Sougya, sources, ḥakira de fond, ma’hlokot des Richonim et des A’haronim,
nafka minot pour la halakha et analyse des chitot
Sujet :
שולחן ערוך יורה דעה סימן קנ״ד (ב׳ סעיפים)
עם נושאי כלים: ש״ך (ד׳ ס״ק), ט״ז (ה׳ ס״ק), באר היטב (ד׳ ס״ק), פתחי תשובה (ב׳ ס״ק), נקודות הכסף, בית יוסף, טור
Fondement talmudique de la sougya :
עבודה זרה כ״ו ע״א (משנה, ברייתא, ומחלוקת רבי מאיר וחכמים; סוגיית האיבה, השבת וההנקה)
Rédaction et iyoun :
הרב יוסף חיים סממה · DAAT
Le siman a l’allure d’une symétrie : une non-Juive auprès d’une Juive, une Juive auprès d’une non-Juive. Mais la michna donne à chaque sens une raison distincte, et de là tout le reste diverge — les conditions dans un cas, l’inimitié dans l’autre.
« בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תְּיַילֵּד אֶת הַנׇּכְרִית, מִפְּנֵי שֶׁמְּיַלֶּדֶת בֵּן לַעֲבוֹדָה זָרָה » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
« אֲבָל נׇכְרִית מְיַלֶּדֶת בַּת יִשְׂרָאֵל » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
« בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תָּנִיק בְּנָהּ שֶׁל נׇכְרִית, אֲבָל נׇכְרִית מְנִיקָה בְּנָהּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּרְשׁוּתָהּ » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
« וְנׇכְרִית לֹא תְּיַילֵּד אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים — דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
« בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תֵּינִיק אֶת בְּנָהּ שֶׁל עוֹבֶדֶת כּוֹכָבִים מִפְּנֵי שֶׁמְּגַדֶּלֶת בֵּן לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ט׳ הלכה ט״ז)
« וְלֹא תְּיַלֵּד אֶת הַנָּכְרִית עַכּוּ״ם אֲבָל מְיַלֶּדֶת הִיא בְּשָׂכָר מִשּׁוּם אֵיבָה » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ט׳ הלכה ט״ז)
« וְהַנָּכְרִית עַכּוּ״ם מְיַלֶּדֶת אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל וּמֵינִיקָה אֶת בְּנָהּ בִּרְשׁוּתָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּהַרְגֶנּוּ » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ט׳ הלכה ט״ז)
« נכרית עובדת כו״ם לא תיילד לישראלית בינה לבינה מפני שחשודה על שפיכות דמים » (טור יו״ד קנ״ד)
« וטעמא מפני שמגדלת בן לאליל » (בית יוסף יו״ד קנ״ד)
דיני מיילדת עובדת כוכבים וישראלית. ובו ב׳ סעיפים:
עובדת כוכבים לא תיילד לישראלית בינה לבינה ואפילו אם היא מומחית וכן לא תניק לבן ישראל בביתה ואפילו אחרים עומדים על גבה אבל בבית ישראל מותרת ליילד ולהניק אם אחרים עומדים על גבה או יוצאים ונכנסים והוא שלא יניחנו עמה לבדו בלילה:
ב. ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר (אא״כ יש לה חלב הרבה ומצערת אותה מותרת להניקו) (מרדכי ואגודה ר״פ אין מעמידין) ולא תיילד לעובדת כוכבי׳) אלא אם כן היא ידועה למילדת שאז מותר ודוקא בשכר ובחול (אסור ללמד לעובד כוכבים אומנות) (הגהות אשיר״י שם וירושלמי):
Le seif écrit, pour l’accouchement, בינה לבינה ; et, pour l’allaitement, בביתה. Deux formules pour deux actes : faut-il en conclure deux régimes ?
