Du psak du Mehaber et du Rama, à l'arbitrage du Chakh,
du Taz, du Baer Hetev et du Pit'hei Techouva, jusqu'aux cas d'aujourd'hui
Sujet :
שולחן ערוך יורה דעה סימן קל״ג (ז׳ סעיפים)
עם נושאי הכלים: ש״ך, ט״ז, באר היטב, פתחי תשובה, בית יוסף, טור
⚠ Avertissement de niveau :
Ce niveau n'est pas “Daat HaRav” : l'Admour HaZaken
n'a pas écrit de Choulhan Aroukh sur le Yoreh De'ah, donc pas sur le Siman 133.
C'est un niveau de psika pratique : ce que l'on fait, et à qui demander.
Rédaction et iyoun :
הרב יוסף חיים סממה · DAAT
« אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קְנָס הוּא שֶׁקָּנְסוּ חֲכָמִים בַּחֲמָרִין וּבְיֵין נֶסֶךְ » (עבודה זרה ס״ב ע״א)
« כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָיָה אִם עָבַר וּמָכְרוּ דָּמָיו מֻתָּרִין חוּץ מֵעַכּוּ״ם וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ וְתִקְרֹבֶת שֶׁלָּהּ וְיַיִן שֶׁנִּתְנַסֵּךְ לָהּ. וְהֶחְמִירוּ חֲכָמִים בִּסְתַם יֵינָם לִהְיוֹת דָּמָיו אֲסוּרִין כִּדְמֵי יַיִן שֶׁנִּתְנַסֵּךְ לְעַכּוּ״ם. לְפִיכָךְ עַכּוּ״ם שֶׁשָּׂכַר אֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ בְּיַיִן שְׂכָרוֹ אָסוּר » (רמב״ם הלכות מאכלות אסורות פרק י״ג הלכה ט״ו)
« כלומר דל״ת כדקס״ד מעיקרא דש״ס ר״פ בתרא דעבודת כוכבים דהוי בעי למימר דיי״נ דמי לשביעית דמכירה אסור ושכרו מותר אלא לא דמי לשביעית אלא משום קנס החמירו ביי״נ דשכרו ג״כ אסור כדמסיק ש״ס התם » (ש״ך יו״ד קל״ג ס״ק א)
| Seif | Le psak, en une ligne | Ce qui le décide |
|---|---|---|
| א׳ | Se louer, ou louer sa bête, son bateau, sa cave pour le vin : le salaire est interdit au profit | קנס — la contrepartie d’un travail sur l’interdit |
| א׳ | L’argent se broie et se disperse ; les fruits vont à la mer Morte, ou brûlent et leur cendre est enterrée | On traite le salaire comme l’idole |
| א׳ | Une terre ou une bête reçues en paiement sont interdites au profit | Rigueur, alors qu’elles ne s’interdisent jamais |
| ב׳ | Location pour la monte ou pour d’autres marchandises : permis, même si un flacon de vin s’y ajoute | עיקר השכירות — le vin n’était pas dans le prix |
| ג׳ | Forfait de cent tonneaux, l’un de vin : tout le salaire est interdit | Le salaire est indivisible |
| ג׳ | Moins d’une perouta de salaire du vin : permis a posteriori ; a priori, interdit d’en arriver là | שוה פרוטה |
| ג׳ | Prix à la pièce : seul le tonneau de vin est atteint | Chaque tonneau est un contrat |
| ד׳ | Travail gratuit : on prend un gage à hauteur du salaire | טובת הנאה, ou קנס selon le Maharchal |
