✦ ❖ ✦
DAAT · NIVEAU 4 — HALAKHA LEMA'ASSE

שולחן ערוך · יורה דעה

Siman 159 — Ce qui est permis, ce qui ne l’est pas, et ce qui se demande
סימן קנ״ט
שמותר להלוות לעובד כוכבים ולמומר ברבית
הלכה למעשה · פסק
⚖️ הלכה למעשה ⚖️
✦ ❖ ✦

La décision telle que le ש״ך, le ט״ז, le באר היטב, le פתחי תשובה et les נקודות הכסף la portent,
et les cas contemporains qui s’y rattachent

Sujet :
שולחן ערוך יורה דעה סימן קנ״ט (ג׳ סעיפים)
עם נושאי כלים: ש״ך (ח׳ ס״ק), ט״ז (ג׳ ס״ק), באר היטב (ז׳ ס״ק), פתחי תשובה (ז׳ ס״ק), נקודות הכסף, בית יוסף, טור

Note : l’Admour HaZaken n’a pas écrit de Choulhan Aroukh sur Yoreh De’ah ; ce niveau est un niveau de psak, non un “Daat HaRav”. Et à partir de ce siman, le Rambam de référence n’est plus les הלכות עבודה זרה mais les הלכות מלווה ולווה (פרק ה׳).

Rédaction :
הרב יוסף חיים סממה · DAAT

📑 Sommaire

  1. שורש הפסק — ce que ce siman règle, et ce qu’il ne règle pas
  2. פסק המחבר — la carte des trois seifim
  3. עובד כוכבים — le décret, ses trois exceptions, et l’allègement d’aujourd’hui
  4. מומר — prêter, emprunter, et la rigueur de la glose
  5. כותיים וקראים — deux statuts, et ce que les A’haronim en font
  6. תינוק שנשבה — le critère qui décide aujourd’hui
  7. מקרים בני זמננו — cas contemporains et récapitulatif

📜 Le texte du Choulhan Aroukh — les trois seifim

שמותר להלוות לעובד כוכבים ולמומר ברבית. ובו ג׳ סעיפים:
דבר תורה מותר להלוות לעובד כוכבים ברבית וחכמים אסרוהו אם לא כדי חייו או לת״ח או ברבית דרבנן והאידנא מותר (בכל ענין) (הטור):

ב. מומר מותר להלוותו ברבית ואסור ללוות ממנו ברבית: הגה ויש מחמירין אף במומר להלוותו (המרדכי והגהות מיימוני בשם ראבי״ה ורש״י וסמ״ג ובמהרי״ל) וטוב להחמיר אם אפשר להשמט ממנו:

ג. כותיים יש להם דין מומר לעבודת כוכבים. הקראים אין להם דין מומרים ואסור להלוותם ברבית ואין צריך לומר שאסור ללוות מהם ברבית: הגה וע״ל סימן קנ״ז וקכ״ד דין אנוסין. תינוק שנשבה לבין העובדי כוכבים ואינו יודע מתורת ישראל כלל דינו כקראים ואסור להלוות לו ברבית (כך משמע מב״י לדעת הרמב״ם) ולכן מומרת לעבודת כוכבים שיש לה בן מן העובד כוכבים שהבן הרי הוא כמוה ונקרא מומר אסור להלוות לו ברבית (מרדכי פ׳ החולץ) דהוי כתינוק שנשבה לבין העובדי כוכבים:

1. שורש הפסק — ce que ce siman règle, et ce qu’il ne règle pas

Ce siman ouvre les lois du prêt à intérêt, mais il ne dit rien de ce qu’est un intérêt, ni de ce qui en est un. Tout cela commence au siman 160. Ce que le 159 règle est une question préalable et une seule : avec qui l’interdit de l’intérêt joue-t-il ?

