The ruling as the ש״ך, the ט״ז, the באר היטב, the פתחי תשובה and the נקודות הכסף carry it,
and the contemporary cases attached to it
Subject:
שולחן ערוך יורה דעה סימן קס״ג (ג׳ סעיפים)
עם נושאי כלים: ש״ך (י״א ס״ק), ט״ז (ז׳ ס״ק), באר היטב (ו׳ ס״ק), פתחי תשובה (ב׳ ס״ק), נקודות הכסף (א׳), בית יוסף, טור
Note: the Admur HaZaken did not write a Shulchan Arukh on Yoreh De’ah; this level is a level of psak, not a “Daat HaRav”. The Rambam of reference is הלכות מלווה ולווה — chapter 10 for seif 1, chapter 5 for seif 3.
Written by:
הרב יוסף חיים סממה · DAAT
דין הפוסק חיטין לחייבו כשער של עכשיו. ובו ג׳ סעיפים:
מי שהיה נושה בחבירו מעות ואמר לו תן לי מעותי שאני רוצה ליקח בהם חטים א״ל צא ועשה אותם עלי כשער של עכשיו ויהיה לך אצלי חטים בהלוואה אם יש לו חטים כשיעור מעותיו מותר אפי׳ לא יצא השער ואם לאו אסור אפי׳ יצא השער (נ״י בשם רמב״ן והרב המגיד שם ושכן כתב רמב״ן ורשב״א) (ונאמן המוכר לומר שיש לו וא״צ ראייה לדבריו) (הגהות מרדכי דאיזהו נשך) כדלעיל סימן קס״ב:
ב. הרי שהיה לו חטים ועשה הלואתו עליו ובא אחר זמן ואמר ליה תן לי חטים שאני רוצה למכרם וליקח בדמיהם יין א״ל צא ועשה אותם עלי יין כשער שבשוק עתה אם יש לו יין הרי זה מותר ואם לאו אסור (ר״ן ונ״י):
ג. אמר לו הלויני מנה א״ל מנה אין לי חטים במנה יש לי ונתן לו חטים במנה כמו שהוא השער וחזר ולקחם ממנו בצ׳ (ועדיין הם שוים מאה) (ב״י בשם ת״ר) אם פרע לו לבסוף המנה בפירות מותר אבל אסור לפרוע במעות מפני הערמת רבית מאחר שא״ל תחלה הלויני מנה ואם עבר ועשה הרי הוא מוציא ממנו ק׳ בדין שאפי׳ אבק רבית אין כאן: הגה וי״א דהוי אבק רבית (טור בשם הרמב״ן והרא״ש) וכל זה לא מיירי אלא כשלא התנו מתחילה על כך אבל אם התנו מתחילה לקנות ממנו בפחות הוי רבית גמור (המ״מ פ״ה דה״מ בשם הרמב״ן והרשב״א וכן הוא בנ״י) אפילו פרע לו פירות [אסור] (נימוק״י פ׳ א״נ):
Siman 162 said on what conditions a commodity may be lent. This one says on what conditions a money debt may be extinguished and replaced by a debt in kind — and it hardens the rule, because the money went first.
