הפסק כפי שנושאים אותו הש״ך, הט״ז, הבאר היטב, הפתחי תשובה ונקודות הכסף,
והמקרים בני זמננו הנקשרים בו
נושא :
שולחן ערוך יורה דעה סימן קנ״ט (ג׳ סעיפים)
עם נושאי כלים: ש״ך (ח׳ ס״ק), ט״ז (ג׳ ס״ק), באר היטב (ז׳ ס״ק), פתחי תשובה (ז׳ ס״ק), נקודות הכסף, בית יוסף, טור
הערה : אדמו״ר הזקן לא כתב שולחן ערוך על יורה דעה ; רמה זו היא רמת פסק, ולא ״דעת הרב״. ומסימן זה ואילך אין הרמב״ם שבמראה־המקום הלכות עבודה זרה אלא הלכות מלווה ולווה (פרק ה׳).
עריכה :
הרב יוסף חיים סממה · DAAT
שמותר להלוות לעובד כוכבים ולמומר ברבית. ובו ג׳ סעיפים:
דבר תורה מותר להלוות לעובד כוכבים ברבית וחכמים אסרוהו אם לא כדי חייו או לת״ח או ברבית דרבנן והאידנא מותר (בכל ענין) (הטור):
ב. מומר מותר להלוותו ברבית ואסור ללוות ממנו ברבית: הגה ויש מחמירין אף במומר להלוותו (המרדכי והגהות מיימוני בשם ראבי״ה ורש״י וסמ״ג ובמהרי״ל) וטוב להחמיר אם אפשר להשמט ממנו:
ג. כותיים יש להם דין מומר לעבודת כוכבים. הקראים אין להם דין מומרים ואסור להלוותם ברבית ואין צריך לומר שאסור ללוות מהם ברבית: הגה וע״ל סימן קנ״ז וקכ״ד דין אנוסין. תינוק שנשבה לבין העובדי כוכבים ואינו יודע מתורת ישראל כלל דינו כקראים ואסור להלוות לו ברבית (כך משמע מב״י לדעת הרמב״ם) ולכן מומרת לעבודת כוכבים שיש לה בן מן העובד כוכבים שהבן הרי הוא כמוה ונקרא מומר אסור להלוות לו ברבית (מרדכי פ׳ החולץ) דהוי כתינוק שנשבה לבין העובדי כוכבים:
סימן זה פותח את הלכות רבית, ואינו אומר דבר לא בגדר הרבית ולא במה שנקרא רבית. כל זה מתחיל בסימן ק״ס · 160. ומה שסימן קנ״ט קובע הוא שאלה מוקדמת אחת : עם מי חל איסור הרבית ?
« דבר תורה מותר להלוות לעובד כוכבים ברבית » (שו״ע יו״ד קנ״ט:א)
« לֹא־תַשִּׁ֣יךְ לְאָחִ֔יךָ נֶ֥שֶׁךְ כֶּ֖סֶף נֶ֣שֶׁךְ אֹ֑כֶל נֶ֕שֶׁךְ כׇּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר יִשָּֽׁךְ׃ » (דברים כ״ג:כ׳)
| מה שהסימן קובע | מה שאינו קובע | היכן נדון |
|---|---|---|
| עם מי חל האיסור | מהי רבית | סימן ק״ס · 160 ואילך |
| כיוון ההלוואה — להלוות או ללוות | צורות רבית נסתרות | סימן קס״א · 161 ואילך |
| מעמד המומר, הכותי והקראי | היתר עסקא וצירופיו | סימן קע״ז · 177 |
| שאין הגזירה עומדת עוד | הלוואה על ידי אחר | סימנים קס״ח-ק״ע · 168-170 |
| סעיף | השאלה | הפסק |
|---|---|---|
| א | מותר להלוות ברבית לעובד כוכבים ? | מדין תורה — כן ; וחכמים אסרו, חוץ מכדי חייו, ולתלמיד חכם, וברבית דרבנן — ובזמן הזה מותר. |
| ב | ולמומר ? | כן — ואסור ללוות ממנו ברבית. וההגה מביאה מחמירים, ומייעצת להישמט אם אפשר. |
| ג | ולכותים ולקראים ? | כותי : כמומר לעבודת כוכבים. קראי : לא — אין מלווים לו ברבית, וקל וחומר שאין לווים ממנו. |
| ג | ולתינוק שנשבה ולבן המומרת ? | כקראים — אין מלווים להם ברבית. |
« הָעַכּוּ״ם וְגֵר תּוֹשָׁב לוִֹין מֵהֶן וּמַלְוִין אוֹתָן בְּרִבִּית » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה א׳)
