Siman ק״ס · Level 4 Halakha lema‘asse — The severity of the prohibition of interest

גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו. ובו כ״ג סעיפים:
צריך ליזהר בריבית וכמה לאוין נאמרו בו ואפי׳ הלוה הנותנו והערב והעדים עוברים: הגה ואין חילוק בין אם מלוה לעני או לעשיר (הגהות מיימוני פ״ד מהל׳ מלוה ולוה) והא דלוה עובר דוקא ברבית דאורייתא אבל ברבית דרבנן אינו עובר אלא משום לפני עור וגו׳ (ר״ן פ׳ זה בורר ובנ״י פא״נ וכ״כ ר׳ ירוחם ני״ח):

ב. כל הנותן ברבית נכסיו מתמוטטים וכאלו כפר ביציאת מצרים ובאלהי ישראל:

ג. התולה מעותיו לומר שהם של עובד כוכבים ומלוה אותם ברבית הקב״ה יפרע ממנו:

ד. אפילו אם הלוה נותן לו יותר מדעתו בשעת הפרעון שלא התנה עמו ואינו אומר שנותנו לו יותר בשביל רבית אסור. (ומיהו אם לא היו המעות בידו דרך הלואה רק דרך מכר מותר בכה״ג) (ב״י בשם תלמידי רשב״א ובנימוקים בשם תוס׳):

ה. אפילו אם אמר ליה בשעת לקיחת הרבית אני נותנו לך במתנה אסור לקבלו ממנו אבל אם לקח ממנו רבית וצריך להחזירו לו מועלת מחילה לפטרו כמו בכל גזל. (מתנה על מנת להחזיר ברבית אסור) (ר״ן פ״ב דקידושין):

ו. אסור להקדים הרבית או לאחר אותו כיצד נתן עיניו ללוות ממנו והיה משגר לו דורון (ופירש בשביל שילוהו (טור וכב״י שכ״ג מרא״ש) או שהוא מתנה מרובה דמסתמא הוי כאילו פירש לו) (שם בשם סמ״ג) בשביל שילוהו זו היא רבית מוקדמת לוה ממנו והחזיר לו מעותיו והיה משגר לו דורון בשביל מעותיו שהיו בטלות אצלו זו היא רבית מאוחרת ואם עבר ועשה כן ה״ז אבק רבית:

ז. צריך המלוה ליזהר מליהנות מהלוה שלא מדעתו כל זמן שמעותיו בידו אפילו בדבר שהיה עושה לו אף אם לא הלוהו אבל אם נהנה ממנו מדעתו מותר בדבר שהיה עושה לו אף אם לא הלוהו ובלבד שלא יהא דבר של פרהסי׳ כגון לדור בחצרו ולהשתמש בעבדיו:

ח. אפילו לבניו ובני ביתו אסור להלות ברבית אע״פ שאינו מקפיד עליהם ובודאי נותנו להם במתנה:

ט. לא יעשה מלאכה לחבירו על מנת שחבירו יעשה עמו אח״כ מלאכה שהיא יותר כבדה ואפי׳ לעשות עמו אותה מלאכה עצמה אסור אם הוא בזמן שהיא יותר כבדה כגון שזה מנכש (פי׳ תולש העשבים הרעים מתוך הטובים) עמו בגריד וזה מנכש עמו ברביעה: הגה ואם אחד מלוה מעות לחבירו על זמן מה כדי שיחזור וילוהו פעם אחרת כזמן הראשון יש אומרים שאסור (מרדכי ספא״נ ותשובת הרא״ש כלל ק״ח סי׳ ט״ז) ולא דמי לעושה עמו מלאכה וחוזר ועושה עמו דגבי הלוואה שכר הלוואה הוא נוטל וי״א דמותר אם אינו מלוה לו לזמן ארוך יותר ממה שהלוהו (ב״י בשם ס״ה ומרדכי בשם מהר״מ) ועיין לקמן סימן קע״ז:

י. אסור ללמד את המלוה או את בנו מקרא או גמרא כל זמן שמעותיו בידו אם לא היה רגיל בזה מקודם:

יא. אם לא היה רגיל להקדים לו שלום אסור להקדים לו:

