La décision telle que le ש״ך, le ט״ז et le באר היטב la portent,
et les cas contemporains qui s’y rattachent
Sujet :
שולחן ערוך יורה דעה סימן קמ״ט (ה׳ סעיפים)
עם נושאי כלים: ש״ך (י״ג ס״ק), ט״ז (ו׳ ס״ק), באר היטב (י״א ס״ק), בית יוסף, טור
Note : l’Admour HaZaken n’a pas écrit de Choulhan Aroukh sur Yoreh De’ah ; ce niveau est un niveau de psak, non un “Daat HaRav”. Le Pit’hei Techouva et les Nekoudot HaKessef ne commentent pas ce siman.
Rédaction :
הרב יוסף חיים סממה · DAAT
דיני יריד מעובדי כוכבים. ובו ה׳ סעיפים:
עיר שעושים בה יריד ביום חגם והעובדי כוכבים מתקבצים מכמה מקומות והולכים שם לכבוד עבודת כוכבים מותר לילך חוצה לה ואסור ליכנס בתוכה היתה חוצה לה מותר ליכנס בתוכה ההולך ממקום למקום אסור לעבור בה אם הדרך מיוחד לה (דהיינו שאין עוברים מאותה עיר לעיר אחרת):
ב. בד״א באכסנאי אבל בן עיר מותר ואם הולך בשיירא מותר: הגה חצר של עבודת כוכבים י״א דדינו כעיר של עבודת כוכבים (טור בשם הרשב״א) ובזמן שאין העובדי כוכבים מתקבצים שם לתרפותן מותר ליכנס שם (טור בשם ר׳ יונה והרא״ש) וי״א דבכל ענין אסור אם אין דרך עובר בו למקום אחר אבל כשדרך עובר בו למקום אחר לכולי עלמא מותר וכן המנהג פשוט לילך דרך אותו חצר למקום אחר (רשב״א) ומ״מ מדת חסידות הוא להתרחק מלילך בו אם יש לו דרך אחרת קצר כמוהו (ד״ע וכן משמע בספר חסידים) ועיין לעיל סימן קמ״ב:
ג. הולכים ליריד של עובדי כוכבי׳ ולוקחים מהם בהמה עבדים ושפחות ובתים ושדות וכרמים וכותב ומעלה בערכאות שלהם בד״א בלוקח מבעל הבית שאינו נותן מכס אבל הלוקח שם מן התגר אסור מפני שהוא נותן מכס (ואף אם יניחו לו המכס אסור) (טור) והמכס לאלילים עבר ולקח בהמה נושר פרסותיה מהארכובה ולמטה ואם כסות וכלים לקח ירקבו לקח מעות וכלי מתכות יוליכם לים המלח לקח עבד לא מעלין ולא מורידין:
ד. אם המכס הוא לכהנים ואוכלים ושותים אותו ואין קונים ממנו לא תקרובת אלילים ולא נוייה מותר. הגה וסתם יריד בזמן הזה מותר דסתמא לאו לעבודת כוכבים הוא. במקום שדרך עובדי כוכבים המוכרים לומר ועוד פשוט לאלוה מותר לקנות ממנו דאפשר שיתננו לעניי עובדי כוכבים (טור בשם ב״ה) אבל אם מפרש בהדיא לעבודת כוכבים שלו או שידוע שהוא לעבודת כוכבים או שאומר לקדש פלוני אסור לקנות ממנו (שם וכן פשוט בתוס׳ ובהגמי״י):
ה. ישראל ההולך ליריד שמוכרים שם אלילים וצרכיה אסור לישא וליתן עמו שאנו אומרים אלילים מכר ודמי אלילים ביד ישראל אסור: (אבל מותר לישא וליתן עם עובד כוכבים שהלך שם (טור):
Ce siman ne se tranche pas d’un seul mouvement, parce qu’il n’interdit pas une seule chose. Avant toute décision, il faut savoir lequel des trois interdits est en jeu — et chacun a une raison distincte, donc une porte de sortie distincte.