« מי שהיה נושה בחבירו מעות ואמר לו תן לי מעותי שאני רוצה ליקח בהם חטים א״ל צא ועשה אותם עלי כשער של עכשיו ויהיה לך אצלי חטים בהלוואה » (שו״ע יו״ד קס״ג:א)
« אם יש לו חטים כשיעור מעותיו מותר אפי׳ לא יצא השער ואם לאו אסור אפי׳ יצא השער » (שו״ע יו״ד קס״ג:א)
| What the siman settles | What it does not settle | Where it is treated |
|---|---|---|
| Converting a money debt into a debt in kind | Lending a commodity for the same commodity | Siman 162 |
| The repeated conversion, from one commodity to another | A price agreed in advance on goods | Simanim 173 and 175 |
| The ha’aramat ribbit device | Paying in money what was promised in produce | Siman 175 (Shach ס״ק ח) |
| The fate of what has already been done | The lawful arrangement that replaces a loan | Siman 177 |
| Seif | The question | The ruling |
|---|---|---|
| 1 | May a money debt be converted into a wheat debt at today’s rate? | Yes if he has the wheat to the measure of the debt — even without a market rate. No if he has not — even with one. |
| 1 | Must he prove it? | No — his word suffices. |
| 2 | And if the conversion repeats, from wheat to wine? | The same rule: if he has wine, permitted; if not, forbidden. |
| 3 | And the device: wheat at a hundred, bought back at ninety? | Permitted if he finally pays in produce; forbidden if he pays in money — הערמת רבית. |
| 3 | And if he transgressed? | The Mehaber: the creditor recovers the hundred; the gloss reports the view that there is indeed avak ribbit. |
| 3 | And if they had agreed it all in advance? | Characterised interest — and even payment in produce no longer saves it. |
« מִי שֶׁהָיָה נוֹשֶׁה בַּחֲבֵרוֹ מָעוֹת וְאָמַר לוֹ תֵּן לִי מְעוֹתַי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִקַּח בָּהֶן חִטִּים. אָמַר לוֹ צֵא וַעֲשֵׂה אוֹתָן עָלַי כְּשַׁעַר שֶׁל עַכְשָׁו וְיִהְיֶה לְךָ אֶצְלִי חִטִּים בְּהַלְוָאָה » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק י׳ הלכה ו׳)
« אִם יֵשׁ לוֹ חִטִּים כְּשִׁעוּר מְעוֹתָיו מֻתָּר וְאִם אֵין [לוֹ] אוֹתוֹ הַמִּין הֲרֵי זֶה אָסוּר » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק י׳ הלכה ו׳)
« ול״ד לדלעיל סי׳ קס״ב ס״ב דביש לו מעט מאותו המין לוה עליו כמה סאין דהתם כיון שלוה סאה אנו רואין כאילו לוה סאה כנגד סאה שיש לו וכן לעולם אבל במכירה אין המכירה חלה אלא על מה שיש לו » (ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ב)
« ולא דמי להלוואת סאה בסאה דסימן קס״ב סעיף ב׳ דסגי אפי׳ במעט דהתם אנו חושבין אותה טיפה כאילו היא נחלטת למלוה נגד טיפה שמלוה לו » (ט״ז יו״ד קס״ג ס״ק ב)
« משום דזכי ביה מהשתא ואע״ג דלא משיך כי מייקרי ברשותיה מייקרי ולא ה״ל רבית הואיל ואם בא לחזור קאי עלייהו במי שפרע » (ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ג)
« ונאמן המוכר לומר שיש לו וא״צ ראייה לדבריו » (רמ״א יו״ד קס״ג:א)
| The case | The ruling | The source |
|---|---|---|
| He has the commodity for the whole amount | Permitted, even with no market rate | שו״ע יו״ד קס״ג:א |
| He has less than the amount | The conversion holds only for what he has | ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ב |
| He has none of the commodity | Forbidden, even if the rate has come out | שו״ע יו״ד קס״ג:א |
| He says he has some | He is believed, without proof | רמ״א יו״ד קס״ג:א |