יב. לא יאמר לו הודיעני אם בא איש פלוני ממקום פלוני: הגה וכן שאר רבית דברים בעלמא אסור (טור) ואפי׳ לטובת הנאה בעלמא כמו שיתבאר בסוף הסימן. אסור לקדש אשה בהנאת מלוה כגון שהיא חייבת לו ומרויח לה הזמן כדי שתתקדש לו (גמרא פ״ק דקדושין):

יג. מותר לומר לחבירו הילך זוז והלוה עשרה דינרים לפלוני והוא שלא יחזור ויקחנו מהלוה וגם לא יאמר הלוה למלוה פלוני יתן בשבילי ויש אומרים שצריך גם כן שלא יפייסנו הלוה לתת למלוה בשביל שילוהו:

יד. אסור לומר אלוך מנה על מנת שתתן זוז לפלוני (או להקדש) (במרדכי דא״נ) אפי׳ אם אותו פלוני הוא עובד כוכבים אע״פ שאינו חייב לו (טור סי׳ קס״ט) . ורבית קצוצה (פי׳ שקצץ והתנה לתת כך וכך בשביל שמלוהו) הוא (ואין חילוק בין אמר המלוה כך או שאמר הלוה מעצמו כך והוא מלוה לו משום זה) (ב״י בשם תשו׳ רשב״א):

טו. יש אומרים שאסור לומר לו אמור לפלוני שיתן לך ד׳ דינרין ואלוה לך מעות:

טז. מותר לומר לחבירו הילך זוז ואמור לפלוני שילוני ואפי׳ לבן המלוה מותר לומר כן והוא שיהא גדול ואינו סומך על שלחן אביו: הגה י״א דאסור למלוה ליקח ממקבל זה הזוז שלא יבואו להערים (המ״מ פ״ה דה״מ) י״א דמותר לישראל לומר לחבירו ישראל לך והלוה לי מעות מפלוני ישראל ברבית ומותר לתת אחר כך הרבית לשליח להביאו לו דלא אסרה תורה אלא רבית הבא מיד לוה למלוה והשליח אינו עושה שום איסור דהאי רבית לאו דידיה הוא ואי משום ששלוחו של אדם כמותו אין שליח לדבר עבירה ואין לפרסם הדבר בפני עם הארץ (מרדכי בשם רש״י) וכן עיקר אע״ג דיש מפקפקין בהיתר זה ומחמירים לאסרו (ב״י ובנמוקים) יש לסמוך עליו לעת הצורך ומ״מ אם הלוה קבל המעות בעצמו מן המלוה רק ששולח לו הרבית אסור (שם במרדכי) אבל אם שליח המלוה הלוה ללוה ברבית ועשה שטר על שם המלוה הוה כאלו הלוה לו המלוה עצמו ואסור אפי׳ עשה השליח בלא דעת משלחו דהשטר עביד לה עיקר הלואה והוא נכתב על שם המלוה (מהרי״ק שורש י״ז):

יז. תלמידי חכמים שהלוו זה את זה דברים של מאכל ונתן לו יותר על מה שלוה ממנו עד חומש ה״ז מותר שהדבר ידוע שלא נתן לו אלא מתנה: הגה ויש מתירין אפילו בהתנו מתחילה כך ובלבד בדבר מועט (הגהות אשיר״י וכ״מ דעת הטור וכ״נ דעת הרב המגיד) ומכל מקום לא ירגילו תלמידי חכמים עצמם בכך מפני המון העם שלא ילמדו מהם (הגהת מיי׳ פ״ד מהל׳ מלוה וסמ״ג לאוין קצ״ג):

יח. כל רבית דרבנן מותר במעות של יתומים או של הקדש עניים או תלמוד תורה או צורך בית הכנסת: הגה וכן נוהגין להקל (ב״י בשם הרמב״ם והרא״ש) אע״ג דיש מחמירין דאינו מותר רק בבית דין (מרדכי דא״נ וכן משמע במהרא״י ובת״ה סימן ס״ה ובח״ה סי׳ ר״ן ורש״י פרק א״נ דף ע׳ סוף ע״א) . יש מקומות שנוהגים שאפוטרופוס מלוה מעות יתומים ברבית קצוצה ומנהג טעות הוא ואין לילך אחריו (מהרי״ל בתשובה) וכל אפוטרופוס שעושה כן עי׳ בחושן המשפט סי׳ ל״ד אם נפסל. אבל ברבית דרבנן שרי כל זמן שלא הגדיל היתום לעסוק במעותיו כדרך שאר אנשים אע״פ שכבר הוא בן י״ג שנה הואיל ולא הגיע לכלל דעת מקרי יתום לענין זה (ב״י בשם ת״ה ודברי ב״י גופיה) מי שחייב ליתומים וכשבא לפרוע טוען שנתן להם רבית ורוצה לנכות מחובו והיתום טוען שלא קבל היתום נאמן בלא שבועה (בית יוסף בסימן קע״ו בשם תשובת רשב״א):