| L’interdit | Sa raison | Ce qui le lève |
|---|---|---|
| Entrer dans la ville en foire (seif 1) | Le soupçon (Rachi dans le Tour) ; ou le profit du chemin (Rambam selon le Taz) | Une route qui continue au-delà ; ou l’on est habitant, ou en caravane |
| Acheter au marchand (seif 3) | Le péage qu’il verse va au culte | Le péage revient aux prêtres qui le mangent (seif 4) |
| Traiter avec le Juif qui en revient (seif 5) | Le prix des idoles entre ses mains | Rien ici : c’est la règle du siman 144 |
« אבל המעיין ברמב״ם יראה מבואר שיש לו פי׳ אחר במשנה זו » (ט״ז יו״ד קמ״ט ס״ק א)
« אבל אם יש עוד דרך אחר למחוז חפצו אין איסור לילך דרך עיר האיד דלאו נהנה הוא כיון שהיה יכול לילך דרך אחר » (ט״ז יו״ד קמ״ט ס״ק א)
| Seif | La question | Le psak |
|---|---|---|
| 1 | Peut-on aller dans une ville qui tient une foire le jour de leur fête ? | Longer, oui ; entrer, non. Et traverser en allant ailleurs : interdit si la route ne mène qu’à elle. |
| 2 | Cela vise-t-il tout le monde ? | Non. L’hôte de passage seulement ; l’habitant et la caravane sont permis. La glose ajoute la cour du culte. |
| 3 | À qui peut-on acheter à la foire ? | Au particulier, non au marchand qui verse un péage — même s’ils le lui remettent. |
| 4 | Et quand le péage ne va pas au culte ? | Permis. Et une foire ordinaire de nos jours est permise. |
| 5 | Peut-on traiter avec celui qui en revient ? | Avec le Juif, non ; avec le non-Juif, oui. |
« ההולך ממקום למקום אסור לעבור בה אם הדרך מיוחד לה » (שו״ע יו״ד קמ״ט:א)
« דהיינו שאין עוברים מאותה עיר לעיר אחרת » (שו״ע יו״ד קמ״ט:א)
Deux A’haronim écartent d’une même voix la lecture qui ferait porter le critère sur la ville de départ :
« אלא ר״ל שאין עוברים מאותה העיר שבה האליל לעיר אחרת אבל כשעוברים משם והלאה שרי » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ג)
« אבל מו״ח ז״ל פי׳ דהאי מאותה העיר שכתב רמ״א היינו ממקום שיצא » (ט״ז יו״ד קמ״ט ס״ק א)
« פירשו הש״ך וט״ז שאין עוברים מאותה העיר שבה העבודת כוכבי׳ לעיר אחרת אבל אם היה שם מהלך מאותה עיר שיש שם עבודת כוכבי׳ והלאה שרי » (באר היטב יו״ד קמ״ט ס״ק ב)
« בד״א באכסנאי אבל בן עיר מותר ואם הולך בשיירא מותר » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ב)
« אבל מי שאינו בן עיר אסור ליכנס לשם אפילו יהודים דרים שם כ״פ הרא״ש והטור » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ד)
« מיהו נראה דהיכא דדרים שם מנין אפילו ליכא מנין בעלי בתים אלא עם נערים ומשרתים קהל איקרי ושרי » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ד)
« אבל מי שאינו בן עיר אפי׳ אם דרים שם ג׳ או ד׳ יהודיה אסור ליכנס לשם ולא תלינן דלדבר עם איזה יהודי נכנס » (באר היטב יו״ד קמ״ט ס״ק ג)
« חצר של עבודת כוכבים י״א דדינו כעיר של עבודת כוכבים » (רמ״א יו״ד קמ״ט:ב)
« ובזמן שאין העובדי כוכבים מתקבצים שם לתרפותן מותר ליכנס שם » (רמ״א יו״ד קמ״ט:ב)
« וי״א דבכל ענין אסור אם אין דרך עובר בו למקום אחר » (רמ״א יו״ד קמ״ט:ב)