| ה׳ | Servir et verser, être interprète, tendre le verre au crieur : interdit | Le service fait vivre la vente |
| ו׳ | Garde gratuite et sans responsabilité : interdit | רוצה בקיומו |
| ז׳ | Payé pour briser les tonneaux : permis, et béni | ממעט בתיפלה |
| הגה | De nos jours, on n’est rigoureux dans ces lois que pour le yayin nessekh véritable | Rama, renvoyant au siman 123 — avec trois bornes |
שלא להשתכר ביין נסך ולא לעשות ממנו סחורה. ובו ז׳ סעיפים:
כשם שאסור למכור סתם יינם וליהנות בו כך אסור להשתכר בו לפיכך ישראל שנשכר לעובד כוכבים לעשות לו מלאכה אפילו בסתם יינם או שהשכיר לו חמורו או ספינתו להוליכו בו או מרתיפו להניחו בו שכרו אסור בהנאה ואם נטל ממנו מעות בשכרו שוחק וזורה לרוח או מטיל לים נתן לו פירות יוליכם לים המלח או ישרפם ויקבור העפר בבית הקברות אפילו לקח בשכרו קרקע או בהמה שאינם נאסרים בהשתחוה להם ועבדן החמירו בהם לאסרם בהנאה: הגה ועיין לעיל סימן קכ״ג דבזמן הזה מקילין לענין היתר הנאה מסתם יינם ולכן אין להחמיר באלו הדינים רק ביין נסך גמור:
« כשם שאסור למכור סתם יינם וליהנות בו כך אסור להשתכר בו » (שו״ע יו״ד קל״ג:א)
« או שהשכיר לו חמורו או ספינתו להוליכו בו או מרתיפו להניחו בו שכרו אסור בהנאה » (שו״ע יו״ד קל״ג:א)
« מיהו לכתחלה ודאי אין להשכיר עצמו או ביתו וכליו לסתם יינם וכן כתב ב״י בשם א״ח בשם מהר״מ ע״ש » (ש״ך יו״ד קל״ג ס״ק ד)
« לכתחלה ודאי אסור להשתכר בסתם יינם כדאמרינן לעיל… דלא שרי לדרוך עם העובד כוכבים בגת אי לא ציירי לידיה אלא מיבעיא ליה אם השכר מותר בדיעבד או לא » (תוספות עבודה זרה ס״ב ע״ב ד״ה שכרו לסתם יינן)
« ואם נטל ממנו מעות בשכרו שוחק וזורה לרוח או מטיל לים » (שו״ע יו״ד קל״ג:א)
« נתן לו פירות יוליכם לים המלח או ישרפם ויקבור העפר בבית הקברות » (שו״ע יו״ד קל״ג:א)
« פי׳ שוחק ומטיל לים וסתם ים משמע כל ים ואין צריכין ים המלח כמו דצריך גבי פירות לפי שהפירות הם בעין ובסתם ים הולכין ספינות ושמא ימצאם אחד ויהנה מהם » (ט״ז יו״ד קל״ג ס״ק א)
« וְכֵן הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהָבִיא עָלָיו יַיִן אוֹ שֶׁשָּׂכַר סְפִינָה לְהָבִיא בָּהּ יַיִן שְׂכָרָן אָסוּר. אִם מָעוֹת נָתְנוּ לוֹ יוֹלִיכֵן לְיָם הַמֶּלַח. וְאִם נָתְנוּ לוֹ בִּשְׂכָרוֹ כְּסוּת אוֹ כֵּלִים אוֹ פֵּרוֹת הֲרֵי זֶה יִשְׂרֹף אוֹתָן וְיִקְבֹּר הָאֵפֶר כְּדֵי שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת בּוֹ » (רמב״ם הלכות מאכלות אסורות פרק י״ג הלכה ט״ז)
« ומשמע לי דבדווקא נקט בי קברי דאי בדוכתא אחרינא חיישינן שמא יבאו ישראל לזרוע זרעיו שם ונמצא נהנה אבל בי קברי אין אדם עשוי לזרוע » (בית יוסף יו״ד קל״ג)
« ונראה שצריך לקברן מעט בעומק פן יבא לחטט אחריהם ולאחר שנעשו עפרא אין לחוש שמא יקחום לזבל בהם דאין דרך לחטט אחר הקברים משום זבל » (תוספות עבודה זרה ס״ב ע״ב ד״ה ולקברינהו בעינייהו)