יט. אפוטרופוס שהלוה מעות היתומים ברבית קצוצה אם הלוה נטל לחלקו כל כך ריוח כמו שהתנה לתת להם חייב ליתן להם:

כ. אם עבר האפוטרופוס והלוה מעות יתומים ברבית קצוצה והאכיל היתומים פטורים מלשלם אפילו לכשיגדלו: הגה וגם האפוטרופוס פטור מלהחזירו (תשובת הרשב״א) וה״ה מעות של הקדש עניים או שאר מצות (ב״י בשם תשובת הרשב״א) ומיהו אין המלוה נאמן לומר דמעות של הקדש היו אלא בראייה (ריב״ש סי׳ תס״ה) ועיין לקמן סי׳ קס״ט אם אפוטרופוס מותר ללוות מעובד כוכבים לצורך יתומים:

כא. אי אוזיף ק׳ בק״כ מעיקרא ק׳ בדנקא ולסוף ק״כ אסור מדאורייתא ואי אוזיף ק׳ במאה ואייקר אסור מדרבנן:

כב. מותר ללוות ברבית מפני פקוח נפש: הגה ועי״ל סי׳ קס״ט ובסי׳ קע״ג דאסור ללוות ברבית לצורך קהל ואפילו אינו רבית קצוצה כל שכן ברבית קצוצה דאסור ולא כמו אלו שנהגו להקל בקצת מקומות להלוות וללוות לצורך קהל ברבית קצוצה ואין להם על מה שיסמוכו אם לא שנאמר שמחשבים צרכי קהל לפקוח נפש או לצורך מצוה כמו שיתבאר לקמן סימן קע״ב אבל אין לסמוך על זה כי אם לצורך גדול (רוב הג״ה הם ד״ע):

כג. המלוה מעות על מנת שכל מלאכה שתבא לידו יתן אותה למלוה לעשותה אסור: הגה ולמאן דאמר טובת הנאה הוי ממון מיקרי רבית קצוצה (כך דקדק הב״י מלשון הרא״ש) מאחר שהתנו מתחלה בכך ואפילו לא התנו מתחלה אם אינו רגיל לעשות בלאו הכי אסור וכן כל טובת הנאה אבל אם כל אחד מחזיק טובה לחבירו לפעמים הלוה למלוה ופעמים להיפך שרי (הגהות מרדכי דא״נ והגהות מיי׳ פ״ה דה״מ):

Siman 159 asked a question about persons: with whom the prohibition operates. Siman 160 asks a question about things: what, passing from borrower to lender, counts as interest — and under which regime. It does not yet define the disguised forms or the investment contract: those begin at siman 161 and run to 177.

Case	The ruling	The source
What the siman settles	Who transgresses, and in how many prohibitions	שו״ע יו״ד ק״ס:א
What the siman settles	What is recovered in court and what is not	שו״ע יו״ד ק״ס:ו · ק״ס:י״ד
What the siman settles	How far vigilance goes when nothing was stipulated	שו״ע יו״ד ק״ס:ד–ק״ס:י״ב
What it does not settle	The definition of avak ribbit and of Torah-level interest	סימן קס״א · 161
What it does not settle	Dwelling in the borrower’s courtyard, and the pledge	סימן קס״ו · 166
What it does not settle	Interest through a non-Jew	סימן קס״ט · 169
What it does not settle	Circumvention of interest, and the investment contract	סימן קע״ב · 172 · סימן קע״ז · 177