« אבל כשדרך עובר בו למקום אחר לכולי עלמא מותר וכן המנהג פשוט לילך דרך אותו חצר למקום אחר » (רמ״א יו״ד קמ״ט:ב)
« ומ״מ מדת חסידות הוא להתרחק מלילך בו אם יש לו דרך אחרת קצר כמוהו » (רמ״א יו״ד קמ״ט:ב)
« ואפילו שלא ביום האיד. פרישה וב״ח » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ה)
« זה למד הרב בד״מ מעיר » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ו)
« כ׳ הטור בשם הרשב״א דאפשר אפילו על עסקי רבים ואפילו על פיקוח נפש אסור ליכנס בו כדאמרינן גבי מעיין » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ב)
« אבל הר״ן חולק דבסכנת נפשות שרי דלא דמי למעיין דנראה כעובד משא״כ הכא שאינו נראה אלא כהולך לעבוד » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ב)
« וכ״כ הרב לקמן סימן ק״נ ס״ג וע״ל ס״ס קנ״ז » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ב)
« הולכים ליריד של עובדי כוכבי׳ ולוקחים מהם בהמה עבדים ושפחות ובתים ושדות וכרמים וכותב ומעלה בערכאות שלהם » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ג)
« בד״א בלוקח מבעל הבית שאינו נותן מכס אבל הלוקח שם מן התגר אסור מפני שהוא נותן מכס » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ג)
« ואף אם יניחו לו המכס אסור » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ג)
« אם המכס הוא לכהנים ואוכלים ושותים אותו ואין קונים ממנו לא תקרובת אלילים ולא נוייה מותר » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ד)
| La situation | Le psak | La source |
|---|---|---|
| Acheter à un particulier qui ne paie pas de péage | Permis — et c’est “sauver de leurs mains” | שו״ע יו״ד קמ״ט:ג · עבודה זרה י״ג ע״א |
| Acheter au marchand qui paie un péage allant au culte | Interdit | שו״ע יו״ד קמ״ט:ג · רמב״ם פרק ט׳ הלכה י״ד |
| Le péage lui est remis à titre particulier | Interdit — il en tire profit | טור ור״ן בש״ך ס״ק ח |
| Franchise accordée à tous, sans condition | Pas d’interdit | ב״ח בש״ך ס״ק ח · שלטי הגבורים בט״ז ס״ק ב |
| Franchise ouverte à tous mais liée à un geste de culte | Interdit | ב״ח בש״ך ס״ק ח |
| Le péage revient aux prêtres, qui le mangent | Permis | שו״ע יו״ד קמ״ט:ד |
| “Et une pièce de plus pour le dieu”, sans plus | Permis — il la donnera peut-être à leurs pauvres | רמ״א יו״ד קמ״ט:ד |
| “Pour son dieu à lui”, ou destination connue | Interdit | רמ״א יו״ד קמ״ט:ד · ב״ח בש״ך ס״ק י |
« שהרי נהנה שמנחת לו המכס. טור והר״ן. ופסק הב״ח דהיינו דוקא ביחידים אבל כשעושים חירות לכל אדם בשוה אין בזה איסור » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ח)
« אבל אם אין מניחין המכס אלא כשמניח עטרה בראשו לכבוד עבודת כוכבים אפילו מניחין לכל אדם אסור » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ח)
« בטור כתוב לאלוה שלו והוא תימה אמאי מותר הא ע״כ לעבודת כוכבי׳ שלו מדאמר לשון שלו ויפה עשה רמ״א שלא העתיק האי תיבת שלו » (ט״ז יו״ד קמ״ט ס״ק ה)
« כ׳ הב״ח בקונטרס אחרון דאם אומר לאלוה שלו אסור » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק י)
« כ׳ מהרי״ק שורש קנ״ה דוקא היכא שיוצא מכיס של ישראל לעבודת כוכבים » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק י״א)
