✦ ❖ ✦ D A A T · L E V E L 3 — S Y N T H E S I S / R E V I E W ✦ ❖ ✦
Siman 162 — Lending a se’ah for a se’ah
שלא להלוות סאה בסאה
Five seifim: the prohibition of the loan in kind, coin as the sole exception, the three ways out — making it money, owning a little, having a rate —, the sharecropper and the burden of proof
Structured review, ruling tables, quick memorisation
Source: Shulchan Aroukh, Yoreh De'ah קס״ב — 5 seifim
Nosei kelim: ש״ך (16 ס״ק) · ט״ז (9 ס״ק) · באר היטב (12 ס״ק) · פתחי תשובה (4 ס״ק) · נקודות הכסף (4) · בית יוסף · טור
Compiled by: הרב יוסף חיים סממה · DAAT
For students who have mastered Levels 1 and 2
daattorah.com
📑 Plan of the synthesis
- The axiom: a debt in kind has no amount
- The 3 reflex questions
- Master table — the five seifim clause by clause
- The three ways out, and what each repairs
- יש לו — what counts and what does not
- שער שבשוק — two conditions, and one clause that voids it
- The aris — a test of fact, not of status
- The litigation: who proves what
- The vocabulary of the block — from 159 to 177
- Golden rules, mnemonic, traps and flash card
1. The axiom: a debt in kind has no amount
The starting point:
A debt of a hundred coins is worth a hundred on the day it is contracted and on the day it is paid. A debt of a se’ah of wheat is worth four on the first day and five on the second — or three. A claim denominated in a commodity is a claim without an amount.
Hence the axiom: the whole of siman 162 consists in giving an amount back to a debt that has none. Three devices achieve it, and everything else follows.
The two sentences that carry the whole siman:
💡 The marker: the word of the siman is not רבית but יוקרא וזולא.
2. The 3 reflex questions
1. What is being lent? A current silver coin — nothing to discuss, it is permitted. Anything else — וכן כל דבר — and the question arises.
▼
2. Does the debt have an amount? Was the cash value fixed — עשאו דמים? If yes, it is settled.
▼
3. If not: did the borrower already own, or could he have bought? יש לו — even a single se’ah, even without the key. Or שער שבשוק — a fixed rate known to both. Failing all three: forbidden.
3. Master table — the five seifim clause by clause
| Seif | The clause | What follows |
|---|
| 1 |
« אסור ללוות סאה בסאה אפילו לא קצב לו זמן לפרעון וכן כל דבר חוץ ממטבע כסף » (שו״ע יו״ד קס״ב:א) |
The prohibition, universal, and regardless of term |
| 1 |
« היוצא (אז) בהוצאה דשמא יתייקרו ונמצא שנותן לו יותר ממה שהלוהו » (שו״ע יו״ד קס״ב:א) |
The reason: the price may rise |
| 1 |
« אם לא שיעשנו דמים שאם יתייקרו יתן לו אותם הדמים » (שו״ע יו״ד קס״ב:א) |
The first way out: fix the cash value |
| 1 |
« ואם לא עשהו דמים ונתייקרו נותן לו הדמים שהיו שוים בשעת הלואה ואם הוזלו נותן לו הסאה שהלוהו » (שו״ע יו״ד קס״ב:א) |
What is returned failing that: the value if it rose, the commodity if it fell |
| 1 |
« יש מי שכתב דבזמן הזה מטבע של זהב דינו ככסף ולוין זהוב בזהוב וכן נוהגין להקל ואין למחות בידם כי יש להם על מי שיסמוכו » (רמ״א יו״ד קס״ב:א) |
The custom on the gold coin |
| 1 |
« יש מי שאומר דמותר ללוות ככר לחם בככר לחם כמטבע של כסף דמאחר דדבר מועט הוא לא קפדי בני אדם להדדי בזה » (רמ״א יו״ד קס״ב:א) |
The custom on bread: people are not particular |
| 2 |
« אם יש לו מעט מאותו המין אפילו אין המפתח בידו לוה עליו כמה סאין לפרוע סאה בסאה » (שו״ע יו״ד קס״ב:ב) |
The second way out: יש לו, with no limit of quantity |
| 2 |
« ואם אין לו כלום מאותו המין יתן לו המלוה מעט מאותו המין או ילוהו לו ואחר כך ילוה לו כמה סאין » (שו״ע יו״ד קס״ב:ב) |
How to manufacture it — and the Mehaber notes it is contested |
| 2 |
