שני סעיפים: ערבות אצל מלוה עובד כוכבים, וערבות בעד לוה עובד כוכבים
חזרה מסודרת, טבלאות פסק, שינון מהיר
המחבר כותב את הטעם בגוף ההלכה עצמה, מה שאין דרכו לעשות:
« שכיון שבדיניהם תובע הערב תחלה נמצא הערב תובע את ישראל ברבית שהערב חייב בה לעובד כוכבים » (שו״ע יו״ד ק״ע:א)
« כי בדיניהם הלוה דוחה את המלוה על הערב שממנו יתבע החוב » (ט״ז יו״ד ק״ע ס״ק ד)
שלוש שאלות כסדרן, וכל ערבות מתמקמת.
| הפרט | הדין | מי אומרו |
|---|---|---|
| סעיף א — הכלל | אין ישראל ערב לישראל שלווה ברבית מגוי | המחבר, על פי הרמב״ם |
| סעיף א — המוצא | קיבל עליו המלווה שלא לתבוע את הערב תחילה | המחבר |
| סעיף א — בזמן הזה | ערבות סתם היא כקבלה זו, במקום שהמנהג כך | רמ״א, על פי הטור |
| סעיף א — הדעה המקילה | אין האיסור אלא בערב שלוף דוץ | יש אומרים שבמחבר |
| סעיף א — ההפסד | הלווה משלם כל ההיזק ולא את הרבית עצמה | רמ״א, נגד הר״י קורקוז״א |
| סעיף א — כבר פרע | אין מוציאין: אבק רבית | רמ״א ; הט״ז והבית יוסף מוציאין |
| סעיף ב — הכלל | אין ישראל ערב לגוי הלווה מישראל | המחבר, על פי הראב״ד |
| סעיף ב — המוצא | שלא ידחנו אצל הערב כל זמן שיש ללווה לפרוע | רמ״א, על פי הטור |
| סעיף ב — קרן או רבית לבד | מותר | רמ״א ; הט״ז מניח בצ״ע |
| סעיף ב — מי נוטל את המעות | צריך שייטול הגוי מן המלווה ; ואם לאו — אסור | רמ״א, על פי תרומת הדשן |
| סעיף ב — המשכון | במשכון של גוי על הקרן — ערב על הרבית | רמ״א ; והמנהג מאושש בנקודות הכסף |
| סעיף ב — הבא תחת הערב | קרן ורבית שעלתה, ולא הרבית העתידה | רמ״א, על פי המרדכי |
| סעיף ב — הזקיפה | הכול נעשה קרן והכול חייב | רמ״א, על פי המרדכי והמהרי״ק |
שלושה מונחים שרגילים לערבבם, וכל הסימן תלוי בהם.
| הדמות | את מי תובעים תחילה | דינה בסימן |
|---|---|---|
| ערב — ערב סתם | את הלווה, לעולם | מותר לרשב״א ; אסור לכתחילה לרש״י |
| ערב קבלן — ערב קבלן | את מי שירצה המלווה | לב המחלוקת ; והש״ך משווהו ללווה עצמו |
| ערב שלוף דוץ — ערב הבא במקום הלווה | את הערב בלבד ; והלווה אינו בר תביעה | אסור לדברי הכול |
« דהיינו שאין דין המלוה עם הלוה כלל שהוא יכול לדחותו אצל הערב » (שו״ע יו״ד ק״ע:א)
« מיהו כ״ז בסתם ערב אבל ע״ק דינו כלוה עצמו והרי הוא כאילו פטר הלוה עצמו » (ש״ך יו״ד ק״ע ס״ק ט)
| מי | מה סובר | התוצאה |
|---|---|---|
| רמ״א | אבק רבית — צד אחד ברבית אינו אלא מדרבנן | מה שכבר ניתן אין מוציאין |
| ט״ז | רבית קצוצה — מוכח מן הגמרא, וכן בסימן קע״ד · 174 | מה שכבר ניתן יוצא בדיינים |
| בית יוסף | ספיקא דדינא: להחמיר בהוראה ולהכריע בחזקת המוחזק | המעות עומדות במקומן |
| ש״ך ונקודות הכסף | אין הגמרא מדברת אלא בערב שלוף דוץ ; ובעצם ההתחייבות אין איסור לעולם | הרמ״א עומד במקומו |
« ואי כבר פרע לו הרבית אין מוציאין מידו דלא גרע מאבק רבית » (שו״ע יו״ד ק״ע:א)
« על כן נראה לע״ד ברור דרבית דאורייתא יש כאן כל שיש איסור ברור בהאי ערבות » (ט״ז יו״ד ק״ע ס״ק א)
« אבל בדיעבד סמכינן אהי״א והיכא דקיימי זוזי שבקינן להו כדין הספיקות שהמע״ה » (ש״ך יו״ד ק״ע ס״ק ב)
« והאידנא מסתמא הוי כאילו קבל עליו הכי דסתם ערבות כך הוא » (שו״ע יו״ד ק״ע:א)
« ודוקא במקום שהמנהג כך שתובעין הלוה תחלה » (שו״ע יו״ד ק״ע:א)
סעיף ב הארוך שבסימן, וכמעט כולו מן הרמ״א. חמישה פרטים, כסדר הלשון.