« דשם אין עשוי לזרוע כן כתב ב״י טעם למה הצריכו בית הקברות ותמוה לי למה לא כתב כמו שכתבו התוס׳ שם » (ט״ז יו״ד קל״ג ס״ק ב)
השכיר לו חמורו לרכוב עליו אע״פ שהניח לגינו של יין עליו או שהשכיר לו ספינתו להוליך בה סחורתו אף ע״פ שנותן בה גם מאכליו ומשקיו שכרו מותר כיון שעיקר השכירות לא היה בשביל יין נסך:
« השכיר לו חמורו לרכוב עליו אע״פ שהניח לגינו של יין עליו או שהשכיר לו ספינתו להוליך בה סחורתו אף ע״פ שנותן בה גם מאכליו ומשקיו שכרו מותר כיון שעיקר השכירות לא היה בשביל יין נסך » (שו״ע יו״ד קל״ג:ב)
« אָמַר אַבָּיֵי: נְהִי דְּלָגִין דִּינָא הוּא לְאוֹתוֹבֵי, מִיהָא אִי לָא מוֹתֵיב לֵיהּ, מִי אָמְרִינַן לֵיהּ: נַכִּי לֵיהּ אַגְרָא דִּלְגִינָתוֹ » (עבודה זרה ס״ה ע״א)
« אע״ג דמן הדין יכול להניח עליו לגינו אפ״ה הואיל שאם לא הניח עליו לגינו אינו יכול לומר לו נכה לי משכר הלגין הרי הוא כאלו לא שכרו לכך. ש״ס » (ש״ך יו״ד קל״ג ס״ק ה)
« הטעם דאם לא יניח הלגין שם לא ינכה משכירתו בשביל זה » (ט״ז יו״ד קל״ג ס״ק ד)
עובד כוכבים ששכר את הפועל ואמר לו העבר לי מאה חביות של שכר במאה פרוטות ונמצאת אחת מהן יין שכרו כולו אסור כיון שיש ביניהם שוה פרוטה משכר היין נסך שאם היה פחות משוה פרוטה מותר בדיעבד ואם אמר לו העבר לי כל חבית בפרוטה ונמצא ביניהם חבית של יין שכר חבית של יין אסור והשאר שכרו מותר ולכתחילה אסור לעשות כן:
« העבר לי מאה חביות של שכר במאה פרוטות ונמצאת אחת מהן יין שכרו כולו אסור כיון שיש ביניהם שוה פרוטה משכר היין נסך » (שו״ע יו״ד קל״ג:ג)
« ואם אמר לו העבר לי כל חבית בפרוטה ונמצא ביניהם חבית של יין שכר חבית של יין אסור והשאר שכרו מותר ולכתחילה אסור לעשות כן » (שו״ע יו״ד קל״ג:ג)
« וכתב הראב״ד מיהו יש לו תקנה ע״י שיוליך שכר אותה חבית לים המלח וכן פי׳ ר״י » (טור יו״ד קל״ג)
« והרמב״ן כתב כיון שקבלנות היא כוליה אגרא אכל חדא וחדא יהיב ואין לו תקנה ע״י הולכת הנאה לים המלח וכן כתב הרמ״ה » (טור יו״ד קל״ג)
« ולדברי הרמב״ן הסכימו הרשב״א והר״ן ז״ל וכך הם דברי הרמב״ם ז״ל בפי״ג וכ״נ שהוא דעת הרי״ף ז״ל שכתב סתם דשכרו אסור ולא חילק בדבר וכ״נ מדברי רש״י שכתבתי בסמוך והכי נקטינן » (בית יוסף יו״ד קל״ג)
« ולא מהני הולכת הנאה לים המלח כדלקמן סימן קל״ד דהכא כיון שקבלנות היא כולי אגרא אחדא וחדא יהיב ליה וגם אפשר שאלו הודיעו מתחלה שאין מעביר לו אותו חבית שמא לא היה שוכרו כלל כן הסכימו רוב הפוסקים וכ״פ ב״י והאחרונים » (ש״ך יו״ד קל״ג ס״ק ו)
« בטור כתוב בשם הראב״ד מיהו יש לו תקנה על ידי שיוליך הנאה לים המלח שכר אותו חבית וכתב בפרישה בשם רש״ל דהיינו אם כבר קבלם משמע דכל שלא קבל עדיין אין שייך תקנה זו » (ט״ז יו״ד קל״ג ס״ק ה)
« ולע״ד נראה לא כדברי זה ולא כדברי זה דעיקר הטעם הוא כמ״ש ת״ה הארוך דקי״ל כר׳ אליעזר דאמר פרק כל הצלמים יוליך הנאה לים המלח והיינו אפילו בחבית שנתערבה בין החביות » (ט״ז יו״ד קל״ג ס״ק ה)
