ההכרעה כפי שנושאים אותה הש״ך, הט״ז, הבאר היטב, הפתחי תשובה ונקודות הכסף,
והמקרים בני זמננו הנקשרים בה
נושא :
שולחן ערוך יורה דעה סימן קס״ג (ג׳ סעיפים)
עם נושאי כלים: ש״ך (י״א ס״ק), ט״ז (ז׳ ס״ק), באר היטב (ו׳ ס״ק), פתחי תשובה (ב׳ ס״ק), נקודות הכסף (א׳), בית יוסף, טור
הערה : אדמו״ר הזקן לא כתב שולחן ערוך על יורה דעה ; רמה זו רמת פסק היא, ולא “דעת הרב”. והרמב״ם שכאן הלכות מלווה ולווה — פרק י׳ לסעיף א, ופרק ה׳ לסעיף ג.
עריכה :
הרב יוסף חיים סממה · DAAT
דין הפוסק חיטין לחייבו כשער של עכשיו. ובו ג׳ סעיפים:
מי שהיה נושה בחבירו מעות ואמר לו תן לי מעותי שאני רוצה ליקח בהם חטים א״ל צא ועשה אותם עלי כשער של עכשיו ויהיה לך אצלי חטים בהלוואה אם יש לו חטים כשיעור מעותיו מותר אפי׳ לא יצא השער ואם לאו אסור אפי׳ יצא השער (נ״י בשם רמב״ן והרב המגיד שם ושכן כתב רמב״ן ורשב״א) (ונאמן המוכר לומר שיש לו וא״צ ראייה לדבריו) (הגהות מרדכי דאיזהו נשך) כדלעיל סימן קס״ב:
ב. הרי שהיה לו חטים ועשה הלואתו עליו ובא אחר זמן ואמר ליה תן לי חטים שאני רוצה למכרם וליקח בדמיהם יין א״ל צא ועשה אותם עלי יין כשער שבשוק עתה אם יש לו יין הרי זה מותר ואם לאו אסור (ר״ן ונ״י):
ג. אמר לו הלויני מנה א״ל מנה אין לי חטים במנה יש לי ונתן לו חטים במנה כמו שהוא השער וחזר ולקחם ממנו בצ׳ (ועדיין הם שוים מאה) (ב״י בשם ת״ר) אם פרע לו לבסוף המנה בפירות מותר אבל אסור לפרוע במעות מפני הערמת רבית מאחר שא״ל תחלה הלויני מנה ואם עבר ועשה הרי הוא מוציא ממנו ק׳ בדין שאפי׳ אבק רבית אין כאן: הגה וי״א דהוי אבק רבית (טור בשם הרמב״ן והרא״ש) וכל זה לא מיירי אלא כשלא התנו מתחילה על כך אבל אם התנו מתחילה לקנות ממנו בפחות הוי רבית גמור (המ״מ פ״ה דה״מ בשם הרמב״ן והרשב״א וכן הוא בנ״י) אפילו פרע לו פירות [אסור] (נימוק״י פ׳ א״נ):
סימן קס״ב · 162 אמר באילו תנאים מותר להלוות מין. וזה אומר באילו תנאים מותר לבטל חוב של מעות ולהעמיד תחתיו חוב של מין — ומחמיר, לפי שהמעות עברו תחילה.