« לְאָחִיךְ אָסוּר וְלִשְׁאָר הָעוֹלָם מֻתָּר. וּמִצְוַת עֲשֵׂה לְהַשִּׁיךְ לְעַכּוּ״ם » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה א׳)
« מִצְוָה לְהַקְדִּים הַלְוָאַת יִשְׂרָאֵל בְּחִנָּם לְהַלְוָאַת עַכּוּ״ם בְּרִבִּית » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ז׳)
« וחכמים אסרוהו אם לא כדי חייו או לת״ח או ברבית דרבנן והאידנא מותר » (שו״ע יו״ד קנ״ט:א)
« וחכמים אסרו. משום גזירה שמא ילמוד ממעשיו ובת״ח ליכא למיחש להכי » (ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק א)
« לכל אדם בכל מיני רבית משום שאי אפשר לנו להשתכר בשום משא ומתן אם לא שנשא ונתן עמהם » (ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ב)
« משום שאי אפשר לנו להשתכר בשום משא ומתן אם לא שנשא ונתן עמהם א״כ לא שייך ברבית שמא ילמד ממעשיו טפי משאר משא ומתן. טור » (באר היטב יו״ד קנ״ט ס״ק ב)
| המקרה | הפסק | המקור |
|---|---|---|
| להלוות ברבית לעובד כוכבים, מדין תורה | מותר — ולרמב״ם מצוות עשה | שו״ע יו״ד קנ״ט:א · רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה א׳ |
| תחת גזירת חכמים | אסור ביותר מכדי חייו | שו״ע יו״ד קנ״ט:א |
| כדי חייו | מותר | שו״ע יו״ד קנ״ט:א |
| על ידי תלמיד חכם | מותר, אף ביותר | שו״ע יו״ד קנ״ט:א · טור יו״ד קנ״ט |
| רבית דרבנן | מותר | שו״ע יו״ד קנ״ט:א |
| ללוות ברבית מעובד כוכבים | מותר — לא הגיעה שם הגזירה מעולם | רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ב׳ |
| בזמן הזה | מותר, בכל ענין | שו״ע יו״ד קנ״ט:א · ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ב |
« מומר מותר להלוותו ברבית ואסור ללוות ממנו ברבית » (שו״ע יו״ד קנ״ט:ב)
« ויש מחמירין אף במומר להלוותו (המרדכי והגהות מיימוני בשם ראבי״ה ורש״י וסמ״ג ובמהרי״ל) וטוב להחמיר אם אפשר להשמט ממנו » (רמ״א יו״ד קנ״ט:ב)
« ואסור ללוות ממנו. משום לא תשיך ומשום לפני עור לא תתן מכשול » (ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ג)
« אבל להלוות ממנו ולתת לו רבית ודאי אסור שהרי הוא עושה איסור במה שלוקח ממך א״כ שייך בנותנו משום לא תשיך לאחיך דאעפ״י שחטא ישראל הוא » (ט״ז יו״ד קנ״ט ס״ק ג)
« כתב הב״ח ובמומר להכעיס שלא יצא מן הכלל מ״מ יש להחמיר בו טפי ממומר שיצא מן הכלל ואין להלוות לו ברבית » (באר היטב יו״ד קנ״ט ס״ק ד)
« ובתשובת הגאונים איתא דאם הוא מומר דשביק היתרא ואכיל איסורא אז הוא מותר אבל במומר לתיאבון אסור עכ״ל ומ״מ יש להחמיר. ש״ך » (באר היטב יו״ד קנ״ט ס״ק ד)
« עיין בתשובת תפארת צבי שם שכתב דעכ״פ ודאי דאסור להלוות לו בלא רבית וכן מוכח לשון רמ״א שכתב אם יכול להשמט אבל בלא רבית אסור רק לא ילוה כלל » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ד)
« וכתב עוד דצ״ע באבק רבית אם אסור למומר דאפשר לא גזרו כולי האי אך לפי דברי הרמב״ן שכתב דהוי אחיך יש לאסור » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ד)
| השאלה | הפסק | המקור |
|---|---|---|
| להלוות לו ברבית | מותר לדעת המחבר ; ויש מחמירים | שו״ע יו״ד קנ״ט:ב · רמ״א יו״ד קנ״ט:ב |
