פתיחה לסימן קל״ד : י״ג סעיפי המחבר והגהות הרמ״א, בלשונם ובביאורם. הסימנים שלפניו שאלו מה אוסר את היין — המגע, הכלי, השמירה. סימן זה יוצא מיין שכבר נאסר, ושואל שאלה אחת שלוש עשרה פעמים : מה דינו משנתערב בדבר אחר ? והתשובה אינה מספר אחד : היא תלויה במין, בכיוון העירוי, בעובי הקילוח, ובמה שהטעם עושה למה שקיבלו.
נושא : יין נסך שנתערב — מין במינו במשהו, ראשון ראשון בטל, צרצור קטן, ששה חלקים, הדחה, לשבח ולפגם
מקור : שולחן ערוך יורה דעה סימן קל״ד
עריכה : הרב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
סימן קל״ד נקרא בשלושה מהלכים. סעיפים א׳–ז׳ עוסקים במשקה שנתערב במשקה, ומעמידים בו שלושה משתנים : המין (יין ביין או יין במים), כיוון העירוי, ועובי הקילוח. סעיפים ח׳–י״ב יוצאים מן המשקים אל מה שהיין נופל עליו — ענבים, תאנים, שעורים, חטים, גריסין — והשאלה נעשית שאלת בליעה והדחה. סעיף י״ג חותם את הסימן במקרה השכיח מכולם : משקים מתוקנים שדרכם לערב בהם יין. הרמ״א מגיה חמש פעמים, ואחת מהגהותיו — שבסעיף ב׳ — מנהיגה את כל המנהג האשכנזי עד היום.
דין יין שנתנסך ונתערב. ובו י״ג סעיפים: יין שנתנסך לעבודת כוכבים שנתערב ביין של היתר אוסר בהנאה בכל שהוא בד״א כשהורק היין המותר על טפה של יין נסך אבל אם עירה יין נסך מצרצור קטן (פי׳ פך קטן) לתוך הבור של יין אפי׳ עירה כל היום כולו ראשון ראשון בטל עירה מהחבית בין שעירה מהמותר לאיסור או מהאיסור למותר הכל אסור מפני שהעמוד היורד מפי החבית גדול:
כותרת הסימן : דין יין שנתנסך ונתערב ; ובו שלושה עשר סעיפים.
יין שנתנסך לעבודת כוכבים ונתערב ביין של היתר — אוסר בהנאה, ובכל שהוא.
במה דברים אמורים ? כשהורק היין המותר על טיפה של יין נסך. אבל אם עירה יין נסך מצרצור קטן (פירוש : פך קטן) לתוך הבור של יין — אפילו עירה כל היום כולו — ראשון ראשון בטל.
עירה מן החבית, בין שעירה מן המותר לאיסור ובין מן האיסור למותר — הכל אסור, מפני שהעמוד היורד מפי החבית גדול.
יין שאינו אסור אלא בשתייה אינו אוסר אלא בששים נתערב סתם יינם ביין מותר הרי זה אוסר בכל שהוא בשתייה וימכר כולו לעובד כוכבים ולוקח דמי היין האסור שבו ומשליכו לים המלח ויהנה בשאר המעות וכן אם נתערבה חבית של יין נסך בין החביות הכל אסורים בשתייה ומותרים בהנאה ויוליך דמי אותה חבית לים המלח כשימכור הכל לעובד כוכבים וכן בחבית של סתם יינם: הגה הא דחבית של יין נסך אוסר כל החביות שנתערבה בהן היינו דוקא בחביות גדולות שחשובות ואינן בטלות אבל אם הם קטנים ואינם חשובים חד בתרי בטיל כמו בשאר איסורים (תא״ו נ׳ י״ז) ואפילו בגדולות אם נפל אחד מן התערובות לים או נשרף האחרים כולם מותרים כמו בשאר איסורים (ג״ז שם) וע״ל סימן ק״י ויש אומרים דכל סתם יינם בזמן הזה בטל בששים (תשובת הרא״ש כלל כ״ט ומרדכי פרק השוכר ובארוך כלל ט״ז דין י״ד ור״ש סוף תרומות וע״פ) וכן נוהגין להקל ובמקום דנתערב על ידי נצוק חבור כדלעיל סימן קכ״ו אין היין העליון מועיל ליין התחתון לבטל האיסור (ב״י):
יין שאינו אסור אלא בשתייה — אינו אוסר אלא בששים.
