A loan at interest between a Jew and a non-Jew is licit. Then one of the two converts, and the loan finds itself between two Jews. What becomes of the interest? The seif answers twice, and its two answers are not symmetrical: it is not the conversion that decides, but the date of the זקיפה במלוה — the settlement of account that recasts interest as principal.
Subject: A loan at interest that crosses a conversion — זקיפה במלוה, principal and interest, the convert
Source: שולחן ערוך יורה דעה סימן קע״א
Compiled by: הרב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
The siman has but one seif — the Shulchan Arukh announces it itself: ובו סעיף אחד. There is no gloss of the Rama. Yet this seif contains two complete cases, their reason and its limit; we therefore read it clause by clause.
דין עובד כוכבים שהלוה ברבית ונתגייר. ובו סעיף אחד:
ישראל שלוה מעות מהעובד כוכבים ברבית וזקפן עליו במלוה ונתגייר אם עד שלא נתגייר זקפן עליו במלוה גובה קרן ורבית ואם משנתגייר זקפן עליו במלוה גובה הקרן ולא הרבית אבל עובד כוכבים שלוה מישראל ברבית וזקף עליו את הרבית במלוה אע״פ שזקפן עליו אחר שנתגייר גובה את הקרן ואת הרבית שלא יאמרו בשביל מעותיו נתגייר זה וגובה הישראל ממנו אחר שנתגייר כל מעות הרבית שנתחייב בהם כשהיה עובד כוכבים:
| The clause | What it settles | Who speaks |
|---|---|---|
| ישראל שלוה מעות מהעובד כוכבים ברבית וזקפן עליו במלוה ונתגייר | The first case: the non-Jewish lender converts | מחבר |
| אם עד שלא נתגייר זקפן עליו במלוה גובה קרן ורבית | Settlement before the conversion: principal and interest | מחבר |
| ואם משנתגייר זקפן עליו במלוה גובה הקרן ולא הרבית | Settlement after: the principal alone | מחבר |
| אבל עובד כוכבים שלוה מישראל ברבית וזקף עליו את הרבית במלוה | The second case, reversed: the non-Jewish borrower converts | מחבר |
| אע״פ שזקפן עליו אחר שנתגייר גובה את הקרן ואת הרבית | Even settled after the conversion: principal and interest | מחבר |
| שלא יאמרו בשביל מעותיו נתגייר זה | The reason, and it is a single one: the convert’s good name | מחבר |
| וגובה הישראל ממנו אחר שנתגייר כל מעות הרבית שנתחייב בהם כשהיה עובד כוכבים | The limit: what he became liable for when he was a non-Jew | מחבר |
The Beit Yosef opens the siman by giving its source in a word: the whole siman is in the gemara, in the chapter איזהו נשך of Bava Metzia. The baraita sets out the two cases there, and Rabbi Yosi settles the second:
« כל סימן זה בגמרא פרק איזהו נשך (עב.) ובהרא״ש עלה קמ״ה ד״ג » (בית יוסף יו״ד קע״א)
« תָּנוּ רַבָּנַן: יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּוָה מָעוֹת מִן הַנׇּכְרִי בְּרִבִּית, וּזְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה, וְנִתְגַּיֵּיר. אִם קוֹדֶם שֶׁנִּתְגַּיֵּיר זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְגוֹבֶה אֶת הָרִבִּית. וְאִם לְאַחַר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ גּוֹבֶה אֶת הָרִבִּית » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
« וְכֵן נׇכְרִי שֶׁלָּוָה מָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל בְּרִבִּית וּזְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה וְנִתְגַּיֵּיר, אִם עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּיר זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְגוֹבֶה אֶת הָרִבִּית. אִם מִשֶּׁנִּתְגַּיֵּיר זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ גּוֹבֶה אֶת הָרִבִּית » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
« רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נׇכְרִי שֶׁלָּוָה מָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל בְּרִבִּית, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְגוֹבֶה אֶת הָרִבִּית » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
« אָמַר רָבָא אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
« אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי – כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בִּשְׁבִיל מְעוֹתָיו נִתְגַּיֵּיר זֶה » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
The Tur adds two things the Mechaber will not reproduce as such: the reason for the first case, and a disagreement about the scope of the second.