« דבר תורה מותר להלוות לעובד כוכבים ברבית » (שו״ע יו״ד קנ״ט:א)
« לֹא־תַשִּׁ֣יךְ לְאָחִ֔יךָ נֶ֥שֶׁךְ כֶּ֖סֶף נֶ֣שֶׁךְ אֹ֑כֶל נֶ֕שֶׁךְ כׇּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר יִשָּֽׁךְ׃ » (דברים כ״ג:כ׳)
Ce que le siman règleCe qu’il ne règle pasOù cela se traite
Avec qui l’interdit joueCe qu’est un intérêtSiman 160 et suivants
Le sens du prêt — prêter ou emprunterLes formes déguisées d’intérêtSimanim 161 et suivants
Le statut du moumar, du Kouti, du KaraïteLe heter iska et les montagesSiman 177
Le rappel que le décret ne tient plusLe prêt par personne interposéeSimanim 168-170
Un siman qui pose des statuts personnels ne se lit pas seul : sa conclusion pratique dépend de la personne qu’on a devant soi, et cette qualification n’appartient pas à une page d’étude. Question de Rav.

2. פסק המחבר — la carte des trois seifim

SeifLa questionLe psak
1Peut-on prêter à intérêt à un non-Juif ?Selon la Torah, oui ; les Sages l’ont interdit, sauf pour la subsistance, pour un talmid hakham, ou pour un intérêt rabbinique — et aujourd’hui c’est permis.
2Et à un moumar ?Oui — et il est interdit de lui emprunter à intérêt. La glose rapporte des rigoureux, et conseille de s’en dispenser si l’on peut.
3Et aux Koutim, aux Karaïtes ?Kouti : comme un moumar pour l’idolâtrie. Karaïte : non — on ne lui prête pas à intérêt, et à plus forte raison on ne lui emprunte pas.
3Et l’enfant capturé, et le fils de l’apostate ?Comme les Karaïtes — on ne leur prête pas à intérêt.
« הָעַכּוּ״ם וְגֵר תּוֹשָׁב לוִֹין מֵהֶן וּמַלְוִין אוֹתָן בְּרִבִּית » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה א׳)
« לְאָחִיךְ אָסוּר וְלִשְׁאָר הָעוֹלָם מֻתָּר. וּמִצְוַת עֲשֵׂה לְהַשִּׁיךְ לְעַכּוּ״ם » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה א׳)
« מִצְוָה לְהַקְדִּים הַלְוָאַת יִשְׂרָאֵל בְּחִנָּם לְהַלְוָאַת עַכּוּ״ם בְּרִבִּית » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ז׳)
La dernière ligne du Rambam n’est pas une note marginale : elle place le prêt gratuit à un Juif avant le prêt à intérêt à un non-Juif. Elle relève de la conduite, non de la contrainte, et sa mise en œuvre se demande. Question de Rav.

3. עובד כוכבים — le décret, ses trois exceptions, et l’allègement d’aujourd’hui

« וחכמים אסרוהו אם לא כדי חייו או לת״ח או ברבית דרבנן והאידנא מותר » (שו״ע יו״ד קנ״ט:א)
« וחכמים אסרו. משום גזירה שמא ילמוד ממעשיו ובת״ח ליכא למיחש להכי » (ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק א)
« לכל אדם בכל מיני רבית משום שאי אפשר לנו להשתכר בשום משא ומתן אם לא שנשא ונתן עמהם » (ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ב)
« משום שאי אפשר לנו להשתכר בשום משא ומתן אם לא שנשא ונתן עמהם א״כ לא שייך ברבית שמא ילמד ממעשיו טפי משאר משא ומתן. טור » (באר היטב יו״ד קנ״ט ס״ק ב)
CasLe psakLa source
Prêter à intérêt à un non-Juif, selon la TorahPermis — et pour le Rambam, un commandement positifשו״ע יו״ד קנ״ט:א · רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה א׳
Sous le décret des SagesInterdit au-delà de la subsistanceשו״ע יו״ד קנ״ט:א
Pour ce qu’il faut à sa subsistancePermisשו״ע יו״ד קנ״ט:א
Par un talmid hakhamPermis, même au-delàשו״ע יו״ד קנ״ט:א · טור יו״ד קנ״ט
Intérêt d’ordre rabbiniquePermisשו״ע יו״ד קנ״ט:א
Emprunter à intérêt à un non-JuifPermis — le décret n’y a jamais portéרמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ב׳
Aujourd’huiPermis, en tout état de causeשו״ע יו״ד קנ״ט:א · ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ב
Le motif de l’allègement mérite d’être retenu tel quel, parce qu’il est un motif de fait : nous ne pouvons pas gagner notre vie autrement. C’est un raisonnement sur un état du monde, non sur la valeur de l’opération.
Reste, en pratique, la seule question réellement difficile : l’établissement en face est-il non juif ? Elle ne se règle pas au siman 159 mais aux simanim 168 et suivants, et elle demande un examen concret. Question de Rav.

