✦ ❖ ✦
DAAT · LEVEL 4 — HALAKHA LEMA'ASSE

שולחן ערוך · יורה דעה

Siman 159 — What is permitted, what is not, and what must be asked
סימן קנ״ט
שמותר להלוות לעובד כוכבים ולמומר ברבית
הלכה למעשה · פסק
⚖️ הלכה למעשה ⚖️
✦ ❖ ✦

The ruling as the ש״ך, the ט״ז, the באר היטב, the פתחי תשובה and the נקודות הכסף carry it,
and the contemporary cases attached to it

Subject:
שולחן ערוך יורה דעה סימן קנ״ט (ג׳ סעיפים)
עם נושאי כלים: ש״ך (ח׳ ס״ק), ט״ז (ג׳ ס״ק), באר היטב (ז׳ ס״ק), פתחי תשובה (ז׳ ס״ק), נקודות הכסף, בית יוסף, טור

Note: the Admur HaZaken did not write a Shulhan Arukh on Yoreh De’ah; this level is a level of psak, not a “Daat HaRav”. And from this siman on, the relevant Rambam is no longer הלכות עבודה זרה but הלכות מלווה ולווה (פרק ה׳).

Written by:
הרב יוסף חיים סממה · DAAT

📑 Contents

  1. שורש הפסק — what this siman settles, and what it does not
  2. פסק המחבר — the map of the three seifim
  3. עובד כוכבים — the decree, its three exceptions, and today’s leniency
  4. מומר — lending, borrowing, and the gloss’s stringency
  5. כותיים וקראים — two statuses, and what the Aharonim make of them
  6. תינוק שנשבה — the criterion that decides today
  7. מקרים בני זמננו — contemporary cases and recap

📜 The text of the Shulhan Arukh — the three seifim

שמותר להלוות לעובד כוכבים ולמומר ברבית. ובו ג׳ סעיפים:
דבר תורה מותר להלוות לעובד כוכבים ברבית וחכמים אסרוהו אם לא כדי חייו או לת״ח או ברבית דרבנן והאידנא מותר (בכל ענין) (הטור):

ב. מומר מותר להלוותו ברבית ואסור ללוות ממנו ברבית: הגה ויש מחמירין אף במומר להלוותו (המרדכי והגהות מיימוני בשם ראבי״ה ורש״י וסמ״ג ובמהרי״ל) וטוב להחמיר אם אפשר להשמט ממנו:

ג. כותיים יש להם דין מומר לעבודת כוכבים. הקראים אין להם דין מומרים ואסור להלוותם ברבית ואין צריך לומר שאסור ללוות מהם ברבית: הגה וע״ל סימן קנ״ז וקכ״ד דין אנוסין. תינוק שנשבה לבין העובדי כוכבים ואינו יודע מתורת ישראל כלל דינו כקראים ואסור להלוות לו ברבית (כך משמע מב״י לדעת הרמב״ם) ולכן מומרת לעבודת כוכבים שיש לה בן מן העובד כוכבים שהבן הרי הוא כמוה ונקרא מומר אסור להלוות לו ברבית (מרדכי פ׳ החולץ) דהוי כתינוק שנשבה לבין העובדי כוכבים:

1. שורש הפסק — what this siman settles, and what it does not

This siman opens the laws of interest, but it says nothing about what interest is, nor about what counts as interest. All that begins at siman 160. What 159 settles is one prior question: with whom does the prohibition of interest operate?

« דבר תורה מותר להלוות לעובד כוכבים ברבית » (שו״ע יו״ד קנ״ט:א)
« לֹא־תַשִּׁ֣יךְ לְאָחִ֔יךָ נֶ֥שֶׁךְ כֶּ֖סֶף נֶ֣שֶׁךְ אֹ֑כֶל נֶ֕שֶׁךְ כׇּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר יִשָּֽׁךְ׃ » (דברים כ״ג:כ׳)
What the siman settlesWhat it does notWhere that is treated
With whom the prohibition operatesWhat interest isSiman 160 onwards
The direction of the loan — lending or borrowingDisguised forms of interestSiman 161 onwards
The status of the apostate, the Kuti, the KaraiteHeter iska and its structuresSiman 177
The reminder that the decree no longer holdsLending through an intermediarySimanim 168-170
A siman that establishes personal statuses is not read alone: its practical conclusion depends on the person before you, and that qualification does not belong to a study page. A question for one’s Rav.

