La décision telle que le ש״ך, le ט״ז, le באר היטב, le פתחי תשובה et les נקודות הכסף la portent,
et les cas contemporains qui s’y rattachent
Sujet :
שולחן ערוך יורה דעה סימן קס״ה (סעיף אחד)
avec les nossei kelim: ש״ך (ח׳ ס״ק), ט״ז (ג׳ ס״ק), באר היטב (ח׳ ס״ק), פתחי תשובה (ב׳ ס״ק), נקודות הכסף, בית יוסף, טור
Note : l’Admour HaZaken n’a pas écrit de Choulhan Aroukh sur Yoreh De’ah ; ce niveau est un niveau de psak, non un “Daat HaRav”. Le Rambam de référence est ici les הלכות מלווה ולווה (פרק ד׳).
Rédaction :
הרב יוסף חיים סממה · DAAT
דין המלוה על המטבע והוסיפו עליו. ובו סעיף אחד:
המלוה את חבירו על המטבע והוסיפו על משקלו אם הוזלו הפירות מחמת התוספת מנכה לו שיעור התוספת ואפילו הוסיפו עליו כל שהוא ואם לא הוזלו מחמת התוספת אינו מנכה לו אלא נותן לו ממטבע היוצא באותה שעה במה דברים אמורים כשהוסיפו עליו עד חמישיתו כגון שהיה משקלו ד׳ ועשאוהו ה׳ אבל אם הוסיפו עליו יותר על חמישיתו מנכה לו כל התוספת אע״פ שלא הוזלו הפירות וה״ה למלוה על המטבע ופחתו ממנו: הגה ועיין בח״ה סימן ע״ד אימת יוכל להחזיר המטבע שהלוה לו אע״ג דנפסלה ואם הוזלו הפירות מחמת המטבע החדשה ולא הוסיפו עליה נותן לו מטבע החדשה (גמרא) והיכא שעשו מטבע חדשה ולא ידענו אם הוסיפו אם פחתו חומש סמכינן אאומנים עובדי כוכבים דבקיאים בכך במסיחין לפי תומן או הערכאות הממונים על כך (ב״י בשם ס״ה) ואם גזר המלך שכל מי שיפרע יפרע ממטבע חדשה הולכים אחר גזירת המלך דדינא דמלכותא דינא ואין בזה לא משום רבית ולא משום איסור גזל (ב״י בשם הרמב״ן ועיין ס״ק ח׳) ועיין בח״ה סימן ע״ד:
Le siman ne dit pas ce qu’est un intérêt, ni comment on prête licitement. Il règle une question préalable et technique : lorsque la monnaie a changé entre le prêt et le remboursement, combien doit-on ? — et il ne s’occupe du ריבית que parce que la réponse peut faire gagner le prêteur.
« המלוה את חבירו על המטבע והוסיפו על משקלו » (שו״ע יו״ד קס״ה:א)
« כלומר שמלוה לו בענין שחייב ליתן לו המטבע היוצא ועל הדרך שנתבאר בחושן משפט סוף סי׳ ע״ד » (ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק א)
| Ce que le siman règle | Ce qu’il ne règle pas | Où cela se traite |
|---|---|---|
| Le montant dû quand la pièce a changé | Ce qu’est un intérêt | Siman 160 et suivants |
| Quelle variation se déduit | Quand on peut rendre une monnaie retirée | Hochen Michpat 74 |
| L’effet d’un décret sur le paiement | La portée générale de דינא דמלכותא | Hochen Michpat 369 |
| La question | Le psak | La source |
|---|---|---|
| Le poids a augmenté et les prix ont baissé à cause de cela | Il déduit la mesure de l’ajout, quel qu’il soit | שו״ע יו״ד קס״ה:א |
| Le poids a augmenté, les prix n’ont pas bougé, l’ajout est inférieur au cinquième | Aucune déduction — il paie la monnaie courante | שו״ע יו״ד קס״ה:א |
| L’ajout dépasse le cinquième | Il déduit tout l’ajout, même sans baisse des prix | שו״ע יו״ד קס״ה:א |