4. מומר — prêter, emprunter, et la rigueur de la glose

« מומר מותר להלוותו ברבית ואסור ללוות ממנו ברבית » (שו״ע יו״ד קנ״ט:ב)
« ויש מחמירין אף במומר להלוותו (המרדכי והגהות מיימוני בשם ראבי״ה ורש״י וסמ״ג ובמהרי״ל) וטוב להחמיר אם אפשר להשמט ממנו » (רמ״א יו״ד קנ״ט:ב)
« ואסור ללוות ממנו. משום לא תשיך ומשום לפני עור לא תתן מכשול » (ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ג)
« אבל להלוות ממנו ולתת לו רבית ודאי אסור שהרי הוא עושה איסור במה שלוקח ממך א״כ שייך בנותנו משום לא תשיך לאחיך דאעפ״י שחטא ישראל הוא » (ט״ז יו״ד קנ״ט ס״ק ג)
« כתב הב״ח ובמומר להכעיס שלא יצא מן הכלל מ״מ יש להחמיר בו טפי ממומר שיצא מן הכלל ואין להלוות לו ברבית » (באר היטב יו״ד קנ״ט ס״ק ד)
« ובתשובת הגאונים איתא דאם הוא מומר דשביק היתרא ואכיל איסורא אז הוא מותר אבל במומר לתיאבון אסור עכ״ל ומ״מ יש להחמיר. ש״ך » (באר היטב יו״ד קנ״ט ס״ק ד)
« עיין בתשובת תפארת צבי שם שכתב דעכ״פ ודאי דאסור להלוות לו בלא רבית וכן מוכח לשון רמ״א שכתב אם יכול להשמט אבל בלא רבית אסור רק לא ילוה כלל » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ד)
« וכתב עוד דצ״ע באבק רבית אם אסור למומר דאפשר לא גזרו כולי האי אך לפי דברי הרמב״ן שכתב דהוי אחיך יש לאסור » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ד)
QuestionLe psakLa source
Lui prêter à intérêtPermis selon le Mehaber ; certains sont rigoureuxשו״ע יו״ד קנ״ט:ב · רמ״א יו״ד קנ״ט:ב
Lui emprunter à intérêtInterdit — deux motifsשו״ע יו״ד קנ״ט:ב · ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ג
S’il est possible de s’en dispenserIl est bon d’être rigoureuxרמ״א יו״ד קנ״ט:ב
Moumar par défi non sorti de la communautéLe Ba’h : ne pas prêter ; le Chakh : cela ne s’impose pasש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ד
Celui qui laisse le permis et mange l’interditPermis, selon la responsa des Gueonimש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ד
Moumar par appétitInterdit, selon la même responsaש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ד
Lui prêter sans intérêt, quand on suit la rigueurInterdit aussi — qu’il ne prête pas du toutפתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ד
Avaq ribbit avec un moumarEn צ״ע ; à interdire selon le Rambanפתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ד
Intérêt déjà pris d’un moumarNe se restitue pas ; le cas de celui devenu moumar après coup reste en צ״עפתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ג
Sur ce seif, le Chakh rapporte deux positions qui ne vont pas dans le même sens — le Ba’h, qui aggrave celui qui n’est pas sorti de la communauté, et la responsa des Gueonim, qui allège précisément celui qui a rompu — et il conclut par la même phrase dans les deux cas : מ״מ יש להחמיר.
La qualification d’un homme comme מומר n’est pas une observation de fait mais une décision halakhique, et le seif 3 montre qu’elle ne suit pas l’apparence. Aucune application ne se fait sans elle. Question de Rav.

