Trois seifim, et quatre discussions : ce que la halakha retient de la michna ; ce que le miroir accomplit au juste ; jusqu’où porte la rigueur du Rama ; et sur quoi l’usage indulgent s’appuie.
Sujet : Se faire couper les cheveux par un non-Juif — le danger, le miroir, la blorit
Source : שולחן ערוך יורה דעה סימן קנ״ו
Compilation : הרב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
Le siman est placé au milieu des simanim de l’idolâtrie, et ses deux premiers seifim n’en relèvent pas. C’est la première chose à établir, parce qu’elle décide de tout le reste.
« וְאָסוּר לְהִסְתַּפֵּר מֵהֶן בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁמָּא יַהַרְגֶנּוּ » (רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק י״ב הלכה י״א)
« אִם הָיָה אָדָם חָשׁוּב מֻתָּר מִפְּנֵי שֶׁמִּתְיָרֵא לְהָרְגוֹ » (רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק י״ב הלכה י״א)
« וְאִם דִּמָּה לְעַכּוּ״ם שֶׁהוּא אָדָם חָשׁוּב כְּדֵי שֶׁיְּפַחֵד מִמֶּנּוּ וְלֹא יַהַרְגֶנּוּ הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהִסְתַּפֵּר מִמֶּנּוּ » (רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק י״ב הלכה י״א)Le Tour dit la même chose en trois mots :
« אין מסתפרין מהעכו״ם שמא יהרגנו » (טור יו״ד קנ״ו)Le Mehaber, lui, ne l’écrit pas — mais il en garde les deux permissions, mot pour mot.
« אבל בייחוד ממש לא איצטריך דתיפוק ליה אף בלא מסתפר אסור להתייחד עמהם משום שפיכת דמים » (ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק א)
אם מותר להסתפר מעובד כוכבים. ובו ג׳ סעיפים:
אין מסתפרין מהעובד כוכבים אלא במקום שמצויין בני אדם או אם אותו העובד כוכבים מדמה שאותו ישראל הוא אדם חשוב: הגה ויש מחמירים שלא להסתפר מעובד כוכבים אפילו במקום רבים בתער אם לא שיראה במראה (תוספות ומרדכי פא״מ) ונהגו להקל כסברא ראשונה:
ב. אסור לאיש להסתכל במראה משום לא ילבש גבר אלא אם כן משום רפואה כגון שחושש בעיניו או שמספר עצמו או אם מסתפר מן העובד כוכבים בינו לבינו וכדי ליראות אדם חשוב מותר לראות במראה: הגה וי״א הא דאסור לראות במראה היינו דוקא במקום דאין דרך לראות במראה רק נשים ואית ביה משום לא ילבש גבר אבל במקום שדרך האנשים לראות ג״כ במראה מותר (ר״ן פא״מ) ואפי׳ במקום שנהגו להחמיר אם עושה לרפואה שמאיר עיניו או שעושה להסיר הכתמים מפניו או נוצות מראשו שרי (סמ״ג בשם הר״ר זעלקיל) וכן נהגו ועיין לקמן סימן קפ״ב:
ג. ישראל המספר את העובד כוכבים כיון שהגיע סמוך לבלוריתו ג׳ אצבעות מכל רוח שומט ידו וכן הקרחה שעושים כהני עבודת כוכבים אסור לישראל לעשות להם:
« וְאֵין מִסְתַּפְּרִין מֵהֶן בְּכׇל מָקוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מוּתָּר, אֲבָל לֹא בֵּינוֹ לְבֵינוֹ » (עבודה זרה כ״ז ע״א)Le Beit Yossef tranche
« תנן אין מסתפרין מהם בכל מקום דר״מ וחכ״א בר״ה מותר אבל לא בינו לבינו » (בית יוסף יו״ד קנ״ו)
« וידוע שהלכה כחכמים וכן פסק הרמב״ם ז״ל » (בית יוסף יו״ד קנ״ו)
« והלכה למעשה דאסור להסתפר מעובד כוכבים אלא אם כן רואה ואפילו ברשות הרבים » (תוספות עבודה זרה כ״ט ע״א)
« אלא שהתוס׳ כתבו דהלכה למעשה אסור להסתפר מעכו״ם אא״כ רואה ואפילו בר״ה » (בית יוסף יו״ד קנ״ו)
« ואין נראה כן דעת הפוסקים וצ״ל דאף התוס׳ לא כתבוה אלא לומר שטוב לנהוג כך » (בית יוסף יו״ד קנ״ו)Ce que les Tossefot tirent de Rav Hana n’est pas un psak contre les Sages : c’est la remarque que Rav Hana lui-même s’est reproché d’avoir passé outre à R. Meïr.
« אָמַר: תֵּיתֵי לִי דַּעֲבַרִי אַדְּרַבִּי מֵאִיר » (עבודה זרה כ״ט ע״א)
« יִשְׂרָאֵל הַמִּסְתַּפֵּר מִגּוֹי רוֹאֶה בַּמַּרְאָה, וְגוֹי הַמִּסְתַּפֵּר מִיִּשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לִבְלוֹרִיתוֹ שׁוֹמֵט אֶת יָדוֹ » (עבודה זרה כ״ט ע״א)
« לְעוֹלָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְכֵיוָן דְּאִיכָּא מַרְאָה — מִתְחֲזֵי כְּאָדָם חָשׁוּב » (עבודה זרה כ״ט ע״א)
« ומשמע שאם הוא ניכר לאדם חשוב אף ע״פ שאינו רואה במראה מותר » (בית יוסף יו״ד קנ״ו)
« ונראה דלא בעי להיות רואה במראה אלא כשהוא מסתפר בינו לבינו אבל בר״ה בכל גווני מותר » (בית יוסף יו״ד קנ״ו)Les Tossefot tiennent (ב), au moins pour la conduite
« והלכה למעשה דאסור להסתפר מעובד כוכבים אלא אם כן רואה ואפילו ברשות הרבים » (תוספות עבודה זרה כ״ט ע״א)
« וכן אם הוא מסתכל במראה מותר שאז נראה כאדם חשוב וירא לעשות לו רעה » (טור יו״ד קנ״ו)La différence de plan entre le Tour et le Mehaber n’est donc pas de rédaction : c’est la ḥakira, inscrite dans la disposition du siman.