« מי שהיה נושה בחבירו מעות ואמר לו תן לי מעותי שאני רוצה ליקח בהם חטים א״ל צא ועשה אותם עלי כשער של עכשיו ויהיה לך אצלי חטים בהלוואה » (שו״ע יו״ד קס״ג:א)
« אם יש לו חטים כשיעור מעותיו מותר אפי׳ לא יצא השער ואם לאו אסור אפי׳ יצא השער » (שו״ע יו״ד קס״ג:א)
| מה הסימן מכריע | מה אינו מכריע | היכן נדון |
|---|---|---|
| המרת חוב מעות בחוב של מין | הלוואת מין באותו מין | סימן קס״ב · 162 |
| ההמרה החוזרת, ממין למין | פסיקת מחיר מראש על סחורה | סימנים קע״ג · 173 וקע״ה · 175 |
| מעשה הערמת הרבית | לפרוע במעות מה שהתנה בפירות | סימן קע״ה · 175 (ש״ך ס״ק ח) |
| דינו של מה שכבר נעשה | המטבע הכשר הבא במקום ההלוואה | סימן קע״ז · 177 |
| סעיף | השאלה | הפסק |
|---|---|---|
| 1 | מותר להמיר חוב מעות בחוב חיטים כשער של עכשיו ? | כן אם יש לו חיטים כשיעור החוב — ואף בלא שער. לא אם אין לו — ואף בשער. |
| 1 | הצריך להביא ראיה ? | לא — די בדבריו. |
| 2 | ואם נשנית ההמרה, מחיטים ליין ? | אותו דין : יש לו יין — מותר ; אין לו — אסור. |
| 3 | והמעשה : חיטים במאה, ונקנות חזרה בתשעים ? | מותר אם פורע לבסוף בפירות ; אסור אם פורע במעות — הערמת רבית. |
| 3 | ואם עבר ועשה ? | המחבר : המלווה מוציא את המאה ; וההגה מביאה שיש אומרים שאבק רבית הוא. |
| 3 | ואם התנו מתחילה ? | רבית גמור — ואף פירעון בפירות אינו מציל. |
« מִי שֶׁהָיָה נוֹשֶׁה בַּחֲבֵרוֹ מָעוֹת וְאָמַר לוֹ תֵּן לִי מְעוֹתַי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִקַּח בָּהֶן חִטִּים. אָמַר לוֹ צֵא וַעֲשֵׂה אוֹתָן עָלַי כְּשַׁעַר שֶׁל עַכְשָׁו וְיִהְיֶה לְךָ אֶצְלִי חִטִּים בְּהַלְוָאָה » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק י׳ הלכה ו׳)
« אִם יֵשׁ לוֹ חִטִּים כְּשִׁעוּר מְעוֹתָיו מֻתָּר וְאִם אֵין [לוֹ] אוֹתוֹ הַמִּין הֲרֵי זֶה אָסוּר » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק י׳ הלכה ו׳)
« ול״ד לדלעיל סי׳ קס״ב ס״ב דביש לו מעט מאותו המין לוה עליו כמה סאין דהתם כיון שלוה סאה אנו רואין כאילו לוה סאה כנגד סאה שיש לו וכן לעולם אבל במכירה אין המכירה חלה אלא על מה שיש לו » (ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ב)
« ולא דמי להלוואת סאה בסאה דסימן קס״ב סעיף ב׳ דסגי אפי׳ במעט דהתם אנו חושבין אותה טיפה כאילו היא נחלטת למלוה נגד טיפה שמלוה לו » (ט״ז יו״ד קס״ג ס״ק ב)
« משום דזכי ביה מהשתא ואע״ג דלא משיך כי מייקרי ברשותיה מייקרי ולא ה״ל רבית הואיל ואם בא לחזור קאי עלייהו במי שפרע » (ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ג)
« ונאמן המוכר לומר שיש לו וא״צ ראייה לדבריו » (רמ״א יו״ד קס״ג:א)
| המקרה | הפסק | המקור |
|---|---|---|
| יש לו המין כשיעור כולו | מותר, ואף בלא שער | שו״ע יו״ד קס״ג:א |
| יש לו פחות מן השיעור | אין ההמרה חלה אלא על מה שיש לו | ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ב |
| אין לו כלום מן המין | אסור, ואפילו יצא השער | שו״ע יו״ד קס״ג:א |
| אומר שיש לו | נאמן, בלא ראיה | רמ״א יו״ד קס״ג:א |
| ההמרה נשנית למין אחר | אותו דין : צריך שיהיה לו המין השני | שו״ע יו״ד קס״ג:ב |
