Accueil Issour ve-Heter Siman 153
סימן קנ״גSiman 153

Yoreh De'ah · Issour ve-Heter

Siman 153 — L’isolement avec un non-Juif

Quatre seifim — le Choulhan Aroukh l’annonce lui-même : ובו ד׳ סעיפים. Le siman ne traite ni de nourriture ni de vin : il traite de ce qu’on laisse seul avec qui. Une bête dans une auberge, un homme dans une pièce, un voyageur sur une route, une femme dans une maison — trois craintes distinctes, et une seule clause de lieu, qui ne vaut que pour la première. (Choulhan Aroukh, Yoreh De'ah 153 — 4 seifim)

לא יתייחד ישראל עם עובדי כוכבים מפני שהם חשודים על שפיכות דמים

Un Juif ne s’isolera pas avec des non-Juifs, parce qu’ils sont soupçonnés d’effusion de sang. Le seif le plus court du siman, et le plus général : il pose la crainte dont les conduites de la route ne sont que l’application.

Choulhan Aroukh, Yoreh De'ah 153:2

Les 4 niveaux d’étude

NIVEAU 01

רמת המתחיל

Base — Débutant & Intermédiaire

Texte hébreu des quatre seifim avec traduction française fluide. La bête et la clause de lieu, l’enfant, l’isolement, les conduites de la route, la glose sur les bains et l’isolement d’une Juive — expliqués pas à pas, avec la michna d’Avoda Zara, la sougya du folio כ״ה, le Tour, le Beit Yossef, le Chakh, le Taz, le Baer Hetev, le Pit’hei Techouva, les Nekoudot HaKessef et le Rambam en entier.

📖 Étudier

NIVEAU 02

רמת הלמדן

Lamdan — Talmid Hakham

Pilpoul approfondi : la ḥakira sur la permission du seif 1 — de droit selon Rabbenou Tam, de fait selon le Ran —, le statut d’une bête après coup selon le Taz et les trois responsa du Pit’hei Techouva, les quatre lectures de la glose sur les bains et l’objection des Nekoudot HaKessef, la ma’hloket de Rachi et de Rabbenou Yits’haq sur la femme importante, et le partage de la matière entre deux traités du Rambam.

📖 Étudier

NIVEAU 03

חזרה וסיכום

Synthèse — Révision

Un tableau-maître des quatre seifim clause par clause, la carte des trois craintes, le tableau des quatre positions sur le bain, celui de l’isolement entre Juifs et avec un non-Juif, les deux traités du Rambam, l’appareil en un coup d’œil, les cinq règles d’or, la mnémonique « יִחוּד », les quatre pièges classiques et la carte-éclair finale.

📖 Étudier

NIVEAU 04

הלכה למעשה

Halakha lema'asse — Psak

La halakha pratique selon le ש״ך, le ט״ז, le באר היטב, le פתחי תשובה et les נקודות הכסף, puis les cas contemporains. Note : l’Admour HaZaken n’a pas écrit de Choulhan Aroukh sur Yoreh De’ah — niveau de psak, non “Daat HaRav”.

📖 Étudier

Questions fréquentes — Siman 153

Pourquoi ne laisse-t-on pas une bête dans leurs auberges — et pourquoi est-ce parfois permis ?

Le seif énonce l’interdit :

« אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים ואין מוסרין בהמה לרועה שלהם » (שו״ע יו״ד קנ״ג:א)
et sa limite, dans la même phrase :
« ובמקומות שאינם חשודים בה ואדרבה מכים ועונשים עליה מותר » (שו״ע יו״ד קנ״ג:א)
Le Beit Yossef en donne la source :
« והר״ן התיר מטעם אחר דהא דתנן אין מעמידין בהמה בפונדקאות העכו״ם וכן אין מוסרין בהמה לרועה שלהם ה״מ במקומות שהעכו״ם חשודים על הרביעה א״נ בסתם עכו״ם אבל עכו״ם שבמקומות שאינם חשודים בה אדרבה מכין ועונשין עליה מותר » (בית יוסף יו״ד קנ״ג)
Pour l’application à ta situation, consulte ton Rav.

Une bête qui a subi est-elle interdite à la consommation ?

Le Taz écrit :

« אבל אם כבר העמידה ועבד איסורא אין שום חשש איסור לענין היתר אכילה אפילו אם היא בהמה טהורה » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« וראיתי מי שהורה לאיסור אכילה בזה וטעות הוא » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק א)
Et le Pit’hei Techouva rapporte deux avis opposés :
« וכן כתב בתשו׳ בית יעקב סי׳ קי״ח אלא שכ׳ דמ״מ לכתחלה אסור לשוחטה כדי לאכול ממנה רק ימכור לעובדי כוכבים ובמקום שאין עובדי כוכבים אוכלים בהמה שנרבעת אסור למכור להם » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« ועיין בתשובת יד אליהו סימן ל״ה שחולק עליו במ״ש דאסור לכתחלה לישראל לשחוט בהמה הנרבעת דליתא והעלה דמותרת באכילה ומצוה לשוחטה מיד דוקא ולא למכרה ולא להניחה בחיים כלל » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ג ס״ק א)
Pour l’application à ta situation, consulte ton Rav.