| The conversion repeats towards another commodity | Same rule: he must have the second commodity | שו״ע יו״ד קס״ג:ב |
« דוקא אם יש לו חטים אבל אם יש לו מעות כשיעור שיכול לקנות בהן חטים אסור » (ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק א)
« משמע דדוקא ביש לו חטים שרי אבל אם אין לו חטים אע״פ שיש לו מעות כיון שזה לא נתנם לו עכשיו אסור » (בית יוסף יו״ד קס״ג)
« מדכתב אין בידו במה יקנה משמע דאפילו מעות אין לו וכ״כ הרא״ש בהדיא אין לו מעות ולא חטין » (ט״ז יו״ד קס״ג ס״ק ד)
« תירץ הרא״ש דהתם הלוהו פירות סאה בסאה ולא מחזי כרבית כי הכא שהלוהו מעות תחילה » (ט״ז יו״ד קס״ג ס״ק ד)
« והנראה לע״ד כתבתי להלכה ולא למעשה להקל כיון שהוא מחמיר » (ט״ז יו״ד קס״ג ס״ק ד)
« ודוקא אם יש לו חטים אבל אם יש לו מעות כשיעור שיכול לקנות בהם חטים אסור » (באר היטב יו״ד קס״ג ס״ק א)
« וט״ז פסק אם יש לו מעות שרי ומסיק כנ״ל להלכה ולא למעשה להקל » (באר היטב יו״ד קס״ג ס״ק א)
« אבל אם נותן לו עתה מעות על חטים ליתנם לו כל השנה כשער של עכשיו מותר אם יצא השער אפילו אין לו חטים » (ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ד)
« וכתב ב״י דללוות ע״מ שאם לא יתן לו לזמן פלוני יתן לו פירות כשער של עכשיו אסור כיון דמחמת הלואה קאתי » (ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ד)
« הא דאסור באין לו יין היינו דוקא כיון שמתחילה נקנו לו החטין מחמת הלואה משום הכי בעינן בכל מה שיקח ממנו אח״כ שיש לו דוקא » (ט״ז יו״ד קס״ג ס״ק ה)
« כתב הט״ז נ״ל אם אומר הריני נותן לך מעות על פירות שתתן לי כל השנה כשער של עכשיו אלא שאני נותן לך ברירה אם תרצה תוכל ליתן לי מעותי עד זמן פלוני דשרי » (באר היטב יו״ד קס״ג ס״ק ג)
| The case | The ruling | The source |
|---|---|---|
| Money paid today for a delivery at today’s rate | Permitted once a rate exists, even with no goods | ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ד |
| A money loan, with a clause of produce at today’s rate on delay | Forbidden | ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ד |
| The price may not be reckoned below the rate | It would look like interest | ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ד · פתחי תשובה יו״ד קס״ג ס״ק ב |
| A second conversion, the first not having been a loan | Permitted if the second commodity is stood upon the first | ט״ז יו״ד קס״ג ס״ק ה |
| … but the first was first converted into a sum | Forbidden — one falls back into the regime of the loan | ט״ז יו״ד קס״ג ס״ק ה |
« אמר לו הלויני מנה א״ל מנה אין לי חטים במנה יש לי ונתן לו חטים במנה כמו שהוא השער וחזר ולקחם ממנו בצ » (שו״ע יו״ד קס״ג:ג)
« אם פרע לו לבסוף המנה בפירות מותר אבל אסור לפרוע במעות מפני הערמת רבית מאחר שא״ל תחלה הלויני מנה » (שו״ע יו״ד קס״ג:ג)
« ואם עבר ועשה הרי הוא מוציא ממנו ק׳ בדין שאפי׳ אבק רבית אין כאן » (שו״ע יו״ד קס״ג:ג)
« וי״א דהוי אבק רבית » (רמ״א יו״ד קס״ג:ג)
« וכל זה לא מיירי אלא כשלא התנו מתחילה על כך אבל אם התנו מתחילה לקנות ממנו בפחות הוי רבית גמור » (רמ״א יו״ד קס״ג:ג)
« אפילו פרע לו פירות [אסור » (רמ״א יו״ד קס״ג:ג)
« דוקא משך החטים לרשותו או קנה בדרך קנין גמור הא לאו הכי משמע דנראה כרבית בכל ענין » (ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ו)
« אבל כשהוזלו קודם שחזר ולקחן היתר גמור הוא ואפילו הערמת רבית אין כאן » (ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ז)
« אבל אם אמר ליה הלויני חטים מותר » (ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ט)
« ואפילו לפ״ז אם רוצה לפרוע לו חטין מותר אלא שאין כופין אותו לפרוע חטים כדי להוציא מידו » (ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק י)
