Five seifim. Two prohibitions that come out of the mouth — swearing, pronouncing — and three permissions that come from elsewhere: men’s names, Scripture’s names, mockery.
Structured revision, psak tables, quick memorisation
The source, in the braita:
« שֶׁלֹּא יִדּוֹר בִּשְׁמוֹ וְלֹא יְקַיֵּים בִּשְׁמוֹ, וְלֹא יִגְרוֹם לַאֲחֵרִים שִׁידְּרוּ בִּשְׁמוֹ וְשֶׁיְּקַיְּימוּ בִּשְׁמוֹ » (סנהדרין ס״ג ע״ב)
« אֲפִלּוּ לְהַזְכִּיר שֵׁם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלֹּא דֶּרֶךְ שְׁבוּעָה אָסוּר שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תַזְכִּירוּ » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ה׳ הלכה י׳)
And the limit of the penalty:
« וְאֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא הַנּוֹדֵר בִּשְׁמָהּ וְהַמְקַיֵּם בִּשְׁמָהּ וְהוּא הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמָהּ » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ה׳ הלכה י״א)
| Clause of the seif | Who speaks | What follows |
|---|---|---|
| הנודר או נשבע בשם אלילים הרי זה היה לוקה | Meḥaber | Undertaking in the idol’s name: lashes |
| ואסור להזכירה בשמה בין לצורך בין שלא לצורך | Meḥaber | Mention: forbidden, with no exception for need |
| שם חגים שלהם שהם כשמות בני אדם אין חשש להזכירם | Meḥaber | A man’s name stays a word of ordinary language |
| והוא שלא יקראם כמו שמזכירם אותם העובדי כוכבים בלשון חשיבות | Meḥaber | The condition: not in their formula of dignity |
| אסור לגרום לעובד כוכבים שידור או שישבע בשם אלילים | Meḥaber | The prohibition extends to what I cause to be said |
| מותר להזכיר שם אלילים הכתובים בתורה | Meḥaber | What Scripture wrote may be pronounced |
| מותר להתלוצץ באלילים | Meḥaber | The one permitted mockery (מגילה כ״ה ע״ב) |
| מותר לומר לעובד כוכבים אלהיך יהיה בעזרך או יצליח מעשיך | Rama | Permitted for the Rama; the Taz, the Baḥ and the Shakh allow only אלהים |
The Beit Yosef objects that the Tur misplaced his “even”. The Taz shows that it carried two teachings. The Meḥaber, for his part, wrote the wording the Beit Yosef called for.
« ואסור אפילו להזכירה בשמה בחנם שלא לצורך » (טור יו״ד קמ״ז)
« וא״כ כך היה לו לרבינו לכתוב אסור להזכירה בשמה בחנם בין לצורך בין שלא לצורך » (בית יוסף יו״ד קמ״ז)
« האי אפילו קאי על שני רבותות » (ט״ז יו״ד קמ״ז ס״ק א)
« ועל פי זה ניחא לשון הרא״ש והטור ממה שהקשה עליהם ב״י » (ט״ז יו״ד קמ״ז ס״ק א)
« ואסור להזכירה בשמה בין לצורך בין שלא לצורך » (שו״ע יו״ד קמ״ז:א)
Seif 3 bears not on my speech but on the speech I provoke. The braita derives it from the second half of the verse, and the Beit Yosef gives the reading.
« והתורה אמרה לא ישמע על פיך לא ישמע בגרמא שלך » (בית יוסף יו״ד קמ״ז)
« וְאָסוּר לִגְרֹם לַאֲחֵרִים שֶׁיִּדְּרוּ וְשֶׁיְּקַיְּמוּ בְּשֵׁם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ה׳ הלכה י״א)
« וכתבו התוס׳ והרא״ש בשם ר״ת שאם כבר נשתתף עמו מותר ליקח ממנו שבועה קודם שיפסיד ממונו » (בית יוסף יו״ד קמ״ז)
« ובלבד שלא יאמר לו השבע לי בשם עבודת כוכבים פלוני אלא אומר לו סתם השבע לי והוא ישבע לו במה שירצה ע״ש » (פתחי תשובה יו״ד קמ״ז ס״ק א)
Seif 3’s reference to Oraḥ Ḥayim 156 opens the most debated question in the siman: are non-Jews commanded about association?
| Who | What he holds | Where it is written |
|---|---|---|
| Rabbenu Yeruḥam, cited by the Beit Yosef | There is no לפני עור: they were not warned about association | בית יוסף יו״ד קמ״ז |
| The Rama, in Oraḥ Ḥayim 156 | Some are lenient about partnership, for this reason | פתחי תשובה יו״ד קמ״ז ס״ק ב |
| The Noda BiYehudah | It is an error: in worship in association there is no difference at all | פתחי תשובה יו״ד קמ״ז ס״ק ב |
| The Pitḥei Teshuvah | The truth is with him, but this is not the Rama’s intent | פתחי תשובה יו״ד קמ״ז ס״ק ב |
« אבל כשעובד עבודת כוכבים בשיתוף אין חילוק כלל בין ישראל לעובד כוכבים » (פתחי תשובה יו״ד קמ״ז ס״ק ב)
« ולע״ד אף שהאמת כן הוא מ״מ אי אפשר לומר כן בדעת הרמ״א ז״ל » (פתחי תשובה יו״ד קמ״ז ס״ק ב)
This is the siman’s one maḥloket, and it turns on a suffix.
« מותר לומר לעובד כוכבים אלהיך יהיה בעזרך או יצליח מעשיך » (שו״ע יו״ד קמ״ז:ה)
« ואמירה זו דאלהיך נראה שהוא איסור גמור שמחזיק ידי עובדי אליל » (ט״ז יו״ד קמ״ז ס״ק ב)
« והב״ח כתב דדוקא אלהים יהיה בעזרך מותר אבל אלהי״ך אסור ודלא כהעט״ז » (ש״ך יו״ד קמ״ז ס״ק ג)
« אבל חלילה לומר לעובד כוכבים בלשון נוכח דהוה מחזיק ידי עובד כוכבים אלא יאמר אלהים יהיה בעזרך וכן הב״ח קבע כן להלכה עכ״ל » (באר היטב יו״ד קמ״ז ס״ק ב)
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Back to home · Siman 147 · ♥ Support us