✦ ❖ ✦ D A A T · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם ו ח ז ר ה ✦ ❖ ✦
סימן קס״ב — שלא להלוות סאה בסאה
שלא להלוות סאה בסאה
חמישה סעיפים : איסור הלוואת פירות, יוצא הדופן היחיד שהוא המטבע, שלושת ההיתרים — עשיית דמים, יש לו, שער שבשוק —, האריס ונטל הראיה
חזרה מסודרת, טבלאות פסק, זיכרון מהיר
מקור : Shulchan Aroukh, Yoreh De'ah קס״ב — ה׳ סעיפים
נושאי כלים : ש״ך (16 ס״ק) · ט״ז (9 ס״ק) · באר היטב (12 ס״ק) · פתחי תשובה (4 ס״ק) · נקודות הכסף (4) · בית יוסף · טור
עריכה : הרב יוסף חיים סממה · DAAT
לתלמידים ששלטו ברמות 1 ו־2
daattorah.com
📑 מהלך הסיכום
- האקסיומה : אין לחוב של פירות סכום
- שלוש שאלות הרפלקס
- טבלת האב — חמשת הסעיפים לשון לשון
- שלושת הפתחים, ומה כל אחד מתקן
- יש לו — מה נחשב ומה אינו נחשב
- שער שבשוק — שני תנאים, ולשון אחת המבטלת
- האריס — מבחן שבמציאות, לא שבמעמד
- הדין : על מי הראיה
- אוצר המושגים — מסימן קנ״ט · 159 עד קע״ז · 177
- כללי זהב, סימן לזיכרון, מכשולים וכרטיס בזק
1. האקסיומה : אין לחוב של פירות סכום
נקודת המוצא :
חוב של מאה זוז שווה מאה ביום שנוצר וביום שנפרע. חוב של סאה חיטים שווה ארבע ביום הראשון וחמש בשני — או שלוש. חוב הנקוב בפירות הוא חוב בלא סכום.
מכאן האקסיומה : כל סימן קס״ב אינו אלא השבת הסכום לחוב שאין לו סכום. שלוש דרכים עושות זאת, וכל השאר נמשך מהן.
שני המשפטים הנושאים את כל הסימן :
💡 הסימן : מילת הסימן אינה רבית אלא יוקרא וזולא.
2. שלוש שאלות הרפלקס
1. מה מולווה ? מטבע כסף היוצא בהוצאה — אין מה לדון, מותר. דבר אחר — וכן כל דבר — השאלה קיימת.
▼
2. היש לחוב סכום ? הנקבע השווי במעות — עשאו דמים ? אם כן, נגמר.
▼
3. ואם לאו : היה ללווה כבר, או יכול היה לקנות ? יש לו — ואפילו סאה אחת, ואפילו אין המפתח בידו. או שער שבשוק — שער קבוע וידוע לשניהם. ואם אין שלושתם : אסור.
3. טבלת האב — חמשת הסעיפים לשון לשון
| סעיף | הלשון | מה נמשך ממנה |
|---|
| 1 |
« אסור ללוות סאה בסאה אפילו לא קצב לו זמן לפרעון וכן כל דבר חוץ ממטבע כסף » (שו״ע יו״ד קס״ב:א) |
האיסור, כללי, ובלא תלות בזמן |
| 1 |
« היוצא (אז) בהוצאה דשמא יתייקרו ונמצא שנותן לו יותר ממה שהלוהו » (שו״ע יו״ד קס״ב:א) |
הטעם : שמא יתייקרו |
| 1 |
« אם לא שיעשנו דמים שאם יתייקרו יתן לו אותם הדמים » (שו״ע יו״ד קס״ב:א) |
הפתח הראשון : לעשות דמים |
| 1 |
« ואם לא עשהו דמים ונתייקרו נותן לו הדמים שהיו שוים בשעת הלואה ואם הוזלו נותן לו הסאה שהלוהו » (שו״ע יו״ד קס״ב:א) |
מה מחזירים בהעדרה : דמים אם התייקרו, הסאה אם הוזלו |
| 1 |
« יש מי שכתב דבזמן הזה מטבע של זהב דינו ככסף ולוין זהוב בזהוב וכן נוהגין להקל ואין למחות בידם כי יש להם על מי שיסמוכו » (רמ״א יו״ד קס״ב:א) |
המנהג במטבע של זהב |
| 1 |
« יש מי שאומר דמותר ללוות ככר לחם בככר לחם כמטבע של כסף דמאחר דדבר מועט הוא לא קפדי בני אדם להדדי בזה » (רמ״א יו״ד קס״ב:א) |
המנהג בככר : אין בני אדם מקפידים |
| 2 |