« היה ללוה מעט מאותו המין פקדון ביד אחר הרי זה כאילו היה בידו אבל אם אחרים חייבים לו לא מקרי יש לו » (רמ״א יו״ד קס״ב:ב) |
A deposit yes, a claim no |
| 2 |
« לוה שאמר שיש לו מעט מזה המין יוכל המלוה להלוות לו ואינו צריך ראיה לדבריו » (רמ״א יו״ד קס״ב:ב) |
The borrower’s word suffices |
| 2 |
« הא דמותר להלוות לו כשיש לו מאותו המין היינו סתם אבל אם המלוה מתנה שאם יתייקרו חטים ישלם לו חטים ואם יוזלו יתן לו מעות דמי שוויים כשער של עכשיו אסור דהוי קרוב לשכר ורחוק להפסד » (רמ״א יו״ד קס״ב:ב) |
The limit: no option left to the lender |
| 3 |
« היה לאותו מין שער בשוק קבוע וידוע לשניהם מותר ללוות סאה בסאה » (שו״ע יו״ד קס״ב:ג) |
The third way out: a fixed rate known to both |
| 3 |
« והא דיכול ללוות על שער שבשוק היינו דהלוה יכול לפרוע לו אימת שירצה אבל אם התנה שלא יקבל פרעון עד שעת היוקר אסור » (רמ״א יו״ד קס״ב:ג) |
It falls if early repayment is refused |
| 4 |
« סאה בסאה לזרע בין קודם שירד האריס לשדה בין אחר שירד » (שו״ע יו״ד קס״ב:ד) |
The sharecropper: before and after he goes down |
| 4 |
« במה דברים אמורים במקום שנהגו שיתן האריס הזרע אבל במקום שדרך בעל הקרקע ליתן הזרע אם כבר ירד האריס לשדה אסור » (שו״ע יו״ד קס״ב:ד) |
Except where the owner provides the seed |
| 5 |
« הלוה לו סאתים חטים ועשה לו שטר עליהם אם לא יברר המלוה שיצא השער בשעת הלואה או שהיה ללוה מעט מאותו המין ישבע הלוה שלא יצא השער ושלא היה לו כלום מאותו המין ולא יפרע אלא דמים שהיו שוים בשעת הלואה » (שו״ע יו״ד קס״ב:ה) |
The burden is on the lender; failing that, the borrower swears |
| 5 |
« ואם יתחייב לו חטים וההלואה היתה במקום אחד והתביעה במקום אחר והחטים יקרים יותר במקום התביעה לא ישלם לו אלא כשויין במקום ההלואה » (שו״ע יו״ד קס״ב:ה) |
One pays at the rate of the place of the loan |
| 5 |
« לא התירו ללוות כשיש לו אלא סאה חטים בסאה חטים אבל סאה חטין בסאה דוחן אסור אע״פ שהן בשער אחד ויש לו דוחן » (רמ״א יו״ד קס״ב:ה) |
יש לו does not cross the boundary of a kind |
4. The three ways out, and what each repairs
| The way out | What it repairs | Its weakness |
|---|
| עשיית דמים | The debt has an amount again | An option left to the lender destroys it — and worsens it (Pitchei Teshuva ס״ק ב) |
| יש לו | The lender owns wheat from the loan: the rise is in his hand | Holds only from a kind to its own kind, and money does not count |
| שער שבשוק | The commodity was available: the loan is only a delay | Requires both parties’ knowledge, and falls if the lender refuses early payment |
The safest of the three is the first. It depends neither on what the borrower owns, nor on the state of the market, nor on what the parties know: it transforms the debt itself. It is also the one Hillel always required, and the Rambam gives it as the default rule — לא ילוה אותן עד שיעשה אותן דמים.
5. יש לו — what counts and what does not
| What the borrower holds | Counts? | Source |
|---|
| A single se’ah | Yes | שו״ע יו״ד קס״ב:ב |
| A drop of oil or wine | Yes | בבא מציעא ע״ה ע״א |
| Wheat he has no key to | Yes | שו״ע יו״ד קס״ב:ב |
| A deposit with a third party | Yes | רמ״א יו״ד קס״ב:ב |
| Wheat elsewhere, out of the lender’s reach | Yes | רמ״א יו״ד קס״ב:ב |
| A claim for wheat against a third party | No | רמ״א יו״ד קס״ב:ב |
| Money, even enough to buy the whole | No | ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק ה |
| Millet, for a loan of wheat | No | רמ״א יו״ד קס״ב:ה |
The mechanism, and its extension to any quantity:
The commonest trap: thinking that “having the means to buy” equals “having”. The Shach expressly excludes it, and the decisors agree. The Taz alone, at ס״ק ב, comes close — but for the gold coin, not for produce, and the Baer Hetev at once notes the difficulty.