| ללוות ממנו ברבית | אסור — שני טעמים | שו״ע יו״ד קנ״ט:ב · ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ג |
| אם אפשר להישמט | טוב להחמיר | רמ״א יו״ד קנ״ט:ב |
| מומר להכעיס שלא יצא מן הכלל | הב״ח : אין להלוות ; הש״ך : אין דבריו מוכרחים | ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ד |
| דשביק היתרא ואכיל איסורא | מותר, לתשובת הגאונים | ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ד |
| מומר לתיאבון | אסור, לאותה תשובה | ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ד |
| להלוות לו בלא רבית, למי שמחמיר | אף זה אסור — לא ילווה כלל | פתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ד |
| אבק רבית במומר | בצריך עיון ; ולרמב״ן יש לאסור | פתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ד |
| רבית שכבר נלקחה ממומר | אינה חוזרת ; ומי שנעשה מומר לאחר מעשה — צריך עיון | פתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ג |
« כותיים יש להם דין מומר לעבודת כוכבים. הקראים אין להם דין מומרים ואסור להלוותם ברבית » (שו״ע יו״ד קנ״ט:ג)
« ולענין הכותים בהדיא אמרו בפרק אין מעמידין דירושלמי שמותר להלוותן ברבית דלפי שקלקלו מעשיהם לא חשיב להו כישראל » (בית יוסף יו״ד קנ״ט)
« אלא ודאי הם עובדי כוכבים גמורים לכל דבר ואם כן מותר להלוות מהן גם כן ברבית » (ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ה)
« כתב הש״ך משמע דאסור להלוות מהן ברבית וצ״ע דהא קי״ל בכמה דוכתי שגזרו על הכותים ועשאום כעובדי כוכבים גמורים לכל דבר » (באר היטב יו״ד קנ״ט ס״ק ה)
« ועיין בתשובת תפארת צבי שם שתמה עליו דנהי דעשאום כעובדי כוכבים אף להקל מ״מ מי הפקיע אותם מהמצות דנימא דאינם מצווים שום דבר דלא נעבור על לפ״ע והעלה להחמיר דאסור ללוות מהם ברבית » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ה)
« עבה״ט בשם ש״ך ועיין בח״ד שכ׳ דמ״מ ללוות מהן יש לאסור » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ו)
« ובמומר למדו הפוסקים דמותר להלוותן ברבית וא״כ ה״ה הקראים וכ״כ מהרש״ל דקראים דינם כמומר ומותר להלוותן ברבית ומביאו הדרישה » (ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ו)
« כתב הש״ך היינו דוקא הקראים שהיו בזמן הרמב״ם שהיה להם כמה מעלות טובות » (באר היטב יו״ד קנ״ט ס״ק ו)
« מיהו בחיבור היד כ׳ הרמב״ם ריש פ״ג מה׳ ממרים להדיא כן ומ״מ לענין דינא צ״ע וכמ״ש בש״ך » (נקודות הכסף יו״ד קנ״ט)
| השאלה | הסעיף | מה שהאחרונים מוסיפים |
|---|---|---|
| להלוות ברבית לכותי | מותר — דין מומר לעבודת כוכבים | — |
| ללוות ממנו ברבית | הסעיף אינו אומר | ש״ך : מותר · תפארת צבי וחוות דעת : אסור |
| להלוות ברבית לקראי | אסור | ש״ך בשם מהרש״ל : מותר |
| ללוות ממנו ברבית | אסור מקל וחומר | — |
| האם דעת הבית יוסף עומדת עוד ? | — | באר היטב בשם הש״ך : נאמרה בקראים שבזמן הרמב״ם |
| הדין למעשה בקראים | — | נקודות הכסף : צ״ע |
זהו חלקו של הסימן הנוגע במישרין למצב רגיל, ואינו בגוף הסעיף אלא בהגהה.