« אם יש לו מעט מאותו המין אפילו אין המפתח בידו לוה עליו כמה סאין לפרוע סאה בסאה » (שו״ע יו״ד קס״ב:ב) |
הפתח השני : יש לו, ובלא הגבלת כמות |
| 2 |
« ואם אין לו כלום מאותו המין יתן לו המלוה מעט מאותו המין או ילוהו לו ואחר כך ילוה לו כמה סאין » (שו״ע יו״ד קס״ב:ב) |
כיצד יוצרים אותו — והמחבר מציין שחולקים |
| 2 |
« היה ללוה מעט מאותו המין פקדון ביד אחר הרי זה כאילו היה בידו אבל אם אחרים חייבים לו לא מקרי יש לו » (רמ״א יו״ד קס״ב:ב) |
פיקדון כן, חוב לא |
| 2 |
« לוה שאמר שיש לו מעט מזה המין יוכל המלוה להלוות לו ואינו צריך ראיה לדבריו » (רמ״א יו״ד קס״ב:ב) |
די בדברי הלווה |
| 2 |
« הא דמותר להלוות לו כשיש לו מאותו המין היינו סתם אבל אם המלוה מתנה שאם יתייקרו חטים ישלם לו חטים ואם יוזלו יתן לו מעות דמי שוויים כשער של עכשיו אסור דהוי קרוב לשכר ורחוק להפסד » (רמ״א יו״ד קס״ב:ב) |
הגבול : אין ברירה ביד המלווה |
| 3 |
« היה לאותו מין שער בשוק קבוע וידוע לשניהם מותר ללוות סאה בסאה » (שו״ע יו״ד קס״ב:ג) |
הפתח השלישי : שער קבוע וידוע לשניהם |
| 3 |
« והא דיכול ללוות על שער שבשוק היינו דהלוה יכול לפרוע לו אימת שירצה אבל אם התנה שלא יקבל פרעון עד שעת היוקר אסור » (רמ״א יו״ד קס״ב:ג) |
נופל אם סירב לקבל פירעון מוקדם |
| 4 |
« סאה בסאה לזרע בין קודם שירד האריס לשדה בין אחר שירד » (שו״ע יו״ד קס״ב:ד) |
האריס : בין קודם שירד בין אחר |
| 4 |
« במה דברים אמורים במקום שנהגו שיתן האריס הזרע אבל במקום שדרך בעל הקרקע ליתן הזרע אם כבר ירד האריס לשדה אסור » (שו״ע יו״ד קס״ב:ד) |
חוץ ממקום שבעל הקרקע נותן את הזרע |
| 5 |
« הלוה לו סאתים חטים ועשה לו שטר עליהם אם לא יברר המלוה שיצא השער בשעת הלואה או שהיה ללוה מעט מאותו המין ישבע הלוה שלא יצא השער ושלא היה לו כלום מאותו המין ולא יפרע אלא דמים שהיו שוים בשעת הלואה » (שו״ע יו״ד קס״ב:ה) |
הראיה על המלווה ; ואם לאו, הלווה נשבע |
| 5 |
« ואם יתחייב לו חטים וההלואה היתה במקום אחד והתביעה במקום אחר והחטים יקרים יותר במקום התביעה לא ישלם לו אלא כשויין במקום ההלואה » (שו״ע יו״ד קס״ב:ה) |
משלמים כשער מקום ההלוואה |
| 5 |
« לא התירו ללוות כשיש לו אלא סאה חטים בסאה חטים אבל סאה חטין בסאה דוחן אסור אע״פ שהן בשער אחד ויש לו דוחן » (רמ״א יו״ד קס״ב:ה) |
אין “יש לו” עובר גבול המין |
4. שלושת הפתחים, ומה כל אחד מתקן
| הפתח | מה היא מתקנת | חולשתה |
|---|
| עשיית דמים | שב לחוב סכומו | ברירה ביד המלווה הורסת אותה — ואף מגרעת (פתחי תשובה ס״ק ב) |
| יש לו | המלווה בעל חיטים מרגע ההלוואה : ההתייקרות ברשותו | אינו אלא ממין למינו, ואין המעות נחשבות |
| שער שבשוק | המין היה זמין : אין ההלוואה אלא דחייה | מצריך ידיעת שניהם, ונופל אם סירב המלווה לפירעון מוקדם |
הבטוחה שבשלוש היא הראשונה. אינה תלויה לא במה שיש ללווה, ולא במצב השוק, ולא במה שיודעים הצדדים : היא משנה את החוב עצמו. והיא גם זו שהלל היה מצריך תמיד, והרמב״ם נותנה ככלל הראשון — לא ילוה אותן עד שיעשה אותן דמים.