| הפרט | הדין |
|---|---|
| התנאי | שלא ידחנו אצל הערב כל זמן שיש ללווה לפרוע — ואז מקבלים קרן ורבית מן הישראל אם לא יפרע הגוי |
| קרן לבד, רבית לבד | מותר לרמ״א ; ונקודות הכסף מדייקות שה״מותר״ מוסב על הקיום ולא על הקבלה |
| מי נוטל את המעות | הגוי מיד המלווה ; נטלן הישראל — אסור אף בלא ערבות |
| המשכון | משכון של גוי על הקרן מתיר לערוב על הרבית ; וכן המנהג |
| הבא תחת הערב והזקיפה | קרן ורבית שעלתה ; ולא הרבית העתידה — חוץ מזקיפה, שהכול קרן |
« אלא אם התנה עם העובד כוכבים שכל זמן שיש לו לפרוע לא ידיחנו אצל הערב אז שרי לקבל הקרן והרבית מישראל » (שו״ע יו״ד ק״ע:ב)
« ודוקא שהעובד כוכבים לוקח המעות מיד המלוה אבל אם ישראל ערב ולקחן מידו אע״פ שעושה בשביל העובד כוכבים אסור » (שו״ע יו״ד ק״ע:ב)
| השאלה | המחמיר | המקל |
|---|---|---|
| גדר האיסור | רש״י: צריך שימצה המלווה את הלווה | רשב״א: די שהלווה בר תביעה |
| דרגת הרבית | ט״ז: דאורייתא, ומוכח מן הגמרא | ר״י קורקוז״א: דרבנן, צד אחד ברבית |
| החזרת הרבית לערב | טור ורמ״א: אין אומרים לאדם ליתן רבית | ר״י קורקוז״א: משלם את כל ההפסד |
| מה שכבר נפרע | בית יוסף וט״ז: מוציאין | רמ״א, ש״ך ונקודות הכסף: אין מוציאין |
| ערבות על הקרן לבדה | ט״ז: צ״ע, וחושש לעשות מעשה | רמ״א ונקודות הכסף: מותר — שאין ההתחייבות איסור לעולם |
| ערבות על הרבית לבדה | לבוש וט״ז: גוררת את הקרן | ש״ך: לא, כשאין אחריות הקרן עליו ; נודע ביהודה: בזמן ובסך קצובים |
| משכונו של גוי | ב״ח וט״ז: קרוב לשכר ורחוק להפסד | רמ״א ונקודות הכסף: ההלוואה על המשכון — וכן המנהג |
| קנין בערב הבא תחת המשכון | ט״ז: בקנין חייב בכול | ש״ך בשם הבית יוסף: אף בקנין אינו חייב ברבית העתידה |
« ובכל הסי׳ דקאמרינן אסור לישראל להיות ערב היינו אסור לקיים ערבות שלו דהיינו שישלם הרבית אבל ודאי בערבות גרידא ליכא איסורא כלל » (נקודות הכסף יו״ד ק״ע)
| המונח | תרגום | מה הוא מכריע |
|---|---|---|
| ערב | ערב סתם | נתבע אחר הלווה: והיא הדמות היסודית |
| ערב קבלן | ערב קבלן | נתבע מיד ; והש״ך רואה בו את הלווה עצמו |
| ערב שלוף דוץ | ערב הבא במקום הלווה | אין למלווה תביעה על הלווה: אסור לדברי הכול |
| צד אחד ברבית | צד אחד ברבית | אין האיסור אלא אפשרי בשעת החתימה: ומכאן כל המחלוקת |
| אבק רבית | אבק רבית | אסור, ואינו יוצא בדיינים |
| רבית קצוצה | רבית קצוצה | יוצאה בדיינים |
| משכון | משכון | כשההלוואה עליו, שוב אין האדם הלווה |
| זקיפה | זקיפה | רבית שנזקפה בקרן פוסקת מלהיות רבית לעניין דין החוב |
| המוציא מחבירו עליו הראיה | המוציא מחבירו עליו הראיה | הכלל המכריע למעשה מה שהדין הניח בספק |
ס סדר — מה סדר הגבייה? → אסור או מותר
ק קבלן — ערב סתם אני או קבלן? → חומרת המקרה
ת תשלום — האם נעשה התשלום? → שאלת הוצאה ולא שאלת היתר
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן ק״ע · 170 · ♥ תמיכה