« דוקא אם יש לו חטים אבל אם יש לו מעות כשיעור שיכול לקנות בהן חטים אסור » (ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק א)
« משמע דדוקא ביש לו חטים שרי אבל אם אין לו חטים אע״פ שיש לו מעות כיון שזה לא נתנם לו עכשיו אסור » (בית יוסף יו״ד קס״ג)
« מדכתב אין בידו במה יקנה משמע דאפילו מעות אין לו וכ״כ הרא״ש בהדיא אין לו מעות ולא חטין » (ט״ז יו״ד קס״ג ס״ק ד)
« תירץ הרא״ש דהתם הלוהו פירות סאה בסאה ולא מחזי כרבית כי הכא שהלוהו מעות תחילה » (ט״ז יו״ד קס״ג ס״ק ד)
« והנראה לע״ד כתבתי להלכה ולא למעשה להקל כיון שהוא מחמיר » (ט״ז יו״ד קס״ג ס״ק ד)
« ודוקא אם יש לו חטים אבל אם יש לו מעות כשיעור שיכול לקנות בהם חטים אסור » (באר היטב יו״ד קס״ג ס״ק א)
« וט״ז פסק אם יש לו מעות שרי ומסיק כנ״ל להלכה ולא למעשה להקל » (באר היטב יו״ד קס״ג ס״ק א)
« אבל אם נותן לו עתה מעות על חטים ליתנם לו כל השנה כשער של עכשיו מותר אם יצא השער אפילו אין לו חטים » (ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ד)
« וכתב ב״י דללוות ע״מ שאם לא יתן לו לזמן פלוני יתן לו פירות כשער של עכשיו אסור כיון דמחמת הלואה קאתי » (ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ד)
« הא דאסור באין לו יין היינו דוקא כיון שמתחילה נקנו לו החטין מחמת הלואה משום הכי בעינן בכל מה שיקח ממנו אח״כ שיש לו דוקא » (ט״ז יו״ד קס״ג ס״ק ה)
« כתב הט״ז נ״ל אם אומר הריני נותן לך מעות על פירות שתתן לי כל השנה כשער של עכשיו אלא שאני נותן לך ברירה אם תרצה תוכל ליתן לי מעותי עד זמן פלוני דשרי » (באר היטב יו״ד קס״ג ס״ק ג)
| המקרה | הפסק | המקור |
|---|---|---|
| מעות שניתנו היום על אספקה כשער של עכשיו | מותר משיצא השער, ואף בלא סחורה | ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ד |
| הלוואת מעות, בתנאי פירות כשער של עכשיו בעת פיגור | אסור | ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ד |
| אין לחשב את המחיר בפחות מן השער | דנראה כרבית | ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ד · פתחי תשובה יו״ד קס״ג ס״ק ב |
| המרה שנייה, כשהראשונה לא היתה הלוואה | מותרת אם מעמיד את המין השני על הראשון | ט״ז יו״ד קס״ג ס״ק ה |
| ואם זקף את הראשון בדמים | אסור — שב לדין ההלוואה | ט״ז יו״ד קס״ג ס״ק ה |
« אמר לו הלויני מנה א״ל מנה אין לי חטים במנה יש לי ונתן לו חטים במנה כמו שהוא השער וחזר ולקחם ממנו בצ » (שו״ע יו״ד קס״ג:ג)
« אם פרע לו לבסוף המנה בפירות מותר אבל אסור לפרוע במעות מפני הערמת רבית מאחר שא״ל תחלה הלויני מנה » (שו״ע יו״ד קס״ג:ג)
« ואם עבר ועשה הרי הוא מוציא ממנו ק׳ בדין שאפי׳ אבק רבית אין כאן » (שו״ע יו״ד קס״ג:ג)
« וי״א דהוי אבק רבית » (רמ״א יו״ד קס״ג:ג)
« וכל זה לא מיירי אלא כשלא התנו מתחילה על כך אבל אם התנו מתחילה לקנות ממנו בפחות הוי רבית גמור » (רמ״א יו״ד קס״ג:ג)
« אפילו פרע לו פירות [אסור » (רמ״א יו״ד קס״ג:ג)
« דוקא משך החטים לרשותו או קנה בדרך קנין גמור הא לאו הכי משמע דנראה כרבית בכל ענין » (ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ו)
« אבל כשהוזלו קודם שחזר ולקחן היתר גמור הוא ואפילו הערמת רבית אין כאן » (ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ז)
