Un prêt à intérêt entre un Juif et un non-Juif est licite. Puis l’un des deux se convertit, et le prêt se retrouve entre deux Juifs. Que devient l’intérêt ? Le seif répond deux fois, et ses deux réponses ne sont pas symétriques : ce n’est pas la conversion qui décide, mais la date de la זקיפה במלוה — l’arrêté de compte qui refond l’intérêt en capital.
Sujet : Le prêt à intérêt qui traverse une conversion — זקיפה במלוה, קרן ורבית, גר
Source : שולחן ערוך יורה דעה סימן קע״א
Compilation : הרב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
Le siman ne compte qu’un seif — le Choulhan Aroukh l’annonce lui-même : ובו סעיף אחד. Il n’y a pas de glose du Rama. Mais ce seif contient deux cas complets, leur raison et sa limite ; on le lit donc clause par clause.
דין עובד כוכבים שהלוה ברבית ונתגייר. ובו סעיף אחד:
ישראל שלוה מעות מהעובד כוכבים ברבית וזקפן עליו במלוה ונתגייר אם עד שלא נתגייר זקפן עליו במלוה גובה קרן ורבית ואם משנתגייר זקפן עליו במלוה גובה הקרן ולא הרבית אבל עובד כוכבים שלוה מישראל ברבית וזקף עליו את הרבית במלוה אע״פ שזקפן עליו אחר שנתגייר גובה את הקרן ואת הרבית שלא יאמרו בשביל מעותיו נתגייר זה וגובה הישראל ממנו אחר שנתגייר כל מעות הרבית שנתחייב בהם כשהיה עובד כוכבים:
| La clause | Ce qu’elle règle | Qui parle |
|---|---|---|
| ישראל שלוה מעות מהעובד כוכבים ברבית וזקפן עליו במלוה ונתגייר | Le premier cas : le prêteur non-Juif se convertit | מחבר |
| אם עד שלא נתגייר זקפן עליו במלוה גובה קרן ורבית | Arrêté de compte avant la conversion : capital et intérêt | מחבר |
| ואם משנתגייר זקפן עליו במלוה גובה הקרן ולא הרבית | Arrêté de compte après : le capital seul | מחבר |
| אבל עובד כוכבים שלוה מישראל ברבית וזקף עליו את הרבית במלוה | Le second cas, en sens inverse : l’emprunteur non-Juif se convertit | מחבר |
| אע״פ שזקפן עליו אחר שנתגייר גובה את הקרן ואת הרבית | Même arrêté après la conversion : capital et intérêt | מחבר |
| שלא יאמרו בשביל מעותיו נתגייר זה | La raison, et elle est unique : le renom du converti | מחבר |
| וגובה הישראל ממנו אחר שנתגייר כל מעות הרבית שנתחייב בהם כשהיה עובד כוכבים | La limite : ce dont il s’est rendu débiteur lorsqu’il était non-Juif | מחבר |
Le Beit Yossef ouvre le siman en donnant sa source d’un mot : tout le siman est dans la guemara, au chapitre איזהו נשך de Bava Metzia. La braïta y pose les deux cas, et Rabbi Yossi tranche le second :
« כל סימן זה בגמרא פרק איזהו נשך (עב.) ובהרא״ש עלה קמ״ה ד״ג » (בית יוסף יו״ד קע״א)
« תָּנוּ רַבָּנַן: יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּוָה מָעוֹת מִן הַנׇּכְרִי בְּרִבִּית, וּזְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה, וְנִתְגַּיֵּיר. אִם קוֹדֶם שֶׁנִּתְגַּיֵּיר זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְגוֹבֶה אֶת הָרִבִּית. וְאִם לְאַחַר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ גּוֹבֶה אֶת הָרִבִּית » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
« וְכֵן נׇכְרִי שֶׁלָּוָה מָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל בְּרִבִּית וּזְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה וְנִתְגַּיֵּיר, אִם עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּיר זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְגוֹבֶה אֶת הָרִבִּית. אִם מִשֶּׁנִּתְגַּיֵּיר זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ גּוֹבֶה אֶת הָרִבִּית » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
« רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נׇכְרִי שֶׁלָּוָה מָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל בְּרִבִּית, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְגוֹבֶה אֶת הָרִבִּית » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
« אָמַר רָבָא אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
« אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי – כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בִּשְׁבִיל מְעוֹתָיו נִתְגַּיֵּיר זֶה » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
Le Tour ajoute deux choses que le Mehaber ne reprendra pas telles quelles : la raison du premier cas, et un désaccord sur l’étendue du second.