נתערב סתם יינם ביין מותר — הרי זה אוסר בכל שהוא בשתייה ; וימכור את הכל לעובד כוכבים, ולוקח את דמי היין האסור שבו ומשליכו לים המלח, ונהנה בשאר המעות. וכן אם נתערבה חבית של יין נסך בין החביות — הכל אסורים בשתייה ומותרים בהנאה, ויוליך את דמי אותה חבית לים המלח כשימכור את הכל לעובד כוכבים. וכן בחבית של סתם יינם.
הגהת הרמ״א : הא דחבית של יין נסך אוסרת את כל החביות שנתערבה בהן — היינו דווקא בחביות גדולות שחשובות ואינן בטלות ; אבל אם הן קטנות ואינן חשובות — חד בתרי בטיל, כמו בשאר איסורים (תולדות אדם וחוה נתיב י״ז). ואפילו בגדולות, אם נפל אחד מן התערובות לים או נשרף — האחרים כולם מותרים, כמו בשאר איסורים (שם) ; ועיין לעיל סימן ק״י · 110.
ויש אומרים דכל סתם יינם בזמן הזה בטל בששים (מקורות הרמ״א : תשובת הרא״ש כלל כ״ט, מרדכי פרק השוכר, ובארוך כלל ט״ז דין י״ד, ור״ש סוף תרומות, וע״פ) — וכן נוהגין להקל.
ובמקום שנתערב על ידי נצוק חבור, כדלעיל סימן קכ״ו · 126 — אין היין העליון מועיל ליין התחתון לבטל את האיסור (בית יוסף).
מים שנתערבו ביין או יין במים בנותן טעם מפני שהם מין בשאינו מינו. במה דברים אמורים שנפל המשקה המותר לתוך המשקה האסור אבל אם נפל המשקה האסור לתוך המשקה המותר ראשון ראשון בטל והוא שיורק מצרצור קטן שהיה מריק ויורד מעט מעט ואם נתרבה המשקה האסור עד שיש בו כדי ליתן טעם אוסר והיאך יהיו המים אסורים כגון שהיו נעבדים או תקרובת לעבודת כוכבים: הגה דבריו בכאן סותרים זה את זה דכתב דאם נפל המשקה האסור להיתר ראשון ראשון בטל ואח״כ כתב דאם נתרבה האסור חוזר ואוסר והוא מחלוקת בין הפוסקים ולענין דינא סברא אחרונה היא עיקר:
מים שנתערבו ביין או יין במים — בנותן טעם, מפני שהם מין בשאינו מינו.
במה דברים אמורים ? שנפל המשקה המותר לתוך המשקה האסור. אבל אם נפל המשקה האסור לתוך המשקה המותר — ראשון ראשון בטל ; והוא שיורק מצרצור קטן שהיה מריק ויורד מעט מעט. ואם נתרבה המשקה האסור עד שיש בו כדי ליתן טעם — אוסר.
והיאך יהיו המים אסורים ? כגון שהיו נעבדים או תקרובת לעבודת כוכבים.
הגהת הרמ״א : דבריו כאן סותרים זה את זה — שכתב שאם נפל המשקה האסור להיתר ראשון ראשון בטל, ואחר כך כתב שאם נתרבה האסור חוזר ואוסר. והוא מחלוקת בין הפוסקים ; ולעניין דינא — סברא אחרונה היא עיקר.
בור של יין שנפל בתוכו קיתון של מים תחילה ואח״כ נפל לתוכו יין נסך רואין את יין ההיתר כאילו אינו והמים שנפלו משערים אם יש בהם כדי לבטל טעם אותו יין נסך הרי המים רבים עליו ומבטלים אותו ויהיה הכל מותר ואם סתם יינם נתערב ביין של היתר אפילו לא נפל לתוכו קיתון של מים אלא לבסוף אם יש במים כדי לבטל טעם היין האסור מותר:
בור של יין שנפל בתוכו קיתון של מים תחילה, ואחר כך נפל לתוכו יין נסך — רואין את יין ההיתר כאילו אינו, ומשערים במים שנפלו. אם יש בהם כדי לבטל את טעם אותו יין נסך — הרי המים רבים עליו ומבטלים אותו, ויהיה הכל מותר.