Case	The ruling	The source
The lender	Transgresses them all — six according to the Rambam	שו״ע יו״ד ק״ס:א · רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ד׳ הלכה ב׳
The borrower who pays the interest	Transgresses — but only in Torah-level interest; in rabbinic interest, only “before the blind”	רמ״א יו״ד ק״ס:א
The guarantor	Transgresses לא תשימון עליו נשך — and the Pitḥei Teshuva leaves the purely oral loan in doubt	שו״ע יו״ד ק״ס:א · פתחי תשובה יו״ד ק״ס ס״ק ב
The witnesses	Transgress — and the Ḥavot Daat applies the gloss’s restriction to them: in rabbinic interest, only “before the blind”	שו״ע יו״ד ק״ס:א · פתחי תשובה יו״ד ק״ס ס״ק ג
The scribe	Transgresses — he is not in the seif but in the mishna in the Sages’ name, and the Shach recalls it	ש״ך יו״ד ק״ס ס״ק א · באר היטב יו״ד ק״ס ס״ק א
The broker, and anyone assisting either party	Transgresses לפני עור לא תתן מכשול	ש״ך יו״ד ק״ס ס״ק א

Case	The ruling	The source
Fixed interest, already collected	It is extracted from the lender and returned to the borrower	רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ד׳ הלכה ג׳ · ש״ך יו״ד ק״ס ס״ק י״ט
Dust of interest	Wholly forbidden, but not extracted — neither from the lender nor from the borrower	רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ד׳ הלכה ו׳
Advance or deferred interest	Dust of interest — the seif says so expressly; and even where he specified, the Ateret Zahav holds it dust	שו״ע יו״ד ק״ס:ו · ש״ך יו״ד ק״ס ס״ק ח
Interest due back, which the borrower waives	The waiver is effective, even for Torah-level interest — but it must be express; silence does not count	שו״ע יו״ד ק״ס:ה · ש״ך יו״ד ק״ס ס״ק ז · פתחי תשובה יו״ד ק״ס ס״ק ו
“I give it to you as a gift”, at the moment interest is taken	Ineffective — it is forbidden to accept it, even for rabbinic interest	שו״ע יו״ד ק״ס:ה · ש״ך יו״ד ק״ס ס״ק ו
The currency’s value changed between loan and repayment	We follow the outset — and that decides whether the prohibition is Torah-level or rabbinic	שו״ע יו״ד ק״ס:כ״א · ש״ך יו״ד ק״ס ס״ק ל״ה

Case	The ruling	The source
The borrower adds of his own accord at repayment, saying nothing	Forbidden to accept — because the surplus can be attributed to the loan, and that suffices	שו״ע יו״ד ק״ס:ד · ש״ך יו״ד ק״ס ס״ק ד
The surplus was already received and only discovered afterwards	The Ḥavot Daat: he need not return it — the prohibition falls on the act of accepting	פתחי תשובה יו״ד ק״ס ס״ק ד
The money was held by way of a sale, not a loan	Permitted — this is the exception the gloss adds to seif 4	רמ״א יו״ד ק״ס:ד
A gift sent before the loan, unspoken and of small value	Permitted — but the Shach lays down the governing rule: הכל לפי הענין ולפי מה שניכר בדעת משלח	ש״ך יו״ד ק״ס ס״ק י
A large gift, or one sent with the reason stated	Forbidden — and if the gift was conditioned on returning it should the loan be refused, it is fixed interest	רמ״א יו״ד ק״ס:ו · פתחי תשובה יו״ד ק״ס ס״ק ז
The lender makes use of something of the borrower’s	Without his knowledge: forbidden, even in what he would have done anyway. With his knowledge: permitted, but only in what he would have done anyway and not in public	שו״ע יו״ד ק״ס:ז · ש״ך יו״ד ק״ס ס״ק י״א
Lending to one’s children or household	Forbidden, even if he is not particular and everything comes back as a gift — lest he accustom them to it	שו״ע יו״ד ק״ס:ח · רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ד׳ הלכה ח׳
Working for the other in exchange for heavier work	Forbidden, even where it is the same work in a harder season	שו״ע יו״ד ק״ס:ט

Case	The ruling	The source
Teaching the lender, or his son	Forbidden while the money is with him, if he was not accustomed to before	שו״ע יו״ד ק״ס:י · ש״ך יו״ד ק״ס ס״ק ט״ו
Greeting him first	Forbidden if he was not accustomed to — אפילו דיבור אסור	שו״ע יו״ד ק״ס:י״א · בבא מציעא ע״ה ע״ב
Asking him for information, or giving him an instruction	Forbidden — the Taz: it is the very act of commanding, and his yielding, that constitutes the interest	שו״ע יו״ד ק״ס:י״ב · ט״ז יו״ד ק״ס ס״ק ה
A man of standing who receives a gift from his debtor	Forbidden per the She’ilat Yaavetz, while he is his debtor; and “man of standing” means one who accepts a gift from no one else	פתחי תשובה יו״ד ק״ס ס״ק ח