« אבל היכא שהיה מכס מקדם ולא היו קונים ממנו שום דבר לעבודת כוכבי׳ ואח״כ קם שר ואמר שמעות היהודים יותן לעבודת כוכבי » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק י״א)
« ואמנם לא הוסיפו על היהודים בשביל כן לפרוע יותר ממה שהיו פורעין מקדם מותר שהרי אינו יוצא מכיסו של ישראל אלא מכיסו של השר אשר המכס שלו » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק י״א)
« כתב מהרי״ק דוקא היכא שיוצא מכיס של ישראל לעבודת כוכבים » (באר היטב יו״ד קמ״ט ס״ק י)
« עבר ולקח בהמה נושר פרסותיה מהארכובה ולמטה » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ג)
« ואם כסות וכלים לקח ירקבו לקח מעות וכלי מתכות יוליכם לים המלח לקח עבד לא מעלין ולא מורידין » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ג)
| Ce qui a été acheté | Ce qu’on en fait | Précision |
|---|---|---|
| Du bétail | נושר פרסותיה מהארכובה ולמטה | Les Tossefot, dans le Taz (ס״ק ג) : cela suffit, et la bête peut même rester permise au profit |
| Vêtements et ustensiles | ירקבו | Ils sont laissés à la pourriture |
| Monnaie et métal | יוליכם לים המלח | Destruction du profit |
| Un esclave | לא מעלין ולא מורידין | Ni l’un ni l’autre |
| Cas de la remise particulière du péage | La valeur du profit seulement | ב״ח בש״ך ס״ק ט · באר היטב ס״ק ז |
« פירשו התוס׳ דדי בכך ויכול להיות שמותרת בהנאה ואע״ג דבשאר דברים אסורים בהנאה מ״מ בבהמה סגי בקנס זה ולא צריך לעקר יותר » (ט״ז יו״ד קמ״ט ס״ק ג)
« ובהניחו המכס ליחיד דאסור משום שנהנה נראה מדברי הב״ח דסגי בהולכת הנאת המכס ליה״מ » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ט)
« ובהניחו המכס ליחיד דאסור משום שנהנה נראה מדברי הב״ח דסגי בהולכת הנאה לים המלח » (באר היטב יו״ד קמ״ט ס״ק ז)
« כתב הטור בשם הרא״ש דאפילו ביום חגם שרי משום דדלמא לא משכח ליה אלא ביריד והוה ליה דבר האבוד » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ז)
« וכתב הר״ן דהיינו דוקא בדברים שצריך להם לעצמו אבל להשתכר בהן לא דהנאת ריוח לא מקרי דבר האבוד » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ז)
« מיהו כל זה מדינא אבל האידנא הכל שרי כמ״ש הרא״ש וטור ושאר פוסקים דלאו עובדי עבודת כוכבים הן » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ז)
« וכ״כ הב״ח ס״ס זה דהאידנא אין חוששין לשום דבר ונהגו היתר אף ביריד ביום אידם ואפילו נותנים מכס לכומרים » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ז)
« וסתם יריד בזמן הזה מותר דסתמא לאו לעבודת כוכבים הוא » (רמ״א יו״ד קמ״ט:ד)
« ורבינו ירוחם כתב נראה כי בזה״ז אין עושים לשם אליל ומותר ללכת ליריד ליקח ולמכור » (בית יוסף יו״ד קמ״ט)
Et la seule borne du siman, que le Taz pose et que le Baer Hetev (ס״ק ח) recopie :
« נ״ל פשוט שאין בכלל זה במקום ששם מתקבצים עובדי כוכבים הרבה ואומרים ששם מוחלים להם עונותיהם שזה ודאי לשם אליל הוא ואסור לשאת ולתת עמהם שם » (ט״ז יו״ד קמ״ט ס״ק ד)
« כ׳ הט״ז נ״ל פשוט שאין בכלל זה במקום ששם מתקבצים עובדי כוכבים הרבה ואומרים ששם מוחלים להם עונותיהם » (באר היטב יו״ד קמ״ט ס״ק ח)