La glose du Rama porte le mot בתער, et tout l’appareil se saisit de ce mot.
« ודוקא בתער דשכיח ביה הזיקא בקל אבל במספרים לא שכיח בהו הזיקא שרי אם יש עמו אחר » (תוספות עבודה זרה כ״ט ע״א)
« דשכיחא היזקא אבל במספריים דלא שכיח היזקא שרי אם יש עמו אחר » (ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק א)Le Taz
« אבל במספריים לא שכיחא בהו היזקא ושרי » (ט״ז יו״ד קנ״ו ס״ק א)Le Baer Hetev
« דשכיחא היזקא אבל במספריים דלא שכיחא היזקא שרי אם יש עמו אחר » (באר היטב יו״ד קנ״ו ס״ק א)
« ופי׳ הב״ח דאם אין עמו אחר בלא״ה אסור להתייחד עם העובד כוכבי׳ (כדלעיל סי׳ קנ״ג ס״ב) עכ״ל » (ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק א)La présence d’un tiers n’est donc pas une condition que le Chakh ajoute au seif 1 : c’est le rappel d’un interdit qui vaut de toute façon. Le silence du Taz ne permet donc rien : il ne fait que commenter le mot בתער de la glose, sans avoir à répéter le siman 153.
« ונראה הא דנהגו להקל היינו משום דאנו נותנים להם שכר וכתב הגה״א דבשכר מותר עכ״ל » (ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק ב)
« וקשה א״כ מאי ונהגו להקל כסברא הראשונה » (ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק ב)Autrement dit : si l’usage indulgent tenait au salaire, il ne serait pas « comme le premier avis » — ce serait une troisième raison, étrangère à la michna. Or le Rama a écrit כסברא ראשונה, et ces deux mots ne se laissent pas glisser.
« אלא ר״ל דסברא הראשונה מתיר במקום שבני אדם מצויין שם אפי׳ בלא מראה וע״ז סמכו להקל » (ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק ב)
« וכן הוא הסכמת הפוסקים כמ״ש בבית יוסף » (ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק ב)Le premier avis — celui des Sages, celui du Mehaber — permet dès qu’il y a du monde, sans exiger le miroir. L’usage indulgent n’est donc pas une brèche : il est la règle même du seif 1, tenue contre la rigueur des Tossefot.
« ואותן בני אדם שמסתפרים מן העובד כוכבים בינם לבין עצמן לאו שפיר עבדי דבלא״ה אסור להתייחד עמהן כ״ש במסתפר » (ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק ב)
« וְלֹא־יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה » (דברים כ״ב:ה)
« ונראה כי הטעם משום לא ילבש גבר שמלת אשה דמתרגם לא יתקן גבר בתיקוני אתתא » (תוספות עבודה זרה כ״ט ע״א)
« ומיהו אינו אסור כ״א להתנאות דעבר משום לא ילבש גבר אבל להסתפר ולגלח ולראות במראה שלא יחבל בעצמו או משום מיחוש עינים ודאי מותר » (תוספות עבודה זרה כ״ט ע״א)Le Ran, rapporté par le Beit Yossef : l’interdit tient à l’usage du lieu
« והר״ן חילק בענין אחר דבמקום שרגילין האנשים להסתכל במראה כמו הנשים מותר דתו ליכא משום לא ילבש גבר שמלת אשה » (בית יוסף יו״ד קנ״ו)
« וְלֹא יַעֲדֶה אִישׁ עֲדִי אִשָּׁה כְּגוֹן שֶׁיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין וַחֲלִי זָהָב בְּמָקוֹם שֶׁאֵין לוֹבְשִׁין אוֹתָן הַכֵּלִים וְאֵין מְשִׂימִים אוֹתוֹ הַחֲלִי אֶלָּא נָשִׁים הַכּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה י׳)הכל כמנהג המדינה — c’est le critère du Ran, écrit dans la définition même de l’interdit, avant toute application au miroir.
« עַכּוּ״ם שֶׁהָיָה מִסְתַּפֵּר מִיִּשְׂרָאֵל כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לִבְלוֹרִיתוֹ קָרוֹב שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת לְכָל רוּחַ שׁוֹמֵט אֶת יָדוֹ » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״א הלכה ב׳)
« אֵין הוֹלְכִין בְּחֻקּוֹת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְלֹא מִדַּמִּין לָהֶן לֹא בְּמַלְבּוּשׁ וְלֹא בְּשֵׂעָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״א הלכה א׳)
« ועכו״ם המסתפר בישראל כיון שהגיע סמוך לבלוריתו ג׳ אצבעות מכל רוח שומט ידיו » (בית יוסף יו״ד קנ״ו)
« וכן הקרחה שעושין למשמשין אסור לעשות להם » (טור יו״ד קנ״ו)
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l’accueil · Siman 156 · ♥ Soutenir