« כתב הש״ך ולא מהני הולכת הנאה לים המלח כדלקמן סימן קל״ד דאפשר שאילו הודיעו מתחילה שאינו רוצה להעביר לו אותו חבית שמא לא היה שוכרו כלל » (באר היטב יו״ד קל״ג ס״ק ה)
« בזה אין צריכין לים המלח אלא יניחנו אצל העובד כוכבים ויקבל השאר משא״כ ברישא דכבר נקרא שם איסור על הכל בתערובות » (ט״ז יו״ד קל״ג ס״ק ז)
« שאם היה פחות משוה פרוטה מותר בדיעבד » (שו״ע יו״ד קל״ג:ג)
« וכתב הרשב״א דווקא שיש ביניהן שוה פרוטה משכר יי״נ אבל פחות משוה פרוטה כגון ששכרו להעביר מאה חביות בחמשים פרוטות והיתה אחת מהן של יי״נ מותר » (טור יו״ד קל״ג)
« זה למד מהרשב״א מעבודת כוכבים… גבי מכוש אחרון לית ביה ש״פ ולפי מה שכתבו התוס׳ שם אין ראייה ואדרבה משמע מדבריהם דאפי׳ פחות משוה פרוטה אסור בעבודת כוכבים אלא דהתם היינו טעמא דעובד כוכבים אינו מקפיד אמכוש אחרון » (ש״ך יו״ד קל״ג ס״ק ז)
« ולכתחלה אסור לעשות כן. אפילו אין ביניהם ש״פ. ב״י בשם הרשב״א » (ש״ך יו״ד קל״ג ס״ק ח)
היה עושה עמו ביין בחנם ממשכנים מנכסיו כנגד שכרו:
« היה עושה עמו ביין בחנם ממשכנים מנכסיו כנגד שכרו » (שו״ע יו״ד קל״ג:ד)
« וכתב עוד אפילו היה עושה עמו בחנם ממשכנים אותו מנכסיו כנגד שכרו » (בית יוסף יו״ד קל״ג)
« פירוש הב״ד יקחו ממנו משכון בעבור הנאתו שיחזיק לו העובד כוכבים טובה על זה וכתב רש״ל קנסא בעלמא הוא » (ט״ז יו״ד קל״ג ס״ק ח)
« פי׳ הב״ד יקחו ממנו משכון בעבור הנאתו שיחזיק לו העובד כוכבים טובה על זה וכתב רש״ל קנסא בעלמא הוא עכ״ל הט״ז » (באר היטב יו״ד קל״ג ס״ק ט)
לא יהא ישראל משמש ומוזג לעובד כוכבי׳ ביין נסך וכן אסור להיות תורגמן לעובד כוכבים למכור יין נסך וכן אסור ליתן יין בכלי ביד עובד כוכבים המכריז להטעימו שכיון שנגע בו העובד כוכבים נעשה יין נסך וכשמכריזו ומטעימו (ס״א ומראהו וכן הוא בב״י ובכל בו) נהנה הישראל מיין נסך:
« לא יהא ישראל משמש ומוזג לעובד כוכבי׳ ביין נסך » (שו״ע יו״ד קל״ג:ה)
« וכן אסור להיות תורגמן לעובד כוכבים למכור יין נסך » (שו״ע יו״ד קל״ג:ה)
« וכן אסור ליתן יין בכלי ביד עובד כוכבים המכריז להטעימו שכיון שנגע בו העובד כוכבים נעשה יין נסך וכשמכריזו ומטעימו… נהנה הישראל מיין נסך » (שו״ע יו״ד קל״ג:ה)
« שאסור לישראל ליטול שכר להיות תורגמן למכור סתם יינם ואפילו שכרו סתם להיות לו תורגמן והנכרי הוא שמוכר היין אסור שהרי הוא רוצה בקיומו והרי הוא כסרסור שעל ידי שהוא תורגמן לנכרי מוכר היין » (בית יוסף יו״ד קל״ג)
« נראה שאסור לתת יין בכלי ביד נכרי המכריז לראותו ולהטעימו שהרי מכיון שיגע בו נעשה יין נסך וכשמכריזו ומראה נהנה הישראל מיי״נ עוד שרוצה בקיומו » (בית יוסף יו״ד קל״ג)
« וכתוב בא״ח בשם הר״מ על הא דאסור למזוג יי״נ לנכרים שאם ימחו בידם לא יקבלו מוטב שיהו שוגגים ואל יהו מזידין וכמה פעמים תמהתי איך פשט ההיתר ומיין שלנו מותר למזוג להם » (בית יוסף יו״ד קל״ג)