ואם סתם יינם נתערב ביין של היתר — אפילו לא נפל לתוכו קיתון של מים אלא לבסוף : אם יש במים כדי לבטל את טעם היין האסור — מותר.
כמה יהא במים ויהא בהם כדי לבטל טעם היין ששה חלקים כנגדו וכל שיש במים כשיעור הזה מותר אפי׳ בשתייה: הגה ואם אין במים כשיעור הזה מוכר הכל לעובד כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבו (הרשב״א הסכים בזה לדעת רבותיו ודלא כהר״ן פרק השוכר) מיהו לא ימכור לעובד כוכבים הרבה ביחד שמא יחזור וימכור המים לישראל (דעת התוספות) וה״ה בכל דבר הנאסר במשהו וניקח מן העובד כוכבים דינא הכי (ב״י בשם הר״ן שכ״כ בשם הראב״ד) ועי׳ לקמן סימן קל״ז אם נתן יין בכלים אסורים מחמת יין נסך כיצד משערים לבטלו:
כמה יהא במים כדי לבטל את טעם היין ? ששה חלקים כנגדו. וכל שיש במים כשיעור הזה — מותר, אפילו בשתייה.
הגהת הרמ״א : ואם אין במים כשיעור הזה — מוכר את הכל לעובד כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבו (הרשב״א הסכים בזה לדעת רבותיו, ודלא כהר״ן פרק השוכר). מיהו לא ימכור לעובד כוכבים הרבה ביחד, שמא יחזור וימכור את המים לישראל (דעת התוספות). והוא הדין בכל דבר הנאסר במשהו והנלקח מן העובד כוכבים — דינא הכי (בית יוסף בשם הר״ן שכתב כן בשם הראב״ד). ועיין לקמן סימן קל״ז · 137, אם נתן יין בכלים אסורים מחמת יין נסך, כיצד משערים לבטלו.
חומץ (של) עובד כוכבים שנפל לתוך יין של היתר או יין (של) עובד כוכבים שנפל לחומץ (של) היתר בנותן טעם:
חומץ של עובד כוכבים שנפל לתוך יין של היתר, או יין של עובד כוכבים שנפל לתוך חומץ של היתר — בנותן טעם.
חומץ של יין של עובד כוכבים שנפל לתוך חומץ שכר אוסר בכל שהוא מפני שהוא במינו ששניהם חומץ הם:
חומץ של יין של עובד כוכבים שנפל לתוך חומץ שכר — אוסר בכל שהוא, מפני שהוא במינו, ששניהם חומץ הם.
יין (של) עובד כוכבים בין ישן בין חדש שנפל על ענבים אם הם שלימות ידיחם והם מותרות באכילה ואם הם מבוקעות או שניטל עוקצן אם יש בו בנותן טעם אסורות באכילה ויעצרם וימכרם לעובד כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבהן אבל לא ימכרם כמו שהן שמא יחזור וימכרם לישראל ואם אין בו כדי ליתן טעם מותרות באכילה:
יין של עובד כוכבים, בין ישן בין חדש, שנפל על ענבים : אם הן שלמות — ידיחם, והן מותרות באכילה.
ואם הן מבוקעות, או שניטל עוקצן : אם יש בו כדי ליתן טעם — אסורות באכילה ; ויעצרם וימכרם לעובד כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבהן, אבל לא ימכרם כמות שהן, שמא יחזור וימכרם לישראל. ואם אין בו כדי ליתן טעם — מותרות באכילה.
יין (של) עובד כוכבים שנפל על גבי תאנים מותרים מפני שהיין פוגם בטעם התאנים:
יין של עובד כוכבים שנפל על גבי תאנים — מותרות, מפני שהיין פוגם בטעם התאנים.