« שהרי קודם שנתגייר חזר כולו כקרן דמשעת זקיפה חשוב כגבוי » (טור יו״ד קע״א)
« ופירש א״א הרא״ש ז״ל דאפי׳ רבית שעלה קודם שנתגייר אסור ליקח » (טור יו״ד קע״א)
« ועכו״ם שלוה מישראל ברבית ונתגייר אפי׳ לא זקפן במלוה עד לאחר שנתגייר גובה קרן ורבית שלא יאמר בשביל מעותיו של זה נתגייר זה » (טור יו״ד קע״א)
« וה״ה נמי לא זקפן עליו במלוה כיון שלוה כשהיה עכו״ם צריך לפרוע הרבית » (טור יו״ד קע״א)
Puis le Tour rapporte un désaccord sur ce que paie le converti-emprunteur : seulement ce qui a couru avant sa conversion, ou aussi ce qui a couru après ?
« וכתב הרמ״ה שאינו נותן אלא רבית שעלה קודם שנתגייר אבל לא מה שעלה לאחר שנתגייר » (טור יו״ד קע״א)
« וא״א הרא״ש ז״ל כתב שנותן אפי׳ רבית שעלה לאחר שנתגייר עד שעת פרעון » (טור יו״ד קע״א)
Voici la conclusion du Beit Yossef, et la raison que le Roch donnait à son avis :
« כן דעת הרמב״ם בפ״ה מה׳ מלוה ולוה וכ״נ שהוא דעת תלמידי הרשב״א » (בית יוסף יו״ד קע״א)
« ונתן טעם דאף ע״ג דאיסורא דאורייתא קא עביד יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה ואפי׳ במקום עבירה » (בית יוסף יו״ד קע״א)
« ולענין הלכה נקיטינן כהרמב״ם והרמ״ה ותלמידי הרשב״א דרבים נינהו וכל שכן דמסתבר טעמייהו » (בית יוסף יו״ד קע״א)
| La situation | Ce qui se recouvre | La source |
|---|---|---|
| Le prêteur non-Juif se convertit — arrêté de compte avant | Capital et intérêt, y compris ce qui a couru après la conversion | שו״ע יו״ד קע״א:א · ש״ך ס״ק א |
| Le même — arrêté de compte après | Le capital seul — pas même l’intérêt couru avant | שו״ע יו״ד קע״א:א · ש״ך ס״ק ב |
| Le même — aucun arrêté de compte | Le capital seul, a fortiori — et non comme la Pericha | ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב |
| L’emprunteur non-Juif se convertit — arrêté même après | Capital et intérêt — שלא יאמרו | שו״ע יו״ד קע״א:א |
| Le même — aucun arrêté de compte | Deux avis ; le Chakh conclut וטוב להחמיר | ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ג |
| L’intérêt couru après la conversion de l’emprunteur | Non recouvré — c’est la lettre du seif | שו״ע יו״ד קע״א:א · בית יוסף יו״ד קע״א |
L’appareil est ici intégral : le Chakh compte trois ס״ק, le Taz deux, le Baer Hetev deux et le Pit’hei Techouva un. Les Nekoudot HaKessef ne commentent pas ce siman — le Chakh n’a rien à y répondre au Taz, et de fait les deux disent ici la même chose.
Le Chakh élargit la première réponse du seif, et il dit à qui il l’emprunte :
« אפי׳ רבית שעלה משנתגייר דמשעה שזקפו עליו במלוה ה״ל כולי׳ קרן כמו שנתבאר בסוף סי׳ הקודם. ת״ה והאחרונים » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק א)
« ואם זקף העובד כוכבים הקרן עם הרבית אז אפילו מה שיעלה עליו אח״כ הוי כקרן וצריך לשלם לו הכל » (רמ״א יו״ד ק״ע:ב)
Le Chakh élargit aussi la seconde réponse, puis il lit le Maguid Michné d’une certaine façon :
« אפילו רבית שעלה קודם שנתגייר. הרא״ש וטור » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב)
« וכתב הה״מ מן הדין יכול לגבות מה שעלה קודם שנתגייר אלא שחכמים תקנו לילך אחר זקיפה להחמיר » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב)
« ומ״ש אחר זקיפה להחמיר לרבותא קאמר וכ״ש לא זקפו כלל דאסור אף במה שלא נתגייר וכ״כ הב״ח ועט״ז ולא כהפרישה » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב)
Le Chakh pose la question dans le second cas, rapporte les deux avis, et conclut :
« וה״ה נמי לא זקפן כלל. טור ויש פוסקים » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ג)
« אבל ה״ה כ׳ שי״א דלא זקפן לא וכ״נ דעת הרמב״ם ע״כ ולשון המחבר הועתק מהרמב״ם וטוב להחמיר » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ג)
Sur le premier membre, le Taz reprend mot pour mot la raison du Tour :
« שהרי קודם שנתגייר חזר כולו כקרן דמשעת זקיפה חשוב כגבוי » (ט״ז יו״ד קע״א ס״ק א)
Sur le second, il donne la raison du Roch, puis rappelle le Maguid Michné :
