמה, ששים כנגד האיסור הבלוע בה — מותר מה שבקדרה. אבל החתיכה עצמה אסורה, לפי שהאיסור שבה אינו נפלט ממנה לגמרי.

שולחן ערוך, יורה דעה ק״ו:א

ארבע רמות הלימוד

רמה 01

רמת המתחיל

בסיס — מתחיל ובינוני

לשון העברית של ב׳ הסעיפים עם ביאור בעברית. לפי חשבון, החתיכה שנשארת אסורה (אפשר לסוחטו אסור), ההבדל בין נבלל ונימוח (לח) ליבש, וההנהגה המעשית להוציא חתיכה מן הקדרה — מבוארים עם מקרים מעשיים.

📖 ללמוד

רמה 02

רמת הלמדן

למדן — תלמיד חכם

פלפול מעמיק: סוגיית הכחל (חולין ק), קושיית הטור לפי הט״ז, יסוד אפשר לסוחטו אסור דווקא בבשר בחלב, מחלוקת חתיכה נעשית נבילה בין המחבר (לפי חשבון) לרמ״א (חנ״נ בכל האיסורין, עיין סימן צ״ב), חקירות ונפקא מינות.

📖 ללמוד

רמה 03

חזרה וסיכום

סיכום — חזרה

טבלאות השוואה (לפי חשבון מחבר / חנ״נ רמ״א, נבלל ונימוח לח / יבש, חתיכה שמכירה או אינו מכירה), כללי זהב, מכשולים שכיחים (אפשר לסוחטו אסור, חתיכה הראויה להתכבד) ושינון ב׳ הסעיפים.

📖 ללמוד

רמה 04

הלכה למעשה

הלכה למעשה — פסק

ההלכה המעשית לפי ש״ך, ט״ז, פרי מגדים ופתחי תשובה (נודע ביהודה, תפארת צבי), ואחר כך פוסקי הספרדים (יביע אומר, ילקוט יוסף, אור לציון) והאשכנזים — מחלוקת הספרדים (לפי חשבון) והאשכנזים (חנ״נ, ששים כנגד כל החתיכה). הערה: השולחן ערוך הרב אינו דן בסימן זה — רמת פסק, ולא ׳דעת הרב׳.

📖 ללמוד

שאלות נפוצות — סימן ק״ו

מהו ׳לפי חשבון׳ שבסעיף א?

חתיכה שבלעה איסור ואין בה ששים לבטלו, ונפלה לקדרה — אינה אוסרת לפי כל נפחה אלא לפי חשבון איסור שבה (לפי חשבון איסור שבה). מונים ששים כנגד האיסור הבלוע, והחתיכה עצמה מצטרפת למנין: אם יש במה שבקדרה, מצורף עם החתיכה, ששים כנגד אותו איסור — מותר מה שבקדרה. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.

מדוע החתיכה עצמה נשארת אסורה (אפשר לסוחטו אסור)?

מפני שהאיסור הבלוע אינו נפלט ממנה לגמרי (אינו נפלט ממנה לגמרי): אפשר לסוחטו אסור. אף שמה שבקדרה מותר מחמת הששים, החתיכה עצמה נשארת אסורה. וזה שונה מדבר נבלל ונימוח: אם נפל דם לרוטב של היתר ואסרו מחמת מיעוטו, ואחר כך רבה ההיתר עד ששים — הכל מותר, שהכל מעורב ונימוח. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.

כיצד מוציאין חתיכה מן הקדרה למעשה (סעיף ב)?

חתיכה שיש בה חלב, שנתבשלה בקדרה שיש בה ששים לבטלו: יזהר שלא יוציא כלום מן הקדרה כל זמן שחתיכת האיסור בתוכה (חשש שתישאר באחרונה כשאין עוד ששים), ולא יוציאנה היא בראשונה (החלב שבה היה אוסרה). והתקנה — שיניחנה עד שתצטנן הקדרה. ולמנהגנו חתיכה נעשית נבילה (רמ״א), מסירין את חתיכת האיסור והשאר מותר. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.