« אפי׳ למאן דמתיר בהלוות למומר היינו דוקא למומר עצמו שיודע רבונו ומתכוין למרוד בו אבל זה שנתגדל בין העובדי כוכבים הוא כשוגג » (ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ח)
« אפילו למאן דמתיר להלוות למומר היינו דוקא למומר עצמו שיודע רבונו ומתכוין למרוד בו אבל זה שנתגדל בין העובדי כוכבים הוא כשוגג » (באר היטב יו״ד קנ״ט ס״ק ז)
« אבל מומר שיש לו בן מן העובדת כוכבי׳ הבן כמוה מרדכי שם ומביאו ד״מ וכ״כ הרב בא״ע סי׳ ט״ז סעיף ב » (ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ז)
« ועיין בתשובות הרדב״ז ח״א סימן י״ב שכתב דהיכא דאיכא ספיקא אם בן מומר זה הוא מן העובדת כוכבים או ממומרת מותר להלוות ברבית » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ז)
« לְפִיכָךְ רָאוּי לְהַחְזִירָן בִּתְשׁוּבָה וּלְמָשְׁכָם בְּדִבְרֵי שָׁלוֹם עַד שֶׁיַּחְזְרוּ לְאֵיתָן הַתּוֹרָה » (רמב״ם הלכות ממרים פרק ג׳ הלכה ג׳)
| הדמות | להלוות ברבית | המקור |
|---|---|---|
| היודע את ריבונו ומתכוון למרוד | דין מומר — סעיף ב | ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ח |
| מי שגדל ולא ידע כלום | אסור — הרי הוא כשוגג | רמ״א יו״ד קנ״ט:ג · ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ח |
| בן המומרת מן העובד כוכבים | אסור | רמ״א יו״ד קנ״ט:ג |
| בן המומר מן העובדת כוכבים | הרי הוא כמוה | ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ז |
| בספק על האם | מקילים | פתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ז |
| השאלה | התשובה | המקור |
|---|---|---|
| להלוות ברבית לעובד כוכבים ? | מותר | שו״ע יו״ד קנ״ט:א |
| מפני מה אסרו חכמים ? | שמא ילמוד ממעשיו | ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק א |
| מפני מה מותר בזמן הזה ? | כל המשא ומתן עמהם | ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ב · ט״ז יו״ד קנ״ט ס״ק ב |
| ללוות ברבית מעובד כוכבים ? | מותר | רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ב׳ |
| להלוות ברבית למומר ? | מותר ; ויש מחמירים | שו״ע יו״ד קנ״ט:ב · רמ״א יו״ד קנ״ט:ב |
| ללוות ממנו ברבית ? | אסור | שו״ע יו״ד קנ״ט:ב · ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ג |
| ללכת אחר החומרה ולהלוות בחינם ? | לא — לא ילווה כלל | פתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ד |
| להלוות ברבית לקראי ? | אסור לסעיף ; והש״ך מתיר | שו״ע יו״ד קנ״ט:ג · ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ו |
| להלוות ברבית לתינוק שנשבה ? | אסור | רמ״א יו״ד קנ״ט:ג |
| ובספק על ייחוסו ? | מקילים | פתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ז |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן קנ״ט · ♥ תמיכה