« שהרי קודם שנתגייר חזר כולו כקרן דמשעת זקיפה חשוב כגבוי » (טור יו״ד קע״א)
« ופירש א״א הרא״ש ז״ל דאפי׳ רבית שעלה קודם שנתגייר אסור ליקח » (טור יו״ד קע״א)
« ועכו״ם שלוה מישראל ברבית ונתגייר אפי׳ לא זקפן במלוה עד לאחר שנתגייר גובה קרן ורבית שלא יאמר בשביל מעותיו של זה נתגייר זה » (טור יו״ד קע״א)
« וה״ה נמי לא זקפן עליו במלוה כיון שלוה כשהיה עכו״ם צריך לפרוע הרבית » (טור יו״ד קע״א)
The Tur then reports a disagreement about what the convert-borrower pays: only what accrued before his conversion, or also what accrued after?
« וכתב הרמ״ה שאינו נותן אלא רבית שעלה קודם שנתגייר אבל לא מה שעלה לאחר שנתגייר » (טור יו״ד קע״א)
« וא״א הרא״ש ז״ל כתב שנותן אפי׳ רבית שעלה לאחר שנתגייר עד שעת פרעון » (טור יו״ד קע״א)
Here is the Beit Yosef’s conclusion, and the reason the Rosh gave for his view:
« כן דעת הרמב״ם בפ״ה מה׳ מלוה ולוה וכ״נ שהוא דעת תלמידי הרשב״א » (בית יוסף יו״ד קע״א)
« ונתן טעם דאף ע״ג דאיסורא דאורייתא קא עביד יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה ואפי׳ במקום עבירה » (בית יוסף יו״ד קע״א)
« ולענין הלכה נקיטינן כהרמב״ם והרמ״ה ותלמידי הרשב״א דרבים נינהו וכל שכן דמסתבר טעמייהו » (בית יוסף יו״ד קע״א)
| The situation | What is recovered | The source |
|---|---|---|
| The non-Jewish lender converts — settlement before | Principal and interest, including what accrued after the conversion | שו״ע יו״ד קע״א:א · ש״ך ס״ק א |
| The same — settlement after | The principal alone — not even the interest accrued before | שו״ע יו״ד קע״א:א · ש״ך ס״ק ב |
| The same — no settlement at all | The principal alone, a fortiori — and not like the Prisha | ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב |
| The non-Jewish borrower converts — settled even after | Principal and interest — שלא יאמרו | שו״ע יו״ד קע״א:א |
| The same — no settlement at all | Two views; the Shach concludes וטוב להחמיר | ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ג |
| Interest accrued after the borrower’s conversion | Not recovered — that is the letter of the seif | שו״ע יו״ד קע״א:א · בית יוסף יו״ד קע״א |
The apparatus is given here in full: the Shach has three ס״ק, the Taz two, the Ba’er Hetev two and the Pitchei Teshuva one. The Nekudot HaKesef do not comment on this siman — the Shach has nothing to answer the Taz here, and indeed the two say the same thing.
The Shach broadens the seif’s first answer, and says whom he takes it from:
« אפי׳ רבית שעלה משנתגייר דמשעה שזקפו עליו במלוה ה״ל כולי׳ קרן כמו שנתבאר בסוף סי׳ הקודם. ת״ה והאחרונים » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק א)
« ואם זקף העובד כוכבים הקרן עם הרבית אז אפילו מה שיעלה עליו אח״כ הוי כקרן וצריך לשלם לו הכל » (רמ״א יו״ד ק״ע:ב)
The Shach broadens the second answer too, then reads the Maggid Mishneh in a particular way:
« אפילו רבית שעלה קודם שנתגייר. הרא״ש וטור » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב)
« וכתב הה״מ מן הדין יכול לגבות מה שעלה קודם שנתגייר אלא שחכמים תקנו לילך אחר זקיפה להחמיר » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב)
« ומ״ש אחר זקיפה להחמיר לרבותא קאמר וכ״ש לא זקפו כלל דאסור אף במה שלא נתגייר וכ״כ הב״ח ועט״ז ולא כהפרישה » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב)
The Shach raises the question in the second case, reports the two views, and concludes:
« וה״ה נמי לא זקפן כלל. טור ויש פוסקים » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ג)
« אבל ה״ה כ׳ שי״א דלא זקפן לא וכ״נ דעת הרמב״ם ע״כ ולשון המחבר הועתק מהרמב״ם וטוב להחמיר » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ג)
On the first clause, the Taz repeats the Tur’s reason word for word:
« שהרי קודם שנתגייר חזר כולו כקרן דמשעת זקיפה חשוב כגבוי » (ט״ז יו״ד קע״א ס״ק א)
On the second, he gives the Rosh’s reason, then recalls the Maggid Mishneh:
« ואפי׳ מה שעלה קודם שנתגייר והטעם דכיון דלא זקפן עליו במלוה קודם שנתגייר השתא דקא שקיל מיניה רביתא כו׳ כן כתב הרא״ש » (ט״ז יו״ד קע״א ס״ק ב)
« וכתב המגיד משנה דאף דמדינא מותר מכ״מ להחמיר הלכו אחר הזקיפה » (ט״ז יו״ד קע״א ס״ק ב)
The Ba’er Hetev sums up the Shach’s three ס״ק in two entries, and does so very faithfully:
« אפילו רבית שעלה משנתגייר דמשעה שזקפה עליו במלוה ה״ל כוליה קרן » (באר היטב יו״ד קע״א ס״ק א)
« אבל אם זקפה אחר שנתגייר אפילו הרבית שעלה קודם שנתגייר ג״כ אינו גובה הרא״ש והטור » (באר היטב יו״ד קע״א ס״ק א)
« וכתב הרב המגיד דמן הדין יוכל לגבות מה שעלה קודם שנתגייר אלא שחכמים תקנו לילך אחר זקיפה להחמיר וכתב הש״ך דלרבותא קאמר דכ״ש אם לא זקפה כלל דאסור אף במה שלא נתגייר וכ״כ הב״ח ולבוש ודלא כפרישה » (באר היטב יו״ד קע״א ס״ק א)
« ואם לא זקפן כלל יש פלוגתא בין הפוסקים אי גובה או לא וטוב להחמיר » (באר היטב יו״ד קע״א ס״ק ב)
The Pitchei Teshuva’s single entry on this siman settles nothing: it refers to the Ba’er Hetev, then to three collections of responsa.
« עבה״ט ועי׳ בתשובת מהר״י הלוי סי׳ נ״ב ובתשובת מהרי״ט ח״א סימן קמ״ד ובמהראנ״ח ח״ב סימן ו » (פתחי תשובה יו״ד קע״א ס״ק א)
The Nekudot HaKesef do not comment on this siman — there is therefore nothing of theirs to cite here. We meet them again at siman 172, where they have two entries.
The seif here is an almost literal copy of a halakha of the Rambam, and the Shach says so himself at ס״ק ג: ולשון המחבר הועתק מהרמב״ם. The comparison is instructive, because it shows what the Mechaber kept — including the final limit.
« יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּוָה מָעוֹת מִן הָעַכּוּ״ם בְּרִבִּית וּזְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה וְנִתְגַּיֵּר אִם עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּר זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְהָרִבִּית וְאִם מִשֶּׁנִּתְגַּיֵּר זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא אֶת הָרִבִּית » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ו)
« אֲבָל עַכּוּ״ם שֶׁלָּוָה מִיִּשְׂרָאֵל בְּרִבִּית וְזָקַף עָלָיו אֶת הָרִבִּית בְּמִלְוֶה אַף עַל פִּי שֶׁזְּקָפָן עָלָיו אַחֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְאֶת הָרִבִּית שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בִּשְׁבִיל מְעוֹתָיו נִתְגַּיֵּר זֶה » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ו)
« וְגוֹבֶה הַיִּשְׂרָאֵל מִמֶּנּוּ אַחַר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כָּל מְעוֹת הָרִבִּית שֶׁנִּתְחַיֵּב בָּהֶן כְּשֶׁהָיָה עַכּוּ״ם » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ו)
In one sentence: when a loan at interest between a Jew and a non-Jew crosses a conversion, it is not the conversion that decides but the date of the settlement of account — except where it is the borrower who converted, for then another reason takes over, the convert’s good name, and its limit is what he became liable for while he was still a non-Jew.
| What the siman says | In Hebrew | Remember |
|---|---|---|
| The first case | ישראל שלוה מעות מהעובד כוכבים ברבית וזקפן עליו במלוה ונתגייר | The non-Jewish lender converts |
| Settled before | אם עד שלא נתגייר זקפן עליו במלוה גובה קרן ורבית | Principal and interest |
| Settled after | ואם משנתגייר זקפן עליו במלוה גובה הקרן ולא הרבית | The principal alone |
| The second case | אבל עובד כוכבים שלוה מישראל ברבית וזקף עליו את הרבית במלוה | The non-Jewish borrower converts |
| Even settled after | אע״פ שזקפן עליו אחר שנתגייר גובה את הקרן ואת הרבית | Principal and interest all the same |
| The reason | שלא יאמרו בשביל מעותיו נתגייר זה | The convert’s good name, not the lender’s right |
| The limit | וגובה הישראל ממנו אחר שנתגייר כל מעות הרבית שנתחייב בהם כשהיה עובד כוכבים | What he became liable for before his conversion |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Back to home · Siman קע״א · ♥ Support