נפל על עדשים ושעורים וכיוצא בהם ידיחם והם מותרים ואם עבר עליהם זמן רב ודאי בלעו ואין להם היתר בהדחה ומשערים אותם בנותן טעם:
נפל על עדשים ושעורים וכיוצא בהם — ידיחם, והם מותרים.
ואם עבר עליהם זמן רב — ודאי בלעו, ואין להם היתר בהדחה ; ומשערים אותם בנותן טעם.
נפל על גבי חטים אין להם היתר בהדחה מפני שמתוך שיש בהם סדק היין נבלע בהם לפיכך אם יש ביין כדי ליתן טעם אסורות באכילה ולא ימכרם לעובד כוכבים שמא יחזור וימכרם לישראל אלא כיצד עושה טוחן אותם ועושה מהם פת ומוכרה לעובד כוכבים שלא בפני ישראל ואם הוא במקום שנהגו לאכול פת עובד כוכבים אין להם תקנה (למכרם לעובד כוכבים כי אם בפרוסות שאסור לקנות מעובד כוכבים בכל מקום) (כל בו) (כדלעיל סימן קי״ב):
נפל על גבי חטים — אין להם היתר בהדחה, מפני שמתוך שיש בהן סדק היין נבלע בהן. לפיכך אם יש ביין כדי ליתן טעם — אסורות באכילה ; ולא ימכרם לעובד כוכבים, שמא יחזור וימכרם לישראל.
אלא כיצד עושה ? טוחן אותן ועושה מהן פת, ומוכרה לעובד כוכבים שלא בפני ישראל. ואם הוא במקום שנהגו לאכול פת עובד כוכבים — אין להם תקנה (למכרם לעובד כוכבים, כי אם בפרוסות, שאסור לקנות מעובד כוכבים בכל מקום) (כל בו) (כדלעיל סימן קי״ב · 112).
חומץ יין של עובד כוכבים שנפל לתוך גריסין רותחין פוגמין ומותרים אבל לתוך צוננים משביחים ואסורים אפילו הרתיחן אח״כ וחזרו להיות טעם לפגם: הגה ובשמים הבלועים מיין נסך ונתנם לתבשיל אם יש ששים נגד יין הבלוע בהן הכל שרי אע״ג דהבשמים לטעמא עבידי הואיל ואין אסורים מחמת עצמן בטילי ואם היין שבהן הוי לפגם בתבשיל אפילו ס׳ אינו צריך (ב״י בשם הרשב״א):
חומץ יין של עובד כוכבים שנפל לתוך גריסין רותחין — פוגמן, ומותרים. אבל לתוך צוננין — משביחן, ואסורים, אפילו הרתיחן אחר כך וחזרו להיות טעם לפגם.
הגהת הרמ״א : ובשמים הבלועים מיין נסך ונתנם לתבשיל — אם יש ששים כנגד היין הבלוע בהן, הכל שרי ; אף על גב דהבשמים לטעמא עבידי, הואיל ואינם אסורים מחמת עצמן — בטילי. ואם היין שבהן הוי לפגם בתבשיל — אפילו ששים אינו צריך (בית יוסף בשם הרשב״א).
כל המשקים של עובד כוכבים שדרכם לערב בהם יין או חומץ אסורים: הגה ועיין לעיל סימן קי״ד וכל זה במשקים שהיין והחומץ הוא בהם לשבח או שאינו פוגם אבל אם הוא לפגם כגון צבע שנתנו בהם חומץ או מלח שמבשלים עובדי כוכבים ונותנים בו יין או דם ללבנו (מרדכי פא״מ) או דיו של עובד כוכבים (ר״ת) מותר דכל זה הוי לפגם וה״ה בכל כיוצא בזה ויש מחמירים בדיו של עובד כוכבים מפני שלפעמים נותן קולמסו לתוך פיו והדיו עליו (ת״ה סימן קכ״ט כל בו בשם הר״ף) ועיין לעיל סימן קכ״ג דנוהגין היתר בדבר שנותנין בו חומץ הואיל והוי לפגם ונראה דהוא הדין בדיו אפילו היה בו ודאי יין נסך אינו אלא פגם ושרי כן נראה לי:
כל המשקים של עובדי כוכבים שדרכם לערב בהם יין או חומץ — אסורים.