2. פסק המחבר — the map of the three seifim

SeifThe questionThe ruling
1May one lend at interest to a non-Jew?By Torah law, yes; the Sages forbade it, except for livelihood, for a talmid hakham, or for rabbinic interest — and nowadays it is permitted.
2And to an apostate?Yes — and it is forbidden to borrow from him at interest. The gloss reports those who are stringent, and advises avoiding it if one can.
3And to Kutim, to Karaites?Kuti: like an apostate to idolatry. Karaite: no — one does not lend to him at interest, and all the more does one not borrow from him.
3And the captive child, and the apostate woman’s son?Like the Karaites — one does not lend to them at interest.
« הָעַכּוּ״ם וְגֵר תּוֹשָׁב לוִֹין מֵהֶן וּמַלְוִין אוֹתָן בְּרִבִּית » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה א׳)
« לְאָחִיךְ אָסוּר וְלִשְׁאָר הָעוֹלָם מֻתָּר. וּמִצְוַת עֲשֵׂה לְהַשִּׁיךְ לְעַכּוּ״ם » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה א׳)
« מִצְוָה לְהַקְדִּים הַלְוָאַת יִשְׂרָאֵל בְּחִנָּם לְהַלְוָאַת עַכּוּ״ם בְּרִבִּית » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ז׳)
The Rambam’s last line is not a marginal note: it places an interest-free loan to a Jew before a loan at interest to a non-Jew. It belongs to conduct rather than constraint, and how to carry it out must be asked. A question for one’s Rav.

3. עובד כוכבים — the decree, its three exceptions, and today’s leniency

« וחכמים אסרוהו אם לא כדי חייו או לת״ח או ברבית דרבנן והאידנא מותר » (שו״ע יו״ד קנ״ט:א)
« וחכמים אסרו. משום גזירה שמא ילמוד ממעשיו ובת״ח ליכא למיחש להכי » (ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק א)
« לכל אדם בכל מיני רבית משום שאי אפשר לנו להשתכר בשום משא ומתן אם לא שנשא ונתן עמהם » (ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ב)
« משום שאי אפשר לנו להשתכר בשום משא ומתן אם לא שנשא ונתן עמהם א״כ לא שייך ברבית שמא ילמד ממעשיו טפי משאר משא ומתן. טור » (באר היטב יו״ד קנ״ט ס״ק ב)
CaseThe rulingSource
Lending at interest to a non-Jew, by Torah lawPermitted — and for the Rambam a positive commandmentשו״ע יו״ד קנ״ט:א · רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה א׳
Under the Sages’ decreeForbidden beyond one’s livelihoodשו״ע יו״ד קנ״ט:א
For what he needs to livePermittedשו״ע יו״ד קנ״ט:א
By a talmid hakhamPermitted, even beyondשו״ע יו״ד קנ״ט:א · טור יו״ד קנ״ט
Rabbinic interestPermittedשו״ע יו״ד קנ״ט:א
Borrowing at interest from a non-JewPermitted — the decree never reached itרמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ב׳
NowadaysPermitted, in every caseשו״ע יו״ד קנ״ט:א · ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ב
The ground of the leniency is worth keeping as it stands, because it is a ground of fact: we cannot make a living otherwise. It reasons about a state of the world, not about the worth of the transaction.
What remains, in practice, is the only genuinely hard question: is the institution on the other side non-Jewish? That is not settled at siman 159 but at simanim 168 and following, and it calls for a concrete examination. A question for one’s Rav.

4. מומר — lending, borrowing, and the gloss’s stringency

« מומר מותר להלוותו ברבית ואסור ללוות ממנו ברבית » (שו״ע יו״ד קנ״ט:ב)
« ויש מחמירין אף במומר להלוותו (המרדכי והגהות מיימוני בשם ראבי״ה ורש״י וסמ״ג ובמהרי״ל) וטוב להחמיר אם אפשר להשמט ממנו » (רמ״א יו״ד קנ״ט:ב)
« ואסור ללוות ממנו. משום לא תשיך ומשום לפני עור לא תתן מכשול » (ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ג)
« אבל להלוות ממנו ולתת לו רבית ודאי אסור שהרי הוא עושה איסור במה שלוקח ממך א״כ שייך בנותנו משום לא תשיך לאחיך דאעפ״י שחטא ישראל הוא » (ט״ז יו״ד קנ״ט ס״ק ג)
« כתב הב״ח ובמומר להכעיס שלא יצא מן הכלל מ״מ יש להחמיר בו טפי ממומר שיצא מן הכלל ואין להלוות לו ברבית » (באר היטב יו״ד קנ״ט ס״ק ד)
« ובתשובת הגאונים איתא דאם הוא מומר דשביק היתרא ואכיל איסורא אז הוא מותר אבל במומר לתיאבון אסור עכ״ל ומ״מ יש להחמיר. ש״ך » (באר היטב יו״ד קנ״ט ס״ק ד)
« עיין בתשובת תפארת צבי שם שכתב דעכ״פ ודאי דאסור להלוות לו בלא רבית וכן מוכח לשון רמ״א שכתב אם יכול להשמט אבל בלא רבית אסור רק לא ילוה כלל » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ד)
« וכתב עוד דצ״ע באבק רבית אם אסור למומר דאפשר לא גזרו כולי האי אך לפי דברי הרמב״ן שכתב דהוי אחיך יש לאסור » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ד)
QuestionThe rulingSource
Lending to him at interestPermitted per the Mehaber; some are stringentשו״ע יו״ד קנ״ט:ב · רמ״א יו״ד קנ״ט:ב
Borrowing from him at interestForbidden — two groundsשו״ע יו״ד קנ״ט:ב · ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ג
If one can avoid itIt is good to be stringentרמ״א יו״ד קנ״ט:ב
Apostate in defiance who has not left the communityBah: do not lend; Shakh: not compellingש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ד
One who leaves the permitted and eats the forbiddenPermitted, per the Geonim’s responsumש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ד
Apostate out of appetiteForbidden, per the same responsumש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ד
Lending to him without interest, when following the stringencyAlso forbidden — let him not lend at allפתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ד
Avak ribbit with an apostateIn צ״ע; to be forbidden per the Rambanפתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ד
Interest already taken from an apostateNot returned; the case of one who became an apostate afterwards remains in צ״עפתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ג
On this seif the Shakh reports two positions that do not run the same way — the Bah, who aggravates the one who has not left the community, and the Geonim’s responsum, which lightens precisely the one who has broken away — and he closes both with the same phrase: מ״מ יש להחמיר.
Classifying a man as a מומר is not an observation of fact but a halakhic determination, and seif 3 shows that it does not follow appearances. No application proceeds without it. A question for one’s Rav.