« אבל אם אמר ליה הלויני חטים מותר » (ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ט)
« ואפילו לפ״ז אם רוצה לפרוע לו חטין מותר אלא שאין כופין אותו לפרוע חטים כדי להוציא מידו » (ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק י)
« והב״ח כתב דלשון הפוסקים משמע דאינו אלא כמין רבית גמור ולא רבית גמור » (ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק י״א)
« ואם מתחלה היו שוים תשעים ונותנם לו במאה הוה רבית גמור » (ט״ז יו״ד קס״ג ס״ק ו)
« ונ״ל פשוט דהאיסור שבסעיף זה הוא שבשעה אחת נעשה כן אבל אם לאחר שעה שלקח החטין במאה חזר ומכרן לו בתשעים היתר גמור הוא » (ט״ז יו״ד קס״ג ס״ק ז)
« לא דק דהתם כיון דהוי מכירה א״כ שפיר אוכל הלוקח פירות אבל הכא דא״ל תחלה הלוני מנה ודאי איכא הערמת רבית » (נקודות הכסף יו״ד קס״ג)
« ובנה״כ כתב דלא דק דהתם כיון דהוה מכירה א״כ שפיר אוכל הלוקח הפירות אבל הכא דא״ל תחלה הלויני מנה ודאי איכא הערמת רבית או א״ר להרמב״ן » (באר היטב יו״ד קס״ג ס״ק ו)
« וכיון שהרשב״א מסכים לדעת הרמב״ם הכי נקטינן » (בית יוסף יו״ד קס״ג)
| המקרה | הפסק | המקור |
|---|---|---|
| ביקש הלוואת מעות, קיבל חיטים, מכרן בפחות, ופורע בפירות | מותר | שו״ע יו״ד קס״ג:ג |
| אותו דבר, ופורע במעות | אסור — הערמת רבית | שו״ע יו״ד קס״ג:ג |
| ביקש הלוואת חיטים ולא מעות | מותר | ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ט |
| הוזלו החיטים קודם הקנייה חזרה | מותר — ואף לא הערמה | ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ז |
| לא היו החיטים שוות אלא תשעים מתחילה | רבית גמור | ט״ז יו״ד קס״ג ס״ק ו |
| לא נקנו החיטים בקנין | אסור בכל ענין | ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק ו |
| נעשתה הקנייה חזרה לאחר זמן | הט״ז מקל ; ונקודות הכסף והבאר היטב דוחים | ט״ז יו״ד קס״ג ס״ק ז · נקודות הכסף יו״ד קס״ג |
| הותנתה הקנייה חזרה מתחילה | רבית גמור — והב״ח מדייק : כעין רבית גמור | רמ״א יו״ד קס״ג:ג · ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק י״א |
| עבר ופרע במעות | המלווה מוציא את המאה (מחבר, בית יוסף) ; ואבק רבית לרמב״ן ולרא״ש | שו״ע יו״ד קס״ג:ג · רמ״א יו״ד קס״ג:ג |
| רוצה הלווה לפרוע בפירות, אף לדעת המחמיר | יכול — ואין כופין אותו | ש״ך יו״ד קס״ג ס״ק י |
| המקרה | מה אומר הסימן | מה נשאר לשאול |
|---|---|---|
| חייב הפורע את חובו בסחורה | מותר אם יש לו הסחורה כשיעור כולו | מה הוא מחזיק באמת, ובאיזו זכות ? |
| חייב שיש לו מזומנים ואין לו מלאי | אין המעות באות במקום הסחורה, למעשה | ואם יש לו מקצת, מה בשאר ? |
| תשלום מראש על אספקות מדורגות | אין זו הלוואה : די בשער | האם באמת קנייה היא, או הלוואה בלבוש ? |
| הלוואה עם בטוחה הנפרעת בסחורה | מחמת הלואה קאתי — אין התנאי מציל | איזו צורה ליתן לעסק שיהיה כשר ? |
| מכירה ואחריה קנייה חזרה, במטבע פיננסי אחד | זו צורת סעיף ג ; ואין כשרות כל שלב מספקת | האם הותנה הכול מתחילה ? |
| עסק שכבר נעשה, ונתגלה פגמו | התיקון שנוי במחלוקת — מחבר ובית יוסף כנגד רמב״ן ורא״ש | כמי לנהוג, ומה ראוי לעשות מעבר לכך |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן קס״ג · ♥ תמיכה