Siman 160 — The severity of the prohibition of interest, and how far one must guard against it

📑 Contents

📜 The text of the Shulḥan Arukh — the twenty-three seifim

1. שורש הפסק — what this siman settles, and what it does not

2. מי עובר — the five people, and what follows

3. קצוצה ואבק — what is recovered in court, and what may be waived

4. מה שלא נקצץ — the surplus, the gift, the advance present

5. רבית דברים — the interest that costs nothing

6. הצדדים והשליח — third-party arrangements, and the agent’s permission

7. מעות יתומים וצרכי ציבור — money managed on behalf of others

8. מקרים בני זמננו — contemporary cases and recap

Case 1 — A private loan, repaid “with a little extra”

Case 2 — A tzedaka fund or an association investing its money

Case 3 — A friend acting as intermediary to obtain a loan

Case 4 — Favours, thanks, gifts: the ordinary life of a loan

Case 5 — A craftsman, a professional, and a loan from his client

Case 6 — An emergency, and the only available lender demands interest

Recap — seven lines for the whole siman

Case	The ruling	The source
“Here is a zuz, lend ten dinars to so-and-so”	Permitted — on three conditions: the lender does not take it back from the borrower, the borrower did not direct it, and — on one view — did not even solicit it	שו״ע יו״ד ק״ס:י״ג
The borrower had persuaded the third party to give	The Shach: one who wishes to rely on those who permit may do so, the prohibition being rabbinic — but the Ginat Veradim objects that if the third party is his agent, it is Torah-level	ש״ך יו״ד ק״ס ס״ק י״ח · פתחי תשובה יו״ד ק״ס ס״ק ט
“I lend you on condition you give a zuz to so-and-so”	Forbidden, and it is fixed interest: it is recovered — even if the recipient is a non-Jew, and even if the borrower himself proposed it	שו״ע יו״ד ק״ס:י״ד · ש״ך יו״ד ק״ס ס״ק י״ט
Must the third party who received return it to the lender?	The Tiferet Tzvi: no — he did not receive it for the loan; the one who instructed him is pursued, under the law of a guarantor	פתחי תשובה יו״ד ק״ס ס״ק י״א
“Here is a zuz, tell so-and-so to lend me”	Permitted — it is the wage of a word; and even to the lender’s son, provided he is an adult and not dependent on his father’s table	שו״ע יו״ד ק״ס:ט״ז · בבא מציעא ס״ט ע״ב
The son is an adult but still eats at his father’s table	The Shach: both conditions are needed; the Taz: once he eats at his table it is forbidden in every case, and a minor is forbidden even if he does not	ש״ך יו״ד ק״ס ס״ק כ״א · ט״ז יו״ד ק״ס ס״ק י · באר היטב יו״ד ק״ס ס״ק י״ג
Sending another Jew to borrow at interest and carry the interest	Disputed. The Beit Yosef, the Levush and the Taz forbid it outright; the Rama permits it at need, and the Shach, the Nekudot HaKesef and the Bach uphold it. Ask your Rav.	רמ״א יו״ד ק״ס:ט״ז · ש״ך יו״ד ק״ס ס״ק כ״ב · נקודות הכסף יו״ד ק״ס · ט״ז יו״ד ק״ס ס״ק י״א
The borrower himself received the money from the lender	Forbidden in everyone’s view — this is the limit the Rama himself sets on his own permission	רמ״א יו״ד ק״ס:ט״ז · ש״ך יו״ד ק״ס ס״ק כ״ב
The agent is a non-Jew	Forbidden — the Baer Hetev: the permission rests on there being no agency for a transgression, and he commits none	באר היטב יו״ד ק״ס ס״ק י״ד
The agent drew up a deed in the lender’s name	Forbidden, even without the sender’s knowledge — the deed makes the loan the lender’s	רמ״א יו״ד ק״ס:ט״ז
Talmidei ḥakhamim between themselves	Permitted up to a fifth, on foodstuffs — both must be talmidei ḥakhamim, and the fifth is counted from within (a hundred for a hundred and twenty); and let them not make a habit of it	שו״ע יו״ד ק״ס:י״ז · ש״ך יו״ד ק״ס ס״ק כ״ד · ש״ך יו״ד ק״ס ס״ק כ״ה