5. כותיים וקראים — two statuses, and what the Aharonim make of them

« כותיים יש להם דין מומר לעבודת כוכבים. הקראים אין להם דין מומרים ואסור להלוותם ברבית » (שו״ע יו״ד קנ״ט:ג)
« ולענין הכותים בהדיא אמרו בפרק אין מעמידין דירושלמי שמותר להלוותן ברבית דלפי שקלקלו מעשיהם לא חשיב להו כישראל » (בית יוסף יו״ד קנ״ט)
« אלא ודאי הם עובדי כוכבים גמורים לכל דבר ואם כן מותר להלוות מהן גם כן ברבית » (ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ה)
« כתב הש״ך משמע דאסור להלוות מהן ברבית וצ״ע דהא קי״ל בכמה דוכתי שגזרו על הכותים ועשאום כעובדי כוכבים גמורים לכל דבר » (באר היטב יו״ד קנ״ט ס״ק ה)
« ועיין בתשובת תפארת צבי שם שתמה עליו דנהי דעשאום כעובדי כוכבים אף להקל מ״מ מי הפקיע אותם מהמצות דנימא דאינם מצווים שום דבר דלא נעבור על לפ״ע והעלה להחמיר דאסור ללוות מהם ברבית » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ה)
« עבה״ט בשם ש״ך ועיין בח״ד שכ׳ דמ״מ ללוות מהן יש לאסור » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ו)
« ובמומר למדו הפוסקים דמותר להלוותן ברבית וא״כ ה״ה הקראים וכ״כ מהרש״ל דקראים דינם כמומר ומותר להלוותן ברבית ומביאו הדרישה » (ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ו)
« כתב הש״ך היינו דוקא הקראים שהיו בזמן הרמב״ם שהיה להם כמה מעלות טובות » (באר היטב יו״ד קנ״ט ס״ק ו)
« מיהו בחיבור היד כ׳ הרמב״ם ריש פ״ג מה׳ ממרים להדיא כן ומ״מ לענין דינא צ״ע וכמ״ש בש״ך » (נקודות הכסף יו״ד קנ״ט)
QuestionThe seifWhat the Aharonim add
Lending at interest to a KutiPermitted — status of an apostate to idolatry—
Borrowing from him at interestThe seif does not sayShakh: permitted · Tiferet Tsvi and Havot Daat: forbidden
Lending at interest to a KaraiteForbiddenShakh, in the Maharshal’s name: permitted
Borrowing from him at interestForbidden a fortiori—
Does the Beit Yosef’s position still hold?—Baer Hetev, in the Shakh’s name: it spoke of the Karaites of the Rambam’s time
The practical law on the Karaites—Nekudot HaKesef: צ״ע
These two statuses are today categories of reasoning more than designations of people. What remains alive in them is the principle they carry — how far a status reaches, and whether it reaches leniency too — and that principle does not apply itself. A question for one’s Rav.

6. תינוק שנשבה — the criterion that decides today

This is the part of the siman that bears most directly on an ordinary situation, and it is not in the body of the seif but in the gloss.

