סימן קל״ו · 136 — החבית הריקה הנשלחת ביד עובד כוכבים

1. האקסיומה : אין החותם סוגר אלא חותם

המקור מנהג של רבא הוא, ולא משא ומתן : « רָבָא כִּי הֲוָה מְשַׁדַּר גּוּלְפֵי לְהַרְפַּנְיָא, סָחֵיף לְהוּ אַפּוּמַּיְיהוּ וְחָתֵים לְהוּ אַבִּירְצַיְיהוּ. קָסָבַר: כׇּל דָּבָר שֶׁמַּכְנִיסוֹ לְקִיּוּם, אֲפִילּוּ לְפִי שָׁעָה — גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן. » (עבודה זרה ע״ד ע״ב)

הטור קובע את שיעורו, וכך העתיק המחבר : « השולח כלי ביד נכרי צריך להחתים שכל כלי ששהה ביד נכרי אפילו שעה אחת צריך הכשר כפי ההכשר שצריך אילו היה ישן בבית הנכרי ובא לקנותו ממנו » (טור יו״ד קל״ו)

2. שלוש שאלות הרפלקס

3. הטבלה הראשית — הסעיף שורה שורה

4. חותם אחד או שניים : המחלוקת ושורשה

אין היא נולדת ממחלוקת בהלכה אלא מקריאה. הטור מביא את שתיהן : « ורש״י כתב שצריך חותם בתוך חותם והריב״ם כתב שדי בחותם אחד » (טור יו״ד קל״ו)

רש״י קורא שתי סגירות זו על גב זו : « כך מבואר מדבריו שפי׳ סחיף להו אפומייהו כופה אותן שוליהן למעלה ופיהן למטה משום חב״ח » (בית יוסף יו״ד קל״ו)

ואחרים קוראים סגירה אחת המוטלת על כל אחד משני הפתחים : « אבל אחרים פירשו סחיף להו אפומייהו דמהדק דיקולא אפומייהו והיינו חותם אחד וחתים לה אבירצייהו דהיינו באותו נקב קטן שמשם מוציאים היין וכל זה אינו אלא חותם אחד » (בית יוסף יו״ד קל״ו)

5. ״אפילו לפי שעה״ : סף הזמן

הש״ך שולל כל סף מזערי : « ושהה אפילו שעה אחת ביד העובד כוכבים צריך הכשר כפי ענין כו׳ טור » (ש״ך יו״ד קל״ו ס״ק ג)

ומוסיף את רבינו ירוחם : « וכ״כ ר׳ ירוחם דצריך הכשר אפי׳ לא שהה בידו אלא לפי שעה » (ש״ך יו״ד קל״ו ס״ק ג)

6. בלא חותם : ההכשר, ואיזה

הש״ך מפנה בתיבה אחת לסימן העוסק בכך : « ועל הדרך שנתבאר סי׳ קל״ה: » (ש״ך יו״ד קל״ו ס״ק ד)

והט״ז מגביל את הפניית הרמ״א ומוציא את כלי החרס : « פי׳ אם היה של עובד כוכבים מתחילה וקנאו ישראל ממנו ואין בכלל זה כלי חרס דאם תחילת תשמישו ביד עובד כוכבים צריך עירוי אע״פ שאין מכניסו לקיום ואילו בזה שהיה תחלה של ישראל א״צ אלא כמבואר סימן קל״ה סעיף ד׳ » (ט״ז יו״ד קל״ו ס״ק א)

7. כבר נשתמש : הרמ״א כנגד הט״ז

רמ״א — אין פוסלים את מה שכבר נעשה. ט״ז — אדרבה : « לעיל סי׳ קכ״ב סעיף ט׳ הארכנו דלא קי״ל כן אלא אף בדיעבד אסור » (ט״ז יו״ד קל״ו ס״ק ב)

והבאר היטב רושם זאת ומרחיבו לכל הכלים : « גם פסק דאפילו בדיעבד יש לאסור בכל הכלים דלא כרמ״א וע״ל סי׳ קכ״ב ס״ט » (באר היטב יו״ד קל״ו ס״ק ב)

8. החביות הגדולות : ההיתר וגבולו

המקור, בטור בשם ספר התרומה : « ובספר התרומה התיר לשלוח חביות של עץ גדולים לבית נכרי אומן יום או יומים לתקנם דבכלי גדול כזה אין רגילין להשתמש בו לפי שעה » (טור יו״ד קל״ו)

הבית יוסף מוסיף שתי הסתייגויות — העדפת החומרה, ומחלוקת במשך הזמן : « ומיהו כתבו דמ״מ טוב להחמיר ונראה מדבריהם דלא שרי להשהות אלא יום או יומים אבל בא״ח כתב בשם ר״י דאפי׳ זמן מרובה שרי להשהות בבית האומן » (בית יוסף יו״ד קל״ו)

והש״ך אינו נושא ונותן במשך הזמן : הוא מזכיר את הזהירות. « מיהו כתבו יש פוסקים דלכתחלה יש ליזהר בכל מאי דאפשר וכ״כ האחרונים » (ש״ך יו״ד קל״ו ס״ק ה) והבאר היטב תולה אותה באחרונים : « מיהו כתבו יש פוסקים דלכתחלה יש ליזהר בכל מאי דאפשר וכן כתבו האחרונים » (באר היטב יו״ד קל״ו ס״ק ג)

9. חמישה כללי זהב

10. סימן לזיכרון — ״חותם״

11. ארבעה מכשולים שכיחים

12. סיכום הסעיף וכרטיס הבזק