« עובדת כוכבים לא תיילד לישראלית בינה לבינה » (שו״ע יו״ד קנ״ד:א)
« וכן לא תניק לבן ישראל בביתה ואפילו אחרים עומדים על גבה » (שו״ע יו״ד קנ״ד:א)
« אבל בבית ישראל מותרת ליילד ולהניק אם אחרים עומדים על גבה או יוצאים ונכנסים » (שו״ע יו״ד קנ״ד:א)
« מבואר הוא דהנקה והולדה שוין ובתרווייהו בעינן תרתי דהיינו שיהיו אחרות עומדת על גבם ויהיה בבית ישראל » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« משום שסתמא כל יולדת יולדת בביתה ולא אזלת בבית עובדת כוכבים להוליד שם משא״כ בהנקה » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« ואפילו אחרות עומדות ע״ג לא שרינן אלא ברשות ישראל דוקא כמ״ש רבינו בסמוך אם אחרים עומדים ע״ג וכו׳ מותר לילד ולהניק בבית ישראל » (בית יוסף יו״ד קנ״ד)
« וכתב הרא״ש מכאן שיש ליזהר שלא תניק כותית בנה של ישראלית כי אם ברשותה ואחרות עומדות ע״ג דליכא למימר דאחרות עומדות ע״ג דהיינו ברשות העכו״ם דהא מסתמא ברישא דבעי עומדות ע״ג במיילדת היינו ברשות ישראל וה״ה לענין הנקה ומיהו נראה דנכנס ויוצא דמותר דודאי מרתתא » (בית יוסף יו״ד קנ״ד)
« והוא שלא יניחנו עמה לבדו בלילה » (שו״ע יו״ד קנ״ד:א)
« מבואר הוא דתרתי בעינן גבי הולדה ג״כ דהיינו שיהו אחרים עומדים ע״ג ויהיה דוקא בבית ישראל » (באר היטב יו״ד קנ״ד ס״ק א)
Le seif permet la présence discontinue — entrer et sortir. Reste à savoir jusqu’où : cette permission tient-elle aussi hors d’une maison juive ? Deux A’haronim répondent, et leur désaccord porte moins sur la halakha que sur ce que les Tossefot ont voulu dire.
« ואם כן צריך שלא להניח ישראלית ההולכת חוץ לעיר את בנה יחיד ביד מינקת עובדת כוכבים אם אין ישראלית בעיר יוצאת ונכנסת שם תמיד ואפי׳ הכי מזמן שכיבה ואילך אסור להניחו יחיד » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« משמע דביוצא ונכנס סגי אפילו בבית עובד כוכבים » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« ותימה על הב״י שלא הביאה לחלק על דעת הרא״ש » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« לק״מ די״ל דהתוס׳ מיירי בבית ישראל. ועוד דכיון דהרא״ש מחמיר לא חש להביא סברת התוס » (נקודות הכסף יו״ד קנ״ד)
Au siman suivant, un médecin expert est permis parce qu’il ne ruinerait pas sa réputation. Ici, une sage-femme experte reste interdite. La question est classique, et sa réponse a mis trois générations à se stabiliser.
« כלומר דלא דמי לרופא שאם הוא מומחה מתרפאין ממנו משום דלא מרע נפשיה וטעמא דלא אמרינן הכי גבי מיילדת כיון דשכיחי נפלים אפילו תמיתם לא יאמרו שהמיילדת המיתה את הולד אלא נפל היה » (בית יוסף יו״ד קנ״ד)
« ול״ד לרופא סי׳ קנ״ה דהכא לא מרעית חזקה שלה שתוכל לומר נפל היה » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
« כלומר ולא אמרינן דלא מרעת נפשה כדלקמן סימן קנ״ה ברופא מומחה ב״י וכ״כ הפרישה וב״ח » (ש״ך יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« וכתב הטעם דמיילדת יכולה לומר נפל היה וכה״ג » (ש״ך יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« ותמיה לי דבירושלמי פרק אין מעמידין קאמר כי היכי דברופא אומן מותר ה״ה במיילדת חכמה » (ש״ך יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« וכן בשום פוסק לא נזכר דבמיילדת מומח׳ אסור וצ״ע » (ש״ך יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« ועיין בתשובת בית יעקב סימן ק״ד שכתב דמ״ש הטור וש״ע דאסור במילדת אפי׳ היא מומחית איירי באינה מומחית רק למילדת ולא לדברים אחרים מש״ה מרע נפשה » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« כנראה מדברי התוספות בעבודת כוכבים דף כ״ז דאפילו הוא מומחה לחולה אם אינו מומחה לדברים אחרים אסור דמרע נפשיה וכן הדין במילדת » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« והלכך ל״ק מה שהקשה הש״ך מההיא דירושלמי דבמילדת חכמה מותר דהתם מיירי שהיא מומחית גם לדברים אחרים » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« וכ׳ עוד דכמו שאמרו בגמרא דאדם חשוב מותר להתרפאות ה״ה גבי מילדת נמי הדין כן דאם היא אשה חשובה שרי » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« ולא אמרינן דלא מרעה נפשה כדלקמן סי׳ קנ״ה ברופא מומחה » (באר היטב יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
« וכן בשום פוסק לא נזכר במילדת מומחית דאסור וצ״ע עכ״ל הש״ך » (באר היטב יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
L’inimitié apparaît trois fois dans la sougya, et elle est retenue une seule fois. Le motif du refus est chaque fois identique — une excuse est disponible —, et c’est ce motif qu’il faut tenir, non la conclusion.