Pourquoi met-on le non-Juif à sa droite quand il porte une épée, et à sa gauche quand il porte un bâton ?

Le seif et sa glose :

« אם נזדמן לו בדרך עובד כוכבים חגור סייף טופלו לימינו » (שו״ע יו״ד קנ״ג:ג)
« היה לעובד כוכבים מקל בידו טופלו לשמאלו » (רמ״א יו״ד קנ״ג:ג)
Le Taz en donne la raison :
« של ישראל שיהיה קרוב לסייף של עובד כוכבים שחגור בשמאלו והמקל רגיל להיות בימין של עובד כוכבים » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק ב)
Et le Beit Yossef signale le psak du Rambam :
« ודע דזה שכתב רבינו הוא כדברי ר׳ ישמעאל בנו של ר״י בן ברוקה אבל ת״ק פליג עליה וסבר דלעולם טופלו לימינו והרמב״ם בפי״ב מהלכות רוצח פסק כת״ק » (בית יוסף יו״ד קנ״ג)
Pour l’application à ta situation, consulte ton Rav.

Que dit exactement le siman sur les bains publics ?

La glose :

« במקום שנהגו לילך במרחץ בלא מכנסיים אסור לילך למרחץ שרוחצים בו עובדי כוכבים ערומים » (רמ״א יו״ד קנ״ג:ג)
« אבל אם הישראל כבר במרחץ ובאו עובדי כוכבים אין צריך לצאת » (רמ״א יו״ד קנ״ג:ג)
Le Chakh :
« והשתא דאין טומאה וטהרה נוהג בינינו ואין אנו נזהרין ברוקן ומדרסן גם לרחוץ עמהם שרי כן נ״ל » (ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק א)
Le Taz :
« אבל אם הוא מגולה צריך לצאת אפילו קדמו ישראל » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק ג)
Les Nekoudot HaKessef :
« רוצה להוכיח דאסור לרחוץ במרחץ שהעובדי כוכבים רוחצי׳ בו ערומים ואין דבריו נכונים בזה » (נקודות הכסף יו״ד קנ״ג)
Pour l’application à ta situation, consulte ton Rav.

Pourquoi le nombre et la présence des épouses ne suffisent-ils pas au seif 4 ?

Le seif :

« לא תתייחד ישראלית עם עובד כוכבים אפי׳ הם רבי׳ ונשותיה׳ עמהם » (שו״ע יו״ד קנ״ג:ד)
Le Beit Yossef, sur le cas juif :
« לאו למימרא דבעי׳ תרתי שיהיו רבי׳ וגם שיהיו נשותיהם עמהם אלא היינו לומר שבישראל בחד מהני גווני שרי שאם אשתו עמו אפי׳ א׳ מותר ואם הם רבים אפי׳ אין נשותיהם עמהם מותר » (בית יוסף יו״ד קנ״ג)
Le Taz :
« וכאן בעובד כוכבים לא מהני אלו תרתי » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק ד)
Le Chakh :
« אפילו היא חשובה קרובה למלכות כ״כ ב״י לדעת רש״י והרי״ף והרמב״ם וכ״כ הב״ח » (ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק ב)
Pour l’application à ta situation, consulte ton Rav.

Dans quel traité le Rambam code-t-il ce siman ?

Aux unions interdites :

« וְאֵין מַעֲמִידִין בְּהֵמָה בְּפֻנְדָּקִיּוֹת שֶׁל כּוּתִים וַאֲפִלּוּ זְכָרִים אֵצֶל זְכָרִים וּנְקֵבוֹת אֵצֶל נְקֵבוֹת » (רמב״ם הלכות איסורי ביאה פרק כ״ב הלכה ה׳)
« וְכֵן אֵין מוֹסְרִין תִּינוֹק יִשְׂרָאֵל לְכוּתִי לְלַמְּדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְּדוֹ אָמָּנוּת. מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּן חֲשׁוּדִין עַל מִשְׁכַּב זָכוּר » (רמב״ם הלכות איסורי ביאה פרק כ״ב הלכה ה׳)
Aux lois du meurtrier :
« וְכֵן אָסוּר לִיהוּדִי לְהִתְיַחֵד עִם הָעַכּוּ״ם מִפְּנֵי שֶׁהֵן חֲשׁוּדִים עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים » (רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק י״ב הלכה ז׳)
Et la glose du Rama, avec sa raison propre :
« ואין מוסרים להם תינוק ללמדו ספר או ללמדו אומנות דמשכי ליה למינות » (רמ״א יו״ד קנ״ג:א)
Pour l’application à ta situation, consulte ton Rav.