Case	The ruling	The source
Money of orphans, of a fund for the poor, of a Talmud Torah, of a synagogue	Rabbinic interest is permitted — never fixed interest	שו״ע יו״ד ק״ס:י״ח
A guardian who lends orphans’ money at fixed interest	A mistaken custom, not to be followed; and see Choshen Mishpat 34 as to whether he becomes unfit to testify	רמ״א יו״ד ק״ס:י״ח
Must it go through a beit din?	The Rama: the custom is lenient; the Shach: I have never seen that custom; the Noda BiYehuda explains the Shach — Rashi would require a court of high standing, which we no longer have — and gives the form he himself practised: a written contract stating that the money is orphans’	רמ״א יו״ד ק״ס:י״ח · ש״ך יו״ד ק״ס ס״ק כ״ו · פתחי תשובה יו״ד ק״ס ס״ק כ
Who counts as an “orphan” here?	Not the minor, but one who does not know how to handle his property — even past thirteen; and even an adult whose father has died. But not one whose father refuses to support him	רמ״א יו״ד ק״ס:י״ח · ש״ך יו״ד ק״ס ס״ק כ״ט
The guardian transgressed, and the borrower made a profit	He must give the orphans what he stipulated to give them; the Taz goes further (half the profit) and the Shach holds it to the stipulation. Ask your Rav.	שו״ע יו״ד ק״ס:י״ט · ט״ז יו״ד ק״ס ס״ק י״ז · ש״ך יו״ד ק״ס ס״ק ל״א
The interest has already been used to feed the orphans	They are exempt, even once grown; and the guardian too, having received nothing for himself	שו״ע יו״ד ק״ס:כ · ט״ז יו״ד ק״ס ס״ק י״ח
The lender claims the money was consecrated	He is not believed without proof — and if it was fixed interest, he must return it	רמ״א יו״ד ק״ס:כ · ש״ך יו״ד ק״ס ס״ק ל״ג
Borrowing at interest to save a life	Permitted to the borrower — never to the lender: he is obliged to lend for nothing, לא תעמוד על דם רעך	שו״ע יו״ד ק״ס:כ״ב · ט״ז יו״ד ק״ס ס״ק כ״א
Borrowing at interest for communal needs	Forbidden, even where it is not fixed interest; those who are lenient אין להם על מה שיסמוכו — except for a great need. Ask your Rav.	רמ״א יו״ד ק״ס:כ״ב
Lending on condition of receiving all the borrower’s work	Forbidden; and on the view that a benefit counts as money, it is fixed interest. The Shach distinguishes: if the borrower is the craftsman and works cheaply, it is fixed interest in everyone’s view	שו״ע יו״ד ק״ס:כ״ג · רמ״א יו״ד ק״ס:כ״ג · ש״ך יו״ד ק״ס ס״ק ל״ז
Two friends who do each other turns by turns	Permitted — this is the siman’s last line, and it says that reciprocity has no slope	רמ״א יו״ד ק״ס:כ״ג

Case	The ruling	The source
The principle	What passes from borrower to lender because of the loan is interest, even a word	שו״ע יו״ד ק״ס:א–כ״ג
The practical test	אם לא היה רגיל בזה מקודם — prior habit	שו״ע יו״ד ק״ס:ז · ק״ס:י · ק״ס:י״א
The regime	Stipulated: Torah-level, recovered. Unstipulated: rabbinic, not recovered — but no less forbidden	רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ד׳ הלכה ג׳ · פרק ד׳ הלכה ו׳
The waiver	Effective once the interest is due back, and only if express	שו״ע יו״ד ק״ס:ה · פתחי תשובה יו״ד ק״ס ס״ק ו
The third party	Permitted in the forms of seifim 13 and 16; forbidden once there is a stipulation, a reflux, or the borrower’s instruction	שו״ע יו״ד ק״ס:י״ג · ק״ס:י״ד · ק״ס:ט״ז
Funds managed for others	Dust of interest only, and never fixed interest	שו״ע יו״ד ק״ס:י״ח · רמ״א יו״ד ק״ס:י״ח
Saving of life	Permits borrowing, never lending	שו״ע יו״ד ק״ס:כ״ב · ט״ז יו״ד ק״ס ס״ק כ״א