5. כותיים וקראים — deux statuts, et ce que les A’haronim en font

« כותיים יש להם דין מומר לעבודת כוכבים. הקראים אין להם דין מומרים ואסור להלוותם ברבית » (שו״ע יו״ד קנ״ט:ג)
« ולענין הכותים בהדיא אמרו בפרק אין מעמידין דירושלמי שמותר להלוותן ברבית דלפי שקלקלו מעשיהם לא חשיב להו כישראל » (בית יוסף יו״ד קנ״ט)
« אלא ודאי הם עובדי כוכבים גמורים לכל דבר ואם כן מותר להלוות מהן גם כן ברבית » (ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ה)
« כתב הש״ך משמע דאסור להלוות מהן ברבית וצ״ע דהא קי״ל בכמה דוכתי שגזרו על הכותים ועשאום כעובדי כוכבים גמורים לכל דבר » (באר היטב יו״ד קנ״ט ס״ק ה)
« ועיין בתשובת תפארת צבי שם שתמה עליו דנהי דעשאום כעובדי כוכבים אף להקל מ״מ מי הפקיע אותם מהמצות דנימא דאינם מצווים שום דבר דלא נעבור על לפ״ע והעלה להחמיר דאסור ללוות מהם ברבית » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ה)
« עבה״ט בשם ש״ך ועיין בח״ד שכ׳ דמ״מ ללוות מהן יש לאסור » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ו)
« ובמומר למדו הפוסקים דמותר להלוותן ברבית וא״כ ה״ה הקראים וכ״כ מהרש״ל דקראים דינם כמומר ומותר להלוותן ברבית ומביאו הדרישה » (ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ו)
« כתב הש״ך היינו דוקא הקראים שהיו בזמן הרמב״ם שהיה להם כמה מעלות טובות » (באר היטב יו״ד קנ״ט ס״ק ו)
« מיהו בחיבור היד כ׳ הרמב״ם ריש פ״ג מה׳ ממרים להדיא כן ומ״מ לענין דינא צ״ע וכמ״ש בש״ך » (נקודות הכסף יו״ד קנ״ט)
QuestionLe seifCe que les A’haronim ajoutent
Prêter à intérêt à un KoutiPermis — statut de moumar pour l’idolâtrie—
Lui emprunter à intérêtLe seif ne le dit pasChakh : permis · Tif’eret Tsvi et Havot Daat : interdit
Prêter à intérêt à un KaraïteInterditChakh, au nom du Maharchal : permis
Lui emprunter à intérêtInterdit a fortiori—
La position du Beit Yossef vaut-elle encore ?—Baer Hetev, au nom du Chakh : elle visait les Karaïtes du temps du Rambam
La loi pratique sur les Karaïtes—Nekoudot HaKessef : צ״ע
Ces deux statuts sont, aujourd’hui, des catégories de raisonnement plus que des désignations de personnes. Ce qui en reste vivant est le principe qu’ils portent — jusqu’où un statut vaut-il, et vaut-il aussi pour alléger — et ce principe ne s’applique pas de soi-même. Question de Rav.

6. תינוק שנשבה — le critère qui décide aujourd’hui

C’est la partie du siman qui touche le plus directement une situation ordinaire, et elle ne se trouve pas dans le corps du seif mais dans la glose.

« אפי׳ למאן דמתיר בהלוות למומר היינו דוקא למומר עצמו שיודע רבונו ומתכוין למרוד בו אבל זה שנתגדל בין העובדי כוכבים הוא כשוגג » (ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ח)
« אפילו למאן דמתיר להלוות למומר היינו דוקא למומר עצמו שיודע רבונו ומתכוין למרוד בו אבל זה שנתגדל בין העובדי כוכבים הוא כשוגג » (באר היטב יו״ד קנ״ט ס״ק ז)
« אבל מומר שיש לו בן מן העובדת כוכבי׳ הבן כמוה מרדכי שם ומביאו ד״מ וכ״כ הרב בא״ע סי׳ ט״ז סעיף ב » (ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ז)
« ועיין בתשובות הרדב״ז ח״א סימן י״ב שכתב דהיכא דאיכא ספיקא אם בן מומר זה הוא מן העובדת כוכבים או ממומרת מותר להלוות ברבית » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ז)
« לְפִיכָךְ רָאוּי לְהַחְזִירָן בִּתְשׁוּבָה וּלְמָשְׁכָם בְּדִבְרֵי שָׁלוֹם עַד שֶׁיַּחְזְרוּ לְאֵיתָן הַתּוֹרָה » (רמב״ם הלכות ממרים פרק ג׳ הלכה ג׳)
FigurePrêter à intérêtLa source
Celui qui connaît son Maître et entend se révolterRégime du moumar — seif 2ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ח
Celui qui a grandi sans rien savoirInterdit — il est כשוגגרמ״א יו״ד קנ״ט:ג · ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ח
Le fils d’une apostate né d’un non-JuifInterditרמ״א יו״ד קנ״ט:ג
Le fils d’un moumar né d’une non-JuiveIl est comme sa mèreש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ז
En cas de doute sur la mèreOn allègeפתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ז
Le critère du siman n’est ni l’observance ni l’appartenance déclarée : c’est le savoir. Le Chakh le dit en un mot — celui qui a grandi parmi eux est כשוגג — et le Rambam, à l’endroit que les Nekoudot HaKessef indiquent, en tire une conduite : les ramener par des paroles de paix.
C’est ici que la page doit s’arrêter. Ranger une personne réelle dans l’une ou l’autre de ces figures est un acte de psak, pas une lecture ; et la conséquence — pouvoir ou non prêter à intérêt — en dépend entièrement. Question de Rav.