5. יש לו — מה נחשב ומה אינו נחשב
| מה שביד הלווה | נחשב ? | מקור |
|---|
| סאה אחת בלבד | כן | שו״ע יו״ד קס״ב:ב |
| טיפת שמן או יין | כן | בבא מציעא ע״ה ע״א |
| חיטים שאין המפתח בידו | כן | שו״ע יו״ד קס״ב:ב |
| פיקדון ביד אחר | כן | רמ״א יו״ד קס״ב:ב |
| חיטים במקום אחר, שאין למלווה דרך לשם | כן | רמ״א יו״ד קס״ב:ב |
| חוב של חיטים על אחרים | לא | רמ״א יו״ד קס״ב:ב |
| מעות, ואף כדי לקנות את הכול | לא | ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק ה |
| דוחן, להלוואת חיטים | לא | רמ״א יו״ד קס״ב:ה |
המנגנון, והרחבתו לכל כמות :
המכשול המצוי ביותר : לחשוב ש“יש לו במה לקנות” כמוהו כ“יש לו”. הש״ך שולל זאת במפורש, וכן הסכמת הפוסקים. והט״ז לבדו, בס״ק ב, מתקרב לכך — אבל במטבע של זהב ולא בפירות, והבאר היטב מעיר מיד על הקושי.
6. שער שבשוק — שני תנאים, ולשון אחת המבטלת
| התנאי | מה פירושה |
|---|
| קבוע | השער מיוסד ואינו מקרי. ומה נקרא קבוע נדון בסימן קע״ה · 175, שההגה מפנה אליו במפורש. |
| ידוע לשניהם | שני הצדדים יודעים שיצא שער — ואינם צריכים לדעת בכמה (ש״ך ס״ק ט). |
טעם ההיתר, ושתי הרחבות מן הט״ז :
הלשון המבטלת : שיתנה המלווה שלא יקבל פירעון עד הזמן. והבאר היטב מוסיף שאין צריך אפילו שיזכיר יוקר — די בסירוב לפירעון מוקדם. וההיתר של יש לו עומד בפני זה.
7. האריס — מבחן שבמציאות, לא שבמעמד
| מנהג המקום | קודם שירד לשדה | אחר שירד |
|---|
| האריס נותן את הזרע | מותר | מותר |
| בעל הקרקע נותן את הזרע | מותר | אסור |
המבחן אינו “אריס או לא” אלא “בר־סילוק או לא”. במקום שהאריס נותן את הזרע, יכול בעל הבית לסלקו כל עוד לא נתן : והמקדמה נשארת הקדמה לחלוקה. ובמקום שבעל הקרקע נותן, משירד האריס שוב אינו בר־סילוק — וחוזרת המקדמה להיות הלוואה.
