Un seul seif — le Choulhan Aroukh l’annonce lui-même : ובו סעיף אחד. Une dette libellée en monnaie se paie dans la monnaie qui a cours ; et la seule variation qui se corrige est celle que la pièce a elle-même causée, au-delà d’un cinquième ou en deçà si elle a fait baisser les prix. Ce qui vient du marché ne se corrige jamais, et ce que le souverain a décrété n’est ni un intérêt ni un vol. (Choulhan Aroukh, Yoreh De'ah 165 — 1 seif)
ואם לא הוזלו מחמת התוספת אינו מנכה לו אלא נותן לו ממטבע היוצא באותה שעה
Et s’ils n’ont pas baissé à cause de l’ajout, il ne lui déduit rien, mais il lui donne de la monnaie qui a cours à ce moment-là. La dette porte sur la pièce ; seule une variation venue de la pièce elle-même se corrige.
Choulhan Aroukh, Yoreh De'ah 165:1NIVEAU 01
Texte hébreu du seif avec traduction française fluide, clause par clause. La dette qui suit la pièce, la seule variation qui se corrige, le seuil du cinquième, la preuve par les experts et le décret du souverain — avec la sougya de Bava Kamma, le Tour, le Beit Yossef, le Chakh, le Taz, le Baer Hetev, le Pit’hei Techouva, les Nekoudot HaKessef et le Rambam en entier.
📖 ÉtudierNIVEAU 02
Pilpoul approfondi : sur quoi porte une dette libellée en monnaie ; טיבעא contre תרעא et les trois causes d’une baisse ; les trois raisons du seuil du cinquième et leurs nafka minot ; le pilpoul du Taz sur la Derisha et le Levouch, et la réplique des Nekoudot HaKessef ; pourquoi l’on déduit tout l’ajout ; רבית קצוצה ou אבק רבית ; et la démonstration du Chakh sur דינא דמלכותא.
📖 ÉtudierNIVEAU 03
Le tableau-maître du seif clause par clause, les trois causes d’une baisse des prix, le seuil du cinquième et ses trois raisons, ce qui se déduit et de combien, les deux avis sur celui qui n’a pas déduit, la conclusion du Chakh sur דינא דמלכותא, le vocabulaire, les règles d’or, la mnémonique et les pièges classiques.
📖 ÉtudierNIVEAU 04
La halakha pratique selon le ש״ך, le ט״ז, le באר היטב, le פתחי תשובה et les נקודות הכסף, puis les cas contemporains. Note : l’Admour HaZaken n’a pas écrit de Choulhan Aroukh sur Yoreh De’ah — niveau de psak, non “Daat HaRav”.
📖 ÉtudierLa sougya, puis le seif : « בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב חִסְדָּא: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל הַמַּטְבֵּעַ, וְהוֹסִיפוּ עָלָיו, מַהוּ? אָמַר לוֹ: נוֹתֵן לוֹ מַטְבֵּעַ הַיּוֹצֵא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה » (בבא קמא צ״ז ע״ב) « ואם לא הוזלו מחמת התוספת אינו מנכה לו אלא נותן לו ממטבע היוצא באותה שעה » (שו״ע יו״ד קס״ה:א) Le Chakh précise de quel prêt il s’agit. Pour l’application à ta situation, consulte ton Rav.
Le partage de Rav Achi, et son application : « וְהָא קָא זָיְילִין פֵּירֵי! אָמַר רַב אָשֵׁי: חָזֵינַן; אִי מֵחֲמַת טִיבְעָא זִיל – מְנַכֵּינַן לֵיהּ » (בבא קמא צ״ז ע״ב) « וְאִי מֵחֲמַת תַּרְעָא זִיל – לָא מְנַכֵּינַן לֵיהּ » (בבא קמא צ״ח ע״א) « אע״פ שהוזלו מחמת השער כגון שבאו רוב תבואות לעולם והוזלו אינו מנכה לו. ש״ס » (ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק ג) C’est le point le plus souvent mal lu du siman. Pour l’application à ta situation, consulte ton Rav.
La raison, et la règle du tout ou rien : « דאם היה מחזירו לנסכא יפחות החומש לחסרון היתוך ובשכר צורף » (בית יוסף יו״ד קס״ה) « אבל אם הוסיפו עליו יותר על חמישיתו מנכה לו כל התוספת אע״פ שלא הוזלו הפירות » (שו״ע יו״ד קס״ה:א) « ולא סגי בנכוי עד החומש דכיון דחייב לנכות מנכה את כולו דוגמא לזה איתא בהמוכר פירות ובח״מ סי׳ רכ״ט אם בא לנכות מנכה את כולו » (ט״ז יו״ד קס״ה ס״ק ב) Le Chakh donne deux autres raisons du même seuil. Pour l’application à ta situation, consulte ton Rav.
La glose, et l’explication du Chakh : « והיכא שעשו מטבע חדשה ולא ידענו אם הוסיפו אם פחתו חומש סמכינן אאומנים עובדי כוכבים דבקיאים בכך במסיחין לפי תומן או הערכאות הממונים על כך » (רמ״א יו״ד קס״ה:א) « ששואלים לשנים זה שלא בפני זה במסיחין לפ״ת כדעבדינן בשטרי דפרסאי. בה״ת » (ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק ז) C’est une règle de preuve, non une règle de fond. Pour l’application à ta situation, consulte ton Rav.
La glose, la raison, et la conclusion : « ואם גזר המלך שכל מי שיפרע יפרע ממטבע חדשה הולכים אחר גזירת המלך דדינא דמלכותא דינא ואין בזה לא משום רבית ולא משום איסור גזל » (רמ״א יו״ד קס״ה:א) « ואין כאן משום רבית שהתוספת הזה שלא ברצון הבעלים הוא נפרע ואלמלא דינו של מלכות אינו בכלל רבית אלא בכלל גזל » (בית יוסף יו״ד קס״ה) « א״כ במטבע קי״ל דינא דמלכותא דינא וכן עיקר לדינא » (ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק ח) Le Chakh exige que le décret soit exprès et général. Pour l’application à ta situation, consulte ton Rav.