« אפי׳ למאן דמתיר בהלוות למומר היינו דוקא למומר עצמו שיודע רבונו ומתכוין למרוד בו אבל זה שנתגדל בין העובדי כוכבים הוא כשוגג » (ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ח)
« אפילו למאן דמתיר להלוות למומר היינו דוקא למומר עצמו שיודע רבונו ומתכוין למרוד בו אבל זה שנתגדל בין העובדי כוכבים הוא כשוגג » (באר היטב יו״ד קנ״ט ס״ק ז)
« אבל מומר שיש לו בן מן העובדת כוכבי׳ הבן כמוה מרדכי שם ומביאו ד״מ וכ״כ הרב בא״ע סי׳ ט״ז סעיף ב » (ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ז)
« ועיין בתשובות הרדב״ז ח״א סימן י״ב שכתב דהיכא דאיכא ספיקא אם בן מומר זה הוא מן העובדת כוכבים או ממומרת מותר להלוות ברבית » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ז)
« לְפִיכָךְ רָאוּי לְהַחְזִירָן בִּתְשׁוּבָה וּלְמָשְׁכָם בְּדִבְרֵי שָׁלוֹם עַד שֶׁיַּחְזְרוּ לְאֵיתָן הַתּוֹרָה » (רמב״ם הלכות ממרים פרק ג׳ הלכה ג׳)
FigureLending at interestSource
One who knows his Master and intends to rebelThe regime of the apostate — seif 2ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ח
One who grew up knowing nothingForbidden — he is כשוגגרמ״א יו״ד קנ״ט:ג · ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ח
The son of an apostate woman by a non-JewForbiddenרמ״א יו״ד קנ״ט:ג
The son of an apostate by a non-Jewish womanHe is like his motherש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ז
In case of doubt about the motherOne is lenientפתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ז
The siman’s criterion is neither observance nor declared belonging: it is knowledge. The Shakh says it in one word — one who grew up among them is כשוגג — and the Rambam, at the place the Nekudot HaKesef point to, draws a course of conduct from it: to bring them back with words of peace.
Here the page must stop. Placing a real person in one or another of these figures is an act of ruling, not of reading; and the conclusion — whether one may lend to him at interest — depends on it entirely. A question for one’s Rav.

7. מקרים בני זמננו — contemporary cases and recap

Case 1 — An account, a loan or an investment at a non-Jewish institution

Seif 1 answers it twice: the Torah permits, and the decree no longer holds. The real difficulty is whether the institution is non-Jewish, and that belongs to simanim 168 and following.

Case 2 — Borrowing at interest from a non-Jew

Permitted, and it was permitted even under the decree: the Rambam gives the reason — the borrower flees his lender and does not frequent him.

Case 3 — Lending at interest to a Jew wholly detached from practice

Do not apply seif 2 by resemblance. The gloss on seif 3 places under an opposite regime one who knows nothing of the Torah of Israel, and the Shakh holds him to be כשוגג. The qualification decides everything. A question for one’s Rav.

Case 4 — Following the Rema’s stringency, and lending interest-free

The Pithei Teshuva rules it out: the stringency bears on the loan itself — רק לא ילוה כלל. Whether one should follow that stringency, and how far, is not read off a page. A question for one’s Rav.

Case 5 — Interest already taken, doubted after the fact

The Pithei Teshuva reports that it is not returned, but expressly leaves in צ״ע the case of a borrower who became an apostate afterwards. A doubt its own author leaves open is not closed elsewhere. A question for one’s Rav.

Recap

QuestionAnswerAuthority
Lend at interest to a non-Jew?Permittedשו״ע יו״ד קנ״ט:א
Why had the Sages forbidden it?שמא ילמוד ממעשיוש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק א
Why is it permitted today?All commerce is with themש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ב · ט״ז יו״ד קנ״ט ס״ק ב
Borrow at interest from a non-Jew?Permittedרמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ב׳
Lend at interest to an apostate?Permitted; some are stringentשו״ע יו״ד קנ״ט:ב · רמ״א יו״ד קנ״ט:ב
Borrow from him at interest?Forbiddenשו״ע יו״ד קנ״ט:ב · ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ג
Follow the stringency by lending interest-free?No — do not lend at allפתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ד
Lend at interest to a Karaite?Forbidden per the seif; the Shakh permitsשו״ע יו״ד קנ״ט:ג · ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ו
Lend at interest to a captive child?Forbiddenרמ״א יו״ד קנ״ט:ג
And in case of doubt about his descent?One is lenientפתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ז
Verifiable sources:
⚠️ This material is for study. For any practical application (לְמַעֲשֶׂה), consult a qualified Rav.
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · הרב יוסף חיים סממה
תלמיד חכם · מעביר שיעורים בהלכה ובחסידות
סימן קנ״ט · Level 4 — Halakha lema'asse · שמותר להלוות לעובד כוכבים ולמומר ברבית
daattorah.com

DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Back to home · Siman קנ״ט · ♥ Support

📖Join the khavroutha