« ואפי׳ מה שעלה קודם שנתגייר והטעם דכיון דלא זקפן עליו במלוה קודם שנתגייר השתא דקא שקיל מיניה רביתא כו׳ כן כתב הרא״ש » (ט״ז יו״ד קע״א ס״ק ב)
« וכתב המגיד משנה דאף דמדינא מותר מכ״מ להחמיר הלכו אחר הזקיפה » (ט״ז יו״ד קע״א ס״ק ב)
Le Baer Hetev résume les trois ס״ק du Chakh en deux entrées, et il le fait très fidèlement :
« אפילו רבית שעלה משנתגייר דמשעה שזקפה עליו במלוה ה״ל כוליה קרן » (באר היטב יו״ד קע״א ס״ק א)
« אבל אם זקפה אחר שנתגייר אפילו הרבית שעלה קודם שנתגייר ג״כ אינו גובה הרא״ש והטור » (באר היטב יו״ד קע״א ס״ק א)
« וכתב הרב המגיד דמן הדין יוכל לגבות מה שעלה קודם שנתגייר אלא שחכמים תקנו לילך אחר זקיפה להחמיר וכתב הש״ך דלרבותא קאמר דכ״ש אם לא זקפה כלל דאסור אף במה שלא נתגייר וכ״כ הב״ח ולבוש ודלא כפרישה » (באר היטב יו״ד קע״א ס״ק א)
« ואם לא זקפן כלל יש פלוגתא בין הפוסקים אי גובה או לא וטוב להחמיר » (באר היטב יו״ד קע״א ס״ק ב)
L’unique entrée du Pit’hei Techouva sur ce siman ne tranche rien : elle renvoie au Baer Hetev, puis à trois recueils de responsa.
« עבה״ט ועי׳ בתשובת מהר״י הלוי סי׳ נ״ב ובתשובת מהרי״ט ח״א סימן קמ״ד ובמהראנ״ח ח״ב סימן ו » (פתחי תשובה יו״ד קע״א ס״ק א)
Les Nekoudot HaKessef ne commentent pas ce siman — il n’y a donc rien à en citer ici. On les retrouvera au siman 172, où elles comptent deux entrées.
Le seif est ici la recopie presque littérale d’une halakha du Rambam, et le Chakh le dit lui-même au ס״ק ג : ולשון המחבר הועתק מהרמב״ם. La comparaison est instructive, parce qu’elle montre ce que le Mehaber a gardé — y compris la limite finale.
« יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּוָה מָעוֹת מִן הָעַכּוּ״ם בְּרִבִּית וּזְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה וְנִתְגַּיֵּר אִם עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּר זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְהָרִבִּית וְאִם מִשֶּׁנִּתְגַּיֵּר זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא אֶת הָרִבִּית » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ו)
« אֲבָל עַכּוּ״ם שֶׁלָּוָה מִיִּשְׂרָאֵל בְּרִבִּית וְזָקַף עָלָיו אֶת הָרִבִּית בְּמִלְוֶה אַף עַל פִּי שֶׁזְּקָפָן עָלָיו אַחֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְאֶת הָרִבִּית שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בִּשְׁבִיל מְעוֹתָיו נִתְגַּיֵּר זֶה » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ו)
« וְגוֹבֶה הַיִּשְׂרָאֵל מִמֶּנּוּ אַחַר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כָּל מְעוֹת הָרִבִּית שֶׁנִּתְחַיֵּב בָּהֶן כְּשֶׁהָיָה עַכּוּ״ם » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ו)
En une phrase : lorsqu’un prêt à intérêt entre un Juif et un non-Juif traverse une conversion, ce n’est pas la conversion qui décide mais la date de l’arrêté de compte — sauf lorsque c’est l’emprunteur qui s’est converti, car alors une autre raison prend le relais, le renom du converti, et elle a pour limite ce dont il s’est rendu débiteur tant qu’il était non-Juif.
| Ce que dit le siman | En hébreu | Retenir |
|---|---|---|
| Le premier cas | ישראל שלוה מעות מהעובד כוכבים ברבית וזקפן עליו במלוה ונתגייר | Le prêteur non-Juif se convertit |
| Arrêté avant | אם עד שלא נתגייר זקפן עליו במלוה גובה קרן ורבית | Capital et intérêt |
| Arrêté après | ואם משנתגייר זקפן עליו במלוה גובה הקרן ולא הרבית | Le capital seul |
| Le second cas | אבל עובד כוכבים שלוה מישראל ברבית וזקף עליו את הרבית במלוה | L’emprunteur non-Juif se convertit |
| Même arrêté après | אע״פ שזקפן עליו אחר שנתגייר גובה את הקרן ואת הרבית | Capital et intérêt tout de même |
| La raison | שלא יאמרו בשביל מעותיו נתגייר זה | Le renom du converti, non le droit du prêteur |
| La limite | וגובה הישראל ממנו אחר שנתגייר כל מעות הרבית שנתחייב בהם כשהיה עובד כוכבים | Ce dont il s’est rendu débiteur avant sa conversion |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l’accueil · Siman קע״א · ♥ Soutenir