« עבה״ט של מהרי״ט ז״ל ועיין בתשובת הרדב״ז ח״א סימן כ״ב שכתב דראוי להחמיר אף בסתם יינם עיין שם » (פת״ש יו״ד קל״ג ס״ק א)
אפילו אמר לו העובד כוכבים שמור בחנם חבית זו של יין נסך אע״פ שפטור אם נשברה או נאבדה מכל מקום מיצר הוא אם תשבר או תאבד מתוך שמירתו ורוצה הוא בקיומו ואסור:
« אפילו אמר לו העובד כוכבים שמור בחנם חבית זו של יין נסך אע״פ שפטור אם נשברה או נאבדה מכל מקום מיצר הוא אם תשבר או תאבד מתוך שמירתו ורוצה הוא בקיומו ואסור » (שו״ע יו״ד קל״ג:ו)
« והא דלא אמר הטעם שיחזיק לו טובה על זה כמ״ש סעיף ד׳ נ״ל דעובד כוכבים אומר לו בפירוש מתחילה שלא יחזיק לו טובה בשביל זה » (ט״ז יו״ד קל״ג ס״ק ט)
« ואף אם העובד כוכבים אומר לו בפירוש שלא יחזיק לו בשביל זה טובה כלל אפ״ה אסור מטעם שרוצה הוא בקיומו עכ״ל הט״ז » (באר היטב יו״ד קל״ג ס״ק י)
« וטעמא דרוצה בקיומו אסור כתב הר״ן בשם רש״י דהיינו משום דכיון דישראל מצווה לבטל עכו״ם אסור לו להיות רוצה בקיומה » (בית יוסף יו״ד קל״ג)
ישראל ששכרו עובד כוכבים לשבר לו חבית של יין נסך אע״פ שרוצה בקיומם שלא ישתברו מאליהם עד שישברם הוא ויטול שכרם שכרו מותר ותבא עליו ברכה מפני שממעט בתיפלה:
« ישראל ששכרו עובד כוכבים לשבר לו חבית של יין נסך אע״פ שרוצה בקיומם שלא ישתברו מאליהם עד שישברם הוא ויטול שכרם שכרו מותר ותבא עליו ברכה מפני שממעט בתיפלה » (שו״ע יו״ד קל״ג:ז)
« וְיָתְבִי וְקָא מִיבַּעְיָא לְהוּ: שְׂכָרוֹ לִשְׁבּוֹר בְּיֵין נֶסֶךְ מַהוּ? מִי אָמְרִינַן כֵּיוָן דְּרוֹצֶה בְּקִיּוּמוֹ — אָסוּר, אוֹ דִלְמָא כֹּל לְמַעוֹטֵי תִּיפְלָה שַׁפִּיר דָּמֵי » (עבודה זרה ס״ג ע״ב)
« אָמַר רַב נַחְמָן: יִשְׁבּוֹר, וְתָבֹא עָלָיו בְּרָכָה » (עבודה זרה ס״ג ע״ב)
« שאע״פ שהוא רוצה בקיומם שלא ישתברו מאליהם עד שישברם הוא ויטול שכרם כל למעט תיפלה ש״ד כלומר דלא מיתסר רוצה בקיומו אלא כשהוא רוצה בקיומו כדי להשיב לבעליו או עד שימכור אבל רוצה בקיומו עד שיאבדנו הוא בידיו לא חשיב רוצה בקיומו » (בית יוסף יו״ד קל״ג)
« ועיין לעיל סימן קכ״ג דבזמן הזה מקילין לענין היתר הנאה מסתם יינם ולכן אין להחמיר באלו הדינים רק ביין נסך גמור » (רמ״א יו״ד קל״ג:א)
« מיהו לכתחלה ודאי אין להשכיר עצמו או ביתו וכליו לסתם יינם וכן כתב ב״י בשם א״ח בשם מהר״מ ע״ש » (ש״ך יו״ד קל״ג ס״ק ד)
« בתשובת מהר״ם פדווא״ה סי׳ ע״ו מביא הגהות מרדכי שאסור להשכיר מרתף שלו לעובד כוכבים להשים בו יין נסך ואין חילוק בין בזמן הזה לזמן חכמי התלמוד אלא לענין ליקח יין נסך בחובו ולמזוג לעובד כוכבים יין נסך אסור אבל מיין שלנו מותר למזוג להם » (ט״ז יו״ד קל״ג ס״ק ג)
« עבה״ט של מהרי״ט ז״ל ועיין בתשובת הרדב״ז ח״א סימן כ״ב שכתב דראוי להחמיר אף בסתם יינם עיין שם » (פת״ש יו״ד קל״ג ס״ק א)
| Le cas | Le seif | La question à poser | Ce que dit le siman |
|---|---|---|---|