| Le poids a été réduit | Même règle, en sens inverse | שו״ע יו״ד קס״ה:א |
| Les prix ont baissé sans que le poids ait changé | Il donne la monnaie nouvelle | רמ״א יו״ד קס״ה:א |
| Le souverain a décrété le mode de paiement | On suit le décret — ni intérêt ni vol | רמ״א יו״ד קס״ה:א |
« הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַל הַמַּטְבֵּעַ וְכֵן הַכּוֹתֵב לְאִשְׁתּוֹ בִּכְתֻבָּתָהּ מַטְבֵּעַ יָדוּעַ וּפֵרֵשׁ מִשְׁקָלוֹ וְהוֹסִיפוּ עַל מִשְׁקָלוֹ » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ד׳ הלכה י״א)
« אֲבָל אִם הוֹסִיפוּ לוֹ יוֹתֵר עַל חֲמִישִׁיתוֹ מְנַכֶּה לוֹ כָּל הַתּוֹסֶפֶת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוּזְלוּ הַפֵּרוֹת. וְהוּא הַדִּין לְמַלְוֶה עַל הַמַּטְבֵּעַ וּפָחֲתוּ מִמֶּנּוּ » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ד׳ הלכה י״א)
« וְהָא קָא זָיְילִין פֵּירֵי! אָמַר רַב אָשֵׁי: חָזֵינַן; אִי מֵחֲמַת טִיבְעָא זִיל – מְנַכֵּינַן לֵיהּ » (בבא קמא צ״ז ע״ב)
« וְאִי מֵחֲמַת תַּרְעָא זִיל – לָא מְנַכֵּינַן לֵיהּ » (בבא קמא צ״ח ע״א)
« אע״פ שהוזלו מחמת השער כגון שבאו רוב תבואות לעולם והוזלו אינו מנכה לו. ש״ס » (ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק ג)
« אע״פ שהוזלו מחמת השער שבא רוב תבואות לעולם אינו מנכה לו. ש״ס » (באר היטב יו״ד קס״ה ס״ק ג)
« מחמת חריפותה נותן לו מטבע החדשה » (ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק ו)
| Cause de la variation | Le psak | La source |
|---|---|---|
| Le contenu métallique de la pièce | Déduction | שו״ע יו״ד קס״ה:א · בבא קמא צ״ז ע״ב |
| Le cours du marché — abondance, disette | Aucune déduction | ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק ג · בבא קמא צ״ח ע״א |
| La facilité de circulation de la pièce nouvelle | Il donne la monnaie nouvelle | רמ״א יו״ד קס״ה:א · ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק ו |
« במה דברים אמורים כשהוסיפו עליו עד חמישיתו כגון שהיה משקלו ד׳ ועשאוהו ה » (שו״ע יו״ד קס״ה:א)
« אבל אם הוסיפו עליו יותר על חמישיתו מנכה לו כל התוספת אע״פ שלא הוזלו הפירות » (שו״ע יו״ד קס״ה:א)
« דאם היה מחזירו לנסכא יפחות החומש לחסרון היתוך ושכר הצורף א״נ דאפי׳ בטיבעא קמא איכא זוזי דתקילי טפי עד חומש » (ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק ד)
« ולא סגי בנכוי עד החומש דכיון דחייב לנכות מנכה את כולו דוגמא לזה איתא בהמוכר פירות ובח״מ סי׳ רכ״ט אם בא לנכות מנכה את כולו » (ט״ז יו״ד קס״ה ס״ק ב)
« ולא סגי בניכוי עד החומש דכיון דחייב לנכות מנכה את כולו דומה לזה איתא בח״מ סי׳ רכ״ט ע״ש. ט״ז » (באר היטב יו״ד קס״ה ס״ק ה)
« עיין בתשובת הר הכרמל חלק יו״ד סימן י״ז מ״ש בזה » (פתחי תשובה יו״ד קס״ה ס״ק א)
| L’ajout | Le psak | La source |
|---|---|---|
| Inférieur au cinquième, sans baisse des prix | Aucune déduction | שו״ע יו״ד קס״ה:א |
| Inférieur au cinquième, mais les prix ont baissé à cause de lui | Déduction, même pour une quantité quelconque | שו״ע יו״ד קס״ה:א |