« ישראל ההולך ליריד שמוכרים שם אלילים וצרכיה אסור לישא וליתן עמו » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ה)
« שאנו אומרים אלילים מכר ודמי אלילים ביד ישראל אסור » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ה)
« אבל מותר לישא וליתן עם עובד כוכבים שהלך שם » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ה)
« דאם לא כן למה לו לילך לשם » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק י״ב)
« שאין אנו תולים שמכר שם אלילי׳. טור » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק י״ג)
« אבל אם היה מוכר שם אלילים היה אסור כדלעיל סימן קמ״ד דדמי אלילים ביד עובד כוכבים אסור מסתמא אלא א״כ ידוע שמכרה שלא לקנות בדמיה אליל אחרת » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק י״ג)
« דאל״כ למה לו לילך שם אבל בעובד כוכבים אין אנו תולים שמכר שם עבודת כוכבים » (באר היטב יו״ד קמ״ט ס״ק י״א)
« ודלא כלבוש שנמשך אחר דברי הרי״ף שדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים מותרים ואנן לא קי״ל הכי » (באר היטב יו״ד קמ״ט ס״ק י״א)
| Qui revient | Le psak | Pourquoi |
|---|---|---|
| Un Juif, d’une foire où l’on vend des idoles | On ne traite pas avec lui | S’il n’avait pas vendu, pourquoi y serait-il allé ? (ש״ך ס״ק י״ב) |
| Un non-Juif, de la même foire | On traite avec lui | On ne présume rien de lui (ש״ך ס״ק י״ג) |
| Un non-Juif dont on sait qu’il y a vendu des idoles | Interdit | C’est alors le siman 144 qui parle (ש״ך ס״ק י״ג) |
« וישראל ההולך שם בהליכתו מותר בחזרה אסור שאנו אומרים ודאי אליל מכר שם » (טור יו״ד קמ״ט)
« יִשְׂרָאֵל שֶׁהָלַךְ לְיָרִיד שֶׁל עַכּוּ״ם, בַּחֲזִירָה אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמּוֹ שֶׁמָּא עַכּוּ״ם מָכַר לָהֶן שָׁם » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ט׳ הלכה י״ח)
| Question | Réponse | Autorité |
|---|---|---|
| La route continue-t-elle au-delà de la ville de l’idole ? | Oui → permis · Non → interdit | ש״ך ס״ק ג · ט״ז ס״ק א · באר היטב ס״ק ב |
| Suis-je hôte de passage ? | Oui → visé · Habitant ou caravane → permis | שו״ע יו״ד קמ״ט:ב |
| Un minyan de Juifs réside-t-il dans la ville ? | Le Chakh permet alors | ש״ך ס״ק ד · באר היטב ס״ק ג |
| Le vendeur verse-t-il un péage, et à qui ? | Au culte → interdit · Aux prêtres qui le mangent → permis | שו״ע יו״ד קמ״ט:ג · שו״ע יו״ד קמ״ט:ד |
| La remise est-elle générale ou particulière ? | Générale → permis · Particulière → interdit | ב״ח בש״ך ס״ק ח |
| Que perd-on si l’on a passé outre ? | La chose achetée — ou la valeur du profit | שו״ע יו״ד קמ״ט:ג · ש״ך ס״ק ט |
| Une foire ordinaire aujourd’hui ? | Permise | רמ״א יו״ד קמ״ט:ד · ש״ך ס״ק ז |
| Sauf ? | Un rassemblement présenté comme lieu de pardon | ט״ז ס״ק ד · באר היטב ס״ק ח |
| Traiter avec qui en revient ? | Juif → non · non-Juif → oui, sauf si l’on sait | שו״ע יו״ד קמ״ט:ה · ש״ך ס״ק י״ג |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l’accueil · Siman קמ״ט · ♥ Soutenir