8. הדין : על מי הראיה
| המצב | מי גובר | מקור |
|---|
| שטר, והלוואה שזמנה בשעת הזול | המלווה צריך לברר אחד משני ההיתרים | שו״ע יו״ד קס״ב:ה |
| לא ביררה | הלווה נשבע ומשלם שווי יום ההלוואה | שו״ע יו״ד קס״ב:ה |
| אין השטר מזכיר זמן, או שהמלווה טוען מקח | המלווה נאמן | ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק י״ג |
| כתוב בשטר שהמלווה נאמן על כל החוב | המלווה נאמן | ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק י״ב |
| המלווה טוען שהקנה לו על ידי אחר | אינה מועילה — חוץ מלט״ז ולפתחי תשובה | שו״ע יו״ד קס״ב:ה · פתחי תשובה ס״ק ד |
| הלוואה במקום אחד ותביעה במקום יקר ממנו | משלמים כשער מקום ההלוואה | שו״ע יו״ד קס״ב:ה |
הט״ז מבאר מפני מה כאן בירור, בעוד שבמקום אחר די בשטר לישבע וליטול ; ונקודות הכסף מוצאות את תירוצו דחוק ונותנות פשוט ממנו :
9. אוצר המושגים — מסימן קנ״ט · 159 עד קע״ז · 177
| מונח | משמעות | היכן פועל |
|---|
| סאה בסאה | להלוות מין ולקבל אותו מין | כותרת סימן קס״ב |
| רבית קצוצה | רבית שנקצצה — בית דין מוציאה | סימן קס״א · 161 |
| אבק רבית | רבית שלא נקצצה — אין בית דין מוציאה | כל סימננו |
| יוקרא וזולא | התייקרות וזול | טעם האיסור, סעיף א |
| עשיית דמים | לקבוע את שווי המין במעות | סעיף א |
| יש לו | יש ללווה כבר מעט מן המין | סעיף ב, וכל סימן קס״ג · 163 |
| שער שבשוק · יצא השער | יש למין שער קבוע ופומבי בשוק | סעיף ג, וסימנים קע״ג · 173 וקע״ה · 175 |
| פוסק על שער שבשוק | לקבוע היום אספקה עתידית במחיר של היום | סימן קס״ג · 163 וסימן קע״ה · 175 |
| קרוב לשכר ורחוק להפסד | ברירה חד־צדדית | הגה בסעיף ב |
| אריס | העובד בשדה בחלק מן היבול | סעיף ד |
| הערמת רבית | מעשה שכל שלביו מותרים ואסור בכללו | סימן קס״ג · 163, סעיף ג |
10. כללי זהב, סימן לזיכרון, מכשולים וכרטיס בזק
חמישה כללי זהב
- חוב של פירות אסור כל עוד אין לו סכום. קביעת השווי במעות מתירתו.
- המטבע יצא מן הכלל לפי שהוא מודד ואינו נמדד — אבל רק כל עוד הוא יוצא בהוצאה.
- מעט מספיק להרבה ; ומה שיש בו כדי לקנות אינו מספיק לכלום.
- אין שער השוק בא במקום הבעלות אלא אם הוא קבוע ושניהם יודעים בו.
- כיוון שהאיסור מדרבנן, אינו מתוקן בבית דין — ומשום כך הזהירות מלכתחילה נחוצה יותר.
סימן לזיכרון — שלוש שאלות. קצבת ? (עשיית דמים) · יש לו ? (יש לו) · נמכר בשוק ? (שער שבשוק). ובסדר הזה בדיוק.
המכשולים המצויים
- לחשוב שפעולה בלא רווח קצוב מותרת בהכרח. כאן לא נקצב דבר, ואף על פי כן אסור.
- לערב בין “יש לו במה לקנות” ל“יש לו”. הש״ך (ס״ק ה) שולל זאת במפורש.
- לחשוב שתנאי ברירה מגן על המלווה. הוא מכניסו : והוא הקרוב לשכר ורחוק להפסד שבהגה, ומגורע לדעת הפתחי תשובה.
- להחיל את דין האריס על כל פועל חקלאי. המבחן הוא היכולת לסלקו, לא שמו.
- להרחיב את היש לו ממין למין. ההגה בסעיף ה אוסרת ואפילו בשער אחד.
כרטיס בזק. אסור ללוות סאה בסאה → שמא יתייקרו → אבק רבית → חוץ ממטבע כסף היוצא → עשאו דמים → יש לו → שער בשוק קבוע וידוע לשניהם → אריס → יברר המלוה או ישבע הלוה.