7. מקרים בני זמננו — cas contemporains et récapitulatif

Cas 1 — Un compte, un crédit ou un placement dans un établissement non juif

Le seif 1 y répond deux fois : la Torah permet, et le décret ne tient plus. La difficulté réelle est de savoir si l’établissement est non juif, et elle relève des simanim 168 et suivants.

Cas 2 — Emprunter à intérêt à un non-Juif

Permis, et cela l’était même au temps du décret : le Rambam en donne la raison — l’emprunteur fuit son prêteur et ne le fréquente pas.

Cas 3 — Prêter à intérêt à un Juif entièrement détaché de la pratique

Ne pas appliquer le seif 2 par ressemblance. La glose du seif 3 met sous un régime opposé celui qui ne connaît rien de la Torah d’Israël, et le Chakh le tient pour כשוגג. La qualification décide de tout. Question de Rav.

Cas 4 — Suivre la rigueur du Rama, et prêter sans intérêt

Le Pit’hei Techouva l’écarte : la rigueur porte sur le prêt lui-même — רק לא ילוה כלל. Savoir si l’on doit suivre cette rigueur, et jusqu’où, ne se lit pas sur une page. Question de Rav.

Cas 5 — Un intérêt déjà perçu, dont on doute après coup

Le Pit’hei Techouva rapporte qu’il ne se restitue pas, mais laisse expressément en צ״ע le cas de l’emprunteur devenu moumar après coup. Un doute que son auteur laisse ouvert ne se referme pas ailleurs. Question de Rav.

Récapitulatif

QuestionRéponseAutorité
Prêter à intérêt à un non-Juif ?Permisשו״ע יו״ד קנ״ט:א
Pourquoi les Sages l’avaient-ils interdit ?שמא ילמוד ממעשיוש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק א
Pourquoi est-ce permis aujourd’hui ?Tout commerce se fait avec euxש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ב · ט״ז יו״ד קנ״ט ס״ק ב
Emprunter à intérêt à un non-Juif ?Permisרמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ב׳
Prêter à intérêt à un moumar ?Permis ; certains sont rigoureuxשו״ע יו״ד קנ״ט:ב · רמ״א יו״ד קנ״ט:ב
Lui emprunter à intérêt ?Interditשו״ע יו״ד קנ״ט:ב · ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ג
Suivre la rigueur en prêtant gratuitement ?Non — ne pas prêter du toutפתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ד
Prêter à intérêt à un Karaïte ?Interdit selon le seif ; le Chakh permetשו״ע יו״ד קנ״ט:ג · ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ו
Prêter à intérêt à un enfant capturé ?Interditרמ״א יו״ד קנ״ט:ג
Et en cas de doute sur son ascendance ?On allègeפתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ז
Sources vérifiables :
⚠️ Ce contenu est destiné à l’étude. Pour toute application pratique (לְמַעֲשֶׂה), consultez un Rav qualifié.
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · הרב יוסף חיים סממה
תלמיד חכם · מעביר שיעורים בהלכה ובחסידות
סימן קנ״ט · Niveau 4 — Halakha lema'assé · שמותר להלוות לעובד כוכבים ולמומר ברבית
daattorah.com

DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l’accueil · Siman קנ״ט · ♥ Soutenir

📖Rejoindre la khavroutha