| Transporteur payé pour livrer du vin interdit | א׳ | Le vin est-il l’objet du contrat ? | Salaire interdit au profit — et la question se pose avant d’accepter (Chakh ס״ק ד) |
| Camion mixte, quelques cartons de vin parmi d’autres marchandises | ב׳ | Le prix baisserait-il sans eux ? | Si non, salaire permis — עיקר השכירות |
| Contrat mensuel au forfait, une livraison contenait du vin | ג׳ | Forfait ou facturation à la ligne ? | Forfait : tout est atteint, et pas de remède selon le Chakh ס״ק ו |
| Facturation à la livraison | ג׳ | Chaque livraison a-t-elle son prix ? | Seule celle-là est atteinte — mais on ne l’organise pas ainsi à l’avance |
| Location d’un entrepôt, d’un box, d’une cave | א׳ | Le local est-il loué pour y stocker ce vin ? | Le Mehaber le range avec l’âne et le bateau ; le Taz ס״ק ג dit que l’époque n’y change rien |
| Service gratuit rendu à un fournisseur | ד׳ | Le Juif est-il payé ? | Peu importe : on prend un gage à hauteur du salaire |
| Serveur, sommelier, traducteur commercial | ה׳ | Le service fait-il vivre la vente ? | Interdit ; et le Pit’hei Techouva rapporte le Radbaz, rigoureux même pour le stam yeinam |
| Garder, surveiller, entreposer sans rémunération | ו׳ | Souhaite-t-il que la marchandise tienne ? | Interdit par le seul רוצה בקיומו |
| Être payé pour éliminer un stock | ז׳ | Le désir vise-t-il la destruction ? | Permis, et béni — ותבא עליו ברכה |
| Ce qu’il faut retenir | La source |
|---|---|
| L’interdit du salaire est une pénalité, non un statut de l’argent | עבודה זרה ס״ב ע״א · ש״ך ס״ק א |
| L’argent se broie et se disperse ; les fruits demandent la mer Morte ou le cimetière | שו״ע קל״ג:א · ט״ז ס״ק א |
| Le vin est dans le contrat s’il est dans le prix, jamais parce qu’il voyage | שו״ע קל״ג:ב · ש״ך ס״ק ה · ט״ז ס״ק ד |
| Un forfait ne se divise pas, et il n’y a pas de remède | שו״ע קל״ג:ג · ש״ך ס״ק ו · באר היטב ס״ק ה |
| Le Taz admet un remède, après réception seulement — position minoritaire | ט״ז ס״ק ה |
| Le seuil de la perouta ne vaut qu’a posteriori | שו״ע קל״ג:ג · ש״ך ס״ק ח |
| Travailler gratuitement n’exonère pas : on prend un gage | שו״ע קל״ג:ד · ט״ז ס״ק ח |
| Servir, traduire, faire goûter : trois services interdits | שו״ע קל״ג:ה · בית יוסף |
| La garde gratuite est interdite par le seul souhait | שו״ע קל״ג:ו · ט״ז ס״ק ט |
| Détruire est permis et loué | שו״ע קל״ג:ז · עבודה זרה ס״ג ע״ב |
| L’allègement du Rama porte sur la conséquence, non sur l’engagement | רמ״א קל״ג:א · ש״ך ס״ק ד · ט״ז ס״ק ג · פת״ש ס״ק א |