בית › איסור והיתר › סימן קי״א

יורה דעה · איסור והיתר · סימן קי״א

סימן קי״א — דין תולין וצירוף בספק

המשך ישיר לסימן ק״י: כשנפלו חתיכת איסור וחתיכת היתר לשתי קדרות (אחת היתר ואחת איסור), תולין (שאני אומר) שהאיסור נפל לתוך האיסור → מותר — אך רק באיסור דרבנן (או דאורייתא שבטל ברוב), וכל זמן שאין האיסור מרובה; ודין הכל נכנס בספק: שתי קדרות ה׳נכנסות בספק׳ מצטרפות לבטל בששים — אפילו רחוקות (אחת בבית ואחת בעלייה), ובלבד שיהיו של אדם אחד (שולחן ערוך, יורה דעה קי״א — ז׳ סעיפים)

שְׁתֵּי קְדֵרוֹת, אַחַת שֶׁל הֶתֵּר וְאַחַת שֶׁל אִסּוּר, וּלְפָנָיו שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת, אַחַת שֶׁל הֶתֵּר וְאַחַת שֶׁל אִסּוּר — אִם הַחֲתִיכָה הִיא מֵאִסּוּר דְּרַבָּנָן, כְּגוֹן שׁוּמָּנוֹ שֶׁל גִּיד, וְנָפְלוּ אֵלּוּ לְתוֹךְ אֵלּוּ — מֻתָּרִים, שֶׁאָנוּ תּוֹלִין לוֹמַר הָאִסּוּר נָפַל לְתוֹךְ הָאִסּוּר וְהַהֶתֵּר לְתוֹךְ שֶׁל הֶתֵּר.

שתי קדרות, אחת של היתר ואחת של איסור, ולפניו שתי חתיכות, אחת של היתר ואחת של איסור: אם החתיכה היא מאיסור דרבנן, כגון שומנו של גיד, ונפלו אלו לתוך אלו — מותרים, שאנו תולין לומר: האיסור נפל לתוך האיסור וההיתר לתוך ההיתר.

שולחן ערוך, יורה דעה קי״א:א

ארבע רמות הלימוד

רמה 01

רמת המתחיל

בסיס — מתחיל ובינוני

לשון העברית של ז׳ הסעיפים עם ביאור בעברית. תולין / שאני אומר, התנאים דרבנן / דאורייתא, מין במינו וששים, שתי קדרות של היתר, נפילות בזו אחר זו והצירוף — מבוארים עם מקרים מעשיים.

📖 ללמוד

רמה 02

רמת הלמדן

למדן — תלמיד חכם

פלפול מעמיק: סוגיית יבמות פ״ב (שאני אומר דשתי קופות), הקל וחומר דבבי הט״ז, ספק איסור דאורייתא דשיעור דרבנן שהותר בשאני אומר, מחלוקת הרמב״ן / הרשב״א בשני בני אדם ובצירוף (ש״ך ס״ק יג-יט), חנ״נ שאינו מעכב את הצירוף, חקירות ונפקא מינות.

📖 ללמוד

רמה 03

חזרה וסיכום

סיכום — חזרה

טבלאות השוואה (דרבנן / דאורייתא, מין במינו / אינו מינו, קדרה אחת / שתי קדרות, נפילות ידועות / לא ידועות), כללי זהב, מכשולים שכיחים (מאי חזית, צירוף, אדם אחד / שני בני אדם) ושינון ז׳ הסעיפים.

📖 ללמוד

רמה 04

הלכה למעשה

הלכה למעשה — פסק

ההלכה המעשית לפי ש״ך, ט״ז, פרי מגדים ופתחי תשובה, ואחר כך פוסקי הספרדים (יביע אומר, ילקוט יוסף, אור לציון) והאשכנזים: מרכיב אסור (דרבנן) שנפל לאחת משתי קדרות, צירוף שני תבשילים של אדם אחד להשלים ששים, שתי נפילות בזו אחר זו. הערה: השולחן ערוך הרב אינו דן בסימן זה — רמת פסק, ולא ׳דעת הרב׳.

📖 ללמוד

שאלות נפוצות — סימן קי״א

מהו דין תולין / שאני אומר?

לפי השולחן ערוך (יו״ד קי״א:א), כשיש שתי קדרות — אחת של היתר ואחת של איסור — ולפניהן שתי חתיכות — אחת של היתר ואחת של איסור — ונפלו אלו לתוך אלו, תולין לומר: האיסור נפל לתוך האיסור וההיתר לתוך ההיתר (שאני אומר). מותר אפילו אין ההיתר שבקדרה מרובה מן החתיכה, אך רק באיסור דרבנן (כגון שומנו של גיד). היסוד הוא ספק דרבנן לקולא (יבמות פ״ב). להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.

מתי אין תולין להקל?

שלושה גבולים (סעיפים ב-ד): (1) תולין כל זמן שאין האיסור מרובה; אם האיסור מרובה מן ההיתר — אין תולין (סעיף ב). (2) באיסור דאורייתא צריך רוב היתר שיבטלנו מן התורה (סעיף ג). (3) כשההיתר מרובה: במין במינו די ברוב (מן התורה בטל ברוב), אך באינו מינו צריך פי ששים (סעיף ד). להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.

מהו דין הכל נכנס בספק (צירוף)?

זהו יסוד סעיף ז: אם נפל איסור לאחת משתי קדרות של היתר ואין יודע לאיזו, ואין באחת מהן לבדה כדי לבטלו, אבל בשתיהן יחד יש — מצטרפות שתיהן לבטלו. ואפילו אחת בבית ואחת בעלייה מצטרפות, וכן עד מאה — ובלבד שיהיו של אדם אחד (שדרכן להתערב); אבל של שני בני אדם אין מצטרפות. הרמ״א מוסיף: יש מחמירין אפילו לאדם אחד, ובהפסד לא יאכל אלא לאחר שיערבם יחד. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.