הגהת הרמ״א : ועיין לעיל סימן קי״ד · 114. וכל זה במשקים שהיין והחומץ הם בהם לשבח, או שאינם פוגמים. אבל אם הוא לפגם — כגון צבע שנתנו בו חומץ, או מלח שמבשלים עובדי כוכבים ונותנים בו יין או דם ללבנו (מרדכי פרק אין מעמידין), או דיו של עובד כוכבים (רבנו תם) — מותר, דכל זה הוי לפגם ; והוא הדין בכל כיוצא בזה.
ויש מחמירים בדיו של עובד כוכבים, מפני שלפעמים נותן קולמוסו לתוך פיו והדיו עליו (תרומת הדשן סימן קכ״ט ; כל בו בשם הר״ף). ועיין לעיל סימן קכ״ג · 123, דנוהגין היתר בדבר שנותנין בו חומץ הואיל והוי לפגם ; ונראה דהוא הדין בדיו — אפילו היה בו ודאי יין נסך, אינו אלא פגם ושרי. כן נראה לי.
כל הסימן פירוש הוא למשנה אחת, בסוף פרק השוכר. היא נותנת בבת אחת את שתי המידות שינהיגו את י״ג הסעיפים :
« יֵין נֶסֶךְ אָסוּר וְאוֹסֵר בְּכׇל שֶׁהוּא, יַיִן בְּיַיִן וּמַיִם בְּמַיִם בְּכׇל שֶׁהוּא, יַיִן בְּמַיִם וּמַיִם בְּיַיִן בְּנוֹתֵן טַעַם » — עבודה זרה ע״ג ע״א
ואחר כך היא כוללת את הדבר בשורה אחת, ומשורה זו יצא המשהו של סעיף א׳ :
« זֶה הַכְּלָל: מִין בְּמִינוֹ — בְּמַשֶּׁהוּ, וְשֶׁלֹּא בְּמִינוֹ — בְּנוֹתֵן טַעַם » — עבודה זרה ע״ג ע״א
הגמרא מביאה את דברי רב דימי, ובהם ההיפוך של סעיף א׳ — אין האיסור הנופל לתוך ההיתר נמדד כהיתר הנופל על האיסור :
« כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמְעָרֶה יֵין נֶסֶךְ מֵחָבִית לַבּוֹר, אֲפִילּוּ כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ — רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן בָּטֵל » — עבודה זרה ע״ג ע״א
רב יצחק בר יוסף מעמיד את הגבול שיהיה לתנאי המחבר בצרצור ובחבית :
« כִּי אֲתָא רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמְעָרֶה יֵין נֶסֶךְ מִצַּרְצוּר קָטָן לְבוֹר, אֲפִילּוּ כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ — רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן בָּטֵל. וְדַוְקָא צַרְצוּר קָטָן, דְּלָא נְפִישׁ עַמּוּדֵיהּ, אֲבָל חָבִית דִּנְפִישׁ עַמּוּדֵיהּ — לָא » — עבודה זרה ע״ג ע״א
רבין מביא את דין סעיף ד׳ — המים המאפשרים לראות את יין ההיתר כאילו אינו :
« כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל לַבּוֹר, וְנָפַל שָׁם קִיתוֹן שֶׁל מַיִם — רוֹאִין אֶת הַהֶיתֵּר כְּאִילּוּ אֵינוֹ, וְהַשְּׁאָר מַיִם רָבִין עָלָיו וּמְבַטְּלִין אוֹתוֹ » — עבודה זרה ע״ג ע״א
רב שמואל בר יהודה מוסיף את תנאי התיבה תחילה, ונותן את היפוכה : איסור שמצא את מינו — ניעור.
« לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנָּפַל קִיתוֹן שֶׁל מַיִם תְּחִלָּה, אֲבָל לֹא נָפַל שָׁם קִיתוֹן שֶׁל מַיִם תְּחִלָּה — מָצָא מִין אֶת מִינוֹ וְנֵיעוֹר » — עבודה זרה ע״ג ע״א
יסוד ה‘רואין’ בא ממקום אחר : משאלת רבי אסי לרבי יוחנן בשני כוסות מזוגים. ומכאן יוציא הט״ז את ששת החלקים של סעיף ה׳.
« שְׁנֵי כּוֹסוֹת, אֶחָד שֶׁל חוּלִּין וְאֶחָד שֶׁל תְּרוּמָה, וּמְזָגָן וְעֵירְבָן זֶה בָּזֶה — רוֹאִין אֶת הַהֶיתֵּר כְּאִילּוּ אֵינוֹ, וְהַשְּׁאָר מַיִם רָבִין עָלָיו וּמְבַטְּלִין אוֹתוֹ » — עבודה זרה ע״ג ע״ב
ונשארה שאלת השורש : מפני מה החמירו ביין יותר משאר איסורים ? הגמרא משיבה בשלוש תיבות, והן מפתח כל הסימן :
« בִּשְׁלָמָא יֵין נֶסֶךְ, מִשּׁוּם חוּמְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא טֶבֶל מַאי טַעְמָא » — עבודה זרה ע״ג ע״ב
הרמב״ם כינס את הסוגיה בארבע הלכות, והמחבר מעתיקן כמעט כלשונן בארבעת סעיפיו הראשונים — והט״ז מציין זאת במפורש. והטור פותח את הסימן בשאלה שתעסיק את הרמ״א : האם סתם יינם נמדד כיין נסך גמור ?
« יַיִן שֶׁנִּתְנַסֵּךְ לְעַכּוּ״ם שֶׁנִּתְעָרֵב עִם הַיַּיִן הַכּל אָסוּר בַּהֲנָיָה בְּכָל שֶׁהוּא כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ » — רמב״ם הלכות מאכלות אסורות פרק ט״ז הלכה כ״ח
« יין נסך גמור שנתערב ביין של היתר אפילו כל שהוא אסור בהנאה אבל סתם יין שנתערב ביין של היתר כתב ר״ת שבטל בששים כמו שאר איסורין » — טור יו״ד קל״ד
כל מצבי הסימן נכללים בטבלה של שלוש כניסות : איזה מין, לאיזה כיוון, ובאיזה קילוח.
| המצב | המידה | הטעם |
|---|---|---|
| יין נסך ביין היתר, כשהורק ההיתר על האיסור (סעיף א׳) | בכל שהוא | מין במינו, והאיסור עומד במקומו |
| יין נסך שעירהו מצרצור קטן ליין היתר (סעיף א׳) | ראשון ראשון בטל | כל קילוח בטל קודם שיבוא הבא אחריו |
| עירה מן החבית, לכאן או לכאן (סעיף א׳) | הכל אסור | העמוד יורד כאחד |
| יין שאינו אסור אלא בשתייה (סעיף ב׳) | ששים | ככלל שאר האיסורים |
| חבית יין נסך שנתערבה בחביות (סעיף ב׳) | אסורים בשתייה ומותרים בהנאה | דמי חבית אחת לים המלח |
| סתם יינם בזמן הזה, לפי המנהג (רמ״א, סעיף ב׳) | בטל בששים | וכן נוהגין להקל |
| מים ויין (סעיף ג׳) | בנותן טעם | מין בשאינו מינו |
| נתרבה האיסור עד כדי טעם (סעיף ג׳, לדעת הרמ״א) | חוזר ואוסר | סברא אחרונה עיקר |
| קיתון מים שנפל תחילה ואחר כך יין נסך (סעיף ד׳) | רואין את ההיתר כאילו אינו | משערים במים לבדם |
| כמה מים (סעיף ה׳) | ששה חלקים | משעבר על כך — שוב אין היין יין |
| חומץ ביין, יין בחומץ (סעיף ו׳) | בנותן טעם | מין בשאינו מינו |
| חומץ יין בחומץ שכר (סעיף ז׳) | בכל שהוא | מין במינו : שניהם חומץ |