« וּרְמִינְהוּ: יְהוּדִית מְיַלֶּדֶת אֲרַמִּית בְּשָׂכָר, אֲבָל לֹא בְּחִנָּם » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
« אָמַר רַב יוֹסֵף: בְּשָׂכָר שְׁרֵי מִשּׁוּם אֵיבָה » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
« אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: יָכְלָה לְמֵימַר לַהּ — דִּידַן, דִּמְינַטְּרִי שַׁבְּתָא — מְחַלְּלִינַן עֲלַיְיהוּ; דִּידְכוּ, דְּלָא מְינַטְּרִי שַׁבְּתָא — לָא מְחַלְּלִינַן » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
« אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: יָכְלָה לְמֵימַר, אִי פְּנוּיָה הִיא — ״בָּעֵינָא לְאִינְּסוֹבֵי״, אִי אֵשֶׁת אִישׁ הִיא — ״לָא קָא מִזְדַּהַמְנָא בְּאַפֵּי גַּבְרַאי » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
« משום איבה ובשבת ליכא איבה דיכולה לומר נשי דידן דמנטרן שבתא מחללין עלייהו שבת דידכו דלא מנטרי שבתא לא מחללין בשבילייכו » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק ה)
« וליכא כאן משום איבה דאי פנויה היא יכולה למימר בעינ׳ לאנסובי ואם אשת איש היא יכולה למימר לא קא מזדהמנא באפי גברי » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק ג)
« וכתב הרשב״א הא דשרי בשכר דוקא במילדת ידועה שמתעסקה בכך שאז יהיה לה איבה אם לא תעשה » (טור יו״ד קנ״ד)
« אבל אשה שאינה רגילה בכך אפי׳ בשכר אסור דליכא איבה דמצי למימר איני בקיאה בכך » (טור יו״ד קנ״ד)
« שהוא יודע שהיא מיילדת דאז משום איבה שרי בשכר » (ש״ך יו״ד קנ״ד ס״ק ד)
« אלא אם כן היא ידועה למילדת שאז מותר » (שו״ע יו״ד קנ״ד:ב)
« ועי׳ בתשובת ח״ס סימן קל״א על אודות פקידות השר בארץ תוגר על כל העירות והכפרים להשכיר להם מילדת בקיאה אשר למדה לפני חכמיהם דווקא » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
« והשיב מאחר שיש להם כמה חיות בקיאות בלא״ה פשיטא דשרי » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
« וא״כ בנ״ד מותר אפילו בשבת במאי דלית ביה חילול שבת דהיינו ביושבת על המשבר שכבר עקר הולד » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
« ואמנם לחתוך הטבור שהוא מלאכה דאורייתא תצוה לעובדת כוכבים הבריאה העומדת על צדה לחתוך » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
« ואם יש באיבה זו חשש סכנת נפשות יש להתיר אפילו מלאכה דאורייתא » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
« אבל לא בשבת דליכא איבה דיכולה לומר נשי דידן דמינטרי שבתא מחללין עלייהו שבת דידכו דלא מינטרי שבתא לא מחללין בשבילייכו » (באר היטב יו״ד קנ״ד ס״ק ד)
Le seif ne donne aucune raison. Cela n’est pas un oubli : c’est la manière du Choulhan Aroukh, qui écrit des règles et laisse les motifs au Beit Yossef. Mais la conséquence est réelle — un lecteur qui n’aurait que le seif ne pourrait pas savoir pourquoi l’inimitié permet dans un cas et pas dans l’autre.
« נכרית עובדת כו״ם לא תיילד לישראלית בינה לבינה מפני שחשודה על שפיכות דמים » (טור יו״ד קנ״ד)
« במה דברים אמורים בחול אבל בשבת אסור אפי׳ בשכר » (טור יו״ד קנ״ד)
« וכתב הרשב״א הא דשרי בשכר דוקא במילדת ידועה שמתעסקה בכך שאז יהיה לה איבה אם לא תעשה » (טור יו״ד קנ״ד)
« בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תֵּינִיק אֶת בְּנָהּ שֶׁל עוֹבֶדֶת כּוֹכָבִים מִפְּנֵי שֶׁמְּגַדֶּלֶת בֵּן לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ט׳ הלכה ט״ז)
« וְלֹא תְּיַלֵּד אֶת הַנָּכְרִית עַכּוּ״ם אֲבָל מְיַלֶּדֶת הִיא בְּשָׂכָר מִשּׁוּם אֵיבָה » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ט׳ הלכה ט״ז)
« וְהַנָּכְרִית עַכּוּ״ם מְיַלֶּדֶת אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל וּמֵינִיקָה אֶת בְּנָהּ בִּרְשׁוּתָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּהַרְגֶנּוּ » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ט׳ הלכה ט״ז)
« כתוב בא״ח בשם הר״מ כי מה שמניקת כותית נותנת לתינוק יין נסך או שאר איסורין אין למחות בידה דקטן אוכל נבלות אין ב״ד מצווין להפרישו אבל אסור לומר לכותית להאכילו ולהשקותו דבר טומאה » (בית יוסף יו״ד קנ״ד)
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l’accueil · Siman קנ״ד · ♥ Soutenir