| Supérieur au cinquième | Déduction de tout l’ajout | שו״ע יו״ד קס״ה:א · ט״ז יו״ד קס״ה ס״ק ב |
« והיכא שעשו מטבע חדשה ולא ידענו אם הוסיפו אם פחתו חומש סמכינן אאומנים עובדי כוכבים דבקיאים בכך במסיחין לפי תומן או הערכאות הממונים על כך » (רמ״א יו״ד קס״ה:א)
« ששואלים לשנים זה שלא בפני זה במסיחין לפ״ת כדעבדינן בשטרי דפרסאי. בה״ת » (ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק ז)
« ששואלים לשנים זה שלא בפני זה במסל״ת כדעבדינן בשטרי דפרסאי ועי׳ בח״מ סי׳ ס״ח ס״ב » (באר היטב יו״ד קס״ה ס״ק ז)
« ושואלים לשנים זה שלא בפני זה כמסיחים לפי תומם ומפקינן אפומייהו » (בית יוסף יו״ד קס״ה)
« ואם גזר המלך שכל מי שיפרע יפרע ממטבע חדשה הולכים אחר גזירת המלך דדינא דמלכותא דינא ואין בזה לא משום רבית ולא משום איסור גזל » (רמ״א יו״ד קס״ה:א)
« ולענין אם גזר המלך שכל מלוה לחבירו שיהא פרעונו מהמטבע השני י״א דדינא דמלכותא דינא ומותר בלא חשש איסור » (בית יוסף יו״ד קס״ה)
« ואין כאן משום רבית שהתוספת הזה שלא ברצון הבעלים הוא נפרע ואלמלא דינו של מלכות אינו בכלל רבית אלא בכלל גזל » (בית יוסף יו״ד קס״ה)
« וכן הוא בד״מ שם וצ״ע דלא נמצא כן בתשובת הרא״ש שם וכן בריב״ש שם איתא להדיא איפכא » (ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק ח)
« ועוד שנ״ל ברור שאף הסוברים דלא שייך דינא דמלכותא אלא במסים ומכסים התלוים בקרקע מודים דעניני המטבעות דינם כמסים ומכסים » (ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק ח)
« א״כ במטבע קי״ל דינא דמלכותא דינא וכן עיקר לדינא » (ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק ח)
« כתב הש״ך אף על גב דשם הביא רמ״א דעת החולקים מכל מקום כאן כולי עלמא מודים דענייני המטבעות דינן כמסים ומכסים ואומרים בהם דינא דמלכותא » (באר היטב יו״ד קס״ה ס״ק ח)
« עי׳ בתשובת שמש צדקה חלק יו״ד סי׳ י״ב מ״ש בזה » (פתחי תשובה יו״ד קס״ה ס״ק ב)
| Situation | Verdict | Source |
|---|---|---|
| Règle de base | On paie dans la monnaie ayant cours | שו״ע יו״ד קס״ה:א |
| Baisse des prix due à la pièce | Déduction | שו״ע יו״ד קס״ה:א |
| Baisse des prix due au marché | Aucune déduction | ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק ג |
| Ajout inférieur au cinquième, prix inchangés | Aucune déduction | שו״ע יו״ד קס״ה:א |
| Ajout supérieur au cinquième | Déduction de tout l’ajout | שו״ע יו״ד קס״ה:א · ט״ז יו״ד קס״ה ס״ק ב |
| Poids réduit | Même règle en sens inverse | שו״ע יו״ד קס״ה:א |
| Doute sur l’ampleur du changement | Experts séparés, ou officiers publics | רמ״א יו״ד קס״ה:א |
| Décret exprès du souverain | On suit le décret — ni intérêt ni vol | רמ״א יו״ד קס״ה:א · ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק ח |
| Reçu sans avoir déduit | Deux avis — le Rambam pour אבק רבית | ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק ב · בית יוסף יו״ד קס״ה |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l’accueil · Siman קס״ה · ♥ Soutenir