6. שער שבשוק — two conditions, and one clause that voids it
| The condition | What it means |
|---|
| קבוע | The rate is established, not occasional. What counts as fixed is treated at siman 175, to which the gloss expressly refers. |
| ידוע לשניהם | Both parties know a rate exists — without needing to know its figure (Shach ס״ק ט). |
The reason for this permission, and two extensions from the Taz:
The clause that voids it: if the lender stipulates that he will not accept payment before the date. The Baer Hetev adds that he need not even mention a rise — refusing early payment suffices. And the יש לו permission withstands it.
7. The aris — a test of fact, not of status
| The local custom | Before he goes down to the field | After |
|---|
| The sharecropper provides the seed | Permitted | Permitted |
| The owner provides the seed | Permitted | Forbidden |
The test is not “sharecropper or not”, it is “dismissible or not”. Where the sharecropper must provide the seed, the owner may dismiss him so long as he has not: the advance remains an advance on the division. Where the owner provides it, once the sharecropper is installed he is no longer dismissible — and the advance becomes a loan again.
8. The litigation: who proves what
| The situation | Who prevails | Source |
|---|
| A deed, the loan dated to a time of low prices | The lender must prove one of the two permissions | שו״ע יו״ד קס״ב:ה |
| He does not prove it | The borrower swears and pays the value of the day of the loan | שו״ע יו״ד קס״ב:ה |
| The deed says nothing of the date, or the lender pleads a sale | The lender is believed | ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק י״ג |
| The deed states the lender is believed on the whole debt | The lender is believed | ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק י״ב |
| The lender pleads a conveyance made through a third party | Of no effect — except for the Taz and the Pitchei Teshuva | שו״ע יו״ד קס״ב:ה · פתחי תשובה ס״ק ד |
| A loan in one place, a claim in a dearer one | One pays at the rate of the place of the loan | שו״ע יו״ד קס״ב:ה |
The Taz explains why proof is needed here, whereas elsewhere a deed suffices to swear and collect; the Nekudot HaKesef find his answer forced and give a simpler one:
9. The vocabulary of the block — from 159 to 177
| Term | Meaning | Where it operates |
|---|
| סאה בסאה | lending a commodity to receive the same | title of siman 162 |
| רבית קצוצה | stipulated interest — the court makes it returned | siman 161 |
| אבק רבית | unstipulated interest — the court does not | the whole of our siman |
| יוקרא וזולא | rising and falling | the reason of the prohibition, seif 1 |
| עשיית דמים | fixing the cash value of the commodity | seif 1 |
| יש לו | the borrower already owns a little of it | seif 2, and the whole of siman 163 |
| שער שבשוק · יצא השער | the commodity has a fixed public market rate | seif 3, and simanim 173 and 175 |
| פוסק על שער שבשוק | agreeing today on a future delivery at today’s price | siman 163 and siman 175 |
| קרוב לשכר ורחוק להפסד | a one-sided option | gloss to seif 2 |
| אריס | one who works a field for a share of the crop | seif 4 |
| הערמת רבית | a device lawful in each step and forbidden as a whole | siman 163, seif 3 |
10. Golden rules, mnemonic, traps and flash card
Five golden rules
- A debt in kind is forbidden so long as it has no amount. Fixing the cash value makes it lawful.
- Coin is excepted because it measures and is not measured — but only so long as it is current.
- Owning a little suffices for much; owning the means to buy suffices for nothing.
- The market rate replaces ownership only if it is fixed and both know it.
- The prohibition being rabbinic, it is not repaired before a court — which makes prior care all the more necessary.
Mnemonic — three questions. Did you price it? (עשיית דמים) · Does he have some? (יש לו) · Is it sold in the market? (שער שבשוק). In that order.
The classic traps
- Thinking that an operation with no stipulated profit must be lawful. Here nothing is stipulated and it is nonetheless forbidden.
- Confusing “he can afford it” with “he has it”. The Shach (ס״ק ה) expressly excludes it.
- Thinking an option clause protects the lender. It exposes him: it is the gloss’s קרוב לשכר ורחוק להפסד, made worse per the Pitchei Teshuva.
- Applying the sharecropper’s regime to any farm worker. The test is the power to dismiss him, not his title.
- Extending יש לו from one kind to another. The gloss to seif 5 forbids it even at an equal rate.
Flash card. אסור ללוות סאה בסאה → שמא יתייקרו → אבק רבית → חוץ ממטבע כסף היוצא → עשאו דמים → יש לו → שער בשוק קבוע וידוע לשניהם → אריס → יברר המלוה או ישבע הלוה.
🎓 Recap of the study path