רמה זו מסדרת את מה שהסימן תובע למעשה. אין היא נשענת על שולחן ערוך הרב — אדמו״ר הזקן לא כתב יורה דעה — אלא על הש״ך, הט״ז, הבאר היטב והפתחי תשובה, כל אחד במקומו.
נושא : שם האליל — השבועה, ההזכרה והליצנות
מקור : שולחן ערוך יורה דעה סימן קמ״ז
עריכה : הרב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
« הנודר או נשבע בשם אלילים הרי זה היה לוקה » (שו״ע יו״ד קמ״ז:א)
« ואסור להזכירה בשמה בין לצורך בין שלא לצורך » (שו״ע יו״ד קמ״ז:א)
« וְאֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא הַנּוֹדֵר בִּשְׁמָהּ וְהַמְקַיֵּם בִּשְׁמָהּ וְהוּא הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמָהּ » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ה׳ הלכה י״א)
« אֲפִלּוּ לְהַזְכִּיר שֵׁם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלֹּא דֶּרֶךְ שְׁבוּעָה אָסוּר שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תַזְכִּירוּ » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ה׳ הלכה י׳)
« שם חגים שלהם שהם כשמות בני אדם אין חשש להזכירם » (שו״ע יו״ד קמ״ז:ב)
« מותר להזכיר שם אלילים הכתובים בתורה כמו כרע בל קורס נבו העורכים לגד שולחן » (שו״ע יו״ד קמ״ז:ד)
« מותר להתלוצץ באלילים » (שו״ע יו״ד קמ״ז:ה)
« והוא שלא יקראם כמו שמזכירם אותם העובדי כוכבים בלשון חשיבות » (שו״ע יו״ד קמ״ז:ב)
« וכן בעל צפון ושאר אלילים הכתובים וכן כתב הפרישה ופשוט הוא » (ש״ך יו״ד קמ״ז ס״ק ב)
« אסור לגרום לעובד כוכבים שידור או שישבע בשם אלילים » (שו״ע יו״ד קמ״ז:ג)
« עיין בתשובת רדב״ז החדשות סימן קס״ו שכתב דבזמן שהוא כמציל מותר » (פתחי תשובה יו״ד קמ״ז ס״ק א)
« ובלבד שלא יאמר לו השבע לי בשם עבודת כוכבים פלוני אלא אומר לו סתם השבע לי והוא ישבע לו במה שירצה ע״ש » (פתחי תשובה יו״ד קמ״ז ס״ק א)
איסור הגמרא היה על עצם ההשתתפות. ומשנעשתה השותפות, מותר ליטול שבועה שלא יפסיד ממונו :
« וכתבו התוס׳ והרא״ש בשם ר״ת שאם כבר נשתתף עמו מותר ליקח ממנו שבועה קודם שיפסיד ממונו » (בית יוסף יו״ד קמ״ז)
« מותר לומר לעובד כוכבים אלהיך יהיה בעזרך או יצליח מעשיך » (שו״ע יו״ד קמ״ז:ה)
« ואמירה זו דאלהיך נראה שהוא איסור גמור שמחזיק ידי עובדי אליל » (ט״ז יו״ד קמ״ז ס״ק ב)
« והב״ח כתב דדוקא אלהים יהיה בעזרך מותר אבל אלהי״ך אסור ודלא כהעט״ז » (ש״ך יו״ד קמ״ז ס״ק ג)
« אבל חלילה לומר לעובד כוכבים בלשון נוכח דהוה מחזיק ידי עובד כוכבים אלא יאמר אלהים יהיה בעזרך וכן הב״ח קבע כן להלכה עכ״ל » (באר היטב יו״ד קמ״ז ס״ק ב)
« עט״ז וש״ך ועיין בתשובת מקום שמואל סימן ל״ד » (פתחי תשובה יו״ד קמ״ז ס״ק ג)
« בסופו ועיין בח״מ ר״ס קפ״ב בטור ופוסקים מדין שותפות עם העובד כוכבים » (ש״ך יו״ד קמ״ז ס״ק א)
« ולא מצינו שיש בזה משום לפ״ע דהרי אינם מוזהרים על השיתוף » (פתחי תשובה יו״ד קמ״ז ס״ק ב)
« אבל כשעובד עבודת כוכבים בשיתוף אין חילוק כלל בין ישראל לעובד כוכבים » (פתחי תשובה יו״ד קמ״ז ס״ק ב)
« ולע״ד אף שהאמת כן הוא מ״מ אי אפשר לומר כן בדעת הרמ״א ז״ל » (פתחי תשובה יו״ד קמ״ז ס״ק ב)
| סעיף | ההלכה | מי קובעה |
|---|---|---|
| א | נדר או שבועה בשם אליל : אסור, ולוקין עליו | שו״ע יו״ד קמ״ז:א · רמב״ם הלכות עבודה זרה פרק ה׳ |
| א | הזכרת שם אליל : אסורה, בין לצורך בין שלא לצורך | שו״ע יו״ד קמ״ז:א · ט״ז ס״ק א |
| ב | שם חג שהוא שם אדם : מותר, חוץ מלשון חשיבות | שו״ע יו״ד קמ״ז:ב |
| ג | לגרום לעובד כוכבים לידור או לישבע באלילו : אסור | שו״ע יו״ד קמ״ז:ג |
| ג | במקום הצלה : “השבע לי”, בלא לנקוב בשם האליל | פתחי תשובה יו״ד קמ״ז ס״ק א |
| ד | שמות אלילים הכתובים במקרא : מותרים — וכולם, לא רק הארבעה שנזכרו | שו״ע יו״ד קמ״ז:ד · ש״ך ס״ק ב |
| ה | להתלוצץ באלילים : מותר | שו״ע יו״ד קמ״ז:ה · מגילה כ״ה ע״ב |
| ה | איחול לעובד כוכבים : “אלהים יהיה בעזרך”, ולא “אלהיך” | ט״ז ס״ק ב · ש״ך ס״ק ג · באר היטב ס״ק ב |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן קמ״ז · ♥ תמכו בנו