| ענבים שלמות (סעיף ח׳), עדשים ושעורים סמוך לנפילה (סעיף י׳) | ידיחם | לא נכנס כלום |
| ענבים מבוקעות, גרעינים ששהו זמן רב (סעיפים ח׳ ו־י׳) | בנותן טעם | כבר בלעו |
| חטים (סעיף י״א) | אין להם היתר בהדחה | הסדק מכניס את היין |
| תאנים (סעיף ט׳), גריסין רותחין (סעיף י״ב) | מותרים | היין פוגם בהם |
| משקים שדרכם לערב בהם יין (סעיף י״ג) | אסורים | אין זה מקרה אלא תעשייה |
« רואין היין של חולין כאילו אינו ונמצא נשארו ששה חלקים מים מן היין של תרומה ומבטלין אותו כן פירש הראב״ד ור״י » — ט״ז יו״ד קל״ד ס״ק ה
« היינו בסתם יינם אבל ודאי יינם אין לו תקנה » — ט״ז יו״ד קל״ד ס״ק ט
« משמע דזמן מועט הוא מועט דומיא דמיד וכל שיש שהות יותר מזה מקרי מרובה » — ט״ז יו״ד קל״ד ס״ק י
« וטעמא דמלתא שאותו דבר שעומד במקומו חשוב יותר מן הבא עליו » — ש״ך יו״ד קל״ד ס״ק א
« ולא ידעתי באיזה דבר החילוק שבין צרצור קטן לחבית דהיאך נתן דבריו לשיעורים בכיוצא בזה » — ש״ך יו״ד קל״ד ס״ק ה
« אבל איך יהנה לכתחלה מהיין נסך שנפל לשם אלא יוליך הנאה לים המלח ומותר בשתייה נ״ל » — ש״ך יו״ד קל״ד ס״ק ט״ו
« נראה דמעת לעת בעינן כמ״ש לעיל סימן ק״ה ס״ק ב׳ » — ש״ך יו״ד קל״ד ס״ק כ״ז
« אבל אם הם קטנים ואינם חשובים חד בתרי בטיל כמו בשאר איסורים » — רמ״א יו״ד קל״ד:ב
« ויש אומרים דכל סתם יינם בזמן הזה בטל בששים » — רמ״א יו״ד קל״ד:ב
« והוא מחלוקת בין הפוסקים ולענין דינא סברא אחרונה היא עיקר » — רמ״א יו״ד קל״ד:ג
« מיהו לא ימכור לעובד כוכבים הרבה ביחד שמא יחזור וימכור המים לישראל » — רמ״א יו״ד קל״ד:ה
« אע״ג דהבשמים לטעמא עבידי הואיל ואין אסורים מחמת עצמן בטילי » — רמ״א יו״ד קל״ד:י״ב
« ונראה דהוא הדין בדיו אפילו היה בו ודאי יין נסך אינו אלא פגם ושרי כן נראה לי » — רמ״א יו״ד קל״ד:י״ג
במשפט אחד : אין דנים תערובת אלא מודדים אותה — והמידה תלויה בשלושה דברים קודם שתהיה תלויה בכמות : המין, כיוון העירוי, ועובי הקילוח.
| מה אומר הסימן | בלשונו | לזכור |
|---|---|---|
| יין במינו | מין במינו במשהו | החומרה מן המין ולא מן הכמות |
| יין בשאינו מינו | בנותן טעם | חוזרים לכלל שאר האיסורים |
| איסור היורד מעט מעט להיתר | ראשון ראשון בטל | העומד במקומו עדיף על הבא עליו |
| החבית | העמוד היורד מפי החבית גדול | השפיעה ולא הנפח |
| סתם יינם בזמן הזה | וכן נוהגין להקל | ההגהה המנהיגה את המעשה |
| מים שנפלו תחילה | רואין את ההיתר כאילו אינו | משערים במים לבדם |
| שיעור המזיגה | ששה חלקים | משעבר עליו — שוב אין היין יין |
| יין על גבי יבשים | ידיחם | כל עוד לא נכנס |
| החטים | אין להם היתר בהדחה | הסדק כבר הכניס |
| הפוגם | מותרים | טעם הפוגם אינו אוסר |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · ♥ תמיכה