« והב״ח כתב דלשון הפוסקים משמע דאינו אלא כמין רבית גמור ולא רבית גמור » (ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק י״א)
« ואם מתחלה היו שוים תשעים ונותנם לו במאה הוה רבית גמור » (ט״ז יו״ד קס״ג ס״ק ו)
« ונ״ל פשוט דהאיסור שבסעיף זה הוא שבשעה אחת נעשה כן אבל אם לאחר שעה שלקח החטין במאה חזר ומכרן לו בתשעים היתר גמור הוא » (ט״ז יו״ד קס״ג ס״ק ז)
« לא דק דהתם כיון דהוי מכירה א״כ שפיר אוכל הלוקח פירות אבל הכא דא״ל תחלה הלוני מנה ודאי איכא הערמת רבית » (נקודות הכסף יו״ד קס״ג)
« ובנה״כ כתב דלא דק דהתם כיון דהוה מכירה א״כ שפיר אוכל הלוקח הפירות אבל הכא דא״ל תחלה הלויני מנה ודאי איכא הערמת רבית או א״ר להרמב״ן » (באר היטב יו״ד קס״ג ס״ק ו)
« וכיון שהרשב״א מסכים לדעת הרמב״ם הכי נקטינן » (בית יוסף יו״ד קס״ג)
| The case | The ruling | The source |
|---|---|---|
| He asks for a money loan, takes wheat, sells it back for less, and pays in produce | Permitted | שו״ע יו״ד קס״ג:ג |
| The same, and he pays in money | Forbidden — הערמת רבית | שו״ע יו״ד קס״ג:ג |
| He had asked for a loan of wheat, not of money | Permitted | ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ט |
| The wheat fell before the buy-back | Permitted — not even a device | ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ז |
| The wheat was worth only ninety from the start | Characterised interest | ט״ז יו״ד קס״ג ס״ק ו |
| The wheat was not genuinely acquired | Forbidden in any case | ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ו |
| The buy-back came after an interval | The Taz is lenient; the Nekudot HaKesef and the Baer Hetev refuse | ט״ז יו״ד קס״ג ס״ק ז · נקודות הכסף יו״ד קס״ג |
| The buy-back was agreed in advance | Characterised interest — the Bach qualifies: its likeness | רמ״א יו״ד קס״ג:ג · ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק י״א |
| He transgressed and paid in money | The creditor keeps the hundred (Mehaber, Beit Yosef); avak ribbit for the Ramban and the Rosh | שו״ע יו״ד קס״ג:ג · רמ״א יו״ד קס״ג:ג |
| The debtor wishes to pay in produce, even on the stringent view | He may — but he is not compelled | ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק י |
| The case | What the siman says | What remains to be asked |
|---|---|---|
| A debtor settling his debt in goods | Permitted if he has the goods for the whole amount | What does he actually hold, and on what title? |
| A debtor liquid but with no stock | Money does not replace the goods, in practice | If he has only part of the stock, what of the rest? |
| An advance payment for staggered deliveries | It is not a loan: a rate suffices | Is it really a purchase, or a loan in disguise? |
| A loan with security payable in goods | מחמת הלואה קאתי — the clause does not save it | What form should the transaction take to be lawful? |
| A sale followed by a buy-back, in one financial arrangement | This is the shape of seif 3; the lawfulness of each step does not suffice | Was the whole agreed in advance? |
| A transaction already carried out, whose flaw is discovered | The remedy is disputed — Mehaber and Beit Yosef against Ramban and Rosh | Which view to follow, and what is fitting beyond it |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